הרפס – פיתוח טבעי וייחודי שמרפא את הפצעים

המעוניינים לדלג ישירות למוצר שמסייע להעלים את הפצעים במהירות לחצו על התמונה:

הקדמה להרפס

הרפס היא מחלה הנגרמת על ידי וירוס.
יש למעשה שני וירוסים שנקראים בציבור בשם הרפס.
הראשון נקרא בשם HSV-1 שגורם למחלת הרפס בפה ובשפתיים (אך עלול לגרום למחלה גם באיברי המין) והשני הינו HSV-2 שנפוץ רק באיזור איברי המין ומופיע רק במבוגרים.
שני הוירוסים חולקים זהות גנטית של כ – 50% כאשר ל – HSV-1 יש הקשרות טובה יותר לתאי האפיתל האוראלי (חלל הפה והשפתיים) ואילו ל – HSV-2 יש היקשרות טובה יותר לאפיתל של איברי המין.
וירוס ההרפס מועבר רק דרך בני אדם ומתרבה רק בבני אדם. לא מצאו אותו בשום בעל חיים אחר בטבע.
במאמר זה נתמקד במחלת ההרפס בפה ובשפתיים.

האם הוירוס הוא הגורם למחלת ההרפס בפה ובשפתיים?

כן ולא.
כן – מכיוון שבלי נוכחות הוירוס, לא תתפתח המחלה.
לא – כי 80% מהדבקות בוירוס זה, הן א-סימפטומטיות, כלומר לא גורמות לכל תסמין או מחלה!
כלומר, נדרש פה עוד תנאי שהינו הכרחי כדי שתתפרץ המחלה.
התנאי הזה הוא חולשה של מערכת החיסון.

מדוע זו מחלה שחוזרת שוב ושוב?

מדוע מערכת החיסון לא מצליחה לחסל את הוירוס הזה?
המיוחד בנגיפי ההרפס היא שיש להם יכולת ייחודית לפלוש למערכת העצבים ולהתרבות בה.
אבל הבעיה העיקרית שלנו איתם היא שהם יכולים להדביק את תאי העצב בצורה לטנטית (חבויה) ובעצם להישאר "רדומים" בתוך תאי העצב שנים רבות.
כאשר מערכת החיסון נחלשת, הם מצליחים להתרבות ולגרום שוב למחלה פעילה בשטח החיצוני של הריריות. זו הסיבה שמדובר במחלה שבה חווים התקפים של התפרצויות (רה-אקטיבציה).
ולמעשה ניתן לומר שברגע שאדם נדבק במחלה, הוא ככל הנראה ישא את הנגיף רדום כל חייו.
האתגר הוא למנוע את האקטיבציה המחודשת של הנגיף וכאשר יש התפרצות – אז לדכא את הוירוס כמה שיותר מהר על מנת לרפא את הפצעים במהירות.

מדוע הנוגדנים שנוצרים כנגד הוירוס לא מצליחים לחסל אותו?

מערכת החיסון מייצרת נוגדנים נגד הוירוס.
אבל וירוס ההרפס לא נמצא רק בזרם הדם!
הוא פלש מהדם למערכת העצבים ושם הוא מתחבא מהנוגדנים.
נוגדנים לא נכנסים אל תוך העצבים, אלא נעים רק בזרם הדם ובכלי הלימפה, לכן העובדה שהגוף ייצר נוגדנים לא מסייעת למערכת החיסון כהוא זה להתמודד עם הוירוס המיוחד הזה.
זו הסיבה שגם אין קשר בין רמת הנוגדנים בדם, לבין אירועים של התפרצויות מחודשות.
ל – 90% מהאנשים מעל גיל 40 מוצאים נוגדנים לוירוס ההרפס, כלומר מעל 90% מהאנשים מכל גיל 40 למעשה נדבקו בוירוס!
רובם המכריע אגב לא חווה אפילו לא אירוע אחד סימפטומטי, מה שמחזק עוד יותר את החשיבות של חיזוק מערכת החיסון במניעת המחלה.

מה גורם לוירוס ההרפס להתעורר?

אצל אנשים שונים, יתכנו סיבות שונות המהוות טריגר להתפרצות.
להלן הסיבות הנפוצות:

1. חולשה של מערכת החיסון. התפרצויות הרפס נפוצות יותר בקרב מדוכאי מערכת חיסון והמחלה אצלם קשה יותר (כגון מושתלי איברים, חולי איידס, בזמן טיפולים כימותרפיים, טיפול בסטרואידים ועוד).
   חולשה של מערכת החיסון בזרוע הרלוונטית להתמודדות עם וירוסים בכלל ווירוס ההרפס בפרט, היא לא פעם גם נטיה גנטית.
2. גם סטרס נפשי מחליש את מערכת החיסון ולרוב האדם יודע בדיוק מדוע דווקא כעת הוא חווה התפרצות.
3. שינויים הורמונליים כגון מחזור חודשי. אצל חלק מהנשים, יש קשר בין המחזור להופעת הנגעים.
4. חום גוף גבוה.
5. טראומה/ חבלה / חיכוך.
6. עייפות (כנראה עקב השפעת העייפותת על מערכת החיסון).
7. שהיה בשמש (למדע לא ברור עד היום מהו המנגנון הגורם לכך)

האם אפשר למנוע הדבקות בוירוס ההרפס?

כמעט ולא.
שכן רוב ההידבקויות (70%) מתרחשות מאדם שאין לו כל תסמינים והוא אינו יודע כלל שהוא נשא טרי של הוירוס (ולכן יכול להדביק).

מה אפשר לעשות כדי למנוע התפרצות לאחר שכבר נדבקנו?

1. העיקרי והחשוב ביותר: עבודה רגשית/רוחנית – להיות במצב נפשי של שלווה פנימית. לאמץ ולתרגל דפוסי חשיבה שיביאו לשמחה ושלווה ללא קשר לנסיבות החיצוניות.
2. להקפיד על שינה מספקת ואיכותית. שינה חשובה למערכת החיסון.
3. להקפיד על פעילות גופנית סדירה וקבועה. פעילות גופנית מפיגה סטרס.
4. להקפיד על תזונה בריאה וטבעית. להימנע ככל האפשר מחטיפים, ממתקים, שתיה ממותקת, מאפים, עוגות, עוגיות וכדומה.
5. לשים דגש על אכילת מזונות שעשירים בליזין. ליזין היא חומצה אמינית שמקשה על הנגיף להתרבות. ליזין נמצא בכמות רבה בקטניות (עדשים, מש, שעועית, חומוס) וגרעיני דלעת.
6. במקרים בהם האדם סובל מהתפרצויות מרובות מאוד וקשות כל שנה, ניתן לשקול צריכה של תוסף ליזין.
7. שימוש בקרם הגנה, גם על השפתיים, עם קרם הגנה בעל SPF של 30 לפחות (אצל אלו שאצלם התפרצות הוירוס קשורה לחשיפה לשמש)

מה אפשר לעשות לאחר שכבר חלה התפרצות ויש כבר פצעים בפה ועל השפתיים?

ישנו מוצר שמצאתי שמראה יעילות מאוד גבוהה ותוך זמן קצר חלה הצטמצמות משמעותית בפצעים.
המוצר נקרא לימזור.
הלימזור הינו בעצם קרטיבון טבעי המופק מקבוצת זנים ייחודים ובלעדיים של לימונים (שנבחרו מתוך מאות זנים), תוך שימוש בשיטות חדשניות המשמרות את החומרים הפעילים שלהם לאורך זמן.

לאחר ששמעתי על עדויות רבות של הטבה משמעותית ומהירה במגוון מצבים של פצעים ואפטות בפה, כולל הרפס בשפתיים, החלטתי לחקור את הנושא לעומק.
נפגשתי עם מפתחי המוצר על מנת ללמוד על מרכיבי מוצר המזון הזה ועל מנגנון הפעולה שלו.
הסתבר לי שזני הלימון שהם בחרו מאופיינים במספר תכונות ייחודיות.
לדוגמא: מידת החומציות שלהם שונה מהותית ופחותה דרמטית לעומת זני לימון "קלאסיים" (Ph של 4-5 לעומת 2-3 בפירות הדר רגילים! מדובר על רמת חומציות הנמוכה בין פי 100 לבין פי 1000 לעומת מיץ הלימון המוכר לכולנו).
פועל יוצא מכך, שגם ילדים עם פצעים בפה / אפטות, הרגישים מאוד למיצי פרי חומציים, מסוגלים לשתות אותו מבלי לחוש צריבה וכאב.
ולהיפך, הדבר המדהים הוא שהשימוש במוצר מביא להרגעת הכאב ולריפוי מהיר משמעותית של הפצעים בפה.
איזה מרכיב ספציפי בזני הלימון הייחודיים הללו הביא לריפוי הפצעים? אנחנו לא יודעים.
בכל זן לימון יש אלפי חומרים פעילים ולא נעשה מחקר לבודד אותם ולחקור אותם בנפרד. אבל גם בלי להבין את המנגנון המולקולרי הספציפי, את הריפוי עצמו רואים בעיניים.

גם לי הייתה הזדמנות לבחון את הלימזור בעצמי באופן ישיר. לא על הרפס, אלא במקרה של פטרת בפה.
הבן הקטן שלי, כאשר היה בין חודשיים פיתח פטרת בפה, כנראה קנדידה. כל הפה היה עם תפליט לבן, כולל הלשון והחיך.
נתתי לו למצוץ את הלימזור. כל כמה שעות נתתי לו למצוץ לכמה דקות (והוא שיתף פעולה!). כבר תוך יממה נצפתה הקלה משמעותית ותוך פחות מ – 48 שעות, הקנדידה נעלמה לחלוטין.

לימזור מכיל שני מרכיבים בלבד: תערובת ייחודית של מיץ לימונים וגואר גם (סיבים של זן שעועית שתורמים ליצוב מרקם הקרטיב).
הוא אינו מכיל סוכר, חומרים משמרים, צבעי מאכל או חומרי טעם וריח.

אני משתמש בו אצלנו בקליניקה למטופלים שסובלים מאפטות, פצעים בפה, פצעי הרפס, פטרת בפה ועוד ורואה איתו תוצאות מעולות.

לגבי הרפס: לרוב, עוד לפני הופעת הפצעים, האדם מרגיש עקצוץ בפה ובשפתיים.
כבר בשלב זה כדאי להתחיל להשתמש בלימזור. ככל שתתחילו להשתמש בו מוקדם יותר, כך הריפוי יהיה מהיר יותר.

(ראוי לציין שהלימזור מראה יעילות רבה גם לפצעים בפה שנקראים בשם מוקוזיטיס. אלו פצעים כואבים מאוד שנגרמים כתופעת לוואי של טיפול כימותרפי. הם גורמים לסבל רב, הימנעות מאכילה ועוד.
אם אתם מכירים אנשים שעוברים/עומדים לעבור טיפול כימותרפי, שלחו להם קישור לכתבה הזו שעוסקת כל כולה במוקוזיטיס והטיפול בפצעים אלו).

ללימזור מאות רבות של עדויות להצלחה.
להלן חלק קטן מהעדויות שהגיעו ספציפית לגבי מקרים של הרפס בפה ובשפתיים:

גילוי נאות והצהרה
אני ממליץ אך ורק על מוצרים שחקרתי ובדקתי בצורה יסודית, לאחר שהתנסיתי בהם בעצמי ולאחר שנוכחתי למעלה מכל ספק, שהם בטוחים ויעילים באופן משמעותי בקידום בריאות/ריפוי. לעולם לא אמליץ על מוצר או שירות כלשהו, עקב הצעה לקבל תשלום כזה או אחר.
מוצר שהגעתי למסקנה שיש בו בשורה אמיתית בתחום הבריאות והריפוי ואני מחליט לידע את קהל גולשי האתר, המרכז לרפואת הרמב"ם מקבל תשלום עבור עצם חשיפת המוצר בפלטפורמה שלנו. אך אני מבהיר ומדגיש שהחשיפה שמוצר כלשהו מקבל באתר היא לא בגלל התשלום, אלא בראש ובראשונה מכיוון שנוכחתי לאחר בדיקה יסודית, שהמוצר מקדם בריאות ויעזור לאנשים רבים.
99% מההצעות שאני מקבל לתת חשיפה למוצרים שונים, נענות בשלילה על ידי, ללא קשר לגובה התשלום המוצע.

שלכם,

גיל יוסף שחר (MD)