קורונה וירוס – חלק ד'

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
קורונה וירוס - חלק ד׳

לפני יותר מ – 3300 שנה עם ישראל יצא ממצרים.
מצרים הייתה אז המעצמה הטכנולוגית הדומיננטית בעולם.
הם ידעו לבנות מבנים (הפרמידות) שמחזיקות מעמד עד היום,
להרים אבנים במשקל של עשרות טונות.
הם שלטו בכימיה ברמה מעוררת השתאות (חניטת הגופות),
הפגינו ידע עצום באסטרונומיה ובחישוב תנועת גרמי השמים
ועל פי חז"ל הם גם היו בקיאים בכלים רוחניים ושלטו ברזי הכישוף,
עד כדי כך שאף עבד לא היה מסוגל לברוח ממצרים, גם ללא שום חומה או גדר.

החרטומים שלהם, שהיו העילית האינטלקטואלית והמדעית של מצרים,
הצליחו גם הם לחזור על מכת דם ומכת צפרדע (אבל לא יותר מזה).

מצרים גם ביטאה את העיקרון של "כוחי ועוצם ידי".
כל ההישגים שלנו – הגענו אליהם אך ורק בזכות חוכמתנו ועבודתנו הקשה.
זו הייתה תפיסתם.

היציאה ממצרים סמלה את הניתוק מכל אלה.
ניתוק מהנורמות של המעצמה השלטת, ניתוק מהתפיסה של כוחי ועוצם ידי.
יציאה לדרך עצמאית, בגאון, וללא בושה בזהות העצמית שלנו ובערכים שלנו.

אולי מגפת הקורונה, שמחוללת זעזועים קשים בעולם,
היא הזדמנות שלנו הן כבודדים והן כעם, להתנתק מהשעבוד לטכנולוגיה (ולדעת להגביל ולתחם אותה),
ומהשעבוד לנורמות פסולות של המעצמות השליטות בעולם.
זוהי הזדמנות לצאת לדרך משלנו.
לצאת מדפוסי חשיבה שכובלים אותנו.

בימים אלו אנחנו מרגישים ש"כוחי ועוצם ידי",
לא תמיד מספיק על מנת להבטיח חיים יציבים לנו ולמשפחתנו ועד כמה הכל,
אבל ממש הכל, כל כך שברירי.

זוהי הזדמנות לחשבון נפש שלנו, הן כאנשים בודדים והן כעם.
חשבון נפש על הדרך בה הלכנו עד עכשיו.
בכל תחום ותחום ובמיוחד בתחום הרפואה והבריאות.

אנחנו רואים שוירוס הקורונה קטלני בעיקר (אבל לא רק) באנשים עם מחלות רקע.
עד כמה מערכת הבריאות השקיעה במניעה של מחלות אלו?
עד כמה מערכת הבריאות השקיעה בחינוך לאורח חיים בריא ולתזונה בריאה,
שיכולים למנוע חלק גדול מאותן מחלות רקע?

לחץ דם, סכרת, מחלות לב וכלי דם ועוד,
הן מחלות שתנאים סביבתיים והרגלי החיים
הם בעלי השפעה מכרעת על הסיכון לחלות במחלות אלו.
מאות, אם לא אלפי מחקרים מדעים מראים את זה.

יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי לתקן את המצב.
למשל מקצוע חדש במערכת החינוך, שיקנה כלים והבנה לאורח חיים בריא
וילמד את התלמידים איך ניתן לחזק את מערכת החיסון,
כדי שתדע להתמודד עם הפתעות כאלה ואחרות.
מקצוע חדש כזה במערכת החינוך יכול להציל חיים של אלפי אנשים כל שנה.

אנחנו כחברה יכולים גם להחליט על מיסוי גבוה מאוד על מאכלים מעובדים
המכילים כמויות גדולות של סוכר או ממתיקים מלאכותיים.
תארו לעצמכם שקרטיב (מים + צבעי מאכל + סוכר) לא היה עולה 1 ש"ח,
אלא 20 ש"ח.
האם למישהו יש ספק מה היה קורה לצריכת הקרטיבים של ילדי ישראל?

תארו לעצמכם מה היה קורה אם בקבוק שתיה קלה ממותקת לא היה עולה
5.80 ש"ח, אלא 40 ש"ח.
האם עדיין היינו רואים מעבר שלם בסופר שמוקדש רק לשתיה ממותקת?
כנראה שלא.
ומדוע לא לעשות זאת על כל הממתקים והחטיפים?

חינוך הוא הפתרון הנכון, היסודי והיחידי שיכול להחזיק מעמד לטווח ארוך.
אבל הקמת מערך חינוכי כזה לוקח זמן.
לתקופת הביניים, גם "קנס כספי" גבוה מאוד על צריכת מאכלים כגון אלו,
יביא לירידה בצריכה שלהם.
ירידה שתביא להצלת חיים כפשוטו.
לא בטוח שיש לנו את הזמן עד שנקים מערך חינוכי כזה שיהיה יעיל דיו.

אנחנו כחברה יכולים להחליט על מיסוי שכזה ואת כל כספי המיסים שיגבו, מאנשים שירכשו מוצרים אלו, ליעד להשקעה בחינוך לבריאות.
המיסוי חייב להיות כבר על המפעל המייצר.
על כל קרטיב/חטיף/בקבוק שתיה ממותקת וכו' שהוא מייצר, הוא יהיה חייב לשלם מס גבוה למדינה.
את המס הזה הוא "יעמיס" על רשתות השיווק, שבתורן "יעמיסו" אותו על הצרכן הסופי.
זוהי הדרך הפרקטית והמהירה ביותר ליישם רעיון זה.

תעשיית המזון המעובד, יצרני הממתקים והחטיפים יתנגדו.
הם יגידו שזה יביא לאלפי מובטלים נוספים במדינה.
זה כנראה נכון.
אבל לפעמים מבצעים פעולה כירורגית כואבת באיבר כלשהו בגוף, כדי להציל ולרפא את הגוף כולו.
אותם אלפי מובטלים יעברו לאט לאט לתעשייה שלא פוגעת בנו כחברה, לתעשיה שמייצרת מוצרים שמקדמים אותנו כחברה והופכים אותנו לחברה בריאה יותר.

השמנה אצל ילדים הפכה להיות מגפה בדור שלנו.
את המחיר, בדמות עליה משמעותית במחלות הכרוניות ("מחלות הרקע"),
אנחנו כחברה נשלם בעוד 20 – 30 שנה.
אבל היום זה הזמן לקבל החלטות שיחזירו את הגלגל אחורנית.
דרושה החלטה אמיצה כדי לגרום לכך שהילדים והנכדים שלנו יאכלו הרבה יותר בריא.

אולי זה הזמן לחשבון נפש לא רק של מערכת הבריאות,
אלא גם של מערכת החינוך.

האם נכון להתמקד בעיקר בשינון אינסופי של עוד ועוד עובדות בכל מיני תחומי החיים?

אולי נכון להתמקד בידע רלוונטי לחיים, למשל בלימוד על תזונה בריאה,
בהענקת כלים ללמידה עצמאית, לחשיבה ביקורתית ועוד?
ואולי גם לתרגל פעילות גופנית, אפילו של מספר דקות מידי יום, בבתי הספר?
לתרגל כל יום נשימה סרעפתית, כמה תרגילי גמישות ותרגילי כח לשימור מסת השריר.

גם אנחנו כחברה צריכים לעשות חשבון נפש.

למשל, אנחנו כחברה צריכים לחשוב עד כמה באמת אנחנו מתאמצים לשמור על הסביבה שלנו.
מדוע בישראל רק 6% מהחשמל מיוצר מהשמש?
בעוד בירדן שכנתנו, מעל 40% מהחשמל מיוצר מהשמש?
מדוע אנחנו מזהמים את האוויר שלנו והורגים את עצמנו לאט לאט?
ירדן שכנתנו, היא הוכחה שאפשר גם אחרת.
וכמובן שיש עוד הרבה תחומים נוספים שבהם אנחנו כחברה צריכים לעשות חשבון נפש.

נתתי פה רק 2 – 3 רעיונות בפן הבריאותי של החברה בישראל, שבא לידי ביטוי במגפת הקורונה.
יש כמובן עוד המון דברים נוספים שאפשר לעשות.
את חלקם ניתן ליישם מיידית.
חלקם יקחו זמן.
אבל חשוב להתחיל.

וירוס הקורונה הוא הזדמנות לחשבון נפש, הן אישי והן לאומי.
המילה 'מצרים' היא מלשון 'מיצר' – כל דבר שמצר לנו.
מקום צר, שקשה מאוד לעבור שם.
אולי לא במקרה וירוס הקורונה מגיע דווקא בזמן חג הפסח, חג היציאה ממצרים.
אולי זה בין היתר מה שהוא רוצה ללמד אותנו.
אולי הוא רוצה לרמוז לנו שהגיע העת לצאת ממצרים.
לצאת לדרך חדשה.

לא קל להתנתק מהמוכר והידוע.
רוב עם ישראל לא יצא ממצרים.
חז"ל אומרים שלכל היותר רק 20% מעם ישראל יצאו ממצרים.
הם העדיפו את המוכר והידוע, על פני האי וודאות.
רוב העם לא רצה לקבל החלטות משמעותיות. הם לא שרדו.

אנחנו הצאצאים של אותם 20% שהיה להם את האומץ לשנות דפוסי חשיבה של עבדים ולצאת לדרך חדשה.
נקווה שבזכות המטען הגנטי הזה, של יכולת לצאת מכל הגבלה, לשנות צורת הסתכלות על המציאות ולקבל החלטות משמעותיות ולא לפחד מאי וודאות – גם הפעם נצליח, הן כבודדים והן כחברה, לצאת ממצרים, לצאת לדרך חדשה, לחברה חדשה ובריאה, הן גופנית והן נפשית.

יתכן וניתקל בקשיים.
גם עם ישראל, שבוע לאחר יציאת מצרים, נתקל בים סוף מצד אחד ובצבא מצרים שרודף מהצד השני.
היה נראה שאלו שיצאו ממצרים קיבלו את ההחלטה השגויה.
אבל אם לא מתפעלים מקשיים ואם יש אמונה חזקה בצדקת הדרך, עוברים גם מכשולים שנראים בלתי עבירים.

מאחל לכם חג פסח כשר, בריא ושמח!
שלכם,
גיל יוסף שחר MD

אהבתם את המאמר?