מחקר שפורסם השנה (2019) באחד מעיתוני הרפואה היוקרתיים והנחשבים ביותר בקהילה המדעית, ה – British Medical Journal מספק מידע חשוב מצד אחד ומטריד מצד שני על הקשר בין ישוב המגורים לבין אוטיזם [1].
החוקרים רצו לבדוק האם חשיפה לחומרי הדברה בזמן ההריון ולאחר הלידה, מגדילים סיכון לבעיות התנהגות ולאוטיזם.
הם לא בדקו האם האמא צרכה ירקות אורגניים או ירקות מרוססים.
הם בדקו משהו אחר לחלוטין.
בארה"ב, החוקר מחייב את החקלאים לתעד את סוג וכמות חומרי ההדברה שהם משתמשים בהם בכל שדה.
החוקרים ניצלו חוק זה ולקחו את הנתונים של שימוש בחומרי הדברה בשדות החקלאיים באיזור חקלאי בקליפורניה ובדקו מה היה היקף השימוש בחומרי הדברה במעגל ברדיוס של 2 ק"מ מכל בית באיזור.
לאחר מכן הם בדקו האם בבתים שנמצאים באיזורי חשיפה גבוהים לחומרי הדברה, היה סיכון מוגבר להימצאות ילד על הספקטרום האוטיסטי.
ההנחה של החוקרים היא שאם ברדיוס של 2 ק"מ מהבית יש שימוש רב בחומרי הדברה, חלק משמעותי מחומרים אלו יגיע עם הרוח אל הבית, בהשוואה לבית שנמצא במרחק גדול יותר משדות מרוססים.
החוקרים בדקו כמה ק"ג חומרי הדברה היו בשימוש לכל דונם, הנמצא במרחק של עד 2 ק"מ מהבית וכך העריכו את החשיפה של האמא והתינוק לחומרי הדברה.
החוקרים בדקו זאת עבור 11 חומרי הדברה שנמצאו בעבר במחקרי מעבדה או במחקרים על בעלי חיים, כרעילים למערכת העצבים.
מה היו תוצאות המחקר?
הסיכון לאוטיזם עם מוגבלות אינטלקטואלית עבור חשיפה לגליפוסט glyphosate (קוטל העשבים הפופולארי ביותר בקרב חקלאים והנמצא בשימוש מסיבי ברוב מדינות העולם) היה גדול ב – 33% בקרב אלו שגרו ברדיוס של 2 ק"מ משדות שרוססו בחומר זה, לעומת אלו שגרו במרחק גדול יותר.
הסיכון לאוטיזם עם מוגבלות אינטלקטואלית עבור חשיפה ל – Chlorpyrifos שהינו חומר הדברה ממשפחת האורגנופוספטים היה גדול ב – 27% בקרב ילדים שגרו בבתים ברדיוס של 2 ק"מ משדות שרוססו בחומר זה.
עבור מגורים של האם ברדיוס של 2 ק"מ משדות שרוססו באמצעות קוטל החרקים Diazinon, הסיכון לאוטיזם עם מוגבלות אצל ילדיהן היה גבוה ב – 41%.
עבור חשיפה של האם בזמן ההריון לקוטל החרקים Permethrin, הסיכון לאוטיזם עם מוגבלות אצל ילדיהן היה גבוה ב – 46%.
עבור חשיפה של האם בזמן ההריון לחומר ההדברה הרעיל Bromomethane, שנאסר לשימוש במדינות רבות עקב פגיעתו בשכבת האוזון, אך הותר לשימוש בקליפורניה, הסיכון לאוטיזם עם מוגבלות היה גבוה ב – 33%.
עבור חשיפה של האם לקוטל הפטריות myclobutanil בזמן ההריון, הסיכון לאוטיזם היה גבוה ב – 32%.
עבור חלק מחומרי ההדברה, חשיפה בשנת החיים הראשונה, הגדילה את הסיכון לאוטיזם ב – 50% מעבר לסיכון המוגבר עקב חשיפה בזמן ההריון.
מסקנות
לגור בישוב כפרי ולא בעיר הגדולה והסואנת היא לרוב אפשרות טובה ועדיפה מבחינה בריאותית.
אבל כל זה נכון, כאשר מדובר בישוב המרוחק משדות חקלאיים.
ברגע שהשדות המרוססים נושקים בישוב, מחקר גדול זה, מראה שהסיכון לפגיעה נוירולוגית גדול יותר, בהשוואה למגורים במרחק גדול יותר מהשדות.
אז לפני שאתם מחליטים היכן לגור, כדאי שתבדקו לא רק את הקרבה של הבית לכבישים סואנים, או מפעלי תעשיה מזהמים, אלא גם לשדות חקלאיים.
שדות חקלאיים נראים לא פעם פסטורליים מאוד, אבל הם בעצם חלקות אדמה עתירות רעלים שמפזרות את מרכולתן למרחק רב מאוד, עקב זרמי האוויר.
אם הישוב בו אתם גרים מוקף יערות – בחרתם טוב.
אם הוא מוקף שדות חקלאיים – כלל לא בטוח.
ומסתבר שהנזקים של חשיפה כרונית לחומרי הדברה הם לא רק בהגדלת סיכון לאוטיזם, אלא גם בהגדלת סיכון לסרטן.
כנראה שלא במקרה, אחד האיזורים בארץ עם התמותה הרבה ביותר מסרטן הינם יישובי עמק יזרעאל, אפילו יותר מאיזור מפרץ חיפה המזוהם! (כך על פי אטלס הפטירות 2016).
יישובי עמק יזרעאל מוקפים כולם בשדות חקלאיים מרוססים.
תוך עשור, כל המכוניות בהן ניסע, אמורות להיות חשמליות.
מכיוון שכ – 80% מזיהום האוויר בערים הגדולות מקורו בכלי תחבורה, שינוי זה יביא להפחתה דרסטית בזיהום האוויר בערים ויהפוך אותן להרבה יותר בריאות מאשר הן כיום, בוודאי בהשוואה לישובים הנמצאים בקרבת שדות חקלאיים מרוססים.
מה לעשות אם אני מתגורר בישוב כזה?
אם אתם גרים בישוב הנמצא בקרבת שדות חקלאיים, כדאי לאגד את כל התושבים בישוב ולדרוש מהחקלאים להפוך להיות חקלאים אורגניים.
עד שזה יקרה כדאי להקפיד על חלונות סגורים ועל שימוש במטהר אוויר איכותי לכל הבית.
מן הראוי, שלאור מחקר זה, משרד הבריאות יחד עם משרד החקלאות יחוקקו חוק שמחייב כל שדה הנמצא במרחק של פחות מ – 2 ק"מ מישוב כלשהו, להיות שדה אורגני.
עד שזה יקרה, לא משנה היכן אתם גרים, צריכת ירקות אורגנים, לא רק מטיבה עם בריאותכם, אלא מעודדת עוד ועוד חקלאים להפסיק לרסס ולהפוך את שדותיהם לאורגניים.
כך אתם תורמים לא רק לבריאותכם, אלא גם לבריאותם של תושבי הישובים הצמודים לשדות אלו.
כל משפחה שעוברת לצרוך ירקות אורגנים, משפרת את הבריאות של כלל תושבי המדינה.
טוב היה אם המדינה היתה יוזמת את המעבר לחקלאות אורגנית, בטח ובטח בשדות הנמצאים בקרבת ישובים, אבל עד שזה יקרה, אנחנו, האזרחים יכולים לעודד ולהאיץ את התהליך הזה.
המדינה מסבסדת תרופות במילארדי שקלים בשנה.
במקום לסבסד טיפולים למחלות, אולי כדאי לסבסד הרגלי חיים בריאים, שיקטינו את שכיחות המחלות.
זה נכון גם ברמה המשפחתית.
אנשים רבים אומרים שירקות אורגניים זה יקר, אבל באותה נשימה, הם יוצאים מהסופר עם בקבוקי משקה קל, חטיפים, עוגיות, גלידות ושאר מאכלים תעשייתים שאינם זולים כלל וכלל.
אפשר לחסוך קניה של מאכלים ומשקאות אלו ולהשקיע את הכסף בירקות אורגניים.
המחקר הזה הוא עוד תזכורת לנזקים שהבאנו על עצמנו.
נזקים שגובים מאיתנו כחברה מחיר יקר מאוד.
אפשר לתקן.
זה רק דורש לקבל החלטה.
שלכם,
גיל יוסף שחר MD
