עוזרת מחקר, סייעה בכתיבת המאמר: דוריס קליין מרום, בוגרת לימודי רפואה תזונתית
קואנזים Q10 (CoQ10) הוא חומר, אשר נמצא כמעט בתוך כל תא בגוף האדם! (מכאן שמו Ubiquinon – בלטינית – ubiquitous נפוץ).
חלק משמותיו: Coenzyme Q, CoQ, CoQ10, Ubiquinone, Ubiquinone-Q10, Vitamin Q10
יחד עם תרכובות אחרות הינו חיוני ליצירת אנרגיה בתוך כל התאים.
נמצא בעיקר בריכוזים גבוהים באיברים אשר דורשים כמויות מוגברות של אנרגיה כגון: הלב, המוח, הכבד, הכליות, והלבלב.
יתר על כן, ידוע שיש לו תפקיד מהותי כנוגד חמצון חזק והגנה מפני נזק לתאים [1].
מה הפך את הקו-אנזים Q10 לכל כך מוכר ולתוסף תזונה כל כך פופולארי?
מה אומרים עליו המחקרים?
האם הוא באמת נצרך?
האם יש לו תועלת כתוסף תזונה?
ואם כן, במידה ויש כמה סוגים כימיים של קו-אנזים Q10, איזו מהם כדאי לצרוך?
זה הנושא של סדרת המאמרים שאתם עומדים לקרוא.
ראשית צריך להבין מהו בכלל קו-אנזים.
לשם כך נסביר תחילה מהם אנזימים.
אנזימים הם מולקולות הגורמות לתהליך כימי להתרחש.
בהיעדרם, הריאקציות הכימיות לא היו יכולות להתרחש בתנאים הקיימים בתא, או שהיו מתרחשות בקצב איטי ולא מספק.
לא פעם, תהליכים כימיים מתרחשים בקצב הגבוה פי 10,000 כאשר האנזים נמצא, לעומת מהירות התהליך הכימי ללא האנזים.
אחרי שמבינים מה זה אנזים, אפשר להבין מה זה קו-אנזים.
קוֹ אֵנְזִימים הם מולקולות הגורמות לאנזימים לעבוד ובעצם "מתניעות" את האנזים.
הקואנזים הכרחי לפעולתו של האנזים, ולכן הוא מזרז את התגובה הכימית הרלוונטית.
חלק מהקואנזימים הינם ויטמינים ומינרלים חיוניים כגון: B12, ויטמין C, סלניום, קואנזים Q10 ועוד.
מהי חשיבותו של ה – CoQ10?
התהליך בו המזון הופך לאנרגיה נקרא בשפה עממית תהליך חילוף חומרים.
לקו-אנזים Q10 תפקיד חשוב בתהליך זה.
ה – CoQ10 מיוצר בכל תא בגוף.
בכל תא (למעט תאי זרע) יש גוף שנקרא מיטוכונדריה, שהינו בין היתר "בתי הזיקוק" של התא, המפעל שאחראי על ייצור האנרגיה של התא.
הקו אנזים Q10 פועל בתוך המיטוכונדריה ולמעשה הוא בעל חשיבות קריטית לתפקוד תקין של המיטוכונדריה ולייצור האנרגיה של כל רקמה בגופנו.
מאמר מ – 2012 הסוקר את תפקידי המיטוכונדריה מביא את כל הראיות והמחקרים, שמצאו שתפקוד לא תקין של המיטוכונדריה מביא להזדקנות מוקדמת, סיכון מוגבר לבעיות ומחלות נוירו-דגנרטיביות, סיכון מוגבר למחלות לב ולסרטן [2].
בנוסף, הוא מהווה נוגד חמצון רב עוצמה בכך שהוא מגן על מעטפת התאים וה – DNA בפני נזקים חימצוניים הנוצרים בתהליך הנשימה התאית בו נוצרים רדיקלים חופשיים.
כאשר רדיקלים חופשיים מצטברים ולא מנוטרלים במהירות, הם מסבים נזק לתאים ומובילים בסופו של דבר לפגיעה ואף למוות של אותו תא והתאים הסמוכים.
מצב של עקה חמצונית (Oxidative Stress) נוצר כאשר הגוף אינו מסוגל להתמודד עם כמות הרדיקלים החופשיים.
במצב אידיאלי, תאי הגוף מסוגלים להתמודד עם מתקפת הרדיקלים החופשיים, אולם בעקבות גורמים חיצוניים (תזונה, עישון, זיהום אוויר, תרופות מסויימות ועוד) ופנימיים (גיל, מחלות מסויימות) גוברים הרדיקלים החופשיים על נוגדי החמצון, והתוצאה היא עקה חמצונית בתא, שגורמת לנזקים למולקולות השונות, וכך נפגע תפקוד התא.
ההשלכה הראשונה של תופעה זו היא בעצם תהליך הזדקנות מוקדמת.
זוהי (עדיין) אינה מחלה, אלא סימן לכך שמשהו השתבש בתפקודי התא.
קואנזים Q10 הינו אחד מנוגדי החמצון החשובים ביותר שיכולים לטפל בעקה חמצונית.
הוא מגן מפני רדיקלים חופשיים ונזקים חמצוניים שעלולים להגרם לתאים.
גם ירידה חלקית ברמתו תוביל לעייפות וירידה ברמת האנרגיה.
אם קו אנזים Q10 מיוצר בכל תאי מגופנו, מדוע הוא בכלל נהפך לתוסף תזונה?
הגוף הרי מייצר אותו בעצמו!
התשובה לשאלה הזו היא שיש מספר גורמים שמביאים לירידה ברמת הייצור של קו אנזים Q10 בגוף.
ההשלכה של הירידה בייצור העצמי של קו-אנזים Q10, הינה תחושת חוסר אנרגיה, עייפות מוגברת, הזדקנות מואצת וסיכון מוגבר למחלות שונות.
מהם הגורמים המביאים לירידה ברמות קו-אנזים Q10 בגוף?
ירידה ברמת קו-אנזים Q10 בגוף נגרמת עקב גורמים שונים [3]:
- התבגרות – עם הגיל הולכת ופוחתת רמת ייצור CoQ10 בגוף עד כדי 30-60% פחות מרמת השיא שנמדדת בגיל 20 [4].
זאת אומרת שבגיל 20 אנחנו בשיא פוטנציאל האנרגיה, החיוניות והבריאות שלנו ומשם מתחילה ירידה הדרגתית בייצור קו אנזים Q10 שמשפיעה על כל הנ"ל. - חסרים תזונתיים שונים מקשים גם הם על ייצור קו אנזים Q10 בגוף.
- מחלות – מצבי מחלה שונים כגון: סכרת, סרטן ומחלות לב, נמצאו קשורים לרמה נמוכה של קואנזים Q10[5].
- גורמים גנטיים עלולים להשפיע על רמות הייצור בגוף [6].
- תרופות – התרופה העיקרית שגורמת לפגיעה קשה בייצור קו-אנזים Q10, הינה משפחת התרופות להורדת כוסלטרול – הסטטינים.
מנגנון הפעולה של סטטינים הינו פשוט: הן מעכבות את האנזים שאחראי על ייצור "הכולסטרול הרע" (ה – LDL).
הבעיה היא, שאותו אנזים שאחראי על ייצור הכולסטרול, מייצר גם את ה – CoQ10.
כלומר, תופעת לוואי מאוד לא רצויה ללקיחת סטטינים היא ירידה משמעותית ברמת קו אנזים Q10 ברקמות הגוף.
מחקרים מצאו שאנשים שנטלו תרופות להורדת כולסטרול, נמצאו בדמם רמות נמוכות משמעותית של קו אנזים Q10.
מדובר על 25-50% פחות לעומת אנשים באותו הגיל שלא צורכים סטטינים.
ירידה ברמת קו אנזים Q10 בתאי השריר גורמת לכאבי שרירים ועייפות [7,8] שהן תופעות לוואי נפוצות של תרופות אלו.
מחקר מ – 2015 טוען שגם אם תרופות הסטטינים יעילות בהורדת רמת הכולסטרול, הם בעצם תורמות למגיפת מחלות הלב עקב הפגיעה המשמעותית בייצור קו אנזים Q10.
לאור נתון זה, החוקרים מציעים שההנחיות למתן הסטטינים יעברו הערכה מחדש [9].
נדגיש, שגם ללא צריכת סטטינים, לכולנו יש עם הגיל ירידה משמעותית בייצור קו אנזים Q10.
החל מגיל 40 הירידה כבר הופכת להיות משמעותית יותר ולכן גם הפגיעה ברמת החיוניות, רמת האנרגיה והסיכון למחלות שונות הינם גדולים יותר.
האם יש מזונות שמכילים קו אנזים Q10?
האם אפשר להשלים או לפצות על הירידה בייצור המתרחשת עם הגיל, באמצעות אכילת מזונות ספציפיים?
קו אנזים Q10 הינו חומר שנמצא בריכוזים יחסית נמוכים מאוד במזונות השונים ולכן למעשה קשה עד בלתי אפשרי לפצות על הירידה ברמת הייצור, באמצעות תזונה.
בכל זאת, בואו נראה באיזה מזונות הוא כן נמצא.
מקורות לקואנזים Q10 מן המזון:
כאמור, הוא לא נמצא בהרבה מזונות ובאלו שהוא כן נמצא, הכמויות יחסית קטנות מאוד.
הוא נמצא בכמות קטנה בעיקר בבשר אדום ובדגש על איברים פנימיים כגון: לב וכבד, בחלק מהדגים כמו מקרל וסרדינים ובעלים ירוקים כמו תרד וברוקולי ובזרעים כמו סויה, עדשים ובוטנים, שומשום, פיסטוקים, אגוזים ושקדים.
נדגיש שהכמויות במזונות אלו נמוכות מאוד יחסית לכמות שהגוף זקוק לה ואי אפשר לקבל את הכמות היומית שנדרשת על מנת לפצות על הירידה בייצור שמתרחשת עם הגיל, רק באמצעות מזונות.
המזונות חייבים להיות טריים ולא מעובדים כדי לקבל אותו מהמזון מכיוון שרובו נהרס בתהליכי עיבוד המזון כולל תהליכי שימור, אחסון והקפאה.
במאמר סקירה מ – 2018 נטען כי תזונה מערבית אופיינית, כמות הקו-אנזים Q10 שניתן להפיק מהמזון הינה 2-5 מ"ג ליום בלבד.
רק כ – 10% מהקו-אנזים Q10 הנמצא במזון נספג ע"י המעיים עקב מסיסות נמוכה במים ומשקל מולקולרי גבוה, כמות שאינה מספיקה לטיפול בתהליכי החמצון בגוף [10] ולא כדי לפצות על הירידה בייצור שכאמור מתחילה כבר בגיל 20 והופכת להיות משמעותית בסביבות גיל 40.
עכשיו נעמיק קצת יותר.
לפני שנבחן את המאמרים המדעיים שבדקו מהי ההשפעה של לקיחתו כתוסף, צריך להבין עוד משהו על קו-אנזים Q10.
בגופנו קו-אנזים Q10 נמצא בשתי צורות:
יוביקווינול – ubiquinol שהיא הצורה הפעילה שלו בגוף (בשפת הכימיה הוא נקרא Q10 מחוזר).
היוביקוינול מכיל אלקטרון אחד בנוסף למה שהוא זקוק כדי לשמור על יציבות ולכן יכול לתרום אלקטרון לרדיקלים חופשיים וכך לנטרל אותם!
לאחר שהיובקווינול תרם אלקטרון (זהו תפקידו בחיים!) הוא נקרא בדם יוביקווינון, ubiquinone.
זוהי הצורה השניה של קו-אנזים Q10. (בשפת הכימיה היא נקראת גם Q10 מחומצן).
בפשטות, קו-אנזים Q10 קיים בטבע בצורתו לפני שהוא תרם אלקטרון ואחרי שהוא תרם אלקטרון.
בגוף יש מערכת מיוחדת שתפקידה "להטעין" את היובקווינון באלקטרון וכך להפוך אותו שוב לבעל יכולת לתרום אלקטרון נוסף.
התהליך הזה, של המרת הQ10 מיוביקווינון ליוביקווינול וההיפך מתרחש עבור כל מולקולה כזו, שוב ושוב מאות פעמים בדקה.
נוכחות החמצן בתהליך הפיכתו של היוביקווינול ליוביקווינון הופכת את היוביקווינול למולקולה שאינה יציבה, אך בו בזמן גורמת לו להיות נוגד חמצון חזק מכיוון שהוא בקלות מוסר אלקטרונים לרדיקלים חופשיים ומנטרל אותם.
שמירה על שיווי משקל זה בין Q10 מחומצן לQ10 מחוזר הוא בעצם התהליך לו הגוף זקוק.
בעצם ה – Q10 הוא נוגד החמצון מסיס השומן היחיד שהגוף מסוגל לייצר שוב ושוב בלי להפוך לרדיקל חופשי בעצמו, לאחר שהוא מסר אלקטרון בתהליך הדרוש לנטרול הרדיקלים החופשיים.
אך מכיוון שכפי שהוכח במחקרים ייצורו הולך ופוחת עם הגיל ולמעשה כבר מגיל 20 שנה ומעלה מתחילה לרדת רמת ה – ubiquinone המיוצר בגוף, עלינו למצוא דרך לקבל אותו בצורה מספקת מבחוץ.
די אם נזכור שכ – 90% מייצור האנרגיה בגוף דורש נוכחות של קו-אנזים Q10, כדי להבין את החשיבות של המצאות כמות מספקת בכל תא בגופנו.
למדנו עד כה לא מעט על קו-אנזים Q10.
אבל כעת אחרי שהבנו את הדברים האלה, נשאלות כמה שאלות מהותיות וחשובות:
1. איזו צורה של קו-אנזים Q10 כדאי להכניס מבחוץ? האם את היוביקווינון, שאמנם אינו פעיל עדיין, אך הינו יציב הרבה יותר, או את הצורה הפעילה כנוגדת חימצון- את היובקווינול?
2. מה אומרים המחקרים על מתן קו אנזים Q10 כתוסף תזונה? האם לקיחה של כתוסף הראתה שיפור בתפקוד, הקטנת סיכון למחלות וכו'?
3. מה המחקרים מצאו על תוספי היוביקווינון לעומת היובקווינול?
על השאלות הללו נענה בהרחבה בחלקים הבאים, אבל כבר כעת ניתן תשובה המבוססת על ההיגיון הבריא.
ככלל, תמיד תהיה עדיפות לצריכת הצורה הנמצאת במזון.
כעת נשאלת שאלה איזו צורה של קו-אנזים Q10 נמצאת במזון?
האם זה היוביקווינון או היובקווינול?
מסתבר שבכל המזונות שמכילים קו-אנזים Q10, הוא נמצא בצורת היובקווינון!
דווקא הצורה שעדיין איננה פעילה בגוף.
מסתבר שמנגנון "הטעינה" של קו-אנזים קו 10 מיובקווינון ליובקוונול בתוך תאי הגוף מאוד יעיל ואין לו כל בעיה להמיר את היובקווינון ליובקווינול.
בנוסף, מסתבר שהיובקווינול מאוד לא יציב.
אז עוד לפני שבודקים מה אומרים המחקרים, אפשר כבר לומר, שמבחינת ההיגיון הבריא, כדאי לבחור במה שהטבע בחר.
אם במזונות הטבעיים יש את צורת היובקווינון, ההיגיון הבריא אומר שזו הצורה שכדאי לקחת.
האם המחקרים המדעיים תומכים בהיגיון הבריא?
האם גם הם מצאו שיש עדיפות לצריכת יובקווינון לעומת יובקווינול?
במידה ויש סתירה בין ממצאי המדע להיגיון הבריא – איך נכון לפעול?
ובכלל – האם יש תועלת בריאותית מוכחת מלקיחת תוסף זה?
האם הוא יכול לעכב תהליכי היזדקנות?
על כל אלה בחלקי ההמשך לכתבה זו שיופיעו בקרוב.
שלכם,
גיל יוסף שחר MD
תודה לדוריס קליין מרום, עוזרת המחקר שלנו, שסייעה רבות לכתיבת כתבה זו.
דוריס היא בוגרת של לימודי הרפואה התזונתית.
