"כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט).
זה הפסוק שמקושר יותר מכל לט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות.
לא במקרה המשילו חז"ל את האדם, לאילן דווקא.
יש הרבה מאוד קווי דמיון ביננו לבין האילנות.
ההקבלה לאילן יכולה ללמד אותנו רבות על עצמנו וגם על שמירת בריאותינו.
לאחד המשלים על האדם והאילן יש קשר הדוק במיוחד לשמירת הבריאות.
כאשר שורטים עץ, גם אם זו שריטה עמוקה, נגרם אמנם נזק קוסמטי לאילן, אבל הוא ימשיך לתפקד ולצמוח כרגיל.
הוא יניב פירות, ירענן את העלים שלו וימשיך לגדול ולהתפתח.
השריטה שנעשתה לא ממש תשפיע על העץ, מלבד כאמור הנזק הקוסמטי.
אבל אם נעשתה אותה שריטה בדיוק, לשתיל קטן, ממש ימים ספורים לאחר שבקע מהאדמה, יתכן והנזק שיגרם לו יביא להפסקת צמיחתו או לגדילת אילן עם מום משמעותי כלשהו.
יתרה מזאת, אם נעשתה שריטה עמוקה לזרע, ממנו אמור לצמוח האילן, יתכן שלא רק שיצמח מהזרע הנ"ל אילן פגום, אלא אף עלול להיות מצב שמאותו הזרע שנפגע, לא תהיה צמיחה כלל.
כך גם בני אדם.
האילן הגדול ומניב הפירות, הוא האדם הבוגר.
אם פוגעים באדם מבוגר, מעליבים אותו, משפילים אותו וכדומה, אמנם יתכן שנגרמה פגיעה כלשהי, אך רוב הסיכויים שאם מדובר באדם בוגר ויציב, עם שורשים עמוקים, אדם שעשה דבר או שניים בחייו, הוא יתגבר על זה בקלות וימשיך במסלול חייו, ללא השפעה משמעותית.
הוא ימשיך לנהל חיי משפחה, להיות יצרני ולתרום לסביבתו.
אדם בוגר, היודע את מעלותיו ובטוח בזהותו, שכבר שרשרת הישגים מאחוריו, לא יתרגש מאדם אחר שפגע בו ורוב הסיכויים שהפגיעה או ההתנהגות הלא ראויה, לא תפגע בביטחונו העצמי.
לעומת זאת, אם חלילה מעליבים או משפילים ילד קטן, הדבר עלול לגרום לצלקת נפשית שתשאיר את חותמה למשך שנים רבות וגם עלולה לפגוע בתפקודו כאדם בוגר.
את הנזק שנגרם בגיל קטן, הרבה יותר קשה לתקן.
בשנים הראשונות לחייו, הילד מעצב את תפיסת עולמו ובונה את בטחונו העצמי.
הוא כלי ריק כביכול, שמתמלא וסופג כל מה שמכניסים אליו, ללא יכולת סינון או הבדלה מה אמת, מה שקר, מה ראוי ומה לא ראוי.
אם נכניס אליו תכנים לא ראויים או מזיקים, יהיה קשה מאוד להוציא אותם החוצה לאחר מכן.
בדיוק כמו השתיל הקטן שנזק קטן שלא גרם לעץ גדול לשום נזק, עלול לגרום לו לפגיעה משמעותית ואף ליצור לאחר מכן עץ פגום ואולי אפילו בעל מום.
למשל הזה יש מסר עמוק הנוגע גם לבריאותנו.
אדם מבוגר שייחשף לרעלים בכמות קטנה, כנראה יסתדר איתם בלא פגיעה משמעותית בתפקודו.
יחסית לגופו הגדול ולמשקלו, כמות הרעלים הקטנה לא גרמה לפגיעה תפקודית או לנזק ארוך טווח.
אבל אותה כמות רעלים, שחודרת לגופו של תינוק קטן, עלולה להיות משמעותית מאוד.
ביחס למשקל הגוף של התינוק וביחס ליכולת מערכות גופו להתמודד עם רעלים, הכמות שהייתה קטנה מאוד עבור האדם הבוגר, עלולה להיות כמות עצומה עבור תינוק קטן.
התינוק הוא כמו השתיל הקטן, שהינו רגיש מאוד, אפילו לשריטה.
בגיל הינקות והילדות, מתפתח המח בקצב המהיר ביותר בחייו של האדם.
נוצרים קשרים בין נוירונים ומתעבים מסלולים עצביים.
הרעלים עלולים חלילה לגרום לבעיות קשב וריכוז, לפגיעה באינטליגנציה או חלילה, במקרים חמורים, לנזק מוחי של ממש למח הגדל והמתפתח.
יתרה מזאת, אפשר להמשיל את הזרע של האילן לעובר האנושי.
שניהם מתפתחים ונובטים במקום סמוי מן העין.
זה בבטן האדמה וזה בבטן של אימו.
אם תישפך חומצה רעילה על האדמה בה הוטמן הזרע, יתכן שיינבט שתיל עם מום ונזק גנטי ויתכן, שלא יצמח שום שתיל כלל.
והנמשל – אם האמא נחשפת לרעלים בזמן ההיריון, בזמן בו העובר "נובט" ומתפתח, עלול להיגרם, חלילה, נזק משמעותי מאוד לילד שייוולד.
לא רק שמשקלו ברחם קטן מאוד וגם כמות רעלים קטנה, הינה משמעותית ביחס למשקלו, אלא הוא נמצא בתקופה הרגישה ביותר כל חייו.
בתקופה זו תאי גופו מתחלקים, מתרבים ומתמיינים לאיברים השונים בקצב המהיר ביותר.
כל השפעה בשלבים הרגישים הללו, עלולה להשאיר את חותמה למשך שארית חייו של הילוד.
לדוגמא – חשיפה לווירוס מסוים בגיל מבוגר, עלולה לגרום לעיתים למחלת חום וברוב המקרים, אפילו מחלת חום לא תהיה.
לעומת זאת, חשיפה לאותו הווירוס בזמן ההיריון, עלולה לגרום חלילה ללידה של ילד חרש (זה המקרה עם וירוס ה – CMV למשל).
בתקופה הראשונה של ההיריון, חשיפה לרעלים מסוימים, עלולה גם לגרום לנזק בלתי הפיך ביצירת הוולד ובמקרים מסויימים אף להפלה (מה שמכונה "הפלה ספונטנית").
אין ספק שצריך להקפיד על תזונה נקיה מרעלים ועל צמצום החשיפה לרעלים גם כאנשים מבוגרים.
לצערנו, חלק מהרעלים מצטברים בגוף ובסופו של דבר עלולים לגרום למחלות גם לאנשים בוגרים.
אך עם ילדים קטנים, ההקפדה הזו צריכה להיות שבעתיים.
ובזמן ההיריון, הזהירות מחשיפה לרעלים צריכה להיות מקסימלית.
יש להימנע ממזון תעשייתי, לצמצם חשיפה לקרינה סלולרית ככל האפשר ולהרבות במזונות שישפרו את יכולת הגוף לנטרל את הרעלים (פירות, ירקות, נבטים ירוקים, עלים ירוקים – רצוי אורגניים).
אין ספק שמחלות עור למיניהן, בעיות קשב וריכוז, נטייה למחלות חוזרות ונשנות ואולי אפילו גם מחלות ממאירות אצל ילדים, קשורות בין היתר לחשיפה לרעלים, במים, במזון, בכלים הבאים במגע עם המזון ובאוויר.
ההשקעה והזהירות בזמן ההיריון ובשנות הילדות, הן כמו השקעה וטיפוח של זרע בימי נביטתו ובשתיל הקטן בימיו הראשונים, שתיל שאם יקבל את התנאים המתאימים, יצמח ויגדל להיות עץ פורה ומניב פירות.
ורעלים כאמור אינם רק רעלים פיזיים – מולקולות רעילות.
רעלים יכולים להיות גם תכנים שמרעילים את נפשנו ונשמתנו.
עלבון, השפלה, הלבנת פנים ברבים, גדיעת חלומות, אמירות "מקטינות", חוסר אמון ביכולות ועוד ועוד, הם רעלים לא פחות קשים מרעלים פיזיים.
כמובן שיש להיזהר מלפגוע גם באנשים מבוגרים.
אבל לכל מי שיש את הזכות (הגדולה והלא מובנת מאליה) לבוא במגע עם ילדים (בראש ובראשונה – כל הורה), צריכה להיות זהירות רבה ביותר בכל הנוגע לתוכן הדיבור, לאופן הדיבור ולתכנים אליהם הילד נחשף, הן בשמיעה והן בראיה.
כל השפעה קטנה, עלולה להשאיר את חותמה לשנים רבות.
אז זהו, אם אמרנו משהו לא ראוי לילד, זה אבוד? עכשיו תהיה לו "שריטה" לכל החיים?
לא.
אפשר לתקן את הנזק!
שהרי ידוע הכלל הרוחני שטבעו חז"ל: "מידה טובה מרובה ממידת פורענות" – כל אמירה טובה והשפעה חיובית על הילד בשנים הראשונות לחייו, עשויה להשאיר את חותמה לשנים רבות עוד יותר!
לכן חשוב לזכור שתמיד אפשר לתקן.
גם אם חלילה התנהגנו בצורה לא ראויה, הרי שאם נתקן ונשפיע טוב, השפעת הטוב הזה תהיה מרובה הרבה יותר, מהנזק שאולי נגרם מההשפעה השלילית.
אין טעם לחוש רגשי אשמה שמא אולי פגעתי או גרמתי נזק לילד.
פשוט צריך לתקן.
ההשפעה הלא טובה, תמחה ותעלם.
הקליקו כאן לקריאת חלק א' של המאמר.
שלכם,
גיל יוסף שחר
*המשל המרכזי במאמר זה על האדם והאילן נלקח מכתביו של הרבי מלובביץ.