מרולה – מזון העל של יבשת אפריקה

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
פרי מרולה

במרכז אפריקה ובדרומה לעץ הזה יש מעמד של כמעט אל.
הוא משמש לריפוי של מגוון מחלות, החל ממחלות חום, שלשולים, כאבי ראש, וכאבי שיניים, וכלה בדלקות פרקים, מלריה, אפילפסיה, סכרת ובעיות פוריות.
הוא נחשב למגביר תשוקה מינית ומסייע לפריון עד כדי כך שיש שבטים באפריקה שנוהגים להתחתן דווקא מתחת לעץ זה.

אנשים רבים (במיוחד נשים רבות) כבר מכירים את שמן המרולה בכבישה קרה, שמופק מהגרעינים של הפרי.
הוא שמן יציב במיוחד, עתיר בנוגדי חמצון ונחשב בעולם לאחד השמנים האיכותיים ביותר לעור הפנים (וגם מהיקרים ביותר כאשר הוא מופק בכבישה קרה).
מחקרים שנעשו עליו הראו שהוא מגדיל יצור של קולגן ואלסטין שחשובים למוצקות של העור ולמניעת קמטים.
אבל את הפרי ובמיוחד את קליפת הפרי אנשים לא מכירים.
פשוט כי עד היום לא היה מוצר כזה בעולם. כפרי טרי, המוצר זמין רק באפריקה (ומתברר שרוב הפרי הוא גרעין. יש מעט מאוד ציפה לפרי).

לאור האפשרות לראשונה בעולם לצרוך אבקת מרולה כולל קליפת הפרי, נסקור את המחקרים שנעשו על הפרי המיוחד הזה ונכיר אותו טיפה יותר לעומק.

להלן המרכיבים העיקריים שיש באבקת מרולה שהופקה מהפרי ביחד עם הקליפה והתרומה של מרכיבים אלו לבריאותנו.

מרולה – אחד המקורות המרוכזים בטבע לויטמין C טבעי

מקור מעולה לויטמין C טבעי.
100 גרם של אבקה מכילים 1260 מ"ג של ויטמין C טבעי. זהו אחד המקורות המרוכזים ביותר בטבע לויטמין C טבעי.
נציין, שכל תוספי התזונה של ויטמין C מכילים ויטמין C סינתטי.
(על ההבדלים בין ויטמין C טבעי לסינתטי נכתוב במאמר נפרד)
מעבר לויטמין C טבעי, הוא מכיל כמות רבה ומגוון רחב של פולי-פנולים ופלבנואידים. אלו מולקולות שמנטרלות מגוון של רידקלים חופשיים.
הפעילות האנטיאוקסידטיבית (נוגדת חמצון) שנמדדה בניסוי למיץ מרולה גבוהה פי 2 מזו של יין אדום או תה ירוק, שנחשבים כבעלי פעילות נוגדת חמצון גבוהה (Kader et al, 2000).
נציין שאבקת המרולה שלנו מופקת לא רק מהפרי, אלא גם מהקליפה של הפרי, שמכיל ריכוז נוגדי חמצון גבוה עוד יותר, כך שבסבירות גבוהה, פעילות נוגדת החימצון של האבקה שכעת זמינה בישראל, תהיה גבוהה עוד יותר מזו שנמדדה בניסוי.

מרולה ובריאות הלב וכלי הדם

בזכות הכמות הרבה ואיכות נוגדי החמצון שלו [1], חוקרים במעבדת הליפידים בטכניון סברו שיש לו פוטנציאל גבוה להפחית את רמת העקה החמצונית בדם.
ואכן בניסוי שבוצע על ידי פרופ' מיכאל אבירם ממעבדת הליפידים בטכניון, צריכה של 100 מ"ל מיץ מרולה ליום במשך 3 שבועות הפחיתה באופן משמעותי את רמת העקה החמצונית בסרום.

אבל זו רק ההתחלה.
מה שמעניין היה שהאפקט נשמר גם שבועיים לאחר הפסקת שתיית המיץ על ידי הנבדקים!
וכאמור, בניסוי זה היה מדובר במיץ הפרי ללא הקליפה, שעשירה עוד יותר בנוגדי חמצון.

פרי המרולה נחקר במספר מעבדות בעולם ונמצא כבעל יכולת גבוהה לנטרל רדיקלים חופשיים מסוג superoxide וכן למנוע חמצון של שומנים [2].

מרולה מכיל כמות רבה של פקטין ובמיוחד פקטין מסיס.
פקטין הוא מרכיב שנמצא בדפנות התא ויש לו תכונות ייחודיות בזכות העובדה שבמעיים הוא יוצר מרקם דמוי ג'לי.
פקטין נמצא במחקרים כמוריד רמות כולסטרול רע, מאזן לחץ דם ומאזן סוכר.
במערכת העיכול שלנו, הוא נקשר לחומצות מרה ומוציא אותן מהגוף (בשירותים). כתוצאה מכך הכבד ממיר חלק מהכולסטרול לחומצות מרה, מה שמסייע להוריד רמות כולסטרול בדם.
ואכן כך.
במחקר שנעשה בטכניון [4], מתן מיץ מרולה במשך שלושה שבועות הוריד רמות כולסטרול רע (LDL) ב – 17%.
מדובר בירידה משמעותית מאוד בזמן כל כך קצר.
נצפתה גם ירידה של 7% ברמת הטריגליצרידים.
אבל זו הייתה התוצאה המתבקשת.
הייתה גם תוצאה מפתיעה.
באופן בלתי צפוי, התברר שצריכת מיץ מרולה במשך 3 שבועות הביאה לעליה ברמת הכולסטרול הטוב (HDL) של 10%.
אין כמעט פירות בעולם שידוע שהם מעלים רמות כולסטרול טוב (שמנקה את העורקים מהכולסטרול הרע ששקע בדפנות כפי הדם).
עליה של 10% בזמן כה קצר, הינה משמעותית.

יתכן והעליה ברמת הכולסטרול הטוב הינה בזכות הכמות הרבה של ניאצין שיש בפרי המרולה.
ניאצין נמצא כמעלה רמות של כולסטרול טוב, אך התברר שצריכתו כתוסף לא הקטינה כלל את הסיכון למחלות לב ושבץ מוחי. כאן מדובר על ניאצין טבעי כמובן מגיע כחלק מפרי המרולה.

במחקר זה התברר שחודש לאחר שהם הפסיקו את צריכת פרי המרולה, רוב המדדים האלו חזרו לרמתם המקורית.
כלומר כדי להנות מהשפעות מבורכות אלו, יש לצרוך את פרי המרולה בצורה סדירה.

מרולה ובריאות מערכת העיכול

מעבר לויטמין C ונוגדי חמצון רבים ועוצמתיים, אבקת הפרי והקליפה מכילה כמות גדולה של סיבים תזונתיים.
מדובר על 30% סיבים תזונתיים מכלל האבקה.
המשמעות של נתון זה היא שאבקה זו היא ממש מזון פרה-ביוטי, כלומר מהווה מצע גידול לחיידקים הטובים.
היום כבר יודעים שבעיות בריאות רבות קשורות לפלורת מעיים לא מגוונת מספיק. החל מבעיות באיזון סוכר וכלה בדכאון, סיכון לסרטן, סיכון לעודף משקל, עייפות כרונית, מחלות דלקתיות ועוד.
גם פקטין שנמצא במרולה בכמות רבה, תורם לאיזון פלורת המעיים [11].
לאור כמות הסיבים הרבה והפקטין, צריכה קבועה של אבקת פרי וקליפת מרולה באופן קבוע, עשויה לשפר את מגוון חיידקי המעיים וכך לתרום לבריאות הכללית.

בזכות יכולת הפקטין לספוח מים, הוא תורם ליצירת צואה רכה, מה שמסייע לבעיות של עצירות.

מרולה – ירידה ואיזון המשקל

ראינו שבמרולה יש כמות רבה של פקטין, שכאמור יוצר כמין ג'לי במערכת העיכול.
הג'לי הזה נוצר כבר בקיבה ומביא לתחושת שובע. שובע כידוע, גורם לנו לאכול פחות וכך לרדת במשקל.
ואכן מחקרים על פקטין איששו השפעה זו [5].
אז טרם בוצע מחקר שבדק האם צריכת אבקת מרולה עשירה בפקטין תביא לירידה במשקל, אבל בסבירות גבוהה המרולה תתרום לתהליכי ירידה במשקל ותהפוך אותם לקלים יותר.
עיכוב התרוקנות הקיבה בזכות הפקטין מסייעת גם להאטה בספיגת הגלוקוז שהיה בארוחה וכך מביא להפחתה ברמת הסוכר לאחר הארוחה.

מרולה ופעילות אנטי בקטריאלית/אנטי ויראלית

מסתבר שהתכונות האנטי חיידקיות שלו והאנטי וירליות שלו, הן לא רק פולקלור אפריקאי, אלא משהו שממש נחקר.
על פרי המרולה יש פטנט רשום באוסטרליה לטיפול בשלשולים [3].
כנראה שהאפקט האנטי חיידקי והאנטי וירלי החזק של פרי זה, הוא זה שאחראי ליעילות שנמצאה במצבי שלשול.

מרולה ופעילות אנטי פטרייתית ואנטי קנדידה

מרולה נמצאה כבעלת פעילות נגד הפטריה קנדידה [7].
במחקר נוסף היא נמצאה כיעילה כנגד כל סוגי העובשים למינהם [8].
אנשים רבים סובלים מקנדידה. האבחון של קנדידה אינו פשוט. הסימפטומים יכולים להיות לא ספציפים כגון משקל שתקוע, ירידה ברמות ברזל, גרד, עייפות, נפיחות בבטן ועוד.
לאור המחקרים הנ"ל, בסבירות גבוהה, המרולה תסייע בהפחתת רמת הקנדידה.

מרולה וסכרת

פרי המרולה ובמיוחד קליפת הפרי נמצאים בשימוש מסורתי ביבשת אפריקה לטיפול בסכרת [9].
מספר מחקרים על בעלי חיים מצאו שלקליפת הפרי יש יעילות גבוהה באיזון רמות סוכר גבוהות [10-11].
אחד המחקרים על עכברים מצא שיעילות קליפת המרולה באיזון סוכר, היתה זהה לתרופה הנפוצה מטפורמין [12].
סקירה על אחד הפנולים הייחודים של המרולה, epicatechin-3-galloyl ester, מסכמת שהוא נמצא יעיל באיזון רמות סוכר גם אצל בני אדם [13].

מרולה והמוח

במחקר שנעשה על ידי דר ענת אלמן מהמחלקה למדעי המזון במכון וולקני- מכון המחקר החקלאי של מדינת ישראל נמצא שלמרולה יש תכונות שמספקות הגנה לתאי מח (מסוג אסטרוציטים ותאי גליאה) מפני מצבי עקה וחוסר חמצן.
הוספת מיצויים שונים של מרולה לפני הכנסת התאים למצבי עקה, הראו הגנה עליהם בזמן העקה.

מרולה וישראל

מתברר שישראל היא המקום היחיד בעולם שבו מגדלים עצי מרולה, מחוץ ליבשת אפריקה.
כמות הויטמין C בפרי המרולה שגודל ישראל נמצאה כגבוהה במיוחד, יותר מכל מקור אחר מוכר בכדור הארץ.
מדובר בכמויות של 700 עד 2100 מ"ג ויטמין C ב 100 גרם של פרי [14].
יש לציין שבפרי הגדל בישראל נמצאו רמות ויטמין C גבוהות אף מאלו שנמצאו באפריקה.
הפרי כאמור מכיל לא רק ויטמין C, אלא כמות גדולה במיוחד של נוגדי חמצון אחרים [15] כולל נוגד החיצון העוצמתי SuperOxide Dismutase (SOD).
ל – SOD נמצאה גם פעילות אנטי סרטנית [20].
מחקרים רבים טוענים שהמרולה היא אחד המקורות המרוכזים ביותר ואולי המקור המרוכז ביותר בכדור הארץ של ויטמין C [16-19].

אבל כמות הויטמין C היא פרמטר אחד בלבד.
במחקר שבדק יציבות ויטמין C, נמצא שויטמין C שבפרי המרולה יציב פי 15 לעומת ויטמין C במנגו ובגויבה [18].
מחקר מ – 2018 בדק ומצא שלמרולה יש פוטנציאל גדול בעיכוב תהליכי הזדקנות [21].
נכון שויטמין C ניתן לקבל בנפרד וכך גם פקטין, ניאצין, המינרלים השונים ולפחות חלק משאר הפנולים, אבל מחקרים מצאו ששילוב מצטבר וסינרגטי של פיטו-כימיקלים הוא זה שנותן את האפקט הגדול ביותר על הבריאות ולא צריכה של מרכיבים בודדים [22-23].
באבקת מרולה שעבר יבוש בהקפאה מקבלים את הסינרגיה הטבעית – הסינרגיה המושלמת של הטבע.

בעולם רווי סטרס, חוסר שינה ורעלים סביבתיים, אבקת פרי המרולה נראית כתוספת לתזונה שיכולה להועיל לכולם.
על המרולה שלנו יש פטנט בריאותי רשום בארה"ב, ישראל ודרום אפריקה [24].
המרולה שלנו, הינה היחידה בעולם שגדלה מחוץ ליבשת אפריקה ובמטעים מפוקחים.
מגודלת ומיוצרת בישראל משלב הנטיעה ועד שלב המוצר הסופי!
היא גדלה ללא כל ריסוס ועומדת בתקן אורגני.
תהליך הייבוש בהקפאה נעשה גם הוא בישראל ואף האריזה של האבקה.

המרולה הישראלית שלנו הינה היחידה בעולם שעברה ייבוש בהקפאה, תהליך ששומר על 97% מהערכים התזונתיים של הפרי.
דאגנו לייבש בהקפאה את הפרי בשלמותו, כולל הקליפה, על מנת לקבל את כל היתרונות הרבים הטמונים גם בקליפת הפרי.

אין עוד מוצר כזה בעולם.
לא רק שאין עוד אבקת מרולה כולל הקליפה שעברה יבוש בהקפאה.
אין בכלל אף אחד שמייצר אבקת מרולה בעולם.
כפית ביום (5 גרם) של אבקת מרולה אורגנית ומיובשת בהקפאה, הינה בעלת פוטנציאל לשפר משמעותית את הבריאות.

מומלץ להוסיפה לשייק / גרנולה/ מיץ / יוגורט וניתן גם להמיסה אפילו בכוס מים (והטעם סביר בהחלט בעל מתיקות טבעית מעודנת, למרות שהקליפה כמובן מרירה מעט בזכות הפוליפנולים הרבים שבה).

ניתן כמובן (ואפילו מומלץ) לצרוך שתי כפיות ביום.

לאלו שמעדיפים זאת, ניתן לצרוך את המרולה גם בכמוסות (אך מבחינה כלכלית יש לציין שהרבה יותר משתלם לרכוש את האבקה. כמות האבקה בצנצנת גדולה פי 2 מכמות האבקה שיש ב 120 כמוסות, לכן מוצר האבקה משתלם כלכלית הרבה יותר ממוצר הכמוסות).

למעוניינים ב 'טיפול מרולה מלא לעור הפנים שלהם' – מבפנים ומבחוץ – להלן קישור גם לשמן המרולה האורגני בכבישה קרה לעור הפנים. גם הוא 100% תוצרת ישראל.

שלכם,

גיל יוסף שחר (MD)

  1. Mdluli, K.M and Owusu-Apenten, R., Journal of Food Biochemistry. 2003, 27: 67-82
  2. Ndhlala E.R et al., Scientific Research and Essay. 2006, l(30):087-092
  3. Australian patent publication no. 2000/29790
  4. Borochov-Neori H, Judeinstein S, Greenberg A, Fuhrman B, Attias J, Volkova N, Hayek T, Aviram M. Phenolic antioxidants and antiatherogenic effects of Marula (Sclerocarrya birrea Subsp. caffra) fruit juice in healthy humans. J Agric Food Chem. 2008 Nov 12;56(21):9884-91.
  5. Di Lorenzo C, Williams CM, Hajnal F, Valenzuela JE. Pectin delays gastric emptying and increases satiety in obese subjects. Gastroenterology. 1988 Nov;95(5):1211-5
  6. Olano-Martin E, Gibson GR, Rastell RA. Comparison of the in vitro bifidogenic properties of pectins and pectic-oligosaccharides. J Appl Microbiol. 2002;93(3):505-11
  7. Hamza, O. J. M.; van den Bout-van den Beukel, C. J. P.; Matee, M. I. N.; Moshi, M. J.; Mikx, F. H. M.; Selemani, H. O.; Mbwambo, Z. H.; Van der, J. A. M.; Verweij, P. E. Antifungal Activity of Some Tanzanian Plants Used Traditionally for the Treatment of Fungal Infections. Ethnopharmacol. 2006, 108(1), 124–132.
  8. Masoko, P.; Mmushi, T. J.; Mogashoa, M. M.; Mokgotho, M. P.; Mampuru, L. J.; Howard, R. L. In Vitro Evaluation of the Antifungal Activity of Sclerocarya Birrea Extracts against Pathogenic Yeasts. J. Biotechnol. 2008, 7(20), 3521–3526.
  9. Dieye, A. M.; Sarr A, A.; Diop, S. N.; Ndiaye, M.; Sy, G. Y.; Diarra, M.; Gaffary, I. R.; Sy, A. N.; Faye, B. Medicinal Plants and the Treatment of Diabetes in Senegal: Survey with Patients. Clin. Pharmacol. 2008, 22(2), 211–216.
  10. Ojewole, J. A. Hypoglycaemic Effect of Sclerocarya Birrea (A. Rich.) Hochst. [Anacardiaceae] stem-bark Aquous Extracts in Rats. Phytomedicine. 2003, 10(8), 675–681.
  11. Dimo, T.; Rakotonirina, S. V.; V. Tan, J. A.; Dongo, E.; Kamtchouing, P.; Cros, G. Effect of Sclerocarya Birrea (Anacardiaceae) Stem Bark Methylene chloride/methanol Extract on streptozotocin-diabetic Rats. Ethnopharmacol. 2007, 110(3), 434–438.
  12. Gondwe, M.; Kamadyaapa, D. R.; Tufts, M.; Chuturgoon, A. A.; Musabayane, C. T. Sclerocarya Birrea [(A. Rich.) Hochst.] [Anacardiaceae] stem-bark Ethanolic Extract (SBE) Modulates Blood Glucose, Glomerular Filtration Rate (GFR) and Mean Arterial Blood Pressure (MAP) of STZ-induced Diabetic Rats. Phytomedicine. 2008, 15 (19), 699–709.
  13. Galvez Peralta, J.; Zarzuelo, A.; Busson, R.; Cobbaert, C.; de Witte, P. (-)-epicatechin-3-galloyl Ester: A Secretagogue Compound from the Bark of Sclerocarya Birrea. Planta Med. 1992, 58(2), 174–175.
  14. Hillman, Z., Mizrahi, Y. & Beit-Yannai, E., Evaluation of valuable nutrients in selected genotypes of marula (Sclerocarya birrea ssp. caffra). Sci. Hortic. (Amsterdam). 117, 321–328 (2008)
  15. Hiwilepo-van Hal, P., Bille, P. G., Verkerk, R., van Boekel, M. A. J. S. & Dekker, M. A review of the proximate composition and nutritional value of Marula (Sclerocarya birrea subsp. caffra). Phytochem. Rev. 13, 881–892 (2014).
  16. Pretorius, V., Rohwer, E., Rapp, A., Holtzhausen, L. C. & Mandery, H., Volatile flavour components of marula juice. Zeitschrift für Leb. und Forsch. 1985 1816 181, 458–461 (1985).
  17. Leakey, R., Pate, K. & Lombard, C. Domestication potential of Marula (Sclerocarya birrea subsp caffra) in South Africa and Namibia: 2. Phenotypic variation in nut and kernel traits. Agrofor. Syst. 2005 641 64, 37–49 (2005).
  18. Hiwilepo-van Hal, P., Bosschaart, C., van Twisk, C., Verkerk, R. & Dekker, M. Kinetics of thermal degradation of vitamin C in marula fruit (Sclerocarya birrea subsp. caffra) as compared to other selected tropical fruits. LWT – Food Sci. Technol. 49, 188– 191 (2012).
  19. Mdluli, K. M. Partial purification and characterisation of polyphenol oxidase and peroxidase from marula fruit (Sclerocarya birrea subsp. Caffra). Food Chem. 92, 311–323 (2005).
  20. Oberley, L. W. Anticancer Therapy by Overexpression of Superoxide Dismutase, 461–472 (2004)
  21. Shoko, T. et al. Anti-aging potential of extracts from Sclerocarya birrea (A. Rich.) Hochst and its chemical profiling by UPLC-QTOF-MS. BMC Complement. Altern. Med. 18, 1–14 (2018).
  22. Liu, R. H. Health benefits of fruit and vegetables are from additive and synergistic combinations of phytochemicals. Am. J. Clin. Nutr. 78, 517S-520S (2003).
  23. Breda, S. G. J. van & Kok, T. M. C. M. de. Smart Combinations of Bioactive Compounds in Fruits and Vegetables May Guide New Strategies for Personalized Prevention of Chronic Diseases. Mol. Nutr. Food Res. 62, 1700597 (2018)
  24. Patent number WO 2009/104184 A2

אהבתם את המאמר?