איך לבחור לחם בריא בחנות טבע?

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
איך לבחור לחם בריא בחנות טבע? - בתמונה מגוון לחמים מונחים על משטח עץ

משרד הבריאות יצא בקמפיין שמקדם את תו התקן החדש ללחמים שנקרא "אפשרי-בריא".
תו התקן מגדיר מה הם הלחמים הבריאים על פי משרד הבריאות בישראל.
להלן הסרטון שפרסם משרד הבריאות בנושא התו החדש ללחמים – "אפשרי-בריא":

ראשית, ראוי לברך על עצם היוזמה של משרד הבריאות.
עצם השקעת מחשבה וכסף בחינוך הציבור לתזונה בריאה, היא דבר מבורך ויש לעודד אותו כמה שיותר.
אבל בוא נבדוק האם תו התקן באמת עושה את עבודתו נאמנה?
כדי לקבל את תו התקן, לחמים, פיתות או לחמניות צריכות לעמוד בקריטריונים הבאים:

  • לפחות 80% מהקמחים במוצר הם מדגנים מלאים.
  • תכולת הנתרן המרבית בלחם היא 400 מ"ג ל – 100 גרם מוצר.
  • הערך הקלורי המרבי הוא 250 קק"ל ל – 100 גרם מוצר.

מהן הבעיות בתו התקן "אפשרי-בריא"?

  1. אין שום התייחסות לנוכחות של שמן בלחם.
    לרוב, היצרנים משתמשים בשמנים מזוככים מאיכות ירודה.
    השמנים הנפוצים בלחמים הם שמן סויה, שמן חמניות, שמן דקלים ולפעמים שמן קנולה.
    חלק גדול מהיצרנים לא טורחים אפילו לפרט באיזה שמן הם משתמשים, אלא כותבים שמן צמחי.
    כל השמנים הנ"ל הם שמנים שמופקים בטמפ' גבוהות והם מלכתחילה מכילים כמות רבה יחסית של אומגה 6 – חומצת שומן שמעודדת דלקתיות בגוף ואין להם מקום בלחם בריא.
    לחם בריא באמת, לא צריך להכיל שמן בכלל.

  2. לחם או פיתה, יכולים לקבל את תו התקן, למרות שהם מכילים סוכר לבן.
    לחם בריא באמת, לא צריך להכיל סוכר בכלל.
    לא סוכר לבן, לא סוכר חום וגם לא סוכר קנים אורגני. לחם זה לא קינוח.
    אין באמת סיבה שהוא יכיל סוכר.
    סוכר מזיק לבריאות, גם אם הוא חום וגם אם הוא אורגני.

  3. הלחם שמקבל את תו התקן יכול להכיל גם קמח סויה, קמח תפוח אדמה, קמח תירס או קמח חיטה לבן.
    אלו קמחים באיכות ירודה שכדאי להימנע מצריכתם.
    הדרישה בתו החדש של משרד הבריאות היא שרק 80% מהקמח יהיה קמח מלא. חבל.
    אם כבר מייצרים תו תקן ללחם בריא – למה לא לדרוש שהלחם יכיל 100% קמח מלא?

  4. האמת היא שגם אם תו התקן היה דורש 100% קמח מלא – זה לא היה מספיק טוב.
    מסתבר שהתקן בישראל לקמחים, מאשר לרשום על שקית קמח את הכיתוב 100% קמח מלא, גם אם הקמח הזה מכיל רק 90% מנפח גרגר החיטה.
    נסביר זאת:
    הנבט של גרגר החיטה הינו חלק קטן בגרגר, פחות מ – 10% מנפח הגרגר.
    מהנבט מתחילה הנביטה והגדילה של השיבולת.
    נבט החיטה מכיל את מרבית המינרלים והויטמינים שיש בגרגר החיטה.
    אם מסירים את הנבט וטוחנים אותו לקמח, מקבלים קמח שדומה הרבה יותר לקמח לבן, מאשר לקמח מלא אמיתי.
    גרגר חיטה שהסירו ממנו את נבט החיטה, איבד את רוב המינרלים והוויטמינים שלו וההבדל בינו לבין קמח לבן אינו גדול במיוחד.
    חלק ניכר מטחנות הקמח שמייצרות קמח מלא, מסירות את הנבט, כדי להאריך את חיי המדף של הקמח.
    כאמור, הם יכולים לעשות זאת ועדיין לקרוא לקמח שלהם קמח 100% מלא וכך לשווק אותו לבתי המאפה.
    אמנם התקבלה החלטה לשנות את התקן, כך שקמח מלא יוכל לקבל את התואר הנחשק הזה, רק אם הוא באמת מכיל את כל חלקי הגרגר, ללא כל ניפוי או הסרה של חלקים ממנו.
    למרות שההחלטה התקבלה, היא עדיין לא אושרה סופית ולא מבוצעת בשטח ובוודאי שלא נאכפת.
    לעת עתה.
    רוב הסיכויים שהלחם המלא שאתם קונים, נאפה מקמח שהוסר ממנו הנבט והוא כאמור דומה יותר לקמח לבן מאשר לקמח מלא. זה אמנם יותר טוב מקמח לבן (שבו הסירו 15%-25% מנפח הגרגר – את הנבט וכל הקליפה), אבל עדיין רחוק מלהשביע רצון ובוודאי שאי אפשר לקרוא ללחם כזה – לחם בריא.
    כאשר אתם קונים קמח, וודאו שרשום עליו מפורשות שהגרגר נטחן בשלמותו, ללא הסרה או ניפוי כלשהם.
    אם אתם קונים לחם באופן קבוע, כדאי ליצור קשר עם בית המאפה ולוודא איתם באיזה קמח הם משתמשים.

  5. הלחם הבריא על פי משרד הבריאות יכול להכיל תוספת של גלוטן.
    ללחמים רבים מוסיפים את חלבון החיטה, הגלוטן בנוסף לקמח עצמו שמכיל גלוטן.
    הסיבה היא הרצון ליצור מרקם נח יותר לעבודה וללישה של הבצק.
    גלוטן בכמות רבה, הינו כנראה הסיבה לרגישות לגלוטן שכה נפוצה בחברה המערבית.
    תוספת גלוטן ללחם, לא רק שאינה משביחה את הלחם, אלא פוגעת באיכותו מבחינה בריאותית.
    לפעמים אתם תראו על לחמים, לחמניות או פיתות, בשורת הרכיבים, את המילים: גלוטן חיטה, בנוסף לקמח חיטה או קמח כוסמין. זה הנוסח שאומר שהוסיפו לבצק גלוטן נוסף.

  6. הלחם הבריא על פי התקן של משרד הבריאות יכול להכיל חומרים מייצבים, מתפיחים, משמרים, חומצות מאכל ועוד, ללא כל הפרעה. האם אפשר לקרוא ללחם כזה, לחם בריא?

  7. חלק גדול מהקמחים בישראל מיובאים ויתכן שהם עברו הלבנה.
    הלבנה של קמחים אסורה בישראל, אבל משרד הבריאות לא בודק האם קמחים מיובאים עברו הלבנה.

  8. התקן של משרד הבריאות מתיר שימוש בשמרים תעשייתיים ללא כל מגבלה.
    שמרים תעשייתיים נחותים מבחינה בריאותית בהשוואה להתפחה באמצעות מחמצת שאור.
    חבל שהתקן החדש לא מעודד שימוש במחמצת על פני שמרים תעשייתיים.
    לקריאה על ההבדל בין לחם שהותפח עם שמרים ללחם שהותפח עם מחמצת שאור ועל הסיבות להעדיף לחם כזה – לחצו כאן.

אחרי שקראתם מה באמת צריך להכיל תו תקן ללחם בריא, הנה כתבה שמסקרת ומשבחת את התו החדש "אפשרי-בריא", כולל דבריהם של נציגי בתי המאפה הגדולים ושל משרד הבריאות – "אם קניתם לחם עם התו "אפשרי-בריא", אתם יכולים להיות בטוחים שעשיתם את הבחירה הנכונה". לצפות ולא להאמין:

כל הנקודות שמנינו לעיל, הן קריטריונים אלמנטרים כדי שלחם באמת יהיה בריא.
חבל שמשרד הבריאות לא מתייחס אליהן.
יש נקודות נוספות שכדאי לדעת לגבי לחם.
הן ללא ספק הידור ולא ציפיתי שמשרד הבריאות יתייחס אליהן בתקן שלו ולכן לא ציינתי אותן, אבל אם מדברים על לחם בריא, כדאי שתדעו שיש עוד כמה פרמטרים המשפיעים על איכותו:

  1. חשוב שהזמן שעובר מרגע הטחינה של הקמח ועד שאופים ממנו לחם, יהיה קצר ככל האפשר.
    קמח שעמד זמן רב – איכותו נפגעת.

  2. הרמב"ם כותב שיש חשיבות רבה לזמן הקציר של החיטה מהשיבולת והוא אומר שלחם בריא הוא רק לחם שנאפה מגרגרי חיטה שנקצרו בזמן הנכון. לא לפני המועד ולא אחריו.
    היום אנחנו יודעים שההרכב התזונתי של צמחים, דגנים וקטניות משתנה מאוד בתלות בזמן הקציר / קטיף. כמות החומרים הפעילים והרכב חומצות השומן משתנה מאוד בתלות בזמן הקציר.

  3. יש חשיבות באיזה מים משתמשים לאפיית הלחם. למשל, האם מדובר במים שעברו סינון איכותי כגון, אוסמוזה הפוכה, או לא.

  4. הרמב"ם מדגיש את החשיבות של לישה מרובה ואיכותית של הבצק.
    לישה איכותית עוזרת כנראה לספיגה של מרכיבי הלחם ומסייעת לעיכולו.
    הנושא לא נבדק עד היום במחקרים בצורה מסודרת.

  5. כל הנקודות שהועלו עד כה, הן ללא התייחסות להבדלים בין החיטה לבין הכוסמין והשיפון – אבל זה כבר נושא למאמר נפרד.



לסיכום – האם תו התקן '"אפשרי בריא" מהווה שיפור או הרעה בעולם התזונה בישראל?

לא בטוח שהתקן החדש יביא איתו ברכה. למעשה יתכן ששכרו יצא בהפסדו…
אין ספק שאדם שאכל עד היום לחם אחיד לבן ועובר לאחד מהלחמים שקיבלו את תו התקן, משפר במעט את מצבו.
אבל הסכנה היא שתו התקן ינציח את המצב בו בתי המאפה משתמשים בשמנים מזוככים, סוכר, חומרים מייצבים ומשמרים, קמחים באיכות ירודה ועוד, ללא כל הפרעה והפעם זה עוד יהיה בחסות תו בריאות!
חשש נוסף הוא שאנשים רבים יחיו באשליה שהן אוכלים כעת לחם בריא ולא יעברו ללחם בריא באמת! (מבחינתם הם כבר אוכלים לחם בריא ועוד עם תו תקן בריאותי).
לא פעם נכנסים אלי לקליניקה אנשים שמספרים לי בגאווה שהם אוכלים רק לחם מקמח מלא.
אני נאלץ להסביר להם שיתכן מאוד שהלחם המלא הזה, אחראי בין היתר לעודף המשקל שלהם, לרמת הסוכר והטריגליצרידים ובכלל לבריאותם הלקויה.
תו תקן חלקי שמכשיר את השרץ, יתכן וכדאי שלא היה נולד כלל.

אני מברך על עצם היוזמה של משרד הבריאות ליצור תקינה למוצרי מזון בריאים והלוואי ונזכה לראות יוזמות נוספות ברוח זו, אבל הביצוע, כאשר אינו מבוצע בצורה מדוייקת, יסודית ומקיפה ונותן גושפנקא של בריאות, ללחמים שרחוקים שנות אור מהגדרה של לחם בריא, יתכן והינו טעות שקשה עוד להעריך את הנזקים שלה.
לא צריך לפחד מלומר לציבור את האמת.
לא צריך לפחד לדרוש מהיצרנים, לייצר לחם בריא באמת.
זה אפשרי (בריא).

שלכם,
גיל יוסף שחר MD

אהבתם את המאמר?