המקצוע שחסר במערכת החינוך

המיומנות שיכולה להציל חיים ולא מלמדים אותה בבית הספר!

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
המקצוע שחסר במערכת החינוך - התמונה מורה ותלמידות עומדות עם ירקות בידיהן

באפריל 2018 פורסמה סקירה מדעית שבדקה דבר מעניין:
מהי ההשפעה של "התערבויות קולינאריות, culinary interventions, בבית הספר לבין הרגלי האכילה של הילדים, ה – BMI שלהם (נתון המשקף את היחס בין המשקל לגובה), לחץ הדם שלהם והרגלי האכילה שלהם" [1].

החוקרים מצאו, כצפוי, שהתערבויות קולינאריות, כגון: שיעורי בישול, משימות בישול לבית, מפגשי טעימות, ביקור בגן ירק, למידה על טכניקות להכנת מזון, שיעורי תזונה ועוד, הביאו לשיפור בכל הפרמטרים.
הילדים אכלו בריא יותר, לחץ הדם שלהם היה נמוך יותר, וה – BMI שלהם היה נמוך יותר, לעומת קבוצת ביקורת שלא לקחה חלק בהתערבויות הקולינאריות.

נשאלת שאלה, האם זה מחזיק מעמד? האם גם שנים לאחר מכן, הילדים הללו, שהתנסו במשימות הכנת אוכל בריא, באמת אוכלים בריא יותר?

מחקר נוסף שפורסם במאי 2018 בדק בדיוק את זה [2].
האם למיומנות בישול בריא בגיל צעיר, יש אפקט שנשאר גם עשור לאחר מכן?

החוקרים גילו שאכן כן.
נערים ונערות, מתבגרים, בעלי טכניקות בישול כצעירים/צעירות, אכלו בריא יותר וצרכו פחות מזון מהיר לעומת חבריהם שעשור קודם לכן לא שלטו בטכניקות של בישול בריא.
מגפת ההשמנה בחברה המערבית נובעת בין היתר מאכילה של מזון מהיר, מזון מוכן, מזון מעובד וכדומה.
גם "סכרת מבוגרים" מתחילה כבר להופיע בקרב נערים ונערות…

אם לילדים ולנערים/נערות תהיה מיומנות בסיסית בהכנת מזון בריא, שנים לאחר מכן, כאשר הם יהיו עסוקים בלימודים באוניברסיטה, יבנו קריירה וכו', יהיו להם כלים להכנת מזון בריא ובצורה מהירה.
אחד החסמים להכנת מזון בריא ולכן מביא לרכישה של מזון מעובד מהסופר/ מזון מהיר, הוא חוסר זמן וחוסר ידע כיצד להכין מזון מהיר מבלי "להשתעבד" לעבודה במטבח.
זו מיומנות נרכשת. כמו כל דבר בחיים. צריך ללמוד את זה.

תארו לעצמכם שכל מחנך ייתן כל שבוע משימה קולינארית לתלמידים שלו.
את המשימות התלמידים יכינו בבית.

זו יכולה להיות למשל משימה של להכין ארטיקים/קרטיבים מפירות.
כך יגלו התלמידים שהם אינם חייבים להסתמך על הארטיקים והקרטיבים עתירי הסוכר שקונים בחוץ.
שבוע לאחר מכן הם יקבלו משימה להכין חומוס בייתי. כך הם יגלו שלא צריכים לקנות חומוס תעשייתי בסופר.
חומוס מוכן, שנקנה בסופר הינו הממרח השני הכי נמכר בישראל והוא מכיל שמנים מזוקקים ולא בריאים ועוד חומרים מייצבים ומשמרים.
בשבוע העוקב, הם יתבקשו להכין למשל כדורי שוקולד שעשויים מקקאו, תמרים ושקדים.
ללא סוכר, ללא שמן וללא ביסקוויטים. כך הם יגלו שאפשר לאכול קינוחים בריאים והם גם טעימים.
בשבוע לאחר מכן, הם ילמדו להנביט קטניות ויתבקשו להכין תבשיל שמכיל קטניות מונבטות.
כך הם יראו כמה קל ופשוט להעשיר את התזונה באחד המזונות הבריאים ביותר שיש – קטניות מונבטות.
בשבועות הבאים לאחר מכן, הם יתבקשו להכין עוגה בריאה ללא סוכר וללא שמן (כן. זה אפשרי!), מאפינס בריאים מקמח מלא, בטטות ותמרים, פשטידה ללא שמן, שייק ירוק, ממרח שקדים ("גבינה טבעונית"), חלב שקדים, ממרח חילבה (תורם לאיזון הסוכר) ועוד ועוד…

בשלבים מתקדמים יותר הם יקבלו משימות של אפיית לחם מ – 100% קמח מלא, ללא שמן וללא סוכר. בשלב הבא הם ילמדו להכין מחמצת וגם יאפו לחם ללא שמרים.
הם ילמדו להכין כרוב כבוש בבית, רטבים טעימים ובריאים לסלטים ועוד ועוד.
לפני כל משימה הם יקבלו מהמורה הסבר קצר מה התועלת הבריאותית במנה זו ולמה חשוב להימנע מחומרי הגלם הבעייתים שיש במוצרים התעשייתים המקבילים.

חזון אחרית הימים.

הם יצטרכו להכין את זה בבית, לצלם את זה ולהעלות לקבוצות הוואטסאט הכיתתיות ואף להביא לכיתה לטעימות.
אפשר לעשות מזה ממש הפנינג שלם!
הפנינג שמערב את כל החושים.
אפשר לעשות תחרות טעימות כיתתית ולהגריל פרסים בין מכיני המנות המוצלחות.
ואם מספר כיתות משתתפות בפרויקט, אפשר לארגן תחרות "מאסטר-שף" בריאותית בית ספרית, עם נציג מכל כיתה,
בה התלמידים יתחרו בהכנת תבשילים בריאים וטעימים מחומרי גלם בריאים בלבד ובזמן קצוב.
ועוד ועוד רעיונות שיכולים להפוך את העיסוק בתזונה בריאה לחוויה!

כמובן שיש להתאים את מורכבות המנה לגיל הילדים ולרמתם.

תארו לעצמכם איך תראה התזונה בחברה הישראלית אם התלמידים יסיימו את התיכון כאשר הם שולטים במגוון טכניקות להכנת מזון בריא מחומרי גלם פשוטים.

אין ספק שהרגלים אלו ומיומנויות אלה שהם רכשו, ילוו אותם לכל חייהם!
אין ספק שנערים/נערות שירכשו מיומנויות אלו יהיו בריאים יותר, במשקל תקין עם פחות בעיות בריאות.
אין ספק שנערים/נערות שירכשו מיומנויות אלו יקימו משפחות בריאות יותר.
אין ספק שכך הם גם יחנכו את ילדיהם.
פרויקט כזה יכול להתחיל מהפכה של ממש.

זה לא פחות חשוב מידע בגיאוגרפיה, היסטוריה, ספרות או מתמטיקה.
אלו ידע ומיומנויות שיכולות להציל חיים ממש.

משימות כאלה יכולות גם לעשות טוב למשפחה.
המשפחה תעשיר את מגוון המזון הבריא שהיא אוכלת.
משימות אלו יכולות גם לגבש את המשפחה סביב המשימה ולהוסיף עניין לחיי המשפחה.

אפשרי עקרונית להתאים את הפרויקט הזה לכל גיל ולהתאים את המשימות לגיל הילדים.

אבל הגיל האפקטיבי ביותר הינו, תלמידים בכיתות ז-יא.

שיהיה בהצלחה!

שלכם,

גיל יוסף שחר MD