דגני בוקר הם מוצר נפוץ כמעט בכל בית בישראל.
כך גם דייסות לתינוקות (baby cereals) – אבקות שמוסיפים להן מים חמים/חלב סויה/חלב /מחית פירות וכדומה, לקבלת דייסה.
ישנן בשוק דייסות כוסמת, דייסות אורז, דייסות חיטה, דייסות קינואה, דייסות שיבולת שועל, דייסות של תערובת קטניות ודגנים ועוד.
מסתבר שלא כל הדייסות ודגני הבוקר נולדו שווים.
מחקר שפורסם בנובמבר 2017 בדק את הריכוז של מתיל-כספית (methylmercury) בדייסות לתינוקות [1].
החוקרים שלחו למעבדה 119 מותגי דייסות לתינוקות שנמכרים בארצות הברית ובסין כדי לבדוק רמות כספית כללית ורמות של מתיל-כספית באופן ספציפי.
המתיל כספית – היא הצורה המסוכנת יותר והרעילה יותר לגוף האדם.
היא גורמת נזק למערכת העצבים.
החוקרים גילו שבדייסות האורז יש ריכוז גבוה משמעותית של כספית ומתיל כספית בהשוואה לדייסות שלא הכילו אורז. כלומר, בסבירות גבוהה מאוד, המקור לכספית הינו האורז.
מה היה הפער בין רמות הכספית בין דייסות לתינוקות שהכילו אורז לבין דייסות שלא הכילו אורז?
מחקר נוסף, שפורסם גם הוא בנובמבר 2017, בדק את רמות הכספית ב – 36 מותגים של דייסות לתינוקות [2].
נמצא שרמת המתיל-כספית בדייסות האורז הייתה גבוהה פי 61 בהשוואה לדייסות שיבולת שועל/ דייסות חיטה!
רמת הארסן בדייסות האורז הייתה פי 9.4 בהשוואה לדייסות שיבולת שועל/חיטה.
כאשר החוקרים השווו את ריכוז המתיל-כספית בביסקוויטים לתינוקות שמכילים אורז (teething biscuit) הם גילו שריכוז המתיל-כספית גבוה פי 92 לעומת דייסות ללא אורז.
גם רמת הארסן בביסקוויטים אלו הייתה גבוהה (פי 4.7 לעומת דייסות ללא אורז).
אנחנו יודעים שברוב זני האורז נמצאו רמות גבוהות יחסית של ארסן, שהינה בין היתר מתכת קרצינוגנית (כלומר מעלה סיכון למחלות ממאירות).
כעת אנחנו יודעים שגם כספית נמצאת בריכוזים גבוהים באורז.
מהיכן מגיעה הכספית לאורז?
האורז שואב את הכספית במידה וזאת נמצאת באדמה או מגיעה דרך המים בהם מושקים שדות האורז.
תחנות כח פחמיות הן המקור המרכזי לפליטת כספית אל האטמוספירה.
50% מתחנות הכח הפחמיות הפעילות נמצאות כיום בסין.
כספית זו נעה עם זרמי האוויר ורובה יורדת כגשם בסין וברוב מדינות המזרח הרחוק (חלקה ממשיך עד אירופה).
כמעט כל תצרוכת האורז בעולם מגיעה מסין וממדינות המזרח הרחוק.
זו הסיבה שדווקא אורז מזוהם כל כך בכספית בהשוואה לחיטה, שיבולת שועל, כוסמת ועוד.
אורז מגיע בעיקר מסין ומשכנותיה ומדינות אלו מזוהמות בכספית.
מה ההבדל בין אורז לבין דגני בוקר מאורז או דייסות לתינוקות שמכילות אורז?
האורז עצמו הוא כמובן המקור לרעלים, אבל יש הבדל גדול בין אורז לבין אכילת דגני בוקר שמכילים אורז או דייסות לתינוקות שמכילות אורז.
רוב האנשים בחברה המערבית לא אוכלים אורז כל יום, אבל אנשים שאוכלים דגני בוקר, לרוב צורכים אותם על בסיס יומיומי או כמעט יומיומי. החשיפה לאורז ולמתכות הכבדות שנמצאות בו, עלולה להיות הרבה יותר גבוהה עקב הרגל יומיומי זה.
כך גם לגבי דייסות לתינוקות. ההורים, המעונות, המטפלות וכו' בהחלט עלולים להכין דייסות כאלו על בסיס יומיומי.
לגבי תינוקות וילדים הבעיה חמורה שבעתיים.
עקב משקל גופם הקטן, הם הרבה יותר רגישים להרעלה של מתכות כבדות.
הבדל נוסף בין אורז לבין דייסות אורז/דגני בוקר מאורז הוא העובדה שיש לנו אמצעים להפחתת כמות הרעלים באורז, באמצעות בחירה של זנים נקיים יותר, באמצעות השרייה ושטיפה יסודית של האורז ובאמצעות האופן שוב נבשל את האורז (הפרטים המלאים על איך כדאי לבשל אורז ובאיזה אורז יש את רמת הרעלים הנמוכה ביותר, נמצאים בתחקיר האורז שלנו).
לעומת השליטה היחסית שלנו על האורז, אין לנו אפשרות לבצע פעולות שיקטינו את ריכוז הכספית בדגני הבוקר שלנו או בדייסות האורז שקנינו לילדים.
לא בחרנו את זן האורז, אין לנו שליטה על האופן שבו בושל האורז וכו'.
לסיכום – הבעיה היא שדייסות האורז או דגני הבוקר מאורז נצרכים בתדירות גבוהה יחסית ועל ידי האוכלוסיות הרגישות ביותר לרעלים – תינוקות וילדים.
אז מהן המסקנות? מה כדאי לעשות כדי לצמצם את החשיפה למתיל-כספית?
- להימנע מדייסות אורז לתינוקות. רכשו אך ורק דייסות שאין בהן אורז, כגון דייסות כוסמת, דייסות שיבולת שועל ועוד.
- להימנע מדגני בוקר שמכילים אורז.
- להימנע מפצפוצי אורז.
- להימנע מפרכיות אורז! (כן, כן. גם פרכיות אורז מלא שנחשבות בטעות למזון בריא ללא שמן וללא סוכר עלולות להכיל כמויות גדולות של מתכות כבדות). האמת היא שכדאי להימנע מפרכיות בכלל, לא רק מפריכיות אורז, אבל זה נושא למאמר בפני עצמו.
- להימנע מחלב אורז. העדיפו חלב סויה או חלב שקדים במקום.
- להימנע מלחמים ללא גלוטן שמכילים קמח אורז.
- כאשר אתם קונים ומבשלים אורז, עשו זאת לפי ההמלצות בתחקיר האורז הגדול שביצענו.
- לא להרבות באורז. לא להפוך אותו לפחמימה המרכזית שלכם. כוסמת, קינואה, שיבולת שועל, כוסמין, חיטה וכו' עדיפים משמעותית.
האם יש פתרון כלשהו לרמות המתכות הכבדות שנמצאו באורז?
נראה שכן. לפחות פתרון חלקי.
מחקר שפורסם בספטמבר 2017 בדק מה ההשפעה של הוספת כמות קטנה של גופרית (sulfur) למים בהם מושקים שדות אלו [3].
החוקרים מצאו שהגופרית נקשרת לכספית (ויוצרת מולקולה HgS) וכך הופכת את הכספית ללא זמינה לשורש צמח האורז (האורז נשאב לגרגרים דרך השורש).
הגופרית גם הגיבה עם הברזל שיש באדמה ויצרה שכבת מגן סביב השורש iron plaque שמנעה הצטברות של כספית בכלל ושל מתיל-כספית בפרט.
נכון להיום, פרוצדורה זו אינה מבוצעת כשגרה בשדות אורז. צריך עדיין לחקור האם יש תופעות לוואי בלתי רצויות להעשרת מי ההשקיה בגופרית.
פתרון אחר מעניין התפרסם ביולי 2016. חוקרים הצליחו לגדל אורז בצורה הידרופונית (מצעים מנותקים), כלומר, כאשר שורש צמח האורז נמצא בתמיסה של מים ודשנים, ללא מגע של אדמה.
אורז כזה הכיל כמות נמוכה משמעותית של כספית בכלל ומתיל כספית בפרט [4].
החוקרים חושבים שאחת הסיבות לזה היא העובדה שבאדמה יש חיידקים מסויימים, שהם אלו שאחראים על ההמרה של כספית אנ-אורגנית למתיל כספית (הצורה הרעילה ביותר של כספית) ולכן גידול הידרופוני הקטין את רמת הכספית באורז.
שיטה זו כמובן אינה ישימה בקנה מידה גדול ולעת עתה היא בוצעה במעבדות מחקר בלבד.
האם בעתיד כל האורז שנאכל יגודל על גגות של בניינים בתוך תמיסות נוזליות מנותקות מהאדמה?
יתכן שכן, אבל עד אז – הקפידו על הכללים וההמלצות שמופיעות במאמר זה ובמיוחד – אל תכניסו הבייתה דייסות אורז לתינוקות.
שלכם,
גיל יוסף שחר MD
