למה כל כך קשה לעשות שינוי, ומה ניתן לעשות עם זה?

בתיה היא אמא לשלושה ילדים, בת 45, שלא מצליחה לרדת מ"נדנדת הדיאטות".
כבר 20 שנה שהיא מחליפה בין דיאטה בליווי דיאטנית אישית, לקבוצת ליווי ב"שומרי משקל", ואח"כ תוכנית אינטרנטית, ספרים ואפילו אימון אצל קואוצ'רית תזונה.
תמיד היא ירדה יפה, אבל אחרי סיום התהליך, המשקל "זחל" למעלה והרגלי האכילה חזרו. היא אומרת:

• איך זה יכול להיות שאני לא עומדת בהבטחות שלי לעצמי?
• איך זה יכול להיות שחלק מהמאכלים כבר לא כזה מפתים אותי, אבל למרות זאת אני נסחפת?
• איך זה יתכן שאני הורסת בתוך חודש תוצאות שבמשך חצי שנה עבדתי עליהן קשה ושילמתי עליהן הון?
• למה בקריירה ובבית אני מתוקתקת ומשיגה יעדים, וכאן אני "לוזרית"?

תהליך שינוי הוא קשה בכל תחום שנבחר, אבל שינוי התנהגות האכילה שלנו הוא הקשה מכולם.

למה שינוי תזונתי לא מצליח, ובעשורים האחרונים (לפי ארגון הבריאות העולמי) מצב ההשמנה והמחלות בעולם נהיה יותר גרוע, למרות שהעולם התקדם והידע נגיש לכולם?
למה קשה לעשות שינוי בהרגלי האכילה?
מה ניתן לעשות עם זה?

הבעיה הראשונה היא שהפתרונות לא מתאימים לבעיה:

• דיאטה – כבר מאה שנה שהסטטיסטיקה העולמית מראה ש 96% מכלל הדיאטות בעולם נכשלות, אנו עומדים בפני מסקנה ברורה – הדיאטות לא עובדות כי הבעיה אינה שיטת תזונה, אלא היכולת להתמיד בה.

• מטפלים בתזונה (דיאטנים/ות, נטורופתים, רופאים/ות) – הם מייצגים של עולם התזונה, אבל אנחנו כבר יודעים מה מומלץ ומה משמין, וזה עוזר לנו לרדת במשקל אבל לא עוזר לנו להתמיד.

• כוח רצון – זהו כוח מעולה להתחיל שינוי, אבל אחרי זמן מה מגלים שזה כוח עם "סוללה" מתכלה. וכשנגמר הכוח בסוללה אנחנו נופלים חזרה.

• ידע – קורסים בתזונה נהדרים כדי להבין איך הגוף מקבל מזון והופך אותו לאנרגיה טובה או שומן. הידע הזה חשוב אבל לאחר זמן מה נגלה שלמרות שאנו יודעים כבר הכל על תזונה, זה לא עוזר לנו להתמיד ואנו חוזרים למאכלים משמינים ורעילים למרות הידע (!)

• מזון מותאם אישית – יש כיום אפשרות לדעת בצורה די מדויקת איזה מזון מתאים לכם ואם תפתחו שגרה והרגלי אכילה עם המזון הזה, תהיו בריאים וחטובים. מה הבעיה? שהתפריט הזה לא עוזר לנו להפסיק את השגרה של הנשנושים מול הטלוויזיה, אכילת יתר בערבי שישי והמשיכה למתוקים.

• איומים – לפעמים מופיעות כתבות בתקשורת שמאיימות עלינו, אילו מחלות יבואו עלינו אם לא נפסיק להשמין, ואם לא נפסיק לאכול כ"כ הרבה סוכרים. זה מרתיע ומפחיד, אבל איומים לא הצליחו לשנות את הסטטיסטיקה. כולם חזרו להרגלים הישנים וטיאטאו את האיומים מתחת לשטיח.

אז הנה מסקנה מס' 1: כל הפתרונות הנ"ל לא עוזרים כי הן מכוונים לבעיית התזונה ולא לבעיית ההתמדה. כשמפתחים פתרון לבעיה הלא נכונה, הפתרון לא יעבוד. זה כמו להביא צבעי לבעיית נזילה. הוא יכול לצבוע את הרטיבות בקיר, אבל הבעיה מספר ימים אחרי שקיבל את כספו והלך, הבעיה תחזור.

מסקנה מס' 2: שינוי הוא קשה ולא מצליח, כי אנחנו לא מקבלים את הכלים הנכונים. אנשי המקצוע מעולם התזונה מומחים במזון וביולוגיה, אבל לא מכירים את הכלים הפסיכולוגיים להוציא את הרגלי האכילה מהראש, ולכן בלי הכלים הנכונים תהליך השינוי יהיה קשה וייכשל. זה כמו לשלוח ילד לבית הספר עם מעדר. יהיה לו קשה לכתוב במחברת, נכון? אבל לא הכתיבה קשה, אלא הכלי לא מתאים וזה מה שעושה את הכתיבה לקשה.

הגענו למסקנה מס' 3: בעיית ההתמדה היא בראש, לא בתפריט. ולכן צריך להוציא את הנשנושים מהראש ולא מהצלחת.
הדיאטה יוצרת תחושה של כלא, מגבילה אותנו בסוג האוכל, בכמות האוכל ובזמני הארוחות. התחושה ש"אני שומר/ת" היא גיוס אנרגיה ל"שמירה". כמה זמן אפשר לחיות במגבלות האלה?! זה מתפוצץ בסוף. לא משנה איזו תוכנית בחרתם וכמה מוצלחת היא, עד שלא הוצאת את האוכל מהראש, תמיד תרגישו שלקחו לכם את החופש והספונטניות ותרצו "לשחרר" וכך תחזרו לנקודת ההתחלה.

מסקנה מס' 4: הגיע הזמן להתעורר להבנה שאנו זקוקים לידע חדש, כזה שמתאים לבעיית ההתמדה ולא רק לבעיית המשקל. אחרת לנצח אף שינוי תזונתי לא יצליח!!! וגרף ההשמנה בעולם ימשיך לעלות (ואיתו גרף ההוצאות על מזון, דיאטות ותרופות).

אז אם תרצו להתחיל בתהליך שינוי…

1. ראשית, אנא הפנימו את ארבע המסקנות הנ"ל. זה ימקד אתכם בפתרון הנכון.
2. שנית, בחרו הרגל אחד שתרצו לשנות: מזון סוכרי, הפרזה מעבר לנקודת השובע, נשנושים בין הארוחות, אכילה חברתית, אכילת לילה או אכילה בהיסח הדעת (כשתשומת הלב בטלפון, טלוויזיה או בשיחה עם אחרים).
   התמקדו רק בהרגל אחד.
3. הכלי השלישי הוא מודעות – בשבוע הקרוב אל תעשו שינוי בהרגל הזה, רק כתבו לעצמכם מתי זה קורה לכם ולמה זה קורה לכם.
   בלי מודעות כל שינוי נועד לעיוורון.
4. הכלי הרביעי – ניקוי. עשו ניקוי של שבוע. ניקוי מההרגל שבחרתם. אם זה מזון סוכרי, עשו שבוע ניקוי מכל סוגי המתוקים. אם זה הפרזה, עצרו אכילה לפני שובע. אם זה אכילה לילית מול הטלוויזיה, כנ"ל, עשו הפסקה של שבוע.
5. בשבוע הניקוי כתבו לעצמכם מה הרגשות שהרגשתם. אני כבר אומר לכם – מי שיעשה את שבוע הניקוי ברצינות, יתקל בכך שיגיעו דחפים לאכול, ויביאו איתם הצדקות למה "זה בסדר" להפסיק את הניקוי. רשמו את כולן.
6. כל הקולות של סעיף 5 – אלו הקולות שצריך להוציא מהראש.

אין מקום במאמר הנוכחי לפתח כלים נוספים איך להוציא את הקולות מהראש, אך שימו לב! עצם העובדה שתהיה לכם רשימה של ה"יריבים" שלכם, זו התקדמות עצומה. זה ימקד אתכם ביריבים הנכונים, והם לא בצלחת ולא בתפריט.
אני מקווה להוציא מאמר המשך או לדבר על הנושא בהדרכה (הוובינר) הקרובה בזום.

בהצלחה חברים,

יגאל רווה