אחת הטעויות הגדולות ביותר שאמהות עושות בהנקה

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
אחת הטעויות הגדולות ביותר שאמהות עושות בהנקה - בתמונה - אמא עייפה ליד מיטת תינוק

לאחרונה ניגשה אלי אשה וספרה לי שהיא אמא לתינוק בן שנה ושמונה חודשים.
היא עייפה מאוד, תשושה, בקושי ישנה, ללא זמן להשקיע בעצמה. לא בפעילות גופנית ולא בתזונתה.
היא מרגישה חלשה מאוד וחשה שבריאותה מדרדרת מיום ליום.

זה לא סיפור יחיד.
אמהות רבות מספרות סיפור דומה.

השאלה הראשונה ששאלתי אותה הייתה: "את מניקה בלילה?"
היא השיבה בחיוב.

הסברתי לה שאחרי גיל שנה אין שום סיבה להניק בלילה.
התינוק לא באמת זקוק להאכלה בלילה.
היא התקשתה לקבל זאת.
"הוא הרי מתעורר רעב" היא אמרה לי.
"איך אפשר לא לתת לו לאכול?"

אז לאור ריבוי המקרים מסוג זה שנתקלתי בהם לאחרונה, החלטתי לכתוב את המאמר הזה שיעשה לכם קצת סדר.

תינוקות לא באמת צריכים לאכול בלילה אחרי גיל שנה.
זה נכון הן להנקה והן להאכלה מבקבוק.
אפשר וכדאי מאוד לגמול אותם מאכילה לילית, בהגיעם לגיל שנה.
מהלך כזה יועיל לא רק לאמא, אלא גם לתינוק!

תועלת לאמא, אני חושב שלא צריך להסביר.
האמא תזכה סוף, סוף ללילה שלם של שינה.
זה קריטי לבריאות שלה, לחיוניות שלה, למצב הרוח שלה, לתפקוד שלה כאמא וכבת זוג.
חוסר בשינה מספקת מגדיל סיכון לדיכאון, לעליה במשקל, לסרטן ועוד.

גם התינוק ירוויח מכך מאוד!
גם הוא יזכה ללילה שלם של שינה.
שינה רצופה חיונית מאוד להתפתחות קוגניטיבית של התינוק, לגדילה, לעיבוד זיכרונות ועוד.

תשאלו בצדק, אם התינוק לא צריך לאכול, אז למה הוא מתעורר?

יש הרבה סיבות להתעוררות תינוקות בלילה.
לרוב זה פשוט ההרגל – הידיעה שהוא יקבל את הפיטמה.
לאחר כמה לילות בהם הוא מבין שהמציאות השתנתה והוא לא יקבל אוכל בלילה, הוא מפסיק להתעורר וברוב המקרים ישן לילה שלם.

אבל זה עוד לא הכל.
מסתבר שהאכלה בלילה אחרי גיל שנה מגדילה סיכון לחורים בשיניים!

נסביר זאת.
הרוק שלנו מכיל חומרים קוטלי חיידקים וחומרים שמנטרלים חומצה (בי קרבונט).
בחלב האם או בפורמולה יש כמובן סוכר.
חיידקים בחלל הפה ניזונים מהסוכר הזה ומייצרים חומצה.
החומצה היא זאת שפוגעת בשיניים וגורמת לחורים.
בזמן ואחרי האוכל מופרש רוק שתפקידו בין היתר להקטין את אוכלוסיית החיידקים בחלל הפה ולנטרל את החומצה שנוצרה מהחיידקים שכן נשארו שם.

כאן השינה נכנסת לתמונה.
בזמן שינה הפרשת הרוק פוחתת כמעט לחלוטין! (כדי שלא נצטרך לבלוע רוק – פעולה שעלולה להעיר אותנו).
כאשר אנחנו מאכילים את התינוק בלילה והוא נרדם זמן קצר לאחר מכן (לפעמים תוך כדי ההאכלה, עם הפיטמה בפה…), אנחנו בעצם גורמים לכך ששיירים של סוכר נשארים בחלל הפה שלו, אך ללא היכולת הטבעית של הגוף להתגונן כנגד סוכר זה.
החיידקים בחלל הפה חוגגים בלילה.
אין רוק שיחסל אותם ואין חומר סותר חומצה שיגן על השיניים.
התוצאה היא עליה מוגברת בסיכון לחורים בשיניים אצל תינוקות שמואכלים בלילה, במיוחד לאחר גיל שנה.
אלו עובדות ידועות למדע, אבל משום מה לא מספרים לנו אותן.

כבר ב – 1978 פורסמה סקירה מדעית שמראה שהאכלה בלילה לאחר גיל שנה מגדילה סיכון לחורים בשיניים [1].

בסקירה מדעית נוספת מ – 1996 טוענת גם היא שחורים בשיניים כתוצאה מהנקה שכיחים הרבה יותר בקרב אמהות שנהגו להניק גם בלילה ובמיוחד בקרב נשים שנהגו להניק לפי דרישה, כולל כמובן בלילה [2].

במחקר שנעשה ביפן על תינוקות בגילאי 18-23 חודשים ופורסם ב – 2015, מצאו החוקרים קשר מובהק בין הנקה בלילה לבין שכיחות חורים בשיניים [3].

גם במחקר נוסף שפורסם ב – 2016 מצאו החוקרים שהנקה בלילה קשורה באופן מובהק לחורים בשיניים. החוקרים כותבים שככל שההנקה בלילה נמשכה לגילאים מתקדמים יותר, כך גדלה השכיחות של חורים בשיניים [4].

במחקר שנעשה בהולנד ופורסם ב – 2006, החוקרים מצאו שהנקה בלילה אחרי גיל שנה הגדילה משמעותית את הסיכון לחורים בשיניים. שכיחות החורים בשיניים גדלה כאשר היו יותר משתי הנקות/ האכלות בלילה, או משך הנקה מצטבר של מעל 15 דקות בלילה.
השכיחות הייתה גבוהה במיוחד בתינוקות שנרדמו עם הפיטמה בפה [5].

במחקר מברזיל שפורסם ב – 2017 החוקרים רצו לבדוק את הקשר בין הגיל בו הופסקה ההנקה לבין שכיחות חורים בשיניים (ללא קשר להנקה בלילה).
החוקרים מצאו, שהנקה אחרי גיל שנתיים הגדילה סיכון לחורים חמורים בשיניים פי 2.4 לעומת אלו שינקו עד גיל שנה.
לתינוקות שינקו בין 13-23 חודשים לא היה סיכון מוגבר לחורים בשיניים.
החוקרים במחקר זה אמנם לא הבדילו בין הנקה ביום ובלילה לבין הנקת יום בלבד (וזה חיסרון במחקר זה), אך הם גילו שעצם המשך ההנקה מעל גיל שנתיים העלה סיכון לחורים בשיניים באופן משמעותי מאוד [6].

מעניין לציין בהקשר הזה, שבגמרא יש מחלוקת בשאלה מתי יש להפסיק להניק את התינוק.
רבי אליעזר אומר שיש להפסיק להניק את התינוק בגיל שנתיים ושכל היונק לאחר גיל כאילו יונק שקץ.
רבי יהושע חולק עליו ומתיר להמשיך להניק גם לאחר גיל שנתיים.

במחקר שפורסם ב – 2018 החוקרים ניתחו את תדירות ההאכלה של התינוק בגיל שנה ובדקו את מצב השיניים בגיל 38 חודשים [7].
הם מצאו שלתינוקות שבגיל שנה ינקו 4 פעמים ומעלה, היה סיכון מוגבר של פי 1.8 לחורים בשיניים לעומת אלו שינקו פחות (וסיכון של פי 1.4 לחורים בשיניים אם היה מדובר בהאכלה מבקבוק).
החוקרים לא מפרטים את זמני ההאכלה, אך סביר להניח שתדירות הנקה של מעל ארבע פעמים בגיל שנה, כללה גם הנקות/ האכלות בלילה.
הם מדגישים שתדירות האכלה במזונות אחרים (לא חלב אם או בקבוק), כלומר מזונות שנותנים לתינוק במהלך היום, לא הייתה קשורה לעליה בסיכון לחורים בשיניים.
נתון זה מחזק את הטענה שההנקות / בקבוק היו גם בלילה והם אלו שהגדילו סיכון לתחלואה בחלל הפה.
במחקר נוסף שפורסם בשנת 2000, החוקרים בדקו את הקשר בין משך ההנקה הכולל לחורים בשיניים [8].
גם פה הם מצאו שלתינוקות שלא ינקו בכלל, או לתינוקות שינקו אחרי גיל שנתיים, היה את הסיכון הגבוה ביותר לחורים בשיניים.

אז מה ראינו עד כאן בהקשר להנקה וחורים בשיניים?

הנקה מגנה מחורים בשיניים (לעומת חוסר הנקה בכלל).
אבל עודף הנקה, כלומר הנקה אחרי גיל שנתיים, או הנקה בלילה אחרי גיל שנה, מגדילים את הסיכון לחורים בשיניים!

יש לציין שלא נעשו מחקרים שבדקו האם תינוקות שיונקים בלילה אחרי גיל שנה חולים יותר או פחות לעומת תינוקות שיונקים / מואכלים ביום בלבד.
אנחנו יודעים שאכילה בלילה אצל מבוגרים באה על חשבון תפקוד מערכת החיסון באותו הלילה.
אין מידע האם כך גם אצל תינוקות אבל בהחלט יתכן שיש השפעות נוספות שליליות על האכלה בלילה, כגון: תחלואה מוגברת בכלל ולאו דווקא בחלל הפה. אבל כאמור, הדבר טרם נבדק.

מתי נכון לגמול את התינוק מאכילה בלילה?

תינוקות לא מגיעים לעולם עם ספר הוראות מפורט, כך שאין לנו תשובה חד משמעית ומדעית לשאלה הזו.
אבל מהמחקרים שנעשו בהקשר להנקה / האכלה בלילה וחורים בשיניים, נמצא שהמשך האכלה בלילה אחרי גיל שנה מגדיל סיכון לתחלואה.
זו גם המלצתי – לא להניק / להאכיל בלילה אחרי גיל שנה.
בהחלט יתכן שאפשר לגמול מאכילה בלילה גם בגיל 10 חודשים ואולי גם בגיל 8 חודשים ולא רק שלא תהיה שום בעיה, אלא אפילו יתרון הן לאמא והן לתינוק.
אבל לעת עתה אין מחקרים שבדקו סוגיה זו לעומק, כך שכל אמא תפעל על פי האינטואיציה שלה.

יש לציין שהמלצה להפסיק להאכיל/להניק בלילה לתינוקות מעל גיל שנה, היא לתינוקות שנמצאים במשקל תקין, בתחום הנורמה.
במצבים בהם התינוק נמצא בתת משקל, "שבר אחוזונים כלפי מטה" וכדומה, יש להיוועץ ברופא ילדים מומחה.

העצה הפשוטה הזו, להפסיק להניק / להאכיל את התינוק בלילה בהגיעו גיל שנה, שיפרה את איכות חייהן של נשים רבות מספור.
הן חזרו לישון לילה שלם.
הן מספרות שהן סוף סוף חזרו לחיות.
מצב הרוח השתפר, רמת האנרגיה, הרצון להשקיע בילד, הזוגיות ועוד.
וכאמור, גם התינוק מרוויח מכך שהוא ישן לילה שלם וסביר להניח שאנחנו עוד לא יודעים את כל הרווחים שיש מכך לתינוק.
המדע התמקד בחקר הבעיה הנפוצה של חורים בשיניים, אבל כאמור יתכן ויש לשנת לילה מלאה החל מגיל שנה, יתרונות רבים נוספים.
אל תדאגו לגבי האוכל שהוא היה רגיל לקבל בלילה.
מהר מאוד הוא ישלים זאת במהלך היום.

לגבי אופן הגמילה מהנקה בלילה, ישנן גישות שונות.
לא חייבים להפסיק להניק בלילה בבת אחת (גישה א'), אלא אפשר לרווח את זמני ההנקה בלילה בהדרגה, לדלג על חלק מהנקות הלילה וכדומה (גישה ב').
בכל גישה יש יתרונות וחסרונות ואין כאן משהו ודאי.
אינטואיטיבית, אני אישית מרגיש ששינוי הדרגתי הינו נכון יותר ממשהו חד ומהפכני, אבל כאמור יש גישות שונות בעניין ואני לא באתי להכריע בשאלה זו.

לסיכום, המלצתי

התינוק הגיע לגיל שנה?
הפסיקו להאכיל / להניק אותו בלילה.
זה יעשה רק טוב, גם להורים וגם לתינוק.

שלכם,
גיל יוסף שחר MD

קריאה נוספת:

[1] Ripa LW. Nursing habits and dental decay in infants: "nursing bottle caries". ASDC J DentChild. 1978 Jul-Aug;45(4):274-5.

[2] Milnes AR. Description and epidemiology of nursing caries. J Public Health Dent. 1996 Winter; 56(1):38-50. Review.

[3] Nakayama Y, Mori M. Association between nocturnal breastfeeding and snacking habits and the risk of early childhood caries in 18 – to 23 – month-old Japanese children. J Epidemiol. 2015;25(2):142-7.

[4] Gandeeban K, Ramakrishnan M, Halawany HS, Abraham NB, Jacob V, Anil S. The Role of Feeding Practices as a Determinant of the pufa Index in Children with Early Childhood Caries. J Clin Pediatr Dent. 2016;40(6):464-471.

[5] van Palenstein Helderman WH, Soe W, van 't Hof MA. Risk factors of early childhood caries in a Southeast Asian population. J Dent Res. 2006 Jan;85(1):85-8.

[6] Peres KG, Nascimento GG, Peres MA, Mittinty MN, Demarco FF, Santos IS, Matijasevich A, Barros AJD. Impact of Prolonged Breastfeeding on Dental Caries: A Population-Based Birth Cohort Study. Pediatrics. 2017 Jul;140 (1).

[7] Feldens CA, Rodrigues PH, de Anastácio G, Vítolo MR, Chaffee BW. Feeding frequency in infancy and dental caries in childhood: a prospective cohort study. Int Dent J. 2018 Apr;68(2): 113-121.

[8] Dini EL, Holt RD, Bedi R. Caries and its association with infant feeding and oral health -related behaviours in 3-4-year-old Brazilian children. Community Dent Oral Epidemiol. 2000 Aug;28(4):241-8

 

אהבתם את המאמר?