פריצת דרך בטיפול טבעי בפסוריאזיס ואטופיק דרמטיטיס

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
פריצת דרך בטיפול טבעי בפסוריאזיס ואטופיק דרמטיטיס - בתמונה יד ובה אזור אדום שמגרדת היד השניה

לפני שנתאר את פריצת הדרך – טוב מראה עיניים מאלף מילים.

פסוריאזיס הינה מחלת עור כרונית שבה קצב חלוקת תאי עור מהיר מהנורמה.
הביטוי של המחלה הינו נגעים בעור, שמעבר לפגם האסתטי גם גורמים לא פעם לגרד שפוגע קשות באיכות החיים.
ב – 30% מהמקרים המחלה באה לידי ביטוי גם בדלקת פרקים קשה.
על פי האגודה הלאומית לפסוריאזיס, אחד מכל ארבעה חולים סובל מדיכאון קליני (דכאון בחומרה בינונית ומעלה).

בישראל חיים מעל 200,000 חולי פסוריאזיס (על פי הערכת האגודה הישראלית לפסוריאזיס).
ב – 2014 נערך סקר אוכלוסיה בדנמרק.
מתוך כ – 5.5 מיליון איש, נספרו מעל 94,000 איש עם פסוריאזיס קלה וכ – 28,000 איש עם פסוריאזיס בדרגה חמורה.
(E. Salahaden et al. 2014 ,JEADV)
מספר מקרי המוות ל – 1000 איש היה 13.8 מקרים לאוכלוסייה הכללית, אך בקרב חולי הפסוריאזיס בדרגה הקלה, מספר מקרי המוות היה 17 מקרים לכל 1000 איש ובקרב חולי הפסוריאזיס בדרגה החמורה היו 25.4 מקרי תמותה לכל 1000 איש.
תוחלת החיים הכללית בדנמרק הייתה 76.5 שנים, אך בקרב חולי הפסוריאזיס בדרגה הקלה, תוחלת החיים היתה 74.4 שנים ובקרב חולי הפסוריאזיס בדרגה החמורה, תוחלת החיים הייתה 72 שנים.
כלומר, פסוריאזיס היא לא רק מחלה שפוגעת באיכות החיים, אלא מחלה שמגדילה סיכון לתמותה ומקצרת חיים.

למחלה אין עד היום טיפול מספק ומשביע רצון.
יש מספר רב של תרופות המיועדות להקלה במצב, אך תופעות הלוואי שלהן רבות מאוד, במיוחד בלקיחה לטווח ארוך וגם היעילות שלהן חלקית ביותר.

הטיפולים במחלה כרוכים בהפסד ימי עבודה, עלויות כספיות גבוהות וגם סיכונים גדולים לתופעות לוואי, חלקן קשות מאוד (עליה בשכיחות סרטן מסוג לימפומה למשתמשים בתרופות ביולוגיות ועוד).

ל – 75% מהחולים בפסוריאזיס יש מחלה בדרגה קלה עד בינונית.
רובם משתמשים במשחות המכילות סטרואידים ובפוטו תרפיה.
הסטרואידים נספגים דרך העור אל מחזור הדם ובשימוש ממושך יש השפעות מזיקות לגוף, כולל עליה בסיכון לסכרת ופגיעה במטבוליזם ואכן מחקרים מצאו שהסיכון לתסמונת המטבולית גדולה משמעותית בקרב חולי פסוריאזיס בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

אם קיים טיפול טבעי שיכול להחליף את השימוש במשחות אלו, או אפילו רק להפחית את תדירות השימוש בהן, הרי שזוהי מהפכה של ממש עבור החולים בפסוריאזיס.

המחלה עדיין נחשבת למסתורית והסיבה האמיתית להתפרצות עדיין איננה ידועה.
יש מספר רב של תיאוריות וכנראה שאצל חולים שונים יש מנגנונים שונים שהביאו להתפרצות המחלה.
סטרס ומתח נפשי משפיעים מאוד על חומרת המחלה. רוב החולים מדווחים על מתח נפשי כגורם להתפרצות המחלה או להתלקחות המחלה.

המחלה איננה מחלה אוטואימונית קלאסית (כלומר לא מוצאים נוגדנים ספציפיים כנגד חלבון כזה או אחר), אך על פי חוקרים ומדענים רבים יש לה מרכיב אוטואימוני שכנראה גרם להתפרצות המחלה [1].
רבים כיום כבר מגדירים אותה כמחלה אוטואימונית.

פריצת דרך טבעית בטיפול בפסוריאזיס

מדעני חברה מספרד שמו לב שמספר מחקרים גילו שלחולי פסוריאזיס יש קצב חימצון כולסטרול גבוה בהשוואה לאלו שאינם חולי פסוריאזיס.
כולסטרול מחומצן נוטה לשקוע בדפנות העורקים במאות אחוזים יותר לעומת כולסטרול שאינו מחומצן וכך להאיץ את מחלת טרשת העורקים והתקפי לב.
במחקר מ – 2007 נמצא שככל שמחלת הפסוריאזיס חמורה יותר, כך גדל הסיכון למחלות לב.
(Boehncke et al. 2007 ,Br J Dermatol)

כמו כן, התברר במחקרים, שבקרב חולי פסוריאזיס נמצאה רמה נמוכה של גלוטטיון (נוגד חימצון עוצמתי שמיוצר בגוף) וכן רמה נמוכה של נוגדי חימצון נוספים, לעומת אלו שאינם חולי פסוריאזיס.

מדעני החברה העלו השערה שאולי לרמה הנמוכה של נוגדי חימצון ונוגדי דלקת בקרב חולי פסוריאזיס יש מרכיב במהלך המחלה ולכן גם פוטנציאל להטבה אם ימצאו חומרים נוגדי דלקת ספציפים לדלקת הכרונית בעור.

כאן נכנסת לתמונה עובדה נוספת.
במחקר מ – 2009 נמצא שפוליפנולים הנמצאים בשמן זית מעלים רמות גלוטטיון בדם [2].
לאור העובדה שלחולי פסוריאזיס יש רמות נמוכות של גלוטטיון בדם, מדעני החברה העלו השערה שאולי צריכה של ריכוז גבוה של פוליפנולים אלו, תשפר את מצב העור ותפחית מחומרת המחלה.

ראשית, נסביר מה זה פוליפנולים.

פוליפנולים הם משפחת מולקולות מסיסות מים שנמצאות בירקות, פירות וצמחים שונים.
הם נמצאים בריכוז גבוה גם בצמח התה, בפולי הקפה ואפילו בפולי הקקאו.
ענבים אדומים מכילים גם הם כמות רבה של פוליפנולים (ולכן גם כוסית יין אדום מכילה ריכוז מכובד שלהם).

הפוליפנולים נחקרו במאות ואלפי מחקרים ונמצאו כנוגדי חימצון ונוגדי דלקת עוצמתיים.
בשנים האחרונות מחקרים רבים מצאו שצריכה רבה שלהם מקטינה סיכון לסרטן, מחלות לב וכלי דם ומחלות נוירו-דגנרטיביות (אלצהיימר ופרקינסון).
יש מאות רבות של פוליפנולים וכל ירק/פרי/צמח מכיל סוגים אחרים של פוליפנולים.

שלושה פוליפנולים חשובים במיוחד, בעלי יכולת אנטי דלקתית עוצמתית במיוחד ויכולת נוגדת חימצון רחבה במיוחד הם: הידרוקסיטירוזול, אוליורפאין וטירוזול
(hydroxytyrosol, oleuropein, tyrosol).
חומרים אלו נמצאו במחקרים כבעלי יכולת לעכב מולקולות פרו-דלקתיות כגון IL-17 ו IL-23 (אינטרלוקין 17 ואינטרלוקין 23) ולעודד סינתזה של מולקולות אנטי דלקתיות [3,4].

מסתבר ש – IL-17 ו IL-23 חשובים במיוחד בהקשר של מחלות עור בכלל ופסוריאזיס בפרט.
בשנת 2010 התגלה שתאים של מערכת החיסון הנקראים בשם Th 17 cells (T helper 17 cell) מצטברים בנגעי הפסוריאזיס [5].
תאים אלו מייצרים את ה – IL-17 ואת ה- IL-23.
למולקולות אלו תפקיד חשוב בהגנה כנגד פולשים חיצוניים (ולכן הם נמצאים בריכוז גבוה יחסי, ברקמת העור), אבל כאשר הם יוצאים מאיזון, הם מסוגלים לגרום נזק לרקמת הגוף עצמה.

כאמור, לפוליפנולים הידרקוסיטירוזול, אוליורפאין וטירוזול יש יכולת עוצמתית במיוחד לעכב את ה – IL-17 ואת ה- IL-23.
וכאן נכנס הקשר לשמן זית.
מסתבר ששמן זית מכיל את הריכוז הגבוה ביותר בטבע של פוליפנולים אלו.

אבל רגע!
אמרנו קודם שפוליפנולים הם מולקולות מסיסות מים.
איך הן נמצאות בשמן זית?!? הרי בשמן זית אין מים!

מסתבר ששמן זית איננו 100% שמן.
הוא כמעט 100% שמן.
רוב תכולת השמן אלו אכן חומצות השומן, אבל לשמן הזית יש גם פרקציה מימית (שכבה מימית).
בשכבה המימית הזעומה של שמן הזית יש מעל שלושים סוגים שונים של פוליפנולים, כאשר חומר גלם זה (השכבה המימית של שמן הזית) הינו המקור המרוכז ביותר בטבע לשלושת הפוליפנולים נוגדי הדלקת ונוגדי החימצון החזקים שהזכרנו קודם לכן.

עשרות מחקרים איששו את הפעילות נוגדת החימצון ונוגדת הדלקת של מרכיבים אלו ואף מצאו את המסלולים הביוכימיים בהם מתרחשת ההשפעה הזו.
מדעני החברה הצליחו לפתח שיטה ייחודית ולמצות מתוך הפרקציה המימית של שמן הזית, את אותם פוליפנולים ולרכז אותם לריכוזים גבוהים מאוד.
מיצוי הפוליפנולים מבוצע ללא שימוש בממיסים כימיים.
החברה רשמה פטנט על שיטת מיצוי זו ולמוצר שהם פיתחו הם קראו בשם אליוויום.

המוצר נחקר קלינית במחקר מבוקר ואקראי, כפול סמיות, עם פלצבו [6].
החוקרים לקחו 30 חולי פסוריאזיס וחילקו אותם לשתי קבוצות.
קבוצה אחת קיבלה את האליוויום וקבוצה שניה קיבלה קפסולות שנראות זהות לחלוטין, אך הכילו חומר ללא כל פעילות ביולוגית רפואית (מלטודקסטרין).

מה היו תוצאות המחקר?

ל – 77% מאלו שקיבלו את תוסף הפוליפנולים (אליוויום) היה שיפור ניכר במצב העור, בעוד רק ל – 36% מהחולים בקבוצת הפלצבו היה שיפור במצב העור.
בממוצע, (כולל אלו שלא הגיבו למוצר) המדד שמעריך את חומרת מחלת הפסוריאזיס, מדד PASI, השתפר ב – 25% לאורך תקופת הניסוי, בעוד בקבוצת הפלצבו, היה שיפור של 11% לאחר 4 שבועות, אך לאחר 12 שבועות, מצבם של אלו שהיו בקבוצת הפלצבו, חזר להיות דומה למצבם לפני תחילת המחקר.
בקבוצת המחקר ,שקיבלה את מיצוי הפוליפנולים הייחודי, גם לאחר 12 שבועות, השיפור היה ניכר.

בתמונה שלפניכם ניתן לראות את השינוי בחומרת המחלה לאורך תקופת הניסוי ובהשוואה בין שתי הקבוצות.

לקבוצה שקיבלה את האליוויום (הקו הירוק בגרף) היו תנאי פתיחה גרועים יותר, PASI גבוה יותר (PASI הינו מדד לחומרת מחלת הפסוריאזיס).
לאחר ארבעה שבועות מצבם היה טוב יותר אף יותר מהנבדקים בקבוצת הביקורת, שהתחילו את המחקר עם דרגת מחלה קלה יותר.
ניתן לראות מהגרף שהייתה החמרה קלה במחלה, אך בעוד קבוצת הפלצבו חזרה כמעט למצבה ההתחלתי, בקבוצת האליויום השיפור הדרמטי נמשך.

החוקרים מספרד שביצעו את המחקר כותבים שלמיטב ידיעתם זוהי הפעם הראשונה שנמצא תוסף תזונה שמשפר משמעותית את מצבם של חולי הפסוריאזיס לעומת פלצבו.
יש לציין שלא דווחו כל תופעות לוואי ללקיחת התוסף (בניגוד לתופעות הלוואי הרבות של התרופות הקונבנציונליות לפסוריאזיס).

מדובר אמנם על מחקר על כמות נבדקים קטנה, אך עובדת היותו אקראי וכפול סמיות (double blind) ועם קבוצת פלצבו הופכת אותו לבעל משמעות.

המחקר אומנם היה למשך של 12 שבועות בלבד וטרם נעשו מחקרים ארוכי טווח, אבל לפוליפנולים של שמן הזית יש מחקרים רבים שהראו יעילות במניעת חימצון כולסטרול וכבעלי יכולת להורדת רמת הכוסלטרול "הרע" , ה – LDL.
בסבירות גבוה, מיצוי הפוליפנולים הזה, לא רק יפחית את חומרת המחלה של חולי הפסוריאזיס, אלא גם ישפר את פרופיל השומנים שלהם ויקטין סיכון למחלות לב וכלי דם.

יש לציין שהתוסף שיפר את מצבם של 77% אחוזים מאלו שצרכו אותו.
כלומר, רוב חולי הפסוריאזיס שיצרכו את התוסף יראו הטבה משמעותית, אבל לא כולם.
הדרך היחידה לדעת לאיזו קבוצה את/ה שייך – היא לנסות.

תקופת הניסיון המומלצת על ידי מדעני החברה היא בת 60 יום.
בתקופה זו יש לצרוך 4 קפסולות ליום בחודש הראשון (2 בוקר ו – 2 ערב) ו – 2 קפסולות בחודש השני (בפעם אחת).
למתקשים לקחת פעמים ביום, ניתן לקחת 3 קפסולות ביום למשך חודשיים.
לאחר 60 יום אלו, במידה ויש הטבה, יש לקחת מינון תחזוקתי של 2 קפסולות ליום.

מה לגבי אטופיק דרמטיטיס? האם התוסף יעיל גם למחלה זו?

דיברנו עד כה על פסוריאזיס, אבל מעדויות רבות מהשנים האחרונות, נמצא שהתוסף יעיל מאוד גם לאטופיק דרמטיטיס. מחלה שזכתה לשם העממי "אסטמה של העור".
אטופיק דרמטיטיס הינה מחלת עור נפוצה מאוד ונמצאת בכ – 15% מכלל הילדים והנוער.
שכיחותה עלתה משמעותית בעשורים האחרונים.

גם למחלה זו יש קשר לאותם תאים של מערכת החיסון, תאי ה – Th-17 שמייצרים את ה – IL-17.
מסתבר שגם באטופיק דרמטיטיס, תאי Th-17 מצטברים בכמות רבה מידי בעור וגורמים נזק לרקמת העור עצמה.
לכן מובן מדוע הפוליפנולים בשמן הזית שנמצאו כבעלי השפעה מעכבת על תאים אלו, יהיו יעילים גם במחלה זו. ואכן כך הדבר.
טרם נעשה מחקר מסודר עם האליוויום על חולים באטופיק דרמטיטיס, אך עדויות רבות מאוד זורמות לחברה על הטבה משמעותית.

יש לציין שמיצוי הפוליפנולים הייחודי הזה, אינו מרפא את המחלות פסוריאזיס ואטופיק דרמטיטיס, אבל הוא מפחית מאוד את חומרת המחלה ומאפשר להימנע או להפחית משמעותית את השימוש במשחות המכילות סטרואידים.

בסבירות גבוהה מאוד, בזכות ההפחתה בחימצון הכולסטרול, הוא גם יפחית את הסיכון למחלות לב ושבץ מוחי, שנפוצות הרבה יותר בקרב חולי פסוריאזיס.

מינון לילדים מעל גיל 7 הינו 2 קפסולות ליום בחודש הראשון וקפסולה אחת ליום בחודשים שלאחר מכן.
לילדים מתחת לגיל 7 יש לתת קפסולה אחת ליום בחודש הראשון וחצי קפסולה ליום בחודשים שלאחר מכן.

התוסף אליוויום, זכה לתואר תוסף התזונה הטוב יותר בשנת 2017 באירופה ושביעות הרצון ממנו, בקרב המשתמשים הייתה גבוהה מאוד.

אני חושב שהמיצוי הפטנטי בעל הריכוז הגבוה של הפוליפנולים הספציפיים הללו, מהפרקציה המימית של שמן הזית, יכול להיות פריצת דרך ובשורה גדולה לחולי הפסוריאזיס ולסובלים מאטופיק דרמטיטיס.

כל טיפול המבוסס על חומרים טבעיים, שיכול להפחית את התלות בתרופות ובמשחות מרובות תופעות לוואי, הינו מבורך.

אני מקווה שבזכות המאמר הזה, חולי פסוריאזיס רבים יוכלו להפחית את התלות במשחות ובתרופות ולשפר את איכות חייהם ואת בריאותם.

שלכם,
גיל יוסף שחר MD

[1] K. Reich (2012) “The concept of psoriasis as a systemic inflammation: implications for disease management”. Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology, 26 (Suppl. 2), 3–11

[2] F. Visioli, R. Wolfram, D. Richard, M.I. Abdullah, R. Crea, Olive phenolics increase glutathione levels in healthy volunteers, J. Agric. Food Chem. 57 (2009) 1793–1796.

[3] OmarSH (2010) Oleurope in olive and its pharmacological effects. Sci Pharm 2010.

[4] A. Bianco et al. (2006) “Phenolic components of Olea europea: Isolation of new tyrosol and hydroxytyrosol derivatives”. Food Chemistry 95, 562–565

[5] Yan hu et al (2010) “The il-17 pathway as a mayor therapeutic target in autoimmune diseases”. Annals of New York Academy of Sciences, Vol. 1217: The Year in ImmunologyPages 60-76

[6] E. Herrera Acosta et all (2016),”An olive polyphenol-based nutraceutical improves cutaneous manifestations of psoriasis in humans”, Pharma Nutrition 4, 151–153.

אהבתם את המאמר?