חשיפה לשמש וקרם הגנה – הדילמה והפתרונות

חשיפה לשמש וקרם ההגנה - כן או לא?

הבעיות בתכשירי ההגנה, הדילמה והפתרונות האפשריים. כיצד ללכת לים ולהנות משני העולמות? (גם לקבל ויטמין D וגם להימנע ממריחת חומרים בעייתיים) וכמה SPF באמת כדאי שיהיה לקרם ההגנה שלנו?
ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
חשיפה לשמש וקרם הגנה - כן או לא?

ההתנהגות בשמש היא דילמה בריאותית אמיתית.
מצד אחד, אין ספק שהכי טבעי זה פשוט להיחשף לשמש. הטבע במיטבו.
חשיפה ישירה לשמש ללא שום חוצץ, תייצר לנו ויטמין D וכמובן שזה יחסוך מאיתנו מריחת חומרים שחלקם הוכחו כחודרים למחזור הדם ובעלי פוטנציאל רעילות.
הבעיה היא, שאלו מאיתנו (כמוני) שלא זכו לגנים המקנים עור כהה, לאחר זמן קצר של חשיפה לשמש של צהרי היום יהפכו להיות אדומים במקרה הטוב (כוויה דרגה 1) או יפתחו שלפוחיות במקרה הפחות טוב (כוויה דרגה 2).
קרינת השמש מכילה תדרים בספקטרום רחב מאוד. הקרינה בתדרי האולטרא סגול (Ultra Violet או בקיצור UV) היא זו שאחראית הן לייצור ויטמין D מעורנו והן לנזקי השמש.

נכון שפתרון אפשרי הוא לא לחשוף את חלקי הגוף – באמצעות בגדים ארוכים, כובעים רחבי שוליים וכדומה.
אבל, פתרון זה פותר את הבעיה חלקית, מכיוון שגם כאשר מטיילים, גם אם נהיה עם בגדים ארוכים (לא ברור כמה נעים לטייל עם חולצת שרוול ארוך), תמיד יהיו איזורי גוף ופנים שיחשפו לשמש.
לאיזורים אלו צריך למצוא פתרון אחר.
ובכלל, כאשר הולכים לפעילות שבמהותה היא ללא כיסויים רבים, כגון: בריכה או ים, הפתרון של כיסויים לא רלוונטי מלכתחילה (למרות שכיום יש בגדים ארוכים מיוחדים לים ולבריכה, המזכירים חליפת צלילה).
פתרון אפשרי אחד לדילמה הזו, הוא להנחות אנשים ללכת לבריכה ולים רק בשעתיים הראשונות לאחר הזריחה, או בשעתיים שלפני השקיעה.
בשעות אלו, הזווית של השמש היא כהה מאוד, הקרינה חלשה הרבה יותר וגם בהירי עור יוכלו ברוב המקרים להיחשף לשמש כזו ללא אמצעי הגנה.

אבל 'לשיטת ההימנעות' יש כמה חסרונות:

  1. היא מגבילה אותנו, בהירי העור, להליכה לים או לבריכה רק בשעות מאוד מסוימות.
  2. חיסרון נוסף של פתרון זה, הינו העובדה שאמנם כנראה לא "נשרף" בשמש, אבל גם לא נייצר ויטמין D באותה הכמות שהיינו מייצרים ללא קרם הגנה. ויטמין D ייווצר בגופנו בעיקר כאשר נחשף לקרני השמש בעוצמה גבוהה יותר, כאשר השמש נמצאת כמעט מעל ראשינו, בשעות הצהרים.
  3. השיטה לא מתאימה לכל מצב. כאשר מטיילים יום שלם, לא ניתן לצעוד רק בשעות הזריחה והשקיעה ובשאר היום להתחבא בצל. אנחנו עדיין זקוקים לפתרון הגיוני יותר גם למצבים אלו.

אפשרות נוספת, שבה משתמש רוב העולם, היא מריחת קרם הגנה קלאסי.
אני לא ממליץ על אפשרות זו, שכן מרבית התכשירים להגנה מהשמש מכילים גם חומרים שלהם פוטנציאל רעילות, כגון: מבשמים סינטטים, חומרים משמרים ולמעשה מתברר שהחומרים מסנני הקרינה עצמם הם ככל הנראה רעילים מאוד (ראו בהמשך).
חשוב להבין שחומרים אלו נספגים אל שכבות העור שלנו ומחקרים מראים שהם גם נספגים אל מחזור הדם שלנו.
כך שקרם הגנה קלאסי אינו פתרון טוב, לעניות דעתי.
קבוצת מדענים מארה"ב מארגון ללא מטרות רווח שחוקר סיכונים לבריאות ולסביבה, יצא בקריאה להוריד מהמדפים אלפי מוצרי הגנה מהשמש בטענה שהראיות המדעיות מספיק חזקות כדי להגדיר אותם כחשודים כמסרטנים.
ידיעה על כך התפרסמה באוגוסט 2021 במוסף הכלכלי של עיתון 'הארץ'

פתרון טוב הוא קרם הגנה שיענה על שלושה קריטריונים:

  1. הוא קרם הגנה פיזיקלי (בניגוד לקרם הגנה כימי. הסבר על ההבדל המהותי בהמשך העמוד).
  2. הוא מכיל מרכיבים טבעיים ואורגניים בלבד (שהרי המרכיבים חודרים גם אל מחזור הדם שלנו).
  3. הוא מסוגל לתת הגנה גם כנגד קרני UVA ולא רק כנגד קרני UVB.
    קרני UVB הן אלו הגורמות לאדמומיות וכוויות, אך מצד שני, הן גם אלו האחראיות על ייצור ויטמין D בעור.
    קרני UVA לעומת זאת גורמות להזדקנות מוקדמת של העור ועל פי המחקרים גם לנזקים ל – DNA של תאי העור וכנראה שהן אלו שעלולות לגרום לסרטני עור מסויימים. (חשוב לציין בהקשר זה, שיש סרטני עור שלא קשורים כלל לחשיפה לשמש, כגון: מלנומה).

  • המלצה על קרם הגנה העונה על קריטריונים אלו – בהמשך העמוד.

מה ההבדל בין קרם הגנה פיזיקלי לכימי?

יש שתי דרכים להאריך את משך החשיפה לשמש ללא קבלת כוויה.
דרך אחת היא קרם הגנה פיזיקלי, שמכיל מרכיבים שחוסמים ומונעים מקרני השמש לחדור לעור, בדומה למראה שמחזירה את הקרניים למקורם, או מסיטה אותם מכיוונם.
מרכיבים שיתנו הגנה פיזיקלית הם מינרלים כגון, אבץ וטיטניום.
הדרך השניה היא קרם הגנה כימי, שמכיל מולקולות סינטטיות שלא מחזירות את קרני השמש, אלא סופגות את הקרינה ומנטרלות את השפעתה.
כאשר קרני השמש פוגעות במרכיבי ההגנה הכימיים, הן שוברות קשרים כימיים במולקולה ושחרור האטומים מהקשר הכימי מייצר חום.
במילים אחרות, מרכיבי ההגנה הכימיים "מקריבים" את עצמם כדי שהם יספגו את הקרינה המזיקה ולא תאי העור שלנו.
(מבחינה מדעית, אותן מולקולות כימיות, בעצם השינוי שנגרם בקשרים הכימיים בין האטומים שלהן בעקבות פגיעת קרני השמש, ממירות חלק מהאנרגיה של הקרינה האלקטרומגנטית של השמש לאנרגית חום. הקרינה האלקטרומגנטית שנשארת היא באורכי גל שאינם מזיקים לעורנו).

מרבית תכשירי ההגנה לשמש מכילים מרכיבים משני הסוגים, גם הפיזיקליים וגם הכימיים.
למעשה, לא ניתן להגיע ל – SPF של מעל 30 ללא שימוש במרכיבים הכימיים (מה זה SPF וכיצד הוא מחושב, על כך בהמשך העמוד).

מהי הבעיה במולקולות המשמשות כמסנן קרינה כימי?

אני סבור שכדאי להימנע מהמרכיבים הכימיים, שכן מדובר במולקולות שמתפרקות למולקולות אחרות שרעילותן נמצאת בסימן שאלה.
דוגמא אחת היא האבובנזון (Avobenzone), המרכיב הכימי הנפוץ ביותר בעולם בתכשירי הגנה לשמש.
במחקר מ – 2017 שפורסם בכתב העת המדעי Chemosphere, התברר שבמגע עם מים, כלור וחשיפה לקרינת שמש (בדיוק המרכיבים שנמצאים בבריכת שחיה), האבובנזון מתפרק למולקולות רעילות [1] (חומצות אורמטיות ציקליות, אצטיל בנזן ועוד).

חלק מהאנשים אלרגים למרכיבים שבמסנני הקרינה הכימיים.
כבר ב – 2006 נמצא במחקרים שתכשירים מסנני קרינה גורמים לאחוז לא קטן באוכלוסייה לפתח תגובה אלרגית [2].
במחקר הזה החוקרים מצאו שהגורם לכך ש – 31% מהאנשים פיתחו תגובה אלרגית הקשורה לחשיפה לשמש, היה רגישות לחומרים שיש בתכשירי ההגנה מהשמש.
מחקרים רבים נוספים מצאו שמסנני קרינה מגדילים סיכון לתגובה אלרגית [3,4,5,6].

מולקולה נוספת נפוצה מאוד בתכשירי הגנה לשמש היא האוקסיבנזון (oxybenzone).
מחקרים רבים הראו שמולקולה זו נספגת היטב ובקלות דרך העור ועוברת אל מחזור הדם שלנו [7,8,9,10]. 
מחקר מ – 1994 על חולדות מצא שהאוקסיבנזון והמטבוליטים שלו (תוצרי הפרוק) מצטברים בעיקר בכבד, בכליות, בטחול ובאשכים ובמידה קטנה יותר במעיים, בלב, ובבלוטות האדרנל [11].

השאלה היא האם החומר אוקסיבנזון מזיק?

מספר מחקרים על תרביות תאים מצאו שלאוקסיבנזון יש השפעה של משבש אנדוקריני [12,13,14,15,16].
כלומר, הוא נקשר לרצפטורים של הורמוני המין שלנו ועלול להפעיל אותם או לחסום אותם וכך ליצור שיבוש וחוסר איזון הורמונלי פונקציונלי.
מחקר אחד בלבד נעשה עם חומר זה על בעלי חיים (חולדות), אך הוא בדק רק השפעה על גודל הרחם ולא הייתה לו אפשרות לבדוק האם האוקסיבנזון הפעיל או חסם רצפטורים לאסטרוגן [15], כך שמחקר זה לא עונה על השאלה האם האוקסיבנזון בטוח ליונקים.

מחקר אחד בלבד נעשה על בני אדם [10].
מדובר על מחקר קטן שבדק רק האם למריחת תכשירי הגנה לשמש שמכילים אוקסיבנזון יש השפעה על רמת הורמוני המין.
נמצאה השפעה יחסית קטנה ולפי גברי החוקרים, לא משמעותית מבחינה קלינית. אך לחוקרים לא הייתה האפשרות לבדוק האם האוקסיבנזון נקשר לרצפטורים של אותם הורמוני מין והפעיל או חסם אותם, כפי שנמצא במחקרים על תרביות תאים.
כך שאמנם, הוכחה ברורה וחד משמעית לרעילות של אוקסיבנזון לבני אדם אין לנו, אבל לדעתי יש ראיות מספיק חזקות שצריכות לגרום לנו להימנע משימוש בחומר הזה, שכאמור, נמצא כמעט בכל תכשיר מסנן קרינה.
עצם העובדה שהוכח שהחומר חודר מהעור אל מחזור הדם ומחקרים על תרביות תאים הראו שהוא נקשר לרצפטורים של הורמונים שונים כגון האסטרוגן (כלומר הוא בעל השפעה של משבש הורמונלי/אנדוקריני), מספיקה כדי להזהר ממנו.
המחקרים היחידים שנעשו על בעלי חיים ובני אדם, לא בדקו השפעה זו על בני אדם, כך שהמדע לא הוכיח שחומרים אלו בטוחים. חומר סינטטי, שהוכח כבעייתי מאוד על תרביות תאים, והוכח כחודר מהעור אל מחזור הדם, חשוד עד שמוכח אחרת. לעת עתה אין הוכחה שהוא בטוח.

קרם הגנה והשפעתו על הסביבה

תכשירי הגנה לשמש שעובדים במנגנון הכימי זולגים אל המים ועלולים לגרום לנזק לבעלי חיים ימיים ולשוניות אלמוגים, כך על פי תחקירים וניסויים שנעשו על ידי ארגוני סביבה שונים ברחבי העולם.
ארגוני סביבה בעולם התריעו לא פעם על הנזק של קרמים אלו לעולם החי התת מימי. האוקסיבנזון נמצא כגורם נזק לשוניות אלמוגים ובהוואי למשל נאסר על שחיינים, צוללנים וגולשים להשתמש בקרם הגנה שמכיל חומר זה, על מנת להגן על שוניות האלמוגים שלהם.

מכל הנ"ל אפשר להבין שקרם הגנה קלאסי אינו הפתרון הבריא והטבעי.

מה זה SPF ואיזה ערך מומלץ לשימוש בקרם הגנה?

SPF (Sun Protection Factor) הינו מדד למידת ההגנה מהקרינה של תכשירי הגנה לשמש.
SPF של 15 אומר שרק 1/15 מהקרינה תחדור ותגיע לעור.
כלומר קרם ההגנה מסנן 93% מהקרינה.

SPF של 30 מאפשר רק ל 1/30 מהקרינה לחדור, כלומר הוא מסנן כמעט 97% מהקרינה. זאת אומרת "חוזק" מסנן הקרינה אינו פי 2 כאשר עוברים מ – SPF 15 ל – SPF 30.
למעשה, אין שום טעם להשתמש בתכשיר עם מקדם הגנה של מעל 30, כי התועלת היחסית הנוספת שלו תהיה קטנה, עד זניחה לחלוטין.
תכשיר של SPF 50 מסנן בסך הכל כאחוז אחד יותר מהקרינה לעומת SPF 30 כך שאין שום צורך להשתמש במסנן עם מקדם SPF מעל 30.
סיבה נוספת מדוע ממש לא כדאי להשתמש במקדם עם SPF של מעל 30, היא העובדה שכדי להגיע ל – SPF כזה יש להשתמש בחומרים כימיים (סינון כימי) שכפי שראינו הם בעייתים וחשודים מאוד כרעילים.

חשוב לציין בהקשר הזה, שההגנה שמעניקים התכשירים השונים פגה כמובן עם הזמן.
הזיעה מסירה חלק מהקרם, מים והשימוש במגבת מסירים חלק מהקרם ואם מדובר בתכשיר שעובד גם במנגנון הכימי (הלא מומלץ), הרי שחלק מהמולקולות נפגעו מהקרינה על מנת לנטרל אותה והן כבר לא מסוגלות לנטרל קרינה נוספת שמגיעה.

סיכום ביניים

  1. עדיף להימנע ממסנני קרינה שפועלים בשיטה הכימית. המרכיבים שלהם הוכחו כמתפרקים לתוצרים רעילים, הוכחו כחודרים אל מחזור הדם שלנו וחשודים מאוד כרעילים.
  2. התכשיר המומלץ לשימוש (כאשר אין ברירה ובהירי עור נחשפים לשמש לזמן רב ביחס לצבע עורם) הוא תכשיר שמרכיביו טבעיים ואורגניים ופועל במנגנון של הגנה פיזיקלית.
  3. אין טעם להשתמש בקרם הגנה עם SPF של מעל 30.
  4. כדאי שיצוין שקרם ההגנה מגן גם כנגד קרינת ה – UVA (רוב תכשירי ההגנה לשמש עונים על קריטריון זה).

כיצד להשתמש בקרם הגנה בצורה נכונה?

  1. בשעות שקרובות לזריחה ולשקיעה אין לדעתי כל צורך בקרם הגנה, גם כאשר חלקי גוף רבים חשופים לשמש.
  2. בשעות שיא השמש, אם מדובר בפעילות שמאפשרת ביגוד שיחסום את הקרינה, וודאי שזה עדיף על פני כל קרם הגנה. גם בים ובבריכה ניתן להשתמש בבגדים ארוכים יעודיים שפותחו למטרה זו.
  3. כאשר נמצאים בפעילות ממושכת בשמש, בשעות של אמצע היום, כאשר יש חלקי גוף חשופים לשמש באופן קבוע ואין ביגוד שיכול להגן עליהם, המציאות מראה שבהירי עור לא יכולים להימנע מקרם הגנה. הם יחזרו אדומים ואולי עם שלפוחיות. כל בהירי העור חוו זאת על בשרם לפחות פעם אחת בחיים.
    בסיטואציות הללו אני ממליץ להשתמש בקרם הגנה אורגני הפועל בטכנולוגיה הפיזיקלית בלבד.
  4. במידה ואתם בעלי מודעות ואחריות גבוהה, גם בשעות השיא של השמש, אפשר לא למרוח מייד את קרם ההגנה, על מנת לתת לעור להיחשף לשמש הטבעית ולייצר לנו מקסימום ויטמין D.
    כדאי לחכות כ – 10 דקות ורק אז למרוח את קרם ההגנה (האורגני הפיזיקלי).
    רק חשוב לא לשכוח בתום 10 הדקות, אחרת הנזק עולה על התועלת. אם יש חשש שתשכחו להימרח, הימרחו בקרם ההגנה מייד בתחילת החשיפה לשמש (ויטמין D אפשר לקבל גם על ידי תוסף, לכן לא כדאי לקחת סיכון ולגרום לנזק לעור אם יש חשש כזה).
  5. במידה ואתם מחוץ למים, מומלץ להימרח כל שעתיים, שכן גם הזיעה מסלקת חלק מקרם ההגנה וחושפת אתכם לנזקי הקרינה.
  6. במידה ונכנסתם למים, לאחר היציאה מהמים, מומלץ להימרח שוב (גם אם לא חלפו שעתיים), שכן גם המים גרמו לחלק מהקרם לרדת מהגוף וגם הניגוב עם המגבת הסיר חלק מהקרם.

למעוניינים, ניתן למצוא את קרם הגנה שעונה על כל הקריטריונים החשובים לשמירת הבריאות, אורגני, פיזיקלי בלבד, שמכיל מרכיבים טבעיים בלבד – מבית היוצר שלנו, תחת הקטגוריה 'רוקחות טבעית'.

לרכישת קרם ההגנה האורגני SPF 30 לפנים – לחצו כאן.
לרכישת קרם ההגנה האורגני SPF 30 לגוף – לחצו כאן.

רגע, ומה לגבי ויטמין D אם אנחנו משתמשים בקרם הגנה?

ללא קשר לשימוש בקרם הגנה, המציאות מראה שגם ללא קרם הגנה, רובנו לא נצליח להגיע לרמות מומלצות של ויטמין D רק מחשיפה לשמש (אנחנו רוב היום במשרד ולא בחוץ).
לכן, הפתרון המעשי לויטמין D הינו תוסף תזונה.
מומלץ לצרוך תוסף "נקי" ככל האפשר, ללא חומרים משמרים, מייצבים, ממתיקים, תמציות טעם וכדומה.
המינון המומלץ הינו לרוב 2000-8000 יחידות בינלאומיות ליום, בתלות הרמה בדם.
אם אתם לא יודעים מה הרמה שלכם, קחו 5000 יחידות ליום.
ניתן למצוא תוספי ויטמין D איכותיים, ללא כל חומרים מייצבים וכו' גם בחנות שלנו.

לויטמין D על בסיס שמן המרווה המרושתת וללא כל תוספות – לחצו כאן.
לויטמין D טבעוני על בסיס שמן המרווה המרושתת וללא כל תוספות – לחצו כאן.

האם תכשירים מסנני קרינה פוגעים ביצור ויטמין D?

זה נושא מורכב והמחקרים עליו סותרים ואתייחס אליו במאמר המשך, שיצא בנפרד.
בכל מקרה, המציאות מראה שלרוב רובה של האוכלוסיה, ללא קשר לשימוש בקרם הגנה, יש חוסר משמעותי של ויטמין D.

שלכם,
ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

[1] Wang C, Bavcon Kralj M, Košmrlj B, Yao J, Košenina S, Polyakova OV, Artaev VB, Lebedev AT, Trebše P. Stability and removal of selected avobenzone's chlorination products. Chemosphere. 2017 Sep;182:238-244.

[2] Rodríguez E, Valbuena MC, Rey M, Porras de Quintana L. Causal agents of photoallergic contact dermatitis diagnosed in the national institute of dermatology of Colombia. Photodermatol Photoimmunol Photomed. 2006 Aug;22(4):189-92

[3] Schauder S, Ippen H. Contact and photocontact sensitivity to sunscreens. Review of a 15-year experience and of the literature. Contact Dermatitis 1997; 37: 221– 232

[4] Deleo VA. Photocontact dermatitis. Dermatol Ther 2004; 17: 279– 288.

[5] Szczurko C, et al. Photocontact allergy to oxybenzone: ten years of experience. Photodermatol Photoimmunol Photomed 1994; 10: 144– 147

[6] Knobler E, et al. Photoallergy to benzophenone. Arch Dermatol 1989; 125: 801– 804

[7] Hayden CG, Roberts MS, Benson HA. Systemic absorption of sunscreen after topical application. Lancet 1997; 350: 863– 864.

[8] Jiang R, et al. Absorption of sunscreens across human skin: an evaluation of commercial products for children and adults. Br J Clin Pharmacol 1999; 48: 635– 637.

[9] Gonzalez H, et al. Percutaneous absorption of the sunscreen benzophenone-3 after repeated whole-body applications, with and without ultraviolet irradiation. Br J Dermatol 2006; 154: 337– 340.

[10] Janjua NR, et al. Systemic absorption of the sunscreens benzophenone-3, octyl-methoxycinnamate, and 3-(4-methyl-benzylidene) camphor after whole-body topical application and reproductive hormone levels in humans. J Invest Dermatol 2004; 123: 57– 61.

[11] Okereke CS, Abdel-Rhaman MS, Friedman MA. Disposition of benzophenone-3 after dermal administration in male rats. Toxicol Lett 1994; 73: 113– 122.

[12] Metabolism of 2-hydroxy-4-methoxybenzophenone in isolated rat hepatocytes and xenoestrogenic effects of its metabolites on MCF-7 human breast cancer cells. Chem Biol Interact 2002; 139: 115– 128.

[13] Ma R, et al. UV filters with antagonistic action at androgen receptors in the MDA-kb2 cell transcriptional-activation assay. Toxicol Sci 2003; 74: 43– 50.

[14] Heneweer M, et al. Additive estrogenic effects of mixtures of frequently used UV filters on pS2-gene transcription in MCF-7 cells. Toxicol Appl Pharmacol 2005; 208: 170– 177.

[15] Schlumpf M, et al. In vitro and in vivo estrogenicity of UV screens. Environ Health Perspect 2001; 109: 239– 244.

[16] Schlumpf M, et al. Endocrine activity and developmental toxicity of cosmetic UV filters – an update. Toxicology 2004; 205: 113– 122.

אהבתם את המאמר?

שתפו אותי
גרסה להדפסה

מתנה שכולה

בריאות

המדריך הדיגיטלי "72 הכללים לתזונה מיטבית" מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D) ישלח תוך דקות ישירות לתיבת המייל שלכם 

מייל עם קישור להורדת החוברת נשלח אליכם כעת.

קריאה מהנה!

מי לא אוהב לקבל מתנות?

כבר ביקרתם בחנות שלנו?

12/03/23 21:00

היום הפתוח! היום הפתוח! היום הפתוח!

בלימודי רפואה תזונתית עם ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)