חנוכה – קושיה גדולה על החנוכיה

מדוע השמש גבוה יותר מכל הנרות?
הוא הרי רק השמש, "הפועל" זה שטכנית מדליק את הנרות.
הוא האמצעי ולא המטרה.
היה ראוי שנשים אותו נמוך יותר ולא גבוה מעל כולם, במקום הכי בולט, מעל נרות חנוכה שהם אלו שמפרסמים את הנס!

כדי להבין את התשובה לשאלה הזו, צריך להתבונן במסר מיוחד של נרות חנוכה אלינו.
כל יהודי הוא כמו נר חנוכה.
תפקידו להאיר את העולם, להאיר את החושך.
כל אחד בדרכו שלו, עם הכשרונות שקיבל מבורא עולם ועם התפקיד הייחודי שלו.
אם אתה משתמש בכשרונות שלך כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר וכדי להאיר את העולם, אתה מקיים את שליחותך כאן בעולם.

אבל, מתברר שיש דבר נעלה יותר מאשר להאיר את העולם!
לגרום לאדם אחר, לממש את הכשרונות שלו ולהביא אותם לידי ביטוי, זה אף נעלה הרבה יותר מאשר רק להאיר עם הכח שלך.
כי לך יש כח מוגבל.
אתה רק "נר" אחד.
כמות האור שנר אחד יכול להפיץ היא מוגבלת.
אבל אם תתמקד ב"להדליק" אנשים נוספים, הרי סך האור שיהיה בעולם, בזכותך, יהיה הרבה יותר גדול מאשר אם רק תפיץ את האור הפרטי שלך!
לגרום לאדם אחר לממש את הפוטנציאל שלו, ולהאיר את העולם עם האור האישי והמיוחד שלו, זה נעלה אף יותר מאשר רק להתמקד בלהאיר את העולם, עם הכשרונות האישיים שלך!

אין ספק שחשוב להשתמש ביכולות שלנו כדי להאיר את העולם.
אבל המסר של החנוכיה, הוא מסר הרבה יותר עמוק.
המסר של החנוכיה הוא, שאנחנו צריכים גם לפתוח את העיניים ולעזור לאנשים אחרים להביא לידי ביטוי, את היכולות המיוחדות בהן הם בורכו.

לכל נר יש את האור המיוחד שלו, אור שרק הוא יכול להפיץ בעולם, אבל יש נרות שעדיין לא התחילו להאיר.
יש אנשים שעדיין לא מממשים את מלוא הפוטנציאל שלהם.
לא פעם, אדם אינו משתמש ביכולותיו, עקב דעות קדומות, או נורמות חברתיות כאלו ואחרות ולעיתים גם אמונות שהושרשו בו על ידי הוריו (ללא כוונה רעה כמובן) או פחד מכשלון.
אם אנחנו מזהים חבר, או קולגה במקום העבודה, שיש לו כשרונות שהוא אינו מביא לידי ביטוי, אם אנחנו מרגישים שיש אדם שהוא "מבוזבז" במקום בו הוא נמצא, אולי ההשגחה זימנה אותנו לקרבתו, כדי "שנדליק" אותו, כשם שהשמש בחנוכיה מדליק את נרות חנוכה וגורם להם להאיר.
לנרות חנוכה יש את השמן ויש את הפתיל, אבל כל עוד לא יבוא השמש וידליק אותם, הם לא יאירו, למרות הפוטנציאל הגדול שלהם.

לא צריך להתאמץ כדי לחפש את מי "להדליק".
לא צריך ללכת רחוק.
באופן טבעי, יש להתחיל עבודה זו עם האנשים הקרובים לנו ביותר – בני/בנות הזוג והילדים,
לאפשר ולעודד את בני הזוג לממש את כשרונותיהם המיוחדים ולעודד את הילדים לחקור ולהתנסות, כדי למצוא את האור המיוחד, שיש להם לתת לעולם.
לאפשר לילדים לגלות את עצמם, זה התפקיד המיוחד והחשוב של ההורים.
תפקיד שהוא זכות גדולה.

לא חייבים בהכרח לחפש את השליחות מחוץ לבית.
חינוך הילדים והכשרתם כדי שיפיצו את האור המיוחד שלהם – הוא אחד התפקידים הנעלים ביותר.
להורים יש את הזכות לא רק "להדליק" את הנר האישי של כל ילד, אלא כהורים, הם גם יוצקים את השמן וממלאים את הכלי של הילד, כדי שיהיה לו עם מה להאיר.
יתרה מזאת, הם מעודדים ומלמדים אותו כיצד להוסיף שמן בעצמו בהמשך חייו כדי שיוכל להאיר ללא גבול. מה יותר נעלה מזה?

אבל יש נקודה עדינה שחשוב להיות מודעים אליה.
כשם שיש לנו כח "להדליק" אנשים בסביבתנו ולהטעין אותם במוטיבציה חיובית ולהניע אותם לעשיה מבורכת, כך יש לנו חלילה את היכולת "לכבות" אנשים ולדכא את החלומות שלהם.
ההדלקה והכיבוי היא באמצעות מילים.
האור הראשון בעולם נוצר על ידי מילים – "ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור".
האור (וכל שאר הבריאה) נוצרו על ידי אמירות של הבורא.
כך הוא רצה ללמד אותנו שלאמירות יש עוצמה שבכוחה לברוא עולמות.
כמו כל עוצמה, ניתן להשתמש בה לשני הכיוונים.

לא פעם האנשים הקרובים לנו ביותר אומרים לנו משפטים כגון:
• "במשפחה שלנו אין כשרון למוזיקה. אין לך אפילו מה לנסות ללמוד לנגן"
• "5 יחידות מתמטיקה!?! זה לא בשבילך. עדיף לך ללכת על 4 יחידות מקסימום"
• "3 יחידות מתמטיקה?!? מה תעשה עם זה? אי אפשר להצליח בחיים ולרכוש מקצוע מתגמל בלי לפחות 4 יחידות (לא משנה אם אתה סובל מזה…)
• "זה מה שאתה הולך ללמוד!?! מה תעשה עם זה אח"כ? אין בזה פרנסה!"
• "להיות עצמאי? אתה לא יודע שרוב העסקים נסגרים ופושטים רגל?!"
• "למה אתה חושב שיהיה מישהו שירצה לקרוא את מה שאתה כותב?"
• "את החלומות שלך תשמור לפנסיה. עכשיו תתמקד בלרכוש מקצוע שיפרנס אותך"

אמירות אלו ודומות להן, יכולות בקלות לדכא חלומות, לעכב התפתחות אישית ולמנוע מאדם להפיץ את האור הייחודי שלו.
אנחנו צריכים להזהר מאוד, לא למנוע מאנשים לנסות ולהגשים את החלומות שלהם.
במיוחד אנחנו צריכים להיות זהירים עם אנשים, שמושפעים מאיתנו בצורה משמעותית – הילדים (יותר מכל), בני הזוג וחברים קרובים.

נחזור לשמש של החנוכיה.
אם השמש היה משתמש באור שלו רק כדי להאיר את העולם, כמות האור שהוא היה מפיץ, הייתה קטנה יחסית ומוגבלת.
אבל השמש משתמש באור שלו, כדי להדליק את הנרות האחרים.
כך, כמות האור שמופצת בזכותו, גדולה הרבה יותר.
אם כל נר, לא רק יאיר בסביבתו, אלא ידליק נרות אחרים, כמות האור בעולם תגדל בקצב של טור הנדסי!
זו הסיבה שהשמש גבוה יותר מכל שאר נרות החנוכה.
הוא גבוה יותר כי הוא נעלה יותר ובזכותו כמות האור בעולם גדלה הרבה יותר.
נכון שנרות חנוכה מאירים את העולם, אבל מי שגרם להם להתחיל ולהפיץ את האור שלהם, זה "הפועל" – השמש!

שלמה המלך, החכם באדם, כתב שהנשמה היא בעצם הנר של הבורא ובמילותיו: "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ, כז).
נר הוא אמצעי שאיתו מאירים.
הנשמה של האדם, על פי שלמה המלך, היא הנר, היא האמצעי, שאיתו הבורא מאיר את העולם.
האור לעולם, לא יורד ישירות מהבורא, אלא דרכנו.
קיבלנו את הזכות הגדולה להיות הנר של הבורא.
להיות אלו שמאירים את העולם.
ואנחנו יכולים לבחור לא רק להיות נר שמאיר, אלא גם השמשים שמדליקים נרות אחרים!

שלכם,
ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

התשובה לשאלה הזו לוקטה מתורתו של הרבי מלובביץ.