אז נפגשנו…
שתי נפשות אלוקיות,
שתי נשמות מחפשות משמעותיות.
לפניי ישבה ענבל המדהימה,
בסבר פנים יפות, פתחה את השיחה.
כן בגובה העיניים ישבתי מולה,
כל כולה לי הייתה קשובה.
האזינה לי ברוב קשב, בהתעניינות,
גילתה אמפטיה והמון הזדהות.
העצימה בי את הכוחות החבויים,
נתנה לי כלים לחיים משמעותיים.
לא עוד מטפלת שמציפה קשיים,
לא עוד מטופלת שחווה צירים.
הרגשתי בידיים טובות ומלטפות,
באמנות העידוד מקרבות, מחממות.
כן זו הייתה ענבל המיוחדת,
בחן ובחביבות רק לה מאפיינת.
בסבלנות וסובלנות איתך מתקשרת,
ובכל שבוע ממך שומעת,מתקשרת.
נסכה בי כוח להמשיך להיות,
מי שאני מלאה בתעצומות.
העלתה בי את רף המחשבות,
לחשוב רק טוב ולהאמין ביכולות.
להיות תמיד בתודעה של הודיה,
לכתוב אותם ביומן זו ממש חוויה.
לאכול בריא כל יום בשגרה,
להמעיט בסוכרים ולהרבות בעשייה.
ללכת הרבה במיוחד בבקרים,
לעשות "אירובי", לנצח את היצרים.
לא לוותר על השינה,
לעשות הרפיה גם לנשמה.
ללכת יחפה על האדמה,
להנות מהים ומפלאי הבריאה.
זאת ענבל!
לא הפחידה אלא העצימה,
לא המעיטה אלא הוסיפה,
לא הרבתה במלל המצוי,
אלא הרעיפה על המצב הרצוי!
את יכולה!
את אנרגטית
את בריאה, את ב"ה בסדר!
אצלך הכל בשליטה, את בגדר!
זה הזמן לך להודות,
להמשיך להתפלל ולה' לקווח,
כי נפש בריאה היא בגוף בריא!
צו אלוקי, צו תמידי ונצחי!
מתוך בריאות איתנה ובאהבה אמיתית
