פיטו-אסטרוגנים | סויה: מועיל או מסוכן? האם הם מגדילים סיכון לסרטן השד?

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

לאחרונה (מאי 2017) משרד הבריאות ועמותת הדיאטנים הקליניים בישראל יצאו בהצהרה שסויה בטוחה לצריכה בכל תקופות החיים, גם לנשים עם/לאחר סרטן השד, גם לילדים, גם לנשים בהריון וגם לגברים (הסויה לא פוגעת באיכות הזרע).

אלו חדשות ישנות וטוב שהגופים הרשמיים מעדכנים סוף סוף את ההמלצות שלהם בנושא מזון זה, שרבים חששו ממנו.
לאור זאת, רבים (או יותר נכון רבות) שואלים את עצמם, האם כדאי לרכוש תוסף של פיטו-אסטרוגנים מסויה?
אם הסויה באמת מקטינה את הסיכון להתפתחות סרטן שד ומקטינה את הסיכון להישנות סרטן השד (בנשים שחלו), אולי כדאי לצרוך את החומרים הללו כתוסף תזונה מרוכז וכך להקטין את הסיכון עוד יותר?

אז לפני שנענה על שאלה זו, הקדמה קצרה על פיטו-אסטרוגנים:

פיטו-אסטרוגנים הן מולקולות בעלות מבנה מרחבי הדומה לאסטרוגן, הורמון המין הנשי.
הפיטו-אסטרוגנים מתנהגים בגוף האדם בצורה לא עקבית. ברקמות מסויימות הם מתנהגים כאסטרוגן (מכיוון שהם דומים לו והגוף חושב שהם בעצם אסטרוגן) וברקמות אחרות הם מתנהגים כמתנגדים לאסטרוגן (מכיוון שהם דומים, הם גם מתחרים באסטרוגן האמיתי על הרצפטורים בתאים ולעיתים הם נקשרים לרצפטור וחוסמים אותו במקום להפעיל אותו).

סויה היא אחד המקורות העשירים ביותר בפיטו-אסטרוגנים (בשפת המדע הם נקראים איזופלאבונים).
שנים רבות היה חשש מאכילת מוצרי סויה, במיוחד בקרב חולות או מחלימות מסרטן השד שכן רוב הגידולים בשד, גדלים מהר יותר בחשיפה לאסטרוגן והחשש היה שאולי הסויה שעשירה בפיטואסטרוגנים תאיץ את הגדילה של הגידול.

בשנים האחרונות בעקבות שורה של מחקרים, התברר שצריכה של סויה לא רק שלא האיצה את קצב הגדילה של הגידול, אלא אף האטה את קצב הגדילה וגם הקטינה את הסיכון להישנות של המחלה. כלומר, הפיטו–אסטרוגנים בסויה מתנהגים כאנטי-אסטרוגנים ברקמת השד.
בעקבות מחקרים אלו, מכירת תוספי מזון של פיטו-אסטרוגנים הרקיעו שחקים בארה"ב, במיוחד בקרב חולות בסרטן השד או נשים שרוצות למנוע סרטן השד (כי היה במשפחה והן בסיכון גבוה וכו') ובמיוחד בקרב נשים שרוצות לצמצם את תופעות גיל המעבר (צריכת סויה יעילה גם לזה).

במחקר שנעשה במחלקה למדעי התזונה של אוניברסיטת אילינוי בארה"ב ופורסם בחודש מרץ 2015, בדקו את ההשפעה של מוצר סויה שלם לעומת תוסף של פיטו-אסטרוגנים [1].
במחקר בדקו את ההשפעה של מוצרי הסויה השונים על ביטוי של גנים בעכברים.
יש גנים שאנו יודעים שביטוי יתר שלהם, קשור להישרדות טובה יותר של חולות בסרטן השד ולעומת זאת יש גנים, שביטוי יתר שלהם נמצא קשור להישרדות קצרה יותר של חולות סרטן השד.
כלומר, יש גנים שנלחמים בסרטן ויש גנים שמעודדים את שגשוגו.
במחקר הנ"ל חילקו את העכברים לשתי קבוצות (+ קבוצות ביקורת).
לקבוצה אחת נתנו לאכול קמח סויה – פולי סויה שנטחנו לקמח. זהו מוצר שלם.
לקבוצה השניה נתנו לאכול תוסף של פיטו-אסטרוגנים שהכיל רק את הפיטואסטרוגנים שבודדו מהסויה.
החוקרים הקפידו שכמות הפיטו–אסטרוגנים הכללית שתקבל כל קבוצה תהיה זהה לחלוטין.

מה היו התוצאות?

החוקרים הופתעו לגלות שבעכברים שקיבלו מוצר סויה שלם – הייתה הפעלה של גנים שמגנים מסרטן ולעומת זאת, בעכברים שקיבלו תוסף של החומר הפעיל, הפיטו–אסטרוגנים שבודדו מהסויה, הייתה הפעלה של גנים שמאיצים ועוזרים לגידול הסרטני לשגשג!
כלומר, לא רק שלתוספי הפיטו-אסטרוגנים לא הייתה השפעה מגנה כנגד סרטן השד, אלא הייתה להם השפעה הפוכה, פרו-סרטנית!

מה אפשר להסיק מהמחקר ומה אי אפשר להסיק ממנו?

ממחקר זה אי אפשר להסיק שתוספי פיטו-אסטרוגנים יהיו פרו-סרטנים גם בבני אדם.
המחקר היה על עכברים ולא פעם (במיוחד במחקרים על סויה) התברר שההשפעה של מזונות מסויימים או מולקולות מסויימות הייתה שונה בין בני אדם ובעלי חיים.
אבל וזו הנקודה העיקרית – המסקנה החד משמעית מהמחקר, היא שברגע שמבודדים חומר פעיל מצמח כלשהו, אי אפשר לדעת מה תהיה ההשפעה שלו.
יתכן ותהיה פעילות זהה לפעילות הצמח ויתכן ותהיה פעילות חלשה יותר או חזקה יותר ובמקרה הזה התברר שיתכן ותהיה גם פעילות הפוכה!

לא נעשה עד היום מחקר ארוך טווח על השפעת תוספי פיטו-אסטרוגנים על בני אדם ולא נבדקה ההשפעה על ביטוי גנים בבני אדם.
אנחנו כן יודעים שפיטו-אסטרוגן מבודד מתנהג אחרת בהשוואה למצב בו הוא מגיע כחלק ממזון שלם.
אנחנו עדיין לא יודעים מה בדיוק ההשפעה שלו על ביטוי גנים בבני אדם.
לאור זאת, עד שיהיה מחקר שיבדוק זאת בצורה מסודרת, כדאי להימנע מתוספים המכילים פיטו-אסטרוגנים מבודדים.
הפיטו–אסטרוגנים המבודדים בתוספי תזונה הם בחזקת חשודים ועל מנת לא לקחת סיכונים מיותרים ולהחמיר את המצב, כדאי להימנע מצריכתם.
המחקר הזה צריך להדליק נורה אדומה לכל אדם שצורך תוספי תזונה.
תמיד רצוי להעדיף תוספים שמכילים מזון שלם ולא רק חומר פעיל מבודד.
הסינרגיה של כל חלקי הצמח נותנת אפקט שלא ניתן לחיקוי בצורה אחרת.
גם תוספי הפיטו-סטרולים להורדת כולסטרול מראים לרוב חוסר יעילות, בניגוד למזון שלם שמכיל פיטו-סטרולים (כגון אבוקדו ושמנים נוספים).
בנוסף לכך, כאשר צורכים תוסף שמכיל חומר שבודד במעבדה, תמיד יש סיכון לצריכה של מינונים לא טבעיים לגוף.
כאשר צורכים מזון טבעי – סכנה זו קטנה משמעותית.
חשוב לציין שיש גם חומרים מבודדים שכבר נבדקו כתוספים ונמצאו כבטוחים וכמועילים.
הדוגמא הקלאסית היא תוספי ויטמין D שלרוב האוכלוסיה יש רמות נמוכות מידי ממנו בדם (עקב העדר חשיפה מספקת לשמש).

לכן כלל אצבע לצריכה נבונה וחכמה של תוספי תזונה – אם אתם לא יודעים בוודאות שהחומר הפעיל המבודד, הנמכר כתוסף, נחקר ונמצא כבטוח בבני אדם, אל תצרכו אותו, אלא העדיפו את הצמח/ המזון השלם.

כמו הרבה דברים שמגיעים מארה"ב לישראל באיחור, גם העליה החדה במכירת פיטו-אסטרוגנים שהייתה בשנים האחרונות בארה"ב, עדיין לא הגיעה לישראל.
כולי תקווה שבעקבות המאמר הזה, היא גם לא תגיע.
הפזיזות בבידוד חומר פעיל אחד מצמח שלם והפיכתו לתוסף תזונה, הייתה כנראה טעות שאולי גרמה נזק לנשים רבות.
לפעמים יש תועלת רבה בכך שדברים מגיעים באיחור לישראל.
על זה נאמר – כל עכבה לטובה.

הערה חשובה על קמח סויה ומוצרי הסויה השונים:

קמח סויה שנבחר במחקר זה כמקור למוצר סויה שלם, אינו מוצר הסויה האיכותי ביותר.
נהפוך הוא. קמח סויה נחשב לקמח נחות מבין הקמחים וספיגתו אינה שלמה.
העדיפו מוצרי סויה כגון: טופו, טמפה, מיסו, נאטו ואדממה.
גם חלב סויה הוא בסדר (כל עוד אין בו תוספת סוכר!), אבל תכולת הפיטואסטרוגנים שבו נמוכה יחסית לשאר מוצרי הסויה (חשוב לדעת שהציפוי הפנימי של אריזות קרטון חלב הסויה הן סוג של פלסטיק שעלול לזלוג למשקה. לכן העדיפו חלב סויה בייתי).
בנוסף, כדאי מאוד להקפיד שמוצרי הסויה שאתם קונים לא יהיו מהונדסים גנטית אלא GMO – free – ורצוי מאוד להקפיד על מוצרי סויה אורגניים (אבל זה כבר נושא למאמר אחר).

לסיכום

אם אתם מכירים נשים המתמודדות עם סרטן השד או נשים שהחלימו מסרטן השד (ורוצות להקטין את הסיכון להישנות), או נשים שרוצות לצמצם את תופעות גיל המעבר, המליצו להן לצרוך מוצרי סויה טבעיים ושלמים, אבל לא לרכוש תוספי פיטו-אסטרוגנים שבודדו והוצאו מהקשרם.


שלכם,
גיל יוסף שחר MD

אהבתם את המאמר?