הצמח שנמצא קלינית כמנקה את העורקים

מי הוא ומאיזה מקור כדאי לצרוך אותו?

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
הצמח שנמצא קלינית כמנקה את העורקים

טרשת עורקים, מחלה שבה שוקע כולסטרול בדפנות כלי הדם, הינה עדיין סיבת המוות מספר אחת בעולם המערבי והגורם העיקרי שפוגע באיכות החיים שלנו.
מחלה זו גורמת להתקפי לב ושבץ מוחי.

כיצד מונעים את שקיעת הכולסטרול בעורקים ואיך מנקים את הכולסטרול שכבר שקע?
זו השאלה שרלוונטית לכל אחד מאיתנו.

אפשר לכתוב על נושא זה עשרות ואף מאות עמודים.
במאמר זה אסביר בקצרה את שורש הבעיה ונכיר צמח אחד, מיוחד מאוד ועוצמתי מאוד, שנמצא במחקרים כיעיל הן למניעה והן ממש לניקוי משקעי הכולסטרול שכבר הצטברו בדפנות העורקים.

כולסטרול שוקע בעורקים מסיבה פשוטה – הוא התחמצן.
התחמצנות היא תהליך כימי בו נלקח (או יותר נכון "נגנב") אלקטרון למולקולה כלשהי.
מתברר שהנטייה של כולסטרול מחומצן לשקוע בדפנות העורקים, גדולה במאות אחוזים מסתם כולסטרול שאינו מחומצן.

"הגנב", המולקולה שגונבת את האלקטרון נקראת רדיקל חופשי.
זו מולקולה שחסר לה אלקטרון אחד על מנת להגיע ליציבות מקסימלית והיא תעשה כל מה שביכולתה כדי להשיג את האלקטרון הזה, כולל כאמור, לגנוב אלקטרון למולקולה אחרת.

רדיקלים חופשיים נוצרים באופן טבעי ותקין כחלק מתהליך חילוף החומרים וגם חודרים לגופנו דרך זיהום אוויר, מים לא נקיים, מזון מטוגן ועוד.
ההגנה של הגוף כנגדם היא משפחת מולקולות שנקראות בשם נוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים).

אלו מולקולות שיש להן אלקטרון אחד "בעודף", מעבר למה שהן צריכות על מנת להיות ביציבות מקסימלית, כך שהן יכולות לתת אלקטרון למי שחסר לו, מבלי שהן הופכות בעצמן להיות רדיקל חופשי.
כמשל, אפשר להגיד שיש לנוגדי החמצון סוג של גלגל רזרבי. גם אם מוסרים את הגלגל הרזרבי למי שחסר לו גלגל, הרכב שלך יכול להמשיך לנסוע כרגיל.

יש הרבה מאוד סוגים של רדיקלים חופשיים ולכל סוג יש צורך בנוגד חמצון ספציפי, שיודע לנטרל אותו.
הכלי החשוב ביותר לכך הוא תזונה עשירה בירקות, פירות, עלים ירוקים ובמיוחד הנבטים הירוקים (שמבין משפחת הירקות והעלים הירוקים, הם העשירים ביותר בנוגדי חימצון).

אבל לצערנו, זה לא תמיד מספיק.
יש צמחים / מזונות ספציפיים שהראו יכולת ממוקדת להפחית את רמת הכולסטרול המחומצן.

אחד העוצמתיים שבהם הינו שורש הליקוריץ.
מי שחקר אותו באופן אינטנסיבי היה חוקר ישראלי, פרופ' מיכאל אבירם, ראש המחלקה לליפידים בפקולטה לרפואה בטכניון, שהיתה לי הזכות להיות תלמיד שלו, כסטודנט לרפואה.

פרופ' אבירם השתמש במחקרים שלו על מיצוי ליקוריץ של חברה ישראלית בשם פיטנס.

במחקר שהוא פרסם יחד עם הצוות שלו כבר ב – 1997 הם מצאו שמיצוי הליקוריץ שהם בדקו עיכב משמעותית את החמצון של הכולסטרול (מולקולות ה – LDL, אלו שקיבלו את השם הלא מחמיא "הכולסטרול הרע"), הן בניסויי מעבדה והן במחקר על עכברים ובני אדם [1].

במחקר על בני אדם הם בודדו מולקולות LDL מדמם של אנשים בעלי כולסטרול תקין שצרכו 100 מ"ג של מיצוי שורש ליקוריץ למשך שבועיים בלבד.
הם מצאו שמולקולות הכולסטרול LDL של נבדקים אלו היו עמידות לחמצון בצורה משמעותית הרבה יותר, לעומת אותן מולקולות כולסטרול שנשאבו מדמם של הנבדקים לפני שהם התחילו לצרוך את מיצוי הליקוריץ.

במחקר על העכברים, הם מצאו שמיצוי הליקוריץ לא רק עכב חמצון בצורה משמעותית, אלא גם הביא לירידה בגודל הפלאק הטרשתי!
כלומר ממש תרם לניקוי העורקים!

במחקר נוסף, הצוות של פרופ' מיכאל אבירם מצא שש מולקולות שונות בשורש הליקוריץ שלהן פעילות משמעותית אפקטיבית כנוגדי חמצון, ספציפית כנגד חמצון מולקולת ה – LDL, הכולסטרול הרע [2].
העיקרית שבהן, שנמצאת בכמות הרבה ביותר וכנראה גם העוצמתית ביותר, הינה הגלברידין ,glabridin – אבל כאמור, התברר שהיא לא היחידה. גם לשאר המולקולות נמצאה פעילות עוצמתית מאוד כמונעי חמצון לכולסטרול.

במחקר נוסף, הצוות של פרופ' אבירם חיפש את המנגנונים הביוכימיים בהם גלברידין מונע חמצון כולסטרול [3]. התברר שהוא כנראה עושה זאת במספר מנגנונים:
הן בניטרול רדיקלים חופשיים באופן ישיר, הן בקשירה שלו אל מולקולת ה – LDL ובעצם מתן הגנה כנגד התוקפים וכן מתן הגנה לנוגדי חמצון אחרים שנעים בזרם הדם, ממשפחת הקרטנואידים, שתפקידם גם הוא למנוע חמצון כולסטרול.

במחקר נוסף על תאי דם של עכברים ועכברים ממש נמצא שגלברידין חודר למקרופאג'ים (התאים הלבנים שבולעים את ה – LDL ומחמירים את היווצרות הפלאק הטרשתי) [4].
גלברידין, במחקר המעבדה על מולקולות LDL (כולסטרול רע) שנשאבו מדמם של העכברים הפחית חמצון LDL בכ – 80%.
כמו כן, הייתה הפחתה של כ – 50% בגודלו של הפלאק הטרשתי בעורקים של העכברים.
ממש ניקוי של העורקים!

גלברידין מיוצר כיום גם באופן סינתטי, אבל המבנה שלו שונה במעט מהמבנה של גלברידין טבעי.
הצוות של פרופ' אבירם ביצע ניסוי בו הם השוו בין הפעילות נוגדת החמצון של גלברידין סינתטי לעומת גלברידין טבעי [5].
הם מצאו שבעוד לגלברידין הטבעי יש פעילות עוצמתית מאוד, לגלברידין הסינתטי אין פעילות כלל.
הם מציינים שחובה שיהיה על הגלברידין את החלק ההידרופובי, שאינו מסיס במים, על מנת לקבל את הפעילות נוגדת החמצון.

עד כאן ראינו בעיקר ניסויי מעבדה על מולקולות LDL שנשאבו מהדם וניסויים על עכברים.

מה התוצאות במחקרים על בני אדם?

זה הרי מה שבאמת רלוונטי ומעניין.

בשנת 2002 הצוות של פרופ' אבירם פרסם בכתב העת המדעי והמכובד Nutrition מחקר מבוקר, כפול סמיות (double blind) על השפעת צריכה של מיצוי שורש ליקוריץ [6].
הניסוי הינו אמנם קטן, על 12 נבדקים בלבד, אבל התוצאות דרמטיות בכל קנה מידה!

החוקרים לקחו את הנבדקים, אנשים עם רמת כולסטרול גבוהה ונתנו להם קפסולה של מיצוי ליקוריץ למשך חודש ולאחר מכן למשך חודש נוסף הם צרכו קפסולה של פלצבו, שלא הכילה כלל חומר פעיל כלשהו, אבל נראתה זהה לחלוטין, כך שגם הנבדקים וגם החוקרים לא ידעו איזה קפסולה הם מקבלים בכל שלב.

הנה תוצאות המחקר על בני אדם:
לאחר חודש אחד בלבד של צריכת מיצוי ליקוריץ, נמצא שרמת הכולסטרול המחומצן הייתה נמוכה ב – 55% לעומת הרמה לפני לקיחת המיצוי.
זה כבר לא ניסוי על תאים במעבדה, אלא על בני אדם. תוצאה מרשימה מאוד.
הנטייה להצטברות צבירים של מולקולות (aggregation) LDL שגם זו תופעה המגדילה סיכון לטרשת עורקים, פחתה ב – 28%.
כמו כן, הייתה ירידה של 9% ברמת ה – LDL עצמו.
תוצאה נוספת הייתה ירידה של 14% ברמת הטריגליצרידים.
אלו תוצאות מרשימות ביותר בטווח זמן כל כך קצר.
השפעות אלו חלפו לאחר חודש שבו הנבדקים לא צרכו את מיצוי הליקוריץ.
כלומר, אם רוצים להמשיך את האפקט הזה, יש להמשיך לצרוך את מיצוי הליקוריץ בקביעות.

לחץ הדם של הנבדקים ירד ב – 10% בתום חודש של צריכת ליקוריץ והשפעה זו נשארה יציבה גם בתום חודש ההפסקה. כהשערה, יתכן וניקוי עורקים התחלתי שהתרחש כבר בחודש זה, גרם לירידה בלחץ הדם, שנשארה גם לאחר מכן.
ראינו שאצל עכברים כבר לאחר זמן קצר התרחש ניקוי של העורקים, כך שבהחלט יתכן שכך קורה גם אצל בני אדם ושאפקט זה של הליקוריץ אחראי על הירידה בלחץ הדם.

ראינו שמיצוי שורש ליקוריץ מפחית משמעותית את רמת הכולסטרול המחומצן הן באנשים עם רמת כולסטרול תקינה והן באנשים עם רמת כולסטרול גבוהה ולכן ימנע החמרה בהצטברות כולסטרול בדפנות העורקים.

אבל האם מיצוי ליקוריץ יכול גם לנקות את העורקים, כפי שמצאו על עכברים?
האם יש מחקר שבדק את זה על בני אדם?
זאת השאלה המעניינת ביותר!

מסתבר שנעשה כזה מחקר.
פה אצלנו, בישראל.

מחקר, בראשות ד"ר פוגלמן מהטכניון לקח 110 מתנדבים וחילק אותם אקראית לשתי קבוצות.
קבוצה אחת קיבלה 200 מ"ג של מיצוי שורש ליקוריץ במשך שנה שלמה והקבוצה השניה קיבלה פלצבו, קפסולה ללא כל חומר פעיל [7].
בתחילת המחקר ובתום השנה, החוקרים בדקו את עובי עורקי הצוואר (עורק הקרוטיד) באמצעות אולטראסאונד.
בדיקה זו נקראת carotid intima-media thickness (CIMT)
מסתבר שכאשר כולסטרול שוקע בדפנות העורקים הוא גורם לעיבוי הדופן.
ככל שהדופן עבה יותר, כך גודל הפלאק הטרשתי גדול יותר.

מה היו התוצאות של המחקר על בני אדם?
בקבוצה שקיבלה מיצוי שורש ליקוריץ, עובי העורקים בצוואר ירד מ – 0.92 מ"מ ל – 0.84 מ"מ, בעוד בקבוצה שקיבלה פלצבו, עובי העורקים השתנה מ – 0.85 מ"מ ל – 0.88 מ"מ!

כלומר, בקרב אלו שלא צרכו מיצוי ליקוריץ, הייתה החמרה בטרשת העורקים.
במהלך אותה שנה, שקע עוד כולסטרול מחומצן בדפנות העורקים והגדיל את עובי הדופן (על חשבון החלל של העורק שבו זורם הדם).

לעומת זאת, בקרב אלו שצרכו את הליקוריץ, לא רק שלא הייתה החמרה, אלא הייתה נסיגה משמעותית מאוד בטרשת העורקים.
העורקים שלהם ממש התנקו במהלך אותה שנה!

אז גם על בני אדם, מיצוי שורש ליקוריץ, מביא לנסיגה בטרשת העורקים ומסייע לנקות את העורקים.

איך הליקוריץ עושה את זה? כיצד הליקוריץ "מנקה" את העורקים?

האמת היא שהוא לא מנקה את העורקים.
הדבר היחיד שנמצא עד היום כיודע לנקות את העורקים הינו ה – HDL, הכולסטרול הטוב.
מה שקרה זה דבר פשוט מאוד.
יש שיווי משקל בין קצב שקיעת הכולסטרול בדפנות העורקים לבין קצב הניקוי של העורקים.
ה – HDL שלנו מנקה את העורקים כל הזמן, אבל אם קצב שקיעת הכולסטרול גבוהה מקצב הניקוי, העורקים ילכו ויסתמו מיום ליום.
לעומת זאת, אם קצב הניקוי גבוה מקצב שקיעת הכולסטרול, העורקים ילכו ויתנקו.

הליקוריץ לא הגדיל את קצב הניקיון, אלא הפחית משמעותית את קצב שקיעת הכולסטרול בדפנות העורקים, עד כדי כך שקצב הניקוי "עקף" את קצב השקיעה.
התוצאה של השפעה זו הינה שהעורקים הולכים ומתנקים מיום ליום.

כנראה שלכולנו כדאי לצרוך ליקוריץ, על מנת למנוע שקיעת כולסטרול ולהגביר את ניקוי העורקים.

הערה חשובה!
זכרו שמטרת הליקוריץ איננה להוריד רמת כולסטרול!
מטרתו היא למנוע את חימצון הכולסטרול וכך למנוע את שקיעתו בעורקים.
אחוז הכולסטרול המחומצן הינו מדד שלא מופיע בבדיקות הדם.
בדיקות הדם לא מגלות האם יש שינוי באחוז הכולסטול המחומצן ומה מצב העורקים.
על פי המחקר שנעשה בטכניון, יש לצרוך את המוצר לפחות למשך שנה, כדי לראות תוצאות (וגם תוצאות אלו לא בהכרח תראו בבדיקות דם, אלא רק אם תעשו בדיקה לעובי עורקי הצוואר!)
אדם שעשה בדיקת דם לכולסטרול לאחר מספר חודשי צריכת ליקוריץ ולא ראה כל תועלת ולכן הפסיק את צריכת המוצר, לא הבין מלכתחילה מה מטרת המוצר!

ועכשיו לשאלה הפרקטית – איך יודעים איזה מותג ליקוריץ כדאי לקנות?

זו גם השאלה שהעסיקה אותי אחרי שראיתי את המחקרים שהבאתי כאן בפניכם.

יש לפחות חמישה מותגים של תוסף שורש ליקוריץ הנמכרים בארץ וכמובן עוד עשרות מותגים הנמכרים בחו"ל ובאתרים שמבצעים משלוחים לארץ.

הקריטריון המכריע מבחינתי בבחירת המותג שאצרוך בעצמי ואמליץ למטופלי הינו הקריטריון הבא:
מי החברה שייצרה את המיצוי שנבדק במחקרים הקליניים שהראו יעילות כל כך גבוהה?
כאשר עומדים לפני מספר מיצויים ואחד מהם נבדק קלינית במספר מחקרים מדעיים ונמצא כיעיל, אותו אני רוצה לצרוך.

יש המון שיטות לבצע מיצויים ובכל מיצוי יופקו מגוון וריכוז שונה של חומרים פעילים.
יתכן וגם מיצויים אחרים הם בעלי אותה יעילות ויתכן שלא. אי אפשר לדעת.
אם אין להם מחקרים קליניים על המיצויים שלהם, הבחירה בהם היא סוג של הימור.

לא תמיד יש לנו מחקרים קליניים על כל תוסף ומיצוי, אבל כאשר יש, אין ספק שכדאי לבחור ביצרן שהמיצוי שלו נבדק קלינית ונמצא כבעל תועלת בריאותית משמעותית.
אנחנו רוצים לצרוך בדיוק את אותו המיצוי שהראה יכולת לנקות את העורקים!

התחלתי את התחקיר שלי במקום הטבעי והמתבקש – פניה אל מורי לשעבר, פרופ' מיכאל אבירם מהטכניון כדי לברר על איזה מיצוי הוא ופרופ' פוגלמן עשו את המחקרים שלהם, שהראו תוצאות כל כך טובות, הן על בעלי חיים והן על בני אדם.
הוא סיפר לי שגם הוא וגם פרופ' פוגלמן השתמשו במיצוי של חברת פיטנס, חברה ישראלית מקרית שמונה (מוצר זה נמכר תחת המותג ליקוטבע).

התברר לי שחברה זו גם רשמה פטנט על אופן המיצוי של הליקוריץ.
הם פיתחו שיטה ייחודית שנותנת מגוון גדול של פוליפנולים ונוגדי חמצון במיצוי שלהם.
פניתי גם לחברת פיטנס ואכן הם אישרו לי שהם אלו שייצרו וסיפקו את מיצוי הליקוריץ למחקרים של פרופ' אבירם וד"ר פוגלמן.

נתון זה לבדו הספיק לי כדי להכריע שזה המיצוי שאני רוצה להשתמש בו עבורי ועבור מטופלי.
זה הרי המיצוי שנחקר במחקרים והראה יעילות כל כך גבוהה.
הייתי גם סמוך ובטוח שפרופ' מיכאל אבירם וד"ר פוגלמן בחרו את המיצוי הפוטנטי ביותר והאיכותי ביותר לטובת המחקרים שלהם.

בקישור זה ניתן לראות הצהרה חתומה של דר' פוגלמן בה הוא מצהיר שהמיצוי שהוא ופרופ' אבירם השתמשו במחקרים שלהם היה מיצוי הליקוריץ של חברת פיטנס (כיום, הזכיין הבלעדי למיצוי זה הינה חברת ליקוטבע).

רבים פנו ושאלו אותי לגבי מותגי ליקוריץ אחרים.
אמרתי להם שלצערי אין אפשרות לתת תשובה מוסמכת.

מי יודע? יתכן ומיצוי של מותג אחר יעיל יותר ויתכן שהוא לא יעיל כלל!
צריך מחקרים קליניים שיבדקו. אין כאלה.
למותגים האחרים אין אפילו מחקר קליני אחד שנעשה על המיצוי שלהם והראה יעילות כלשהי.

כל המחקרים שראינו והראו תוצאות מדהימות, נעשו על מיצוי שורש ליקוריץ מחברת פיטנס, כולל המחקר על בני אדם שהראה יכולת מרשימה לניקוי עורקי הצוואר.

במידה ולא היה לאף מותג מחקרים קליניים שנעשו עליו, הייתי צריך להסתפק בשיקולים אחרים, כגון השוואה של אנליזות וכו' (השוואה מורכבת מאוד ולא פשוטה בכלל לביצוע, בגלל מגוון הפוליפנולים ונוגדי החמצון בליקוריץ), אבל כאשר יש לאחד המותגים מחקרים קליניים על בני אדם שהראו יעילות מרשימה, כל שיקול אחר נדחק לא מתקרב בעוצמתו לקריטריון זה.
אנחנו רוצים את המיצוי שנבדק ונמצא כנותן תוצאות בריאותיות ורפואיות משמעותיות.

לאחר כל התחקיר הזה, היה לי ברור שהמיצוי שאני רוצה לצרוך בעצמי ועבור מטופלי הוא המיצוי המקורי שמשווק כיום על ידי חברת ליקוטבע). מיצוי שנעשו עליו כאמור שורה של מחקרים, הן על בעלי חיים והן על בני אדם והראו יעילות בלתי רגילה.

המינון המומלץ על ידי הינו 200 מ"ג ליום (1 כמוסה ליום). זה המינון שנבדק במחקר של ד"ר פוגלמן והראה יעילות מרשימה במניעת חמצון הכולסטרול והפחתה משמעותית בגודל הפלאק הטרשתי.

למי כדאי לצרוך את המוצר?

1. אנשים עם מחלות לב, רמות כולסטרול גבוהות, אנשים שצורכים תרופות להורדת כולסטרול, אנשים לאחר צנטור, לאחר ניתוח מעקפים, הסובלים מתעוקת חזה, אנשים לאחר התקף לב ואנשים לאחר שבץ מוחי.
2. חולי סכרת או אנשים טרום סכרתיים. סכרת מאיצה במאות אחוזים את חמצון הכולסטרול ולכן חולי סכרת חייבים לעשות כל מה שאפשר כדי למנוע חמצון כולסטרול.
3. אנשים עם נוירופתיה סכרתית. במחקר פילוט קטן על 9 נבדקים שנמשך כעשרה חודשים, ד"ר פולגמן מצא שאצל 7 מהם, צריכה של ליקוריץ הפחיתה משמעותית את הכאבים.
4. אנשים עם היסטוריה במשפחה של מחלות לב ו/או שבץ מוחי/סכרת.
5. אנשים עם רמת HDL נמוכה. קצב הניקוי שלהם נמוך מאוד והם נמצאים בסיכון גבוה למחלות לב ושבץ מוחי. רמה אופטמלית של HDL היא לפחות 55 מ"ג לדציליטר (ורצוי לפחות 60).
6. למעשה כנראה שלכולנו כדאי לצרוך מיצוי ליקוריץ, מכיוון שאין אף אדם עם עורקים נקיים לחלוטין וכולנו נמצאים בסכנה של חימצון כולסטרול ושקיעתו בעורקים.
כולנו נמצאים במאבק תמידי לוודא שקצב ניקוי העורקים שלנו גדול מקצב שקיעת הכולסטרול בדפנות העורקים.

לאחר התחקיר האישי שלי על שורש הליקוריץ והתוצאות המובהקות שראיתי במחקרים, התחלתי בעצמי לצרוך את מיצוי הליקוריץ הנ"ל, במינון של 1 כמוסה ליום (200 מ"ג של מיצוי ליקוריץ) וכך המלצתי לכל בני משפחתי וכך אני ממליץ למטופלים שלנו.

למעוניינים במעטפת הגנה מקיפה יותר וטובה עוד יותר כנגד מחלות לב וכלי דם, מומלץ לצרוך גם קפסולה אחת ביום של שמן קצח פטנטי שנחקר קלינית על בני אדם ונמצא כמסייע לאיזון לחץ דם.
תוספים נוספים רלוונטים הם שום שחור מותסס ועלי מורינגה אורגניים.
השום השחור המותסס גם הוא עשיר בנוגדי חמצון ייחודיים ועוצמתיים.
הוא נמצא במחקרים (על בעלי חיים בשלב זה) כמוריד LDL, מונע חמצון LDL, מוריד לחץ דם, וגם כמגדיל משמעותית רמת HDL, כלומר – תורם ישירות להגדלת קצב ניקוי העורקים.
המינון שנמצא כיעיל שקול בקרב בני אדם למינון של כ – 250 מ"ג ליום (קפסולה אחת ליום)

עלי המורינגה עשירים במינרלים, ויטמינים ונוגדי חימצון. במחקרים שנעשו עליהם על בני אדם נמצא שהם מסייעים לאיזון רמות הסוכר (הן בסכרתיים והן בכאלה שאינם סכרתיים), הן בצום והן לאחר הארוחה (יעילות דומה לזו שיש לתרופות רבות המשמשות לאיזון סוכר).
כמו כן, הם מסייעים בהורדת רמת כולסטרול.
עלים אלו נמצאים בשימוש כבר אלפי שנים ועץ המורינגה מכונה לא פעם עץ הפלא.
כדאי מאוד לשלבו כחלק מההגנה על כלי הדם.
מומלץ לקרוא את המאמר המלא על עלי המורינגה, שסוקר את כל המחקרים המדעיים שנעשו עליו.

למה המורינגה כל כך חשובה בהקשר של מחלות לב וכלי דם?

מסתבר שכולסטרול מתחמצן במיוחד לאחר שנקשר אליו גלוקוז- הסוכר.
הורדת רמת הסוכר בדם, מקטינה את אחוז הכולסטרול אליו קשור גלוקוז וכך מקטינה את קצב חימצון הכולסטרול.
מנגנון הפעולה של המורינגה משלים לזה של הליקוריץ בסיוע למניעת חימצון ושקיעת כולסטרול.

ארבעת התוספים הללו – ליקוריץ שנחקר על בני אדם, שמן קצח עם ריכוז Thymoquin של 3%, שום שחור מותסס ועלי מורינגה מהווים בעיני "מעטפת הגנה מקיפה", שלאור המחקרים עליהם נראה שביכולתם להקטין משמעותית את תהליכי שקיעת הכולסטרול בעורקים וכך לשמור על כלי דם פתוחים ונקיים.

חשוב לזכור שכל ארבעת התוספים הללו לא באים להחליף תזונה המבוססת על מזון טבעי ושלם, עתירת ירקות, עלים ירוקים ונבטים ירוקים.
הם תוספת חשובה ואולי אפילו מכרעת, כזו שיכולה להכריע את הכף, אבל אל תסתמכו רק עליהם. הקפידו גם על תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה וקבועה.

שלכם,
גיל יוסף שחר M.D

החברה כל כך בטוחה ביעילות של המוצר, שלרוכשי חבילת הפרמיום השנתית שלהם, הם מבטיחים החזר כספי במידה ויש הרעה במצב בריאות העורקים, כפי שיראו בדיקות האולטרסאונד לעורקי הצוואר.
מידע מלא על חבילת הפרמיום וההבטחה יוצאת הדופן של החברהבאתר חברת ליקוטבע.

גילוי נאות:
בעקבות התחקיר שלי על צמח הליקוריץ, נוצר קשר ביני לבין הזכיין של הליקוריץ המקורי של חברת פיטנס (חברת צמח החיים, בעלת המותג ליקוטבע) וכיום אני היועץ המדעי של החברה.
חשוב לי לומר, שלא בגלל שאני היועץ המדעי שלהם, אני ממליץ על המוצר, אלא בגלל שהמוצר איכותי והינו היחיד שמגובה מדעית במחקרים קליניים, הסכמתי להמליץ עליו ולהיות היועץ המדעי של החברה.

1. Fuhrman B, Buch S, Vaya J, Belinky PA, Coleman R, Hayek T, Aviram M. Licorice extract and its major polyphenol glabridin protect low-density lipoprotein against lipid peroxidation: in vitro and ex vivo studies in humans and in atherosclerotic apolipoprotein E-deficient mice. Am J Clin Nutr. 1997 Aug;66(2):267-75.

2. Vaya J, Belinky PA, Aviram M. Antioxidant constituents from licorice roots: isolation, structure elucidation and antioxidative capacity toward LDL oxidation. Free Radic Biol Med. 1997;23(2):302-13.

3. Belinky PA, Aviram M, Fuhrman B, Rosenblat M, Vaya J. The antioxidative effects of the isoflavan glabridin on endogenous constituents of LDL during its oxidation. Atherosclerosis. 1998 Mar;137(1):49-61.

4. Rosenblat M, Belinky P, Vaya J, Levy R, Hayek T, Coleman R, Merchav S, Aviram M. Macrophage enrichment with the isoflavan glabridin inhibits NADPH oxidase-induced cell-mediated oxidation of low density lipoprotein. A possible role for protein kinase C. J Biol Chem. 1999 May 14;274(20):13790-9.

5. Belinky PA, Aviram M, Mahmood S, Vaya J. Structural aspects of the inhibitory effect of glabridin on LDL oxidation. Free Radic Biol Med. 1998 Jun;24(9):1419-29.

6. Fuhrman B, Volkova N, Kaplan M, Presser D, Attias J, Hayek T, Aviram M. Antiatherosclerotic effects of licorice extract supplementation on hypercholesterolemic patients: increased resistance of LDL to atherogenic modifications, reduced plasma lipid levels, and decreased systolic blood pressure. Nutrition. 2002 Mar;18(3):268-73.

7. Fogelman Y, Gaitini D, Carmeli E. Antiatherosclerotic effects of licorice extract supplementation on hypercholesterolemic patients: decreased CIMT, reduced plasma lipid levels, and decreased blood pressure. Food Nutr Res. 2016 Apr 22;60:30830.

אהבתם את המאמר?

שתפו אותי
גרסה להדפסה

מתנה שכולה

בריאות

המדריך הדיגיטלי "72 הכללים לתזונה מיטבית" מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D) ישלח תוך דקות ישירות לתיבת המייל שלכם 

מאמרים מומלצים

מייל עם קישור להורדת החוברת נשלח אליכם כעת.

קריאה מהנה!

מי לא אוהב לקבל מתנות?

כבר ביקרתם בחנות שלנו?

12/03/23 21:00

היום הפתוח! היום הפתוח! היום הפתוח!

בלימודי רפואה תזונתית עם ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)