חברת פייזר הודיעה שלחיסון הקורונה שלה יש 90% יעילות.
זה מה "שצעקו" כותרות העיתונים ומהדורות החדשות.
ממשלת ישראל כבר הודיעה על רכישת 8 מיליון מנות חיסון וזאת לאחר שראש הממשלה פינה מזמנו ושוחח אישית עם מנכ"ל חברת פייזר, ימים ספורים לאחר ההכרזה הדרמטית.
מצד אחד כל הכבוד על הזריזות, אבל מצד שני – לפעמים החיפזון מן השטן…
לפני שמחליטים על רכישת חיסון (בעלות כספית שלא פורסמה) ובטח ובטח לפני שאנחנו מפשילים שרוולים ומתחסנים, כדאי שנדע כמה עובדות על החיסון החדש כנגד וירוס הקורונה, כדי ששכרנו לא יצא בהפסדנו.
אז למענכם, לא התעצלתי וקראתי בעיון את מסמך פרוטוקול המחקר של חברת פייזר (148 עמודים), על מנת לראות מה באמת הם בודקים, איך הם בודקים ובמיוחד מה הם לא בודקים במחקר הזה.
בתחתית מאמר זה, תמצאו קישור לפרוטוקול המחקר של חברת פייזר בו הם מתארים לפרטי פרטים את המחקר על חיסון הקורונה.
אז הנה העובדות לגבי המחקר על חיסון הקורונה:
נתחיל מההצהרה לתקשורת.
יעילות של 90%. לא בדיוק.
המחקר מבצעת חברת פייזר בימים אלו הינו מחקר efficacy ולא מחקר effectiveness.
חברת פייזר מצהירה על כך בעצמה בכותרת פרוטוקול המחקר.
בשפה העברית התרגום של שתי מילים אלו הוא זהה: 'יעילות', אבל מדובר בשני דברים שונים לחלוטין.
בקיצור נמרץ:
efficacy בודקת את היעילות של הפרוצדורה הרפואית בתת האוכלוסייה שנבחרה באופן קפדני ולא בהכרח מייצגת את היעילות שתהיה לפרוצדורה בשימוש על כלל האוכלוסייה.
effectiveness בודקת את היעילות של הפרוצדורה על כל קהל היעד שלה ולא רק על תת אוכלוסייה שנבחרה בקפדנות ולא מייצגת נאמנה את קהל היעד האמיתי של הפרוצדורה.
כך שגם אם ה – efficacy של חיסון הקורונה הינו 90%, ה – effectiveness יכול להיות נמוך משמעותית.
הפער בין ה – efficacy לבין ה – effectiveness עלול להיות גדול במיוחד, כאשר מדובר בפרוצדורות רפואיות שמיועדות לכלל האוכלוסייה, כגון חיסון, אך במחקר הן נבדקו על תת אוכלוסייה ספציפית, שנבחרה באופן סלקטיבי (כפי שנראה מייד, כך נעשה במחקר הזה על חיסון הקורונה).
את זה לא טרחו להגיד לנו.
מי שרוצה להעמיק בנושא ההבדלים בין efficacy ו – effectiveness, להלן שני קישורים למאמרים מדעיים המרחיבים על הנושא [1, 2].
נתון נוסף חשוב לגבי המחקר: המחקר מבוצע על 44,000 איש.
חצי מתוכם מקבלים את החיסון וחצי מקבלים את הפלצבו.
זו כמות מכובדת וראויה, אבל בואו נסתכל את מי בדיוק הם בודקים.
אז הנה הנתונים על אוכלוסיית המחקר:
- במחקר נבדקים שלוש קבוצות גיל: 12-15 שנה, 16-55 שנה, ומעל 55 שנה (עמוד 14 במסמך).
- בקבוצת הגיל 12-15 שנה מגוייסים למחקר בסך הכל 2000 איש, כלומר רק 1000 איש בגילאים אלו יקבלו את החיסון (עמוד 15).
- המחקר לא כולל נשים מניקות (עמוד 41).
- המחקר לא כולל נשים בהריון (עמוד 41).
- לא יכללו במחקר אנשים עם מחלה פיזית, או מחלה פסיכיאטרית, שלפי שיקול דעתו של מגייס הנחקרים מטעם חברת פייזר אינם מתאימים למחקר (עמוד 41).
- לא יכללו במחקר אנשים שדיווחו שהגיבו לא טוב לחיסון כלשהו בעבר (עמוד 41).
עוד לפני שנמשיך הלאה, כבר נתונים אלו מעוררים הרבה מאוד סימני שאלה:
- המחקר לא בודק את היעילות והבטיחות של החיסון לגבי ילדים מתחת לגיל 12.
אנחנו יודעים לא פעם שהתגובה של ילדים (ובמיוחד תינוקות) לחיסון, שונה מאוד מהתגובה של מבוגרים – הן מבחינת היעילות והן מבחינת הסיכון לתופעות לוואי חמורות.
כעת מתבקש לשאול האם רשויות הבריאות בארץ ובעולם ימליצו לחסן גם ילדים ותינוקות, כאשר המחקר על החיסון לא בדק כלל מה היעילות והבטיחות עבור שכבת גיל זו? - על פי הפרוטוקול, שכבת הגיל השלישית היא אנשים מעל גיל 55, אבל אין כל פירוט האם יגוייסו אנשים למשל רק בגילאי 55-65 או גם אנשים מעל גיל 80.
תיאורטית, חברת פייזר רשאית על פי פרוטוקול זה, שאושר על ידי ה – FDA, לגייס רק אנשים בגילאי 55-65.
ברור לכולנו שגם אם החיסון יעיל ובטוח לגילאי 55-60, אי אפשר לדעת האם אכן כך המצב לאנשים מעל גיל 80, שגם להם ימליצו להתחסן (ואולי יחייבו אותם להתחסן).
בנושא חיסון השפעת חלק מהיצרנים מעידים בעצמם שלחיסון שלהם יעילות מופחתת בגילאי 65 ומעלה.
חברת פייזר לא סיפקה עד לרגע זה נתונים על התפלגות הנחקרים שהיא גייסה למחקר.
אין לנו מושג האם גוייסו נבדקים מעל גיל 70 ומעל גיל 80 וכמה מכל קבוצת גיל (שהרי אם גוייסו מעט מאוד, לא ניתן יהיה להסיק מכך כל מידע בעל משמעות). - למחקר לא גוייסו נשים מניקות ונשים בהריון. לכן, לא יהיה לחברת פייזר ולנו כל מידע האם מרכיבי החיסון עוברים לחלב האם והאם הם עלולים לגרום לתופעות לוואי או חלילה – לנזקים.
ומה לגבי הבטיחות של החיסון לעובר? האם החיסון עלול להגדיל סיכון להפלות?
האם הוא עלול להגדיל סיכון למומים או מחלות שונות אצל הילוד?
כמובן שאין ולא יהיה כל מידע על כך בתקופה הקרובה.
האם כאשר החיסונים יגיעו לישראל ימליצו גם לנשים מניקות ולנשים בהריון להתחסן, למרות שאין ולא יהיה כל מידע על בטיחותו של החיסון לתינוק היונק? - במחקר לא גוייסו אנשים שדיווחו שהם הגיבו לא טוב לחיסון כלשהו בעבר.
לאור העובדה שאין מידע על הסיכונים של החיסון החדש לקבוצה זו (שהינה בעלת רגישות יתר לחיסונים), נשאלת שאלה האם אנשים שידווחו שהם הגיבו לא טוב לחיסון כלשהו בעבר, ימליצו להימנע מהחיסון החדש?
לאחרונה, נשמעו גם קולות הקוראים להטלת סנקציות לאנשים שחוששים מהחיסון החדש ויבחרו שלא להתחסן (הם מן הסתם יכונו על ידי הרשויות והתקשורת "סרבני חיסון קורונה") ונשמעו אף קולות הקוראים לחקיקת חוק חיסון קורונה חובה.
במידה ותהיה חקיקה כזו, האם הקבוצות הללו, שאין כל מידע לגבי בטיחות החיסון לגביהם, (תינוקות וילדים, נשים בהריון, נשים מניקות, מבוגרים מעל גיל שלא נבדק במחקר, אנשים שדיווחו על תופעות לוואי או נזקים מחיסון כלשהו בעבר ועוד), יקבלו פטור מחיסון הקורונה החדש?
או שגם עליהם יוטלו סנקציות?
ואם יחליטו למשל לא לכפות חיסון על אדם שהיתה לו תופעת לוואי, או שנגרם לו נזק בעקבות חיסון כלשהו בעבר, האם יאמינו לדיווחים של האזרחים, או שידרשו בדיקות פוליגרף?
אלו שאלות שעד לפני מספר חודשים בכלל לא היו עולות במחשבה, אבל לאור הפגיעה המתגברת בחופש הפרט ובזכויות האזרח ולאור הקולות הקוראים לפגיעה בזכות האדם על גופו, השאלות הללו עלולות להיות שאלות אקטואליות בעוד מספר לא רב של חודשים, כאשר יגיע החיסון החדש.
והנה עוד נקודה שיש לתת עליה את הדעת:
כחלק מפרוטוקול הניסוי, נשים ונערות חוייבו להשתמש באמצעי מניעה בתקופת המחקר, הן לפני קבלת החיסון והן לאחריו (עמוד 44).
זה צעד נכון שנועד להגן על עוברים מחיסון שהשפעתו עליהם מעולם לא נחקרה.
אך המשמעות היא שגם לחוקרים ולרשויות לא יהיה כל מידע האם החיסון עובר דרך השיליה והאם הוא טרטוגני (גורם למומים מולדים או לנזקים אצל הילודים).
לאור נתון זה יש כמה סימני שאלה על מדיניות החיסונים לקורונה במדינת ישראל:
- האם גם בישראל יתנו הוראה לכל הנשים בגיל הפוריות בישראל לצרוך אמצעי מניעה מספר חודשים לפני קבלת החיסון ומספר חודשים לאחר קבלתו?
שהרי אין כל מידע על פוטנציאל הנזק של חיסון זה לעובר, ובתנאים אלו זה ללא ספק חוסר אחריות לחסן נשים, שיתכן שהן בהריון, או תכנסה להריון ממש לאחר קבלת החיסון. - האם אישה שתצהיר שבכוונתה להיכנס להריון בתקופה הקרובה תקבל פטור מהחיסון?
- האם יופסקו טיפולי הפוריות בתקופת מתן החיסון לכלל האוכלוסייה?
נמשיך.
חברת פייזר כתבה בפרוטוקול המחקר (עמוד 15) שהיא צריכה להגיע למצב שבו מתוך 44,000 האנשים שמשתתפים במחקר, נדבקו 164 איש בקורונה, על מנת לחשב את יעילות החיסון.
אז ראשית כבר הבנו שלא מדובר בדיוק ביעילות שתהיה לחיסון על כלל האוכלוסייה, אבל הבעיה העיקרית היא שמדובר במספר קטן יחסית של חולים, מתוך כלל קבוצת המחקר, כך שכל חולה נוסף שמתגלה באחת מהקבוצות (מקבלי החיסון או קבוצת הפלצבו) משנה מאוד את אחוז היעילות המחושב של החיסון.
מספר מומחים לסטטיסטיקה ברחבי העולם, כבר העירו שיש לחכות למספר רב יותר של חולים על מנת לחשב את יעילות החיסון בצורה אמינה.
אבל גם אם הוא אכן יעיל מאוד, מה לגבי הבטיחות של החיסון?
חברת פייזר מיהרה להוציא הודעה על היעילות שחושבה עד כה (על סמך 94 חולים בלבד שהתגלו מבין 44,000 הנבדקים נכון לרגע זה), אבל לא פרסמה כל נתון על הבטיחות של החיסון.
האם היו תופעות לוואי לחיסון?
מה היה שיעור תופעות הלוואי?
אנחנו לא יודעים.
(וגם אם יהיו לנו נתונים אלו, אי אפשר יהיה להסיק מהם על בטיחות החיסון לתינוקות, ילדים מתחת לגיל 12, נשים בהריון וכו').
יתרה מזאת, בדיקות דם שמטרתן לבדוק האם יש השפעה על ספירת הדם, תפקודי כבד או פרמטרים אחרים, בוצעו רק ב – phase 1 של המחקר, שנעשה על 195 איש בלבד! (עמוד 16)
כלומר, אם יש תופעת לוואי שמשפיעה לצורך העניין על תפקודי הכבד או תפקודי הכליה של אדם אחד מתוך 1000 איש, הרי שהמחקר על חיסון הקורונה לא יגלה זאת!
מדוע לא לבדוק בדיקות דם לכל ה – 44,000 איש?
האם לחברת פייזר יש מגבלה תקציבית? (על פי פרובס לחברת פייזר, לפני חיסון הקורונה, שווי שוק של כ – 180 מליארד דולר).
הדבר תמוה במיוחד לאחר שקוראים (עמוד 23) שיעשו לנבדקים בדיקות דם לבדיקת רמת נוגדנים.
כלומר, הם במילא מגיעים להיבדק ובמילא דוקרים אותם לצורך בדיקת דם, אבל בכל זאת החליטו בפייזר (ובאישור ה – FDA) שלא לבדוק להם בדיקות דם שגרתיות של ספירת דם, תפקודי כבד, תפקודי כליה וכו'.
אבל יש לציין שבמחקר יש גם נקודה אחת ממש יוצאת דופן. אפשר לומר אפילו מהפכנית!
המחקר הינו מחקר התערבות מבוקר, אקראי וכפול סמיות (מחקר RCT ) – כלומר מחקר שבו מחלקים את הנבדקים אקראית לקבוצת חיסון וקבוצת פלצבו, כאשר הנבדקים ומבצעי החיסון לא יודעים האם הם הזריקו את הפלצבו או את החיסון.
והנה הנקודה המרכזית:
הרכב הפלצבו.
מה קיבלה קבוצת הביקורת?
האם היא קיבלה זריקה שמכילה רק מים סטריליים, או שהיא קיבלה חיסון אחר כלשהו?
אם קבוצת הביקורת קיבלה חיסון אחר כלשהו, אי אפשר להסיק ממחקר כזה על בטיחותו של החיסון, שכן יתכן ששני החיסונים אינם בטוחים.
משל למה הדבר דומה?
למחקר שיבדוק האם סיגריה של יצרן מסויים מגדילה סיכון לסרטן ריאות והמחקר יתוכנן כך שלקבוצה אחת יתנו לעשן את הסיגריה הנבדקת ולקבוצה אחרת לעשן סיגריה של יצרן אחר.
הרי ברור שגם אם לא יהיה הבדל בין שכיחות מקרי סרטן הריאות בין הקבוצות, לא ניתן להגיד שהסיגריה הנחקרת נמצאה כבטוחה (שכן יתכן ששתי הסיגריות מגדילות סיכון לסרטן הריאות).
אז מה הפלצבו במחקר על חיסון הקורונה?
מים סטריליים או חיסון שפעת?
מים סטריליים (סליין).
זה ממש לא מובן מאליו.
לכל חיסוני השגרה הניתנים בישראל אין אפילו מחקר אחד מבוקר שנעשה עם פלצבו של מים סטריליים (אלא תמיד חיסון אחר, או את החיסון עצמו רק ללא הוירוס / החיידק המוחלש).
קשה להאמין, אבל זאת האמת.
(אתם מוזמנים לחפש מחקר שיפריך זאת על כל אחד מחיסוני השיגרה, רבים וטובים חיפשו וחזרו בידיים ריקות).
לראשונה, מבוצע מחקר על חיסון שבו לקבוצת הביקורת ניתנים מים סטריליים, מה שמכונה 'פלצבו אמיתי'.
מה השתנה הלילה הזה ודווקא בחיסון זה?
האמת היא שחברות התרופות שמפתחות את חיסוני הקורונה רצו גם הפעם לבצע את המחקר מול קבוצה שתקבל זריקה של החיסון, רק ללא החומר הפעיל שאמור לחולל יצור נוגדנים, או מול חיסון שפעת.
אבל ארגונים בארה"ב למען 'הסכמה מדעת', דרשו מה – FDA שהפעם אין להם תירוצים מדוע להימנע מפלצבו אמיתי והפעילו יחסי ציבור חזקים מאוד על נקודה זו. והפעם הם הצליחו.
אז זו נקודת זכות למחקר הזה ונקווה שהיא תשנה מעתה והלאה את כל עולם מחקרי החיסונים.
ויש עוד נקודה קטנה שטרם סיפרו לנו:
כאשר אנחנו מסכימים שיזריקו לנו חומרים זרים אל מחזור הדם, ראוי שנבקש רשימה מלאה של החומרים שנמצאים באותו המזרק.
חברת פייזר טרם פרסמה את מרכיבי החיסון.
חשוב לזכור, שגם אם החיסון ימצא כיעיל, כפי שפורסם, וגם בטוח ואפילו בטוח לא רק לאוכלוסיית המחקר, אלא לכל שכבות האוכלוסייה, הרי שאין לנו כל מידע על תופעות לוואי בטווח הארוך, כגון האם יש עליה בסיכון למחלות אוטואימיוניות למשל, או עליה בסיכון לסרטן וכו', שהרי מדובר על חיסון בטכנולוגיה חדשנית. חיסון RNA, חיסון שממש משפיע על התאים עצמם בגוף.
מה בדיוק ההשפעה? מה ההשלכות לטווח הארוך? – אף אחד לא יודע.
(מה זה בדיוק חיסון RNA ומה השוני בינו לבין חיסון רגיל – במאמר נפרד שיצא בעוד מספר ימים).
היו כבר חיסונים בהיסטוריה האנושית שגרמו ליותר נזק מאשר המחלה שנגדה הם פותחו (ראו מקרה חיסון שפעת החזירים בזמן "המגיפה" בשנת 1976).
ובכלל, אנחנו לא יודעים לכמה זמן החיסון יעיל.
יש חיסונים שמאבדים מיעילותם לאחר מספר חודשים.
האם נצטרך להתחסן כנגד קורונה כל שנה, או כל שלושה חודשים ולהסתכן בהזרקת חומרים שבטיחותם מוטלת בספק, באופן קבוע? – עדיין אין תשובות לשאלות הללו.
ההחלטה של ממשלת ישראל לרכוש את החיסון של פייזר, מבלי שיש את כל הנתונים על הבטיחות שלו, מעוררת תמיהה.
מדינת ישראל כבר שילמה מכספי משלמי המסים 240 מיליון שקל לחברת מודרנה (סכום שלא יוחזר גם אם מודרנה תכשל בפיתוח חיסון וגם אם לא תספק אותו) בהחלטה שגם היא תמוהה מאוד.
מהרשויות שאמונות על בריאותינו, אנחנו צריכים לדרוש אחריות וזהירות רבה יותר ולא להתנהג כאדם שקונה מכל הבא ליד, מבלי שבדק מה טיב הסחורה.
אני מצפה שבאמת יוודאו שהחיסון בטוח, לפני שהם מחליטים להמליץ לנו להתחסן (ובטח ובטח לפני שהם מחליטים על סנקציות למי שחוששים מהנזקים של החיסון החדש ומסרבים להיות שפני ניסיונות).
ויש עוד נקודה מהותית שחשוב לציין:
מידת הזהירות ומידת הוודאות לגבי בטיחותה של פרוצדורה רפואית חייבת להיות גדולה מאוד, במיוחד כאשר מדובר על פרוצדורה שמיועדת לאנשים בריאים.
כאשר אדם חולה במחלה שמסכנת את חייו, לא פעם נוותר על ראיות ברורות לבטיחות ונסתפק בסיכויי ההצלחה, כי במילא אין כבר מה להפסיד.
אבל לא כך הדבר כאשר מדובר בפרוצדורה לאנשים בריאים.
לגביהם יש הרבה מה להפסיד.
במקרה כזה, אנחנו צריכים וודאות מאוד גבוהה שהפרוצדורה לא תגרום להם נזק.
דווקא על היעילות נוכל להתפשר, אך לא על הבטיחות (בבחינת אם לא יועיל, לפחות שלא יזיק).
בינתיים כאמור, לא קיבלנו כל בדיל של מידע על נושא הבטיחות של החיסון.
לסיכום:
חשוב לי לומר שחיסון במהותו הוא לא דבר רע, אם הוא נבדק כראוי ונמצא יעיל ובטוח.
נכון לרגע זה, אנחנו עדיין לא יודעים (וגם לא נדע כי אין מחקר שבודק זאת) מה היעילות האמיתית של החיסון על כלל האוכלוסייה, כולל ילדים, תינוקות, נשים בהריון, קשישים וכו' – שגם הם נמנים על אוכלוסית היעד של החיסון.
למעשה, אם יחליטו לחסן את האוכלוסייה על פי המידע שמתקבל ממחקר זה (וכך ראוי לעשות), המשמעות היא שאי אפשר לחסן בצורה בטוחה חלק ניכר מאוכלוסיית ישראל (ואולי מעל 50% מהאוכלוסיה).
ואם יחסנו את כולם, הרי שמדובר בפעולה שנעשית ללא כל ראיות לבטיחותה באוכלוסיית היעד.
לפני שרצים להתחסן, אנחנו כחברה צריכים לדרוש נתונים מלאים על בטיחות ויעילות החיסון לכל קבוצות האוכלוסיה אותן רוצים לחסן.
על זה אסור לנו להתפשר.
בטח ובטח כאשר מדובר על חיסון שפותח בחיפזון רב ופועל במנגנון ביולוגי שמעולם לא נוסה בצורה המונית.
אז "90% יעילות לחיסון הקורונה" בכותרות העיתונים זה נחמד וגם כנראה מעלה רייטינג,
אבל זה רחוק מאוד מאוד מהנתונים שצריכים לספק לנו לפני שנסכים שיזריקו לנו חומרים זרים אל מחזור הדם.
שלכם,
ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
