אם תחפשו את הדיאטה המושלמת ותקלידו בגוגל רצף מילות חיפוש המשלבות את המילה, "diet", כמה תוצאות אתם חושבים שתקבלו?
אתם מחזיקים חזק?
כ – 5,000,000,000 תוצאות!!! ובמילים – חמישה מיליארד (וזה רק בשפה האנגלית…).
כשעוד הייתי טרוד כולי בבעיות האכילה הרגשית שלי, דמיינתי שאני משחק עם האוכל משחק, והמשחק הולך כך:
דמיינתי שאני עומד עם הגב לקיר (תרתי משמע), ובגב שלי יש גומיה שקשורה מצד אחד לגב ומצידה השני לקיר.
המשחק קובע שאני צריך להגיע ולשבת על הכסא שצמוד לקיר ממולי שנמצא במרחק 5 מטרים ממני.
והנה אני מתחיל לצעוד, הגומיה נמתחת אבל אני מרגיש שיש בי כוח, ומתמלא מוטיבציה.
אחרי 4 צעדים קטנים אני מתחיל להרגיש שהכוח שמושך אותי לאחור מתחיל להקשות עלי, אבל אני חדור מוטיבציה וכוח רצון וצועד עוד שני צעדים.
הלחץ בגב גדל ואני מתחיל לפקפק בעצמי ובמשחק.
בשביל מה אני צריך את זה? משחק טיפשי.
אבל כוח הרצון שלי עדיין חזק ואני ממשיך למרות הספק.
עוד צעד ועוד צעד והנה אני במרחק קטן מהכסא, והגומיה מתוחה כמעט לקצה שלה.
עוד צעד והנה הגעתי.
התיישבתי על הכסא. מרגיש שניצחתי במשחק. הגעתי ליעד!
ועכשיו מה?
עכשיו הגומיה מושכת לאחור בשיא הכוח.
ואני דוחף את הגוף להישאר על הכסא, גם אני בשיא הכוח.
וזה מה שקורה לכל מי שעבר תהליך של דיאטה.
כוח רצון חזק יצליח להביא אותנו למשקל היעד, אבל האם כוח הרצון יצליח להשאיר אותנו שם לתמיד?
המשחק עם הגומיה הבהיר לי שכוח הרצון הוא כוח מתפרץ חזק, אבל החיסרון שלו שהוא פועל כמו סוללה – הוא כוח מתכלה.
מתחיל חזק ומתכלה עם הזמן. יש לו כוח להגיע ליעד, אבל אין לו כוח התמדה להישאר שם.
זה מה שקורה למי שנרשם לחדר כושר והתחיל בכוח רצון גבוה.
זה מה שקורה למי שהתחיל דיאטה, והפעיל כוח רצון, ולכן דיאטות לעולם לא מתמידות.
כשישבתי בדמיוני על הכסא ממול הרגשתי חזק את מתיחת הגומיה – מצד אחד הגעתי ליעד, אני מרגיש שהגוף שלי הבריא ממאכלים רעילים ומשמינים, אני מרגיש אנרגטי וחיוני בלי כל הנשנושים בלילה, אני מרגיש קליל עם גוף שירד במשקל כמו שרציתי.
אבל מצד שני הרגשתי שאיבדתי את החופש ואת הספונטניות לאכול ולחיות כמו שבא לי.
אם אשחרר ואתן לגומיה למשוך אותי חזרה לחיים הקודמים, אחזור למקום שבו אין לי צורך להפעיל כוח, להתמיד.
במקום שבו הגומיה רפויה יש חופש ממגבלות (הדיאטה), אבל יש משקל עודף וחיים של אכילה פרועה. במקום שבו הגומיה מתוחה יש משקל אידיאלי וחיי בריאות.
אז חופש או משקל? ספונטניות או בריאות? דילמה נצחית…
מתודולוגיית האכילה הרגשית באה לפתור את הדילמה הזו ולהיות גם משוחררים וגם ספונטניים.
גם אוכלים בלי הרגשת מגבלות וגם מתמידים במשקל היעד.
את זה אף דיאטה לא יכולה להבטיח לכם, מכיוון שהבעיה שהראיתי כאן היא לא בעיה תזונתית אלא בעיה פסיכולוגית.
תחום האכילה הרגשית הוא תחום פסיכולוגי ולא תזונתי.
אחרי ששנים רבות קיבלנו הנחיות ממומחי תזונה מה לאכול ומתי לאכול, גילינו שהבעיה שלנו היא לא בתפריט אלא בראש.
כל עוד האכילה הרגשית נמצאת בראש שלנו, כל הדיאטות וכל מומחי התזונה יביאו אותנו למשקל היעד אבל אין להם את הכלים הפסיכולוגים להשאיר אותנו שם לתמיד.
תחום האכילה הרגשית הוא תחום למידה שחשוב הן למטפלים והן לכלל האנשים, לא רק עבור שינוי תזונתי וירידה במשקל אלא לכל שינוי שרוצים לעבור בחיים.
משל הגומיה הוא דוגמה לכל שינוי שרוצים לעשות ופוחדים להתחיל או מתחילים ולא מתמידים בו (כגון: שינוי בקריירה, שינוי במשפחה, פעילות גופנית). במילים אחרות – בכל תחום שאנו יודעים מה צריך לעשות, אבל לא מצליחים לעשות.
מה ניתן לעשות עם תהליך שינוי שמתרחש כמו אפקט הגומיה?
- היעד – כבר בהתחלה לקבוע שהיעד הוא לא ההגעה למשקל היעד, אלא היכולת להתמיד במשקל היעד. זה יימנע מכם להיגרר למחמאות הסביבה ולדרדור.
- ההליכה – בתהליך השינוי אתם מכניסים מזון חדש (צלחת סלט ביום), ומוציאים מזון משמין במיוחד (מזונות מעובדים, סוכר, מאפים). כדי שהגומיה לא תפעיל עליכם כוח רב מדי, תעשו את התהליך באיטיות. אל תעשו שינוי תפריט גדול מדי כבר בהתחלה. אם תלכו צעד ותמתינו, הגומיה תתרגל למתיחה החדשה ותאפשר לכם ללכת עוד צעד. בעיית האכילה הרגשית היא הרצון לעשות שינוי עם תוצאות מהירות ולכן התהליך אימפולסיבי.
- קהילה – תהליך שינוי אכילה רגשית הוא כמו תהליך שיקומי, נדרש כוח נוסף שיעזור בתהליך. אנו לומדים ללכת מחדש. לכן, גייסו תמיכה של חברים, משפחה או אדם אחד שעובר תהליך דומה.
- אמפטיה – תהליך שינוי מתרסק אם מתחילה ביקורת עצמית. ולכן אתם צריכים לתת לעצמכם אמפטיה כמו שהייתם נותנים לתינוק שלומד ללכת, נופל וקם, נופל וקם. baby steps. היכולת לתת לעצמנו חיזוקים ולחפש את נקודות ההתקדמות, זה הבסיס לכל הצלחה בשינוי.
- נפילות – יש משפט יפני שאומר: "תיפלו שבע פעמים, תקומו שמונה". אל תיבהלו מנפילות, הן הכרחיות לכל תהליך שינוי. אתם תתמקדו רק בצבירת התקדמות, כמו תוכנית חיסכון. בהתחלה הנפילות יהיו גדולות וההתקדמות מועטה. אח"כ יהיה תיקו ולבסוף ההתקדמות גדולה והנפילות קטנות.
להיות מסוגל להיות "בעל הבית" של עצמנו, זו מטרת העל של כל אדם. כדי להיות בעל הבית עלינו להיפטר מכל המאכלים ומכל ההרגלים שגוזלים מאיתנו את הכוח הזה, וכופים עלינו להקשיב ל"אדון" אחר שכופה עלינו אכילת יתר ומשקל יתר.
אל תמכרו את עצמכם לאדון הזה.
אל תסכימו לוותר על הדבר החשוב ביותר בחיי אדם – החופש להיות אדון לעצמו.
יש חמישה מיליארד תוצאות בגוגל בנושא דיאטה. יש רק אחת טובה בדיוק עבורכם. והיא בתוככם.
בהצלחה חברים,
יגאל רווה