אנשים רבים נוהגים לשתות כל בוקר כוס מים עם חצי לימון סחוט.
ברשת מסתובבים בלוגים, פוסטים וסרטונים הטוענים שכוס מים עם חצי לימון כל בוקר הם סגולה לירידה במשקל, שיפור המצב רוח, חיזוק מערכת החיסון, מניעת סרטן, ניקוי של הדם, העלאת רמות האנרגיה, עזרה לכבד לנקות רעלים, מניעת היווצרות אבנים בכליה, שיפור מראה העור, עוד ועוד סגולות.
על פי הסגולות המיוחסות לשתיית מים עם לימון כל בוקר, אפשר לקבל את הרושם שזוהי הנוסחה הסודית שתציל את האנושות ממרבית התחלואים ותהפוך אותנו ליפים וצעירים.
האם זה באמת נכון? האם המדע תומך בטענות הללו על מי לימון? האם כדאי לשתות מים עם לימון כל בוקר? האם יש נזק בשתיית מים עם לימון כל בוקר?
על כל אלה ועוד, במאמר זה.
לימון שייך למשפחת פירות ההדר.
הוא עשיר במיוחד בויטמין C (כ – 19 מ"ג ויטמין C במיץ שהופק מלימון אחד) ומכיל כמות רבה ומגוונת של ביו-פלבנואידים.
הפלבנואידים הם מולקולות בעלות פעילות נוגדת חימצון ולהם מיוחסת התועלת הבריאותית של הלימון.
אז מה גילה המדע על ההשפעה של צריכת מיץ לימון כל בוקר?
נכון להיום, אין שום מחקר על בני אדם שבדק מה התועלת של שתיית מיץ לימון כל בוקר.
חשוב להדגיש – זה לא שבדקו ומצאו שאין תועלת, אלא זה פשוט שלא בדקו…
מחקר שנעשה על חולדות עם סכרת מצא שפלבנואידים הנמצאים בלימון, הורידו את הסטרס החימצוני כפי שנמצא בבדיקות הדם ובביופסיות שנעשו לחולדות אלו [3].
אבל על בני אדם, עם או בלי סכרת, לא בדקו זאת לעת עתה.
ובכלל, המחקר בדק מתן של פלבנואידים שבודדו מהלימון ולא של צריכת מיץ לימון שלם, כך שאי אפשר באמת להסיק ממנו על ההשפעה של הלימון השלם.
האם לימון יכול למנוע היווצרות גידולים סרטניים?
אז במספר מחקרים שנעשו על תרביות תאים, נמצא שפלבנואידים שהנמצאים בלימון עיכבו היווצרות גידולים ומנעו מחומרים קרצינוגנים לבוא לידי ביטוי [2].
בהקשר הזה חשוב להדגיש, שעד היום נמצאו מאות ואולי אלפי מולקולות צמחיות שהראו פעילות נוגדת סרטן, כאשר הם נבדקו על צלחות מעבדה שמכילות תרביות תאים, אך לא הראו תוצאות במחקרים על בני אדם, כך שאין כל ייחודיות בכך שנמצא שהפלבנואידים המופקים מהלימון עיכבו היווצרות גידולים.
כמעט כל פרי/ירק שיבדקו זאת לגביו, יראה תוצאות דומות.
ומה לגבי איזון רמות הסוכר?
מחקר על עכברים עם סכרת, הראה שפלבנואידים בלימון עזרו לאיזון רמת הסוכר ולשיפור פרופיל השומנים [1], אבל על בני אדם כאמור, עדיין לא נבדק. ובכלל גם פה היה מדובר על מתן פלבנאודים ולא על צריכת לימון שלם.
קשה לי להאמין ששתיית מים עם לימון בבוקר באמת תסייע לאיזון רמות הסוכר.
וגם אם היא תסייע במקצת, זה בוודאי לא הטיפול לסכרת או לטרום סכרת.
מה לגבי מניעת היווצרות של אבנים בכליה?
המעט שאנחנו כן יודעים, מיץ לימון, בזכות הכמות הרבה יחסית של החומצה הציטרית, עוזר ליצור שתן בסיסי יותר (ההיפך מחומצי) וכך אולי עוזר למנוע היווצרות של אבני סידן – אוקסלאט בכליה, אבל גם לטענה זו אין לנו הוכחה חד משמעית.
מעולם לא נבדקה לאורך שנים, שכיחות האבנים בכליה בקרב צרכני מים עם לימון, בהשוואה לאלו שלא נוהגים בהרגל זה.
יש לנו כן רמזים לתועלת של מים עם לימון בהקשר לאבנים בכליות.
מחקר מ – 2008 מצא שמיץ לימון העלה את רמת הציטראט בשתן יותר מהתרופה שמשמשת לטיפול באבנים בכליה (פוטסיום ציטראט) [4]. אבל גם מחקר זה בדק זאת רק על אנשים עם רמת ציטראט נמוכה בשתן.
יתכן שצריכה רבה של פירות הדר (על כל סוגיהם), שמעלה את רמת הציטראט בשתן, תהיה יעילה לא פחות ושאין שום דבר מיוחד דווקא במיץ הלימון.
מחקר נוסף מ – 2007 חיזק את הממצא שמיץ לימון יכול להחליף את התרופה לאבנים בכליה בחולים עם רמת ציטראט נמוכה בשתן [5].
מחקר אחר מ – 2007 תמך גם הוא בממצאים אלו, אך טען שיש מעלה לשילוב של מיץ הלימון יחד עם התרופה, כדי לקבל רמת ציטראט גבוה יותר בשתן וכמות שתן גדולה יותר – עובדות שנמצאו קשורות לסיכון מופחת להיווצרות אבני כליה [6].
אבל רגע, לא רק לימון מכיל ציטראט, גם כל שאר פירות ההדר.
נכון שהלימון הוא העשיר ביותר בציטראט, אבל האם הזמינות שלו לפעילות סותרת חומצה, זהה לשאר פירות ההדר?
מסתבר שהציטראט בלימון קשור לפרוטון (אטום מימן ללא האלקטרון שלו) , נתון שיכול לרמז על קושי בנטרול החומצה בשתן, בעוד הציטראט במיץ תפוזים קשור לאשלגן.
במחקר מ – 2006 שהשווה בין מיץ לימון למיץ תפוזים, עם אותו ריכוז של ציטראט, נמצא שמיץ תפוזים היה אפקטיבי יותר מאשר מים עם לימון, ביצירת שתן בסיסי (ההיפך מחומצי) ובהעלאת רמת הציטארט בשתן [7].
אז אולי כוס מיץ תפוזים תפחית את הסיכון לאבנים בכליה אף יותר מכוס מים עם חצי לימון?
אין לנו מידע על כך. מחקר כזה מעולם לא בוצע, אבל זה בהחלט יתכן.
האם מים עם לימון מנקים רעלים מהגוף?
שתיית מים באופן כללי ובמיוחד בבוקר, ללא קשר לתוספת לימון, משפרת את זרימת הדם ועוזרת לפעילות מעיים סדירה. רעלים מופרשים מהגוף בעיקר באמצעות השתן, הצואה והזיעה.
שתית מים בכמות מספקת, תורמת לייצור שתן ועוזרת כאמור לפעילות מעיים, אבל אין שום עדות מדעית לכך שתוספת הלימון תורמת במשהו לעניין זה. גם לא נמצאה עדות שהמרכיבים בלימון משפרים את פעילות הכבד הקשורה לנטרול רעלים (אבל גם לא נבדק).
יתכן שכוס מים עם לימון תביא להגדלה מעטה בכמות השתן לעומת שתיית מים ללא לימון, אבל כל מזון שמכיל ציטראט ואשלגן (כל פירות ההדר למשל) יגרום ליצור שתן גדול יותר.
זה לא משהו ייחודי ללימון.
ראינו עד כה שיש אמנם רמזים לפעילות מבורכת של מים עם לימון, למרות שאין הוכחות מדעיות חד משמעיות לתועלות של הרגל זה.
מחקרים על בני אדם, ארוכי טווח, שבחנו הרגל זה בהשוואה לקבוצת ביקורת, לא נעשו עד היום.
נשאלת שאלה מתבקשת: נראה שהרגל זה יכול לעשות רק טוב (גם אם לא הוכח לעת עתה), השאלה היא האם יש חשש לנזק כלשהו מביצוע הרגל זה מידי יום?
מיץ לימון הוא משקה חומצי.
בשתן הוא אמנם בעל אפקט הפוך (של הפחתת החומציות בשתן), אבל כנוזל לכשעצמו הוא חומצי.
חומצה (מכל סוג שהוא) עלולה לפגוע בשכבת האמייל של השן.
האמייל היא שכבת הציפוי שמגנה על השן.
עששת (חורים בשיניים) מתרחשים כאשר נשארים שיירי סוכר על השיניים ואז חיידקים שצורכים שיירי סוכר זה בתהליך תסיסה, מייצרים חומצה כתוצר לוואי של התהליך.
החומצה (ולא החיידק) היא זאת שפוגעת באמייל ויוצרת את החור בשן.
שתיית משקה חומצי בתדירות גבוהה, עלולה לגרום לנזק לשיניים (לכן גם כדאי להימנע ממשקאות כגון קולה וכו').
האם יש דרך למנוע את פוטנציאל הנזק לשיניים כאשר שותים מים עם לימון?
אפשר לצמצם נזק זה, אם צריכת המים והלימון תהיה באמצעות קשית, שתפחית את המגע של המים החומציים והשיניים.
במידה ואתם נוהגים בהרגל של מים עם לימון כל בוקר, מומלץ לשטוף את הפה מייד לאחר שתיית מי הלימון ואולי רצוי אף לגרגר עם מים שהוספו להם מעט סודה לשתייה (אבקה סותרת חומצה).
כמו כן, חשוב להקפיד לא לצחצח שיניים אחרי שתיית מי הלימון (אלא לפני), מכיוון ששפשוף השיניים עם מברשת, כאשר הם נמצאים בסביבה חומצית, יכול להחמיר את הנזק לשכבת האמייל.
מעבר לנזק שעלול להיגרם לשיניים, אם לא מודעים לעניין זה, אין כל בעיה בשתיית מים עם לימון כל בוקר.
סיכום פרקטי לגבי שתיית מים עם לימון סחוט טרי כל בוקר
- מים עם לימון מכילים כמות מכובדת של ויטמין C ומגוון של פלבנואידים בעלי פעילות נוגדת חימצון.
- אין אף מחקר על בני אדם שבדק את התועלת הבריאותית לטווח הארוך בשתיית מי לימון כל בוקר.
- לרוב רובן של הסגולות המסתובבות ברשת על התועלות של מי לימון, אין כל בסיס מדעי. לטענות שיש להן בהחלט בסיס הגיוני, העדויות המשמעותיות לעת עתה הן רק ממחקרים על תרביות תאים ועכברים ולא על בני אדם.
- יש הסבר ביוכימי לתועלת אפשרית של מי לימון כל בוקר במניעת הישנות של אבנים בכליה מסוג סידן-אקסלאט ואולי גם בהקטנת הסיכון מלכתחילה, למרות שאדם שצורך הרבה פירות וירקות אולי לא זקוק לתוספת זו (צריכת פירות, ירקות ועלים ירוקים בכמות רבה נמצאה כקשורה לסיכון מופחת לאבנים בכליה).
- למרות ההיגיון הביוכימי במניעת היווצרות אבנים בכליה, אין אפילו מחקר אחד שבאמת בדק האם הרגל זה אכן מקטין את הסיכון להיווצרות אבנים מסוג זה.
- היתרונות אמנם לא מוכחים, אבל נראה שאין מה להפסיד מהרגל זה של שתיית מי לימון כל בוקר.
- הסיכון היחיד הוא פגיעה בשיניים מכיוון שמי הלימון הם משקה חומצי.
- כדי להימנע מהנזק לשיניים יש לשטוף את הפה מייד לאחר שתיית מי הלימון ואולי אף לגרגר עם מעט סודה לשתיה (מדוללת במים).
- מומלץ מאוד לא לצחצח שיניים אחרי שתיית מי הלימון, אלא לפני השתייה.
לדעתי האישית, שוחרי בריאות רבים הפכו את שתיית מי הלימון למין טקס פולחן יומי, כאשר הם תולים בו תקוות לניסים ונפלאות שהרגל זה יחולל בגופם.
אדם שאוכל תזונה עשירה בירקות, פירות, עלים ירוקים, נבטים ירוקים, אגוזים ושקדים, מקבל כמות גדולה של ויטמין C ונוגדי חימצון ממגוון סוגים.
במקרה של תזונה שעשירה במזון צמחי, טרי, בצורתו הטבעית, עוד חצי לימון לא באמת משמעותי למאזן הכללי.
מאידך, אני לא רואה שום בעיה בהרגל זה, כל עוד מודעים לנזק הפוטנציאלי לשיניים ונוקטים באמצעי הזהירות המתאימים ומי יודע, אולי יש להרגל זה תועלת אמיתית שעוד תוכח ביום מן הימים.
מה שחשוב, זה לא לתלות את הבריאות בהרגל נקודתי כזה או אחר.
המפתח לבריאות טובה, לסיכון מופחת לכל המחלות השכיחות בחברה המערבית, למראה עור צעיר ויפה, לעידוד הגוף לניקוי רעלים ועוד כל שאר הסגולות שנכתבו על מי לימון, הוא אורח חיים בריא באמת.
אורח חיים הכולל תזונה טבעית עשירה ומגוונת, ללא מזון תעשייתי ומעובד.
תזונה טבעית ובריאה כוללת כמות רבה של ירקות, עלים ונבטים ירוקים, פעילות גופנית סדירה וקבועה (משני הסוגים – פעילות אירובית ופעילות לבניית מסת שריר) ומצב נפשי ותודעתי של שמחה והודיה.
תהיו בריאים!
שלכם,
גיל יוסף שחר MD