לא לימדו אותנו לאכול

רוב הקשיים בתהליכי ירידה במשקל קשורה במאבק במאכלים שקשה לנו לוותר עליהם, להקריב.

אבל מה אם נעשה שינוי בכיוון אחר, שלא מביא איתו התנגדות? זה יכול להיות WOW. גם נרגיש התקדמות, וגם בלי הרבה הקרבה וויתור.

התשובה נמצאת בתירגול ה"איך לאכול" ולא ב"מה לאכול".

תבינו משהו, הבעיה השורשית טמונה בחינוך בילדותינו – לא לימדו אותנו איך לאכול.
אף פעם לא אמרו לנו שצריך רישיון כדי לאכול. רישיון שאומר כך – אתה לא רשאי לאכול עצמאית כל עוד לא עברת מבחן שאתה יודע איך לאכול.

שאלתי את עצמי – האם אפשר לעזור לכם לעשות צעד קטן ותקבלו שינוי גדול?

התשובה היא – כן. בוודאי. בטח שבוודאי !!!!

קחו על עצמכם פרויקט!

אספתי עבורכם רשימה של תירגולים (את חלקם בוודאי אתם מכירים מהתכנית, אבל אולי לא מתרגלים מדי יום ברצינות) שאם תעשו אותם אני מבטיח שתיראו שינוי הולך וגודל בחייכם. גם במשקל.

כל מה שאתם צריכים לעשות זה – להקדיש ארוחה אחת ביום לתירגול כלי אחד.

ארוחה אחת. תירגול אחד. כלי אחד.

.

טיפים לאופן התירגול:

1. לאכול רק ליד שולחן

ההרגל השגוי: לאכול בעמידה, בהליכה, באוטו, על המקלדת, וכו'.

ההשפעה: לחץ, מתח, וצורך בעוד "אוכל מנחם" את הלחץ.

2. לאכול רק מצלחת

ההרגל השגוי: לאכול מסירים, משאריות של אחרים, וכו'

ההשפעה: אשליה שזה "אוכל לא נחשב" בספירה או בכמויות אכילה ביום ("לא אכלתי כלום היום").
גבולות האכילה שלכם הם – גבולות הצלחת, או גבולות קירות הבית (אם אתם אוכלים מסירים או שאריות או כל מה שיש בבית)

3. להכניס בכל ביס כמות של חצי פה

ההרגל השגוי: למלא את כל הפה ולבלוע מהר לקראת הביס הבא.

ההשפעה: איבוד טעמים, יצירת מתח ולחץ בגלל הצורך לדבר בזמן האכילה

4. להניח את המזלג בין ביס לביס

ההרגל השגוי היד עם המזלג "מטיילת" סביב השולחן ומגישה אוכל בקצב שהפה לא יכול לעמוד בו ולכן יש בליעה של ביסים גדולים ולא לעוסים ההשפעה – קצב העיכול יהיה איטי יותר ממהירות הכנסת האוכל לקיבה, ולכן יווצר "פקק בצנרת" העיכול, מה שמביא לאיחור בתחושת השובע (ועד אז נמשיך לאכול מעבר למה שצריך), וכן היוצרות גזים (הנפיחות המוכרת), וכאבי בטן ("אני מפוצץ")

5. ללעוס כל ביס עשרים פעמים

ההרגל השגוי: לועסים 4-5 לעיסות עד שהביס עובר בגרון (בלחץ), ולא לפי מה שהקיבה זקוקה (עיסה בטחינה דקה)

ההשפעה: ה"לעיסה" (פירוק הביסים) תתבצע בקיבה במקום בפה, מה שגורם לנפיחות וכאבי בטן, וכן גורם לנו להגביר כמויות (כשהקיבה מעבירה את המסר "שבעתי, עצור", הרבה ביסים כבר נבלעו וימשיכו להיכנס למיכל המלא).
היתרון המוסף בהגדלת כמות הלעיסות הוא שחרור טעמים נוספים שמשתחררים ככל שלועסים יותר.

6. לאכול עם מזלג, לא עם כף

ההרגל השגוי: להשתמש בכף כך שהגודל שלה קובע את גודל הביס

ההשפעה: מזלג מאלץ הכנסת אוכל בביסים קטנים יותר ולכן תומך בסעיף 3 לעיל

7. תשומת לב: לאכול בלי מסכים או חומרי קריאה

ההרגל השגוי: לאכול ללא תשומת לב – מול טלוויזיה, קריאת הודעות/עיתון בטלפון, לשלב אכילה ושיחה ערה בחברת אנשים, ספר או עיתון.

ההשפעה: אובדן חוויית הטעמים של האוכל (לרוב לא זוכרים כלל מה אכלנו ואיך היתה החוויה), אכילה מהירה מדי, הגדלת כמויות

8. לא לאכול ישירות מקערות ההגשה

ההרגל השגוי: "סיור טעימות" עם המזלג בכל הקערות/קעריות שעל השולחן (בעיקר בארוחות שישי/חג או במסעדות ובמלונות).
האשלייה היא שזה "אוכל לא נספר", כי רק מה שבצלחת נספר.
האשלייה היא שזה "אוכל לא נספר", כי רק מה שבצלחת נספר.
ההשפעה: הגדלת כמויות ואובדן שליטה על תחושות הגוף.

אשמח מאוד אם תשתפו אותנו בפרויקט שלקחתם על עצמכם, ומה למדתם בדרך.

שלכם,
יגאל רווה