אסטקסנטין אורגני (היחיד בישראל!) כולל כל מרכיבי האצה + אבקת פקעות ורדים אורגנית | 60 כמוסות

כל כמוסה מכילה:

• 167 מ"ג של אבקת  ®AstaPure אורגנית (תקן USDA Organic) - הרכב האבקה: 90% מהאבקה הינה אצת המוטוקוס אורגנית שבה 5 מ"ג של אסטקסנטין. מרכיבי האבקה הנוספים: מלטודקסטרין אורגני מטפיוקה, לציטין חמניות אורגני, אבקת מיץ אסרולה אורגני, סיליקון דיאוקסיד (מונע התגיישות), מיצוי רוזמרין אורגני.
• 250 מ"ג אבקת פקעות ורדים אורגנית

מינון מומלץ מינון בסיסי: 1 כמוסה ליום. מינון מיטבי (מומלץ מאוד!): 2 כמוסות ליום. ניתן לקחת את 2 הכמוסות ביחד. לאנשים שעובדים רוב היום מול מסך מחשב / אנשים עם בעיות עיניים או עיניים רגישות / אנשים שחיים בסטרס / לא ישנים מספיק / שמרגישים ירידה בזיכרון וחדות החשיבה: מומלץ המינון של 2 כמוסות ליום (10 מ"ג של אסטקסנטין). יש להרחיק שעתיים את לקיחת התוסף מלקיחת תרופות.   יש לאחסן במקום מוצל (לא במקרר, שכן מקרר הינו מקום לח ולחות מזיקה לכמוסות).

האסטקנסטין נחשב "מלך" נוגדי החמצון ומאמרים מדעיים רבים מצאו לו תועלות רבות למגוון מצבים בריאותיים. לפניכם כמה מהמאמרים אודותיו:

• בשנת 2006, במחקר מבוקר פלצבו עם כפול סמיות, נמצא שנטילת 4 מיליגרם אסטקסנטין ביום, במשך 6 שבועות תרמה לעליה בגמישות העור ולירידה בקמטים ובסימני הזדקנות, גם בהערכה עצמית וגם בהערכה על ידי דרמטולוגים.
• במחקר שבדק את השפעת האסטקסנטין על ראייה של מבוגרים בריאים נמצא שיפור ניכר בחדות הראייה בטווח רחוק (far visual acuity) לאחר 28 יום של נטילת 4 או 12 מ"ג אסטקסטנטין ליום, בהשוואה לקבוצות שנטלו 0-2 מ"ג אסטקסנטין ליום.
• השפעת אסטקסנטין על יכולת קוגניטיבית של אנשים בגילאי 50 עד 69 נבדקה במחקר כפל סמיות מבוקר פלצבו ביפן. במחקר זה הנבדקים חולקו ל - 3 קבוצות: טיפול באסטקסנטין במינון גבוה (12 מ"ג), טיפול באסטקסנטין במינון נמוך (6 מ"ג) ופלצבו שהכיל את כל הרכיבים מלבד האסטקסנטין. במהלך 12 שבועות המחקר, נטילת אסטקסנטין במינון נמוך (6 מ"ג) שיפרה את הזיכרון המרחבי קצר-טווח ונטילת אסטקסנטין במינון גבוה (12 מ"ג) שיפרה בנוסף גם את היכולת הקוגניטיבית לפי מדד Cog Health.
• במחקר נוסף נמצא שנטילת אסטקסנטין בריכוז 8 מ"ג במשך 8 שבועות גרמה לירידה משמעותית בנזק ל - DNA של תאי מערכת החיסון, ובמקביל לעלייה בתפקוד תאי NK – אותם תאים האחראים על לכידה והרג של תאי הגוף שנדבקו בווירוס.

Lobo, V., Patil, A., Phatak, A., & Chandra, N. (2010). Free radicals, antioxidants and functional foods: Impact on human health. Pharmacognosy Reviews, 4(8): 118–126. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22228951/

McCord, J. M. (2000). The evolution of free radicals and oxidative stress. The American Journal of Medicine, 108(8): 652–659.

Shah, M., Mahfuzur, R., Liang, Y., Cheng, J. J., & Daroch, M. (2016). Astaxanthin-producing green microalga Haematococcus pluvialis: from single cell to high value commercial products. Frontiers in Plant Science, 7, 531.

Naguib, Y.M. A. (2000). Antioxidant activities of astaxanthin and related carotenoids. Journal of Agricultural and Food Chemistry, 48: 1150–1154.

Nemzer, B. V., Yashin, A. Y., Vedenin, A. N., Yashin, Y. I., Yashunsky, D. V., Nifantiev, N. E., & Kalita, D. (2019). Selected powerful natural antioxidants: structure, food sources, antioxidant activities, and important health benefits. Journal of Food Research, 8(1): 60–79.

Camera, E., Mastrofrancesco, A., Fabbri, C., Daubrawa, F., Picardo, M., Sies, H., & Stahl, W. (2009). Astaxanthin, canthaxanthin and β‐carotene differently affect UVA‐induced oxidative damage and expression of oxidative stress‐responsive enzymes. Experimental Dermatology, 18(3): 222–231.

 Singh, K. N., Patil, S., & Barkate, H. (2020). Protective effects of astaxanthin on skin: Recent scientific evidence, possible mechanisms, and potential indications. Journal of Cosmetic Dermatology, 19(1): 22–27.

 Giannaccare, G., Pellegrini, M., Senni, C., Bernabei, F., Scorcia, V., & Cicero, A. F. G. (2020). Clinical applications of astaxanthin in the treatment of ocular diseases: Emerging insights. Marine Drugs, 18(5): 239.

 Katagiri, M., Satoh, A., Tsuji, S., & Shirasawa, T. (2012). Effects of astaxanthin-rich Haematococcus pluvialis extract on cognitive function: a randomized, double-blind, placebo-controlled study. Journal of Clinical Biochemistry and Nutrition, 51(2): 102–107.

 Park, J. S., Chyun, J. H., Kim, Y. K., Line, L. L., & Chew, B. P. (2010). Astaxanthin decreased oxidative stress and inflammation and enhanced immune response in humans. Nutrition & Metabolism, 7(1): 18.

 Uchiyama, K., Naito, Y., Hasegawa, G., Nakamura, N., Takahashi, J., & Yoshikawa, T. (2002). Astaxanthin protects β-cells against glucose toxicity in diabetic db/db mice. Redox Report, 7(5): 290–293.

 Otton, R., Marin, D.P., Bolin, A.P., dos Santos, R.D.C.M., Polotow, T.G., Sampaio, S.C., & de Barros, M.P. (2010). Astaxanthin ameliorates the redox imbalance in lymphocytes of experimental diabetic rats. Chemico-Biological Interactions, 186(3): 306–315.

 Bhuvaneswari, S., Arunkumar, E., Viswanathan, P., & Anuradha, C. V. (2010). Astaxanthin restricts weight gain, promotes insulin sensitivity and curtails fatty liver disease in mice fed a obesity-promoting diet. Process Biochemistry, 45(8): 1406–1414.

 Visioli, F., & Artaria, C. (2017). Astaxanthin in cardiovascular health and disease: mechanisms of action, therapeutic merits, and knowledge gaps. Food & Function, 8(1): 39–63.

 Spiller, G. A., & Dewell, A. (2003). Safety of an astaxanthin-rich Haematococcus pluvialis algal extract: a randomized clinical trial. Journal of Medicinal Food, 6(1): 51–56.

התאמת התוסף לנשים הרות ומניקות  לא ידוע על מגבלה לנשים הרות ומניקות, אך אין מחקרי בטיחות של תוספי אסטקסנטין על נשים הרות ומניקות.