ההשפעה הלא ידועה של ניתוח קיסרי

בחודש מרץ 2015 התפרסמה סקירה מדעית מקיפה על הגורמים המשפיעים על מגוון וסוג חיידקי המעיים לאחר הלידה ועל הקשר בין אוכלוסיית חיידקי המעיים (פלורת המעיים) שמתפתחת לאחר הלידה, לבין בריאות האדם שנים רבות מאוחר יותר.
הסקירה המדעית הזו ריכזה וסיכמה את כל המחקרים הגדולים, שנעשו בנדון עד רגע כתיבת המאמר המדעי והיא נכתבה על ידי שניים מהחוקרים המובילים בעולם בתחום חקר המיקרוביום האנושי והשפעתו על הבריאות (פרופ אלן ווקר ופרופ פרל הוגטלינג).

להלן סיכום הנקודות העיקריות שהחוקרים מביאים כהקדמה לסקירה זו

1. תגלית די מדהימה היא שפלורת המעיים נקבעת בחלון הזדמנויות קצר בתחילת חייו של האדם ונשארת כמעט קבועה לחלוטין לאורך כל החיים!
2. ההתבססות הראשונית של חיידקים במעי התינוק משלימה ומעצבת את ההתפתחות של שתיים מהמערכות החשובות בגוף – מערכת החיסון ומערכת העיכול.
   בשבועות הראשונים של החיים יש בעצם חלון הזדמנויות קריטי לעיצוב מערכות אלו ובתקופה זו גם מתקבעים שינויים גנטיים בתאי מערכת החיסון ותאי מערכת העיכול המשפיעים על הסיכון לחלות במחלות בהמשך החיים (כגון: השמנה, קרוהן, קוליטיס, אלרגיות למזון ועוד).
3. החיידקים הטובים (הפרוביוטיקה) שמתבססים במעי בשבועות הראשונים לחיים, מפרישים חלבונים אנטי- מיקרוביאליים (כנגד חיידקים אחרים איתם הם מתחרים על שטח מחיה) שנטמעים ברירית המעי ומונעים חדירת פתוגנים זרים (חיידקים רעים) אל מחזור הדם.

כאמור אחד הממצאים המרתקים בשנים האחרונות, שהחוקרים מדגישים בסקירה, הינו שהחיידקים המתקבעים ומתבססים במערכת העיכול בתקופת הינקות, נשארים שם גם בבגרות ולכן למעשה החודשים הראשונים לחיים משפיעים בצורה משמעותית מאוד על כל חיינו.

אז מהם הגורמים המשפיעים על התבססות חיידקי המעיים בתקופת הינקות ולמעשה לכל החיים?
הגורם המרכזי שנמצא כמשפיע על הרכב החיידקים במערכת העיכול הינו – סוג הלידה!

באופן אידאלי התבססות חיידקים במעי התינוק מתחילה במהלך לידה נרתיקית.
בזמן השהיה בנרתיק, התינוק בולע נוזלים וגינליים המכילים חיידקים וגינליים הדומים להרכב החיידקים במעי האם.
בלידה בניתוח קסרי מונעים מהתינוק את החשיפה לחיידקים הפרוביוטיים הנרתקיים וכך פוגעים בכל עיצוב פלורת המעיים שלו.
התברר שלתינוק שנולד בלידה קיסרית יש פלורת מעיים פחות מגוונת ובמקרים מסויימים לאחר לידה קיסרית יש ממש חוסר איזון (דיסביוזיס) בחיידקי המעי של הילוד.
כאמור, לידה קיסרית קשורה להתבססות מאוחרת של חיידקים במעי ולפלורה פחות מגוונת.
נמצא שהשכיחות של צליאק, השמנה ואסטמה גבוהים הרבה יותר בקרב ילדים שנולדו בניתוח קסרי לעומת אלו שנולדו בלידה וגינלית.
החוקרים סבורים שהסיבה לשכיחות הגבוהה יותר של מחלות אלו בקרב הנולדים בניתוח קיסרי, היא פלורת המעיים שנוצרה מאוחר יותר וגם מאוד שונה מזו של תינוק שנולד בלידה וגינלית.

החוקרים מציינים גורמים נוספים המשפיעים על הרכב חיידקי המעיים של התינוק:

1. פלורת המעיים של האם. מתברר שפלורת הנרתיק דומה מאוד לפלורה של המעיים ואם לאם תהיה פלורת מעיים בריאה יותר ומגוונת יותר, גם פלורת הנרתיק תהיה בריאה יותר (גם האם תרוויח מזה וגם התינוק). אז נכון שפלורת המעיים של האם מושפעת מאוד מאופן הלידה של האם עצמה (וגינלי או קיסרי), אבל יש בכל זאת כמה גורמים המשפיעים על פלורת המעיים גם בגיל מבוגר.
   הגורם המשמעותי ביותר הינו התזונה של האם לפני ההיריון ובמהלך ההיריון. תזונה עשירה במזון צמחי שמכיל סיבים תזונתיים תגדיל את כמות החיידקים הטובים במעיים. סיבים תזונתיים מוגדרים כפרה-ביוטיקה, כלומר חומרים שמעודדים גדילה של חיידקים פרוביוטיים.
   חשוב לאכול מגוון גדול של מזון צמחי, ירקות מסוגים שונים, עלים ירוקים, נבטים, פירות ודגנים מלאים כדי לקבל מגוון גדול של סיבים תזונתיים.
   (מומלץ להימנע מלקיחת תוספי סיבים כגון סיבי פסיליום. לא פעם הנזק שבהם עולה על התועלת).
   כמו כן, שימוש בגלולות נגד היריון פוגע בצורה מהותית בפלורת המעיים וכדאי להימנע מתרופה זו.
2. הנקה – בעבר חשבו שחלב אם הינו סטרילי (מכיוון שהוא מופק מהדם והדם הינו סטרילי), ושדגימות חיידקים שנמצאו בחלב אם, מקורן בעור של האם.
   מתברר שלא כך! נכון שהדם סטרילי (בדרך כלל, כשאין מחלה) אבל מתברר שחלב אם מכיל חיידקים שמקורם בצינוריות החלב ברקמת השד.
   בנוסף, מתברר שהמזון הפלאי הזה שנקרא חלב אם מכיל לא רק חיידקים פרוביוטים, אלא גם אוליגוסכרידים מסוגים שונים שמתפקדים כפרה-ביוטיקה.
   כלומר, חלב האם מכיל גם את החיידקים הפרוביוטים וגם את המזון המתאים להם, שיעזור להם להתבסס ולהתרבות במעי על חשבון חיידקים פתוגנים זרים.
   כיצד מגיעים חיידקים פרוביוטיים ממעי האם אל צינוריות החלב בשד?
   זו שאלה טובה שהתשובה עליה עדיין לא ברורה.
   החוקרים משערים שבמהלך ההיריון חלה עליה בחדירות דופן המעי, שמאפשרת לחיידקים פרוביוטיים לנדוד דרך דופן המעי אל הדם ומשם אל צינוריות החלב.
   יש כנראה בצינוריות החלב בשד חומרים ש"מושכים" את החיידקים הפרוביוטיים דווקא אליהם.
   אם תיאוריה זו נכונה, הרי שחשוב מאוד להקפיד, במיוחד בזמן ההיריון, על לעיסה מושלמת של המזון (כמות לעיסות רבה ככל האפשר) וזאת כדי למנוע מצב של היווצרות אלרגיות למזון (עקב ספיגת מזון שלא פורק בצורה המלאה מכיוון שהוא לא נטחן מספיק זמן על ידי השיניים ולא נחשף מספיק זמן לאנזימי העיכול ברוק).
   לעיסה טובה ומוגברת בזמן ההיריון תבטיח גם ספיגה טובה ומלאה של נוטיריאנטים שונים החשובים להתפתחות העובר כגון, מינרלים וויטמינים שונים.
   בנוסף לחיידקים פרו-ביוטיים וחומרים פרה-ביוטיים, חלב אם מכיל גם חומרים הקשורים למערכת החיסון, המדכאים התבססות של פתוגנים זרים במעי התינוק.
   חלב אם מכיל גם נוגדנים רבים שלהם תרומה חשובה בהתבססות החיידקים הטובים והתרבותם במעי התינוק.
   ככל שתקופת ההנקה ארוכה יותר כך התינוק יחשף לכמות רבה יותר של חיידקים פרוביוטיים ולמגוון גדול יותר (שום תוסף פרוביוטיקה לא יכיל את המגוון שיהיה בחלב אם).
   תקופת הנקה ארוכה תגדיל את הסיכוי של התינוק ליצור פלורת מעיים בריאה ויציבה שתשפיע על בריאותו למשך שארית חייו.
   כמו כן, חשוב להניק את התינוק מייד לאחר הלידה, כדי שהוא יקבל "בוסט" של חיידקים טובים מייד לאחר יציאתו לאוויר העולם.
3. הורניקס – ורניקס הינו השכבה הלבנה השומנית שעוטפת תינוק ברחם ואיתה הוא יוצא לעולם.
   תגלית מרתקת מהשנים האחרונות מצאה שהורניקס מורכב בעיקר מחומצות שומן קצרות שרשרת שאינן מתעכלות, אך מעודדות צמיחת חיידקים פרוביוטיים במעיים.
   לא ברור אם חומצות שומן ייחודיות אלו נספגות גם דרך העור ורב הנסתר על הידוע לגביהן.
   אבל דבר אחד חשוב להבהיר – השכבה הלבנה שעל התינוק, איננה לכלוך! ויתכן שלאור הממצאים הללו, כדאי מאוד להימנע משטיפת התינוק, בוודאי בשעות הראשונות לחייו ואולי גם בימים הראשונים לחייו.
   בכל מקרה, כדאי להימנע מהשטיפה של התינוק מייד לאחר הלידה בבית החולים (שלרוב נעשית עם סבון). תנו לתינוק להנות מהורניקס. זה קרם לחות ייחודי שלא יחזור יותר לעולם.
   המלצה נוספת, כאשר אתם כבר כן רוחצים את התינוק, עשו זאת עם מים בלבד וללא סבון וזאת כדי להשאיר את השכבה השומנית על עור התינוק. אנחנו עוד לא יודעים עד הסוף מה החשיבות שלה, אבל נראה שזו לא סתם שכבה לבנה שצריך לשטוף…
   (תגליות אלו מעוררות שאלה על לידות מים, אבל כנראה שמכיוון שהתינוק יוצא מתוך מים (ברחם) לא תהיה פגיעה בשכבה השומנית גם בלידת מים, כמובן כל עוד אין סבון במים).
4. התזונה של הילד בתקופת הילדות – גם היא משפיעה מאוד על התבססות חיידקי המעיים שלו ועל התארגנות רירית המעי בהתאם לפלורה של הילד.

מהם הגורמים שיכולים לפגוע בהתבססות חיידקי מעיים טובים בתקופת הילדות?

1. תזונה דלה בסיבים תזונתיים. אכילת כמות רבה של מזון מן החי על חשבון מזון צמחי עתיר סיבים (ובמיוחד ירקות ופירות) תפגע בהתבססות חיידקים פרוביוטיים (במזון מן החי אין סיבים כלל).
2. תזונה עשירה בסוכר. החיידקים הפתוגנים (הרעים) ופטריות מסויימות שפוגעות בפלורת המעיים (כגון קנדידה) משגשגים בנוכחות כמויות גדולות של סוכר.
   יש להימנע ככל האפשר מממתקים, חטיפים, שתיה ממותקת וכל מזון שמכיל תוספת סוכר.
3. חומרים משמרים, מייצבים, מתפיחים וכו' עלולים גם הם לפגוע בהתבססות החיידקים הפרוביוטיים.
   יש להשתדל אכול מזון בייתי בלבד.
4. שימוש רב באניטיביוטיקה. כדאי לנסות להימנע משימוש כזה ככל האפשר (יש מקרים בהם אנטיביוטיקה הכרחית ויש לשקול כל מקרה לגופו).

סיכום הכתבה

אחד הגורמים רבי ההשפעה על פלורת המעיים של האדם היא צורת הלידה.
ישראל היא אחת המדינות עם שיעורי הניתוחים הקיסריים הגבוהים ביותר.
חשוב לומר שניתוחים קיסריים הצילו לא פעם הן את האם והן את העובר ולפעמים הם הכרחיים, אבל נראה שכיום, לא פעם המערכת הרפואית מכוונת את היולדת לניתוח קיסרי גם כשניתן להימנע ממנו.
כמו כן, לעיתים היולדת עצמה לוחצת על ביצוע הניתוח כשאין באמת אינדקציה רפואית חד משמעית.
יש הרבה סיבות נוספות מדוע כדאי להשתדל להימנע מניתוח קיסרי ככל האפשר.
בכתבה זו הדגשנו רק את העניין של השפעת סוג הלידה על חיידקי המעיים הנשארים למשך כל חייו של הילוד, הן משום שטעם זה הינו משמעותי מאוד (השפעה מהותית על בריאותו של התינוק בהמשך חייו) והן משום שנושא זה לא מוכר למרבית הציבור.

לא פעם הרופאים לוחצים על ניתוח קיסרי מכיוון שהלידה מתעכבת.
אז מה אפשר לעשות במקרים כאלו, כדי לנסות ולהאיץ את עוצמת הצירים ותדירותם?
יש כמה פעולות שנמצאו מעודדות התקדמות במהלך הלידה. חלקן נבדקו במחקרים וחלקן לא נבדקו והן שיטות עממיות (אולי עובדות, מי יודע).
מה הוכח במחקרים?
1. עיסוי עצמי לפטמות (מעורר הפרשת ההורמון אוקסיטוצין שמזרז את ומגביר את הצירים).
2. תה עלי פתל – נבדק במספר מחקרים. אפשר להתחיל כמה שבועות לפני הלידה (כוס אחת ביום ולעלות בהדרגה לשתיים או שלוש כוסות). לאחר שהחלה הלידה אפשר לשתות ללא הגבלה.
מחקר אחד מצא שלאחר שהלידה החלה, הדבר אכן מקצר את משך הלידה. לא ברור מה האפקט של שתיית התה לפני שהחלה הלידה. אמנם יש הוכחה מדעית אך היא לא חזקה במיוחד.

מהן השיטות הנוספות, שלא נבדקו במחקרים מסודרים, אך על פי עדויות, יכולות להאיץ את מהלך הלידה:

1. הליכה. ככל הנראה עוזרת למקם את העובר בתעלת הלידה, אם הוא עדיין לא שם.
   אם הוא כבר בתעלה – לא הוכח שהליכה עוזרת במשהו.
2. דיקור – אין מספיק מחקרים איכותיים בנושא, אבל על פי עדויות נראה שיכול לעזור.
   בכל מקרה, יש לחפש מדקר עם ניסיון בתחום ספציפי זה.
3. הומאופתיה – אין מחקרים איכותיים בנושא.
4. הצמחים קוהוש שחור וכחול – אין מחקרים אבל יש עדויות.

מה בטוח עובד למרות שלא נבדק בשום מחקר?

שלווה ורגיעה. אין ספק שאשה רגועה, בטוחה בעצמה ושמחה, תאפשר ללידה להתרחש בצורה חלקה יותר ולא תעכב אותה באופן בלתי מודע.
חשוב לעשות כל מה שאפשר, כדי שהיולדת תהיה רגועה ושלווה. בדיקות וגינליות תכופות מידי (כפי שנהוג לא פעם בבתי החולים) לא עוזרות בדיוק לעניין זה.
הסטרס שאולי הרופא יכנס שוב לבדוק, וודאי לא תורם.
נציין שאפידורל נמצא כמאט לא פעם את מהלך הלידה אם נלקח בשלב מוקדם מדי, ולכן עלול להגדיל את הסיכון לניתוח קיסרי.
מומלץ מאוד לקחת ללידה דולה בעלת ניסיון, על מנת להשרות רגיעה ותמיכה רגשית שמאוד חשובות ליולדת (וכמובן עוזרת בתנוחה המתאימה, עיסוי ועוד).
פעולה נוספת מומלצת (אמנם לא מדעית לעת עתה) היא להתפלל על זה ולבקש לידה טבעית.
גם דמיון מודרך (או עצמי) באמצעותו האשה מציירת בדמיונה את הלידה הטבעית שלה יכול לעזור (מחשבה בוראת מציאות).

והנה, לכבוד הסקירה החדשה שהתפרסמה לפני חודש (מרץ 2015), התפרסם ממש כעת מחקר מדעי חדש (גם הוא במרץ 2015) שמצא צמח נוסף שהוכח כעוזר להגביר את עוצמת הצירים וכך מזרז את מהלך הלידה.
נמצא שתה זרעי שמיר (dill seed) קיצר את השלב האקטיבי בלידה באופן משמעותי (מ – 6 שעות בממוצע ל 4.2 שעות).
אפשר להתחיל לשתות תה זרעי שמיר מייד לאחר שהחלו הצירים (אבל לא לפני כן. זה עלול לעורר לידה מוקדמת).

סיכום פרקטי של ההמלצות מכתבה זו כדי ליצור פלורת מעיים מגוונת ובריאה ככל האפשר אצל הילדים (וכמבוגרים):

1. להשתדל שהלידה תהיה וגינלית ולא בניתוח קיסרי.
2. להניק סמוך ביותר ללידה ככל שניתן (זו עוד בעיה בניתוח קיסרי בו מפרידים את התינוק מהאם ולא מתאפשר לה להניק מייד לאחר הלידה).
3. להניק תקופה ממושכת ככל האפשר (רצוי הנקה בלעדית לפחות לחצי שנה ולהמשיך עם הנקה משולבת במזון עד גיל שנתיים במידת האפשר).
4. תזונת האם לפני ובמהלך ההריון ובזמן ההנקה – כמות רבה של ירקות, פירות, עלים ונבטים המכילים סיבים פרה-ביוטיים. להימנע מכמות רבה של סוכרים. להימנע ממזון מעובד ותעשייתי.
5. לצמצם את השימוש בגלולות נגד היריון ככל האפשר (ורצוי להימנע לחלוטין).
   לגלולות נגד הריון יש השפעות שליליות רבות מעבר למה שצויין בכתבה זו.
   בין היתר הן פוגעות בספיגת מינרלים וויטמינים חיוניים.
6. להימנע משטיפה של התינוק עם סבון בימים הראשונים לאחר הלידה, כדי לשמור על הורניקס.
7. תזונת הילד – כמות רבה של סיבים בתזונה. להימנע מסוכרים ומזון תעשייתי ומעובד.
8. לנסות להימנע ככל האפשר משימוש באנטיביוטיקה (כל מקרה לגופו. לא פעם כאמור זה הכרחי ומונע סיבוכים קשים).
9. לא ברור מהי ההשפעה של שטיפות וגינליות תכופות (במיוחד עם סבון).
   ממחקר סקירה זה, נראה שיתכן וכדאי להימנע משטיפה וגינלית עם סבון וזאת על מנת לא לפגוע בפלורה הטבעית בנרתיק, אבל נושא זה עדיין לא נחקר מספיק.

חשוב שגם מי שנולד בניתוח קיסרי וגם אמא שילדה בניתוח קיסרי, ידעו שלגוף יש יכולות ריפוי ותיקון שעולות על כל דימיון.
גם אם תנאי הפתיחה שלכם פחות טובים, אין זה אומר שבריאותכם תהיה פחות טובה.
זה רק אומר שכנראה תצטרכו להקפיד יותר על הכללים לאורח חיים בריא ותזונה טבעית ובריאה.
אני אישית נולדתי בניתוח קיסרי.
מטרת הכתבה היא לא לגרום לכן יסורי מצפון אם נאלצתם ללדת בניתוח קיסרי.
המטרה היא לעודד נשים לא לוותר בקלות ולעשות מה שביכולתן כדי ללדת לידה טבעית.

בהצלחה ושתהיה לכולן לידה קלה ובריאה!

שלכם,

גיל יוסף שחר MD