במחקר שפורסם בנובמבר 2013 בעיתון היוקרתי JAMA Pediatrics, נמצא כי כימיקלים בשם פתלאטים (Phthalates), מעלים משמעותית את הסיכון ללידה מוקדמת ובמיוחד ללידה מוקדמת ספונטאנית [1].
פתלאטים נמצאים בין היתר במוצרי פלסטיק, אריזות של מוצרי טיפוח אישי, מוצרי מזון, אריזות של תרופות, צעצועים לילדים, צבעים, חומרי בניין מסויימים, דבקים, סבונים, מוצרי אלקטרוניקה ושקיות נילון. הם מוספים לפלסטיק על מנת לשפר את גמישות וחוזק הפלסטיק ולהאריך את משך חייו וכן כדי לרכך PVC.
המחקר נערך בבית חולים בבוסטון כאשר מרבית הנבדקות היו לבנות, משכילות ולא מעשנות. רק מיעוט מהן צרך אלכוהול במהלך ההריון.
(עישון ואלכוהול הם גורמי סיכון ידועים ומוכחים זה מכבר להגדלת הסיכון ללידה מוקדמת).
החוקרים בדקו את רמות הפתלאטים בשתן של 482 נשים.
מכל אישה נלקחו 3 דגימות במהלך ההריון.
130 נשים ילדו בלידה מוקדמת (לידה לפני שבוע 37 להריון).
החוקרים זיהו קשר מובהק סטטיסטית בין רמות פתלאטים בקרב כל הפגים ובמקרים של לידה מוקדמת ספונטאנית.
לנשים שהיו ברבעון עליון של רמת פתלאטים בדם, היה סיכון של למעלה מפי 2 ללידה מוקדמת בהשוואה לנשים שהיו ברבעון התחתון.
ההשפעה היתה רבה יותר כאשר החוקרים בדקו את הקשר בין רמת הפתלאטים ללידה מוקדמת ספונטנית (הסיכון ללידה מוקדמת היה יותר מפי 5!).
פתלאטים משתחררים לסביבה בקלות יחסית מכיוון שהקשר הכימי בינם לבין הפלסטיק הינו קשר חלש – (אין קשר קוולנטי שהינו קשר חזק, בין הפתלאטים לפלסטיק, אלא קשר חלש המתבסס על פולאריות שונה של הפתלאטים לעומת הפלסטיק).
חשוב לציין ששחרור הפתלאטים מהפלסטיק מואץ במוצרי פלסטיק ישנים וכאשר פלסטיק נשבר.
נדגיש שגם במוצרי מזון נמצאו רמות גבוהות של פתלאטים.
מוצרי המזון בהם נמצאו פתלאטים ברמה הגבוהה ביותר היו מוצרי חלב (ובמיוחד חמאה) ובבשר. לאדם האוכל כמות רבה של מזון מן החי, זהו המקור המרכזי והעיקרי לחשיפה לפתלאטים.
הפתלאטים עוברים פירוק באטמוספירה ולמעשה עיקר החשיפה היא כאמור במזון ובחללים סגורים (בתים פרטיים).
מחקר שוודי מ – 2012 מצא שרצפת PVC משחררת לאטמוספירה פתלאטים ואלו מגיעים אל מחזור דמם של ילדים. כלומר, הוכח שחדירת פתלאטים לגוף תתכן גם באמצעות שאיפה.
חלקיקי הפתלאטים שמשתחררים לאוויר, שוקעים בסופו של דבר כאבק.
מחקר מ – 2008 שנעשה בבולגריה בדק דגימות של אבק ב -177 בתים [2].
החוקרים מצאו את הדברים הבאים:
1. בבתים בהם השתמשו בחומרי ניקוי סינטטיים, רמת הפתלאטים בדגימות האבק שנבדקו הייתה גבוהה משמעותית מרמת הפתלאטים בדגימות האבק שנלקחו מבתים בהם לא השתמשו בחומרי ניקוי.
חומרי הניקוי הסינטטיים מכילים את אותם מולקולות ממשפחת הפתלאטים.
2. בבתים בהם ניקו אבק בתדירות נמוכה, רמת הפתלאטים הייתה גבוהה יותר בהשוואה לבתים בהם ניקו אבק בתדירות גבוהה (כלומר, מסתבר שניקוי אבק הוא חלק משמירת הבריאות!).
תינוקות הם בסיכון הגבוה ביותר לצבירת פתלאטים. לא רק שהם נוטים להכניס כל דבר לפה, במיוחד צעצועים וחפצי פלסטיק, הם גם בעלי משקל קטן וכל מולקולה רעילה שחודרת היא בעלת אפקט גדול יותר ביחס למשקל גופם.
במחקר שנעשה ב – 2008 ופורסם בעיתון היוקרתי Pediatrics, החוקרים בדקו את רמת הפתלאטים בשתן של 163 תינוקות. ל – 81% נמצאו פתלאטים בשתן ברמות חריגות מעל התקן המותר (וכמובן שנשאלת שאלה, מי מבטיח לנו שהתקן המותר אכן מגן מכל נזק לבריאות…).
החוקרים ניתחו את הממצאים בהתאם לשימוש שעשו ההורים בתחליב לתינוקות, סבונים ושמפו לתינוקות ואבקות למינהן להגיינת תינוקות.
התברר שככל שנעשה שימוש מוגבר יותר במוצרי תינוקות אלו, רמת הפתלאטים אצל התינוקות הייתה גבוהה יותר [3].
למרבה האירוניה, גם ציוד רפואי המוחדר לגוף המטופלים מכיל פתלאטים.
צינורית הפלסטיק שמוחדרת לורידים כאשר מקבלים אינפוזיה, מכילה פתלאטים! טמפ' גבוהה מאיצה את נדידת הפתלאטים ולרוב הנוזלים המוחדרים לגוף הם חמימים או אפילו חמים (כמו למשל בעירוי דם).
דווקא במקום בו אמורים לדאוג לבריאותנו, אנחנו עלולים להיחשף לרעלים נוספים. חשוב להדגיש שבמקרים רבים טיפול תוך ורידי הינו מציל חיים ויתרונותיו עולים בהרבה על הסיכון בזליגת פתלאטים.
מאידך, טוב אם יצרני הציוד הרפואי יהיו מודעים לסכנה בחומרים אלו וייצרו ציוד לעירוי תוך ורידי ללא פתלאטים.
אגב, בלקיחת תרומות דם בארץ, משתמשים במחט בלבד ללא צינורית פלסטיק בתוך הוריד, כך שתרומת דם היא בטוחה מהבחינה הזו ולא תגדיל את החשיפה שלכם לפתלאטים.
לא יאומן, אבל גם חלק מהתרופות מכילות פתלאטים כמרכיב לא פעיל בציפוי הטבלייה, בניהן ניתן למצוא את האומפרזול (תרופה נגד צרבת. מוכרת בישראל גם בשם לוסק).
מחקר מ – 2009 בדק את רמת הפתלאטים בשתן של צרכני התרופות -5-ASA (תרופה אנטי דלקתית המשמשת לטיפול בקוליטיס ובמחלת קרוהן. ידועה בישראל בשם ראפאסאל) ושל אומפרזול.
רמת הפתלאטים בשתן של צרכני האומפרזול הייתה גבוהה משמעותית בהשוואה לאנשים שלא לקחו את התרופה. בשתן של מטופלי ה – 5-ASA, רמת הפתלאטים הייתה גבוהה פי 50 בהשוואה לאנשים שלא צרכו את התרופה [4].
לא ידוע מהן כל התרופות המכילות פתלאטים.
הערה חשובה: אם בעקבות קריאת הכתבה עולה בכם הרצון להפסיק לקיחה של תרופה כלשהי ואפילו אם אלו ה – 5-ASA או האומפרזול – אל תעשו זאת! הפסקה פתאומית בלקיחת תרופות עלולה לגרום להחמרה מסוכנת במחלה המקורית.
גמילה מתרופות צריכה להיעשות באופן הדרגתי ובפיקוח ראוי, תוך תיאום מלא עם רופא המשפחה ולאחר בניית תוכנית טיפול טבעית אלטרנטיבית.
לא רק סיכון מוגבר ללידה מוקדמת.
במחקר מ – 2010 נמצא שפתלאט מסויים הנמצא לרוב במוצרי קוסמטיקה, נמצא בשתן ברמות גבוהות יותר אצל נשים שאובחנו עם סרטן שד [5].
מספר מחקרים מצאו קשר מובהק בין רמת הפתלאטים בשתן לבין השמנה ועמידות לאינסולין (מצב טרום סכרתי), הן בקרב מבוגרים והן בקרב ילדים ונוער [6].
במחקר מ – 2004 נמצא קשר בין רמת הפתלאטים בבתים, לאלרגיה ואסטמה בקרב הילדים הגדלים באותם בתים, בהשוואה לילדים ללא אסטמה [7].
מחקר על 261 ילדים מקוריאה מצא קשר מובהק בין רמת הפתלאטים בדגימות שתן לבין בעיות קשב וריכוז – ADHD – בקרב ילדים בגילאי 8-11 שנים [8].
מחקר שנעשה בבית החולים היוקרתי mount Sinai בניו יורק ופורסם ב – 2010 בדק את הקשר בין חשיפה של האמא לפתלאטים בזמן ההריון לבין בעיות התנהגות של הילדים ותפקוד קוגנטיבי, שנים לאחר מכן, כאשר הילדים היו בגילאי 4-9 שנים.
המחקר נעשה על 404 נשים ונמצא קשר מובהק בין רמת הפתלאטים בשתן בזמן ההריון, לבין בעיות התנהגות אצל הילדים [9].
לאור העובדה שפתלאטים מתנהגים בגוף כמו הורמוני המין הנשיים, מספר חוקרים העלו את ההשערה שיש קשר בין חשיפה לפלאטים לבין אשך טמיר אצל ילודים (מצב בו האשך לא יורד אל תוך שק האשכים, אלא נשאר בחלל הבטן) [10].
אז מה עושים? כיצד להתגונן מפני הפתלאטים?
כנראה שבעולמנו עתיר הפלסטיק והמוצרים הסינטטים, להימנע מפתלאטים לחלוטין קשה מאוד. אבל בכל זאת יש כמה וכמה דברים שאפשר לעשות כדי לצמצם משמעותית את החשיפה לרעלים הללו.
הדרכה מעשית לצמצום החשיפה לפתלאטים
- לזרוק מוצרי פלסטיק ישנים מהבית.
- לזרוק מוצרי פלסטיק שבורים.
- להימנע משימוש בקערות פלסטיק, צלחות פלסטיק וכדומה. לרכוש רק קערות, מסננים וכלי מטבח מנירוסטה, זכוכית, עץ או במבוק (מתוך תקווה שבלק המצפה את מוצרי העץ והבמבוק אין חומרים רעילים).
- במיוחד יש להימנע מקרשי חיתוך מפלסטיק.
- להימנע ממזון תעשייתי שמגיע ארוז באריזות פלסטיק. (טוב, גם מסיבות אחרות).
- להימנע מצריכה של מוצרי חלב (ובמיוחד חמאה בהקשר לפתלאטים).
- לצמצם משמעותית צריכה של בשר. כאשר אוכלים בשר, רצוי מאוד שזה יהיה בשר אורגני. אמור, מוצרי מזון מן החי הם המקור המרכזי לחשיפה לפתלאטים.
- לנסות לצמצם את השימוש בשקיות פלסטיק. להעדיף שקיות בד.
- לאחסן מזון בצנצנות זכוכית ולא בקופסאות פלסטיק.
- אל תשתמשו במוצרים סינטטיים להיגיינת תינוקות. השתמשו רק במוצרים שהם 100% טבעיים.
גם במוצרים אלו לא תמיד קל לדעת מהו כל רכיב. העדיפו רכישה מבתי מלאכה בייתים שמשתמשים בשמנים טבעיים וצמחים בלבד. מוצרים שבהם שורת הרכיבים קצרה ככל האפשר הם עדיפים. - היזהרו במוצרי הקוסמטיקה. ריכשו מוצרי קוסמטיקה ואיפור אורגניים.
- להעדיף רכישה של משחקים לילדים העשויים מעץ ולא מפלסטיק ולהשתדל שאלו יהיו מוצרי עץ לא צבועים או כאלו שהשתמשו בהם בצבעים אקולוגים.
- להשתדל לאוורר את הבית כמה שיותר. גם בקיץ, לנסות לפתוח חלונות ולא להסתמך רק על מזגנים שעושים סירקולציה פנימית של האוויר. אוורור טוב יפחית את רמת הפתלאטים בחלל הבית.
- אם אתם גרים בבית בו יש רצפת PVC – מומלץ לשקול ברצינות להחליפה במרצפות רגילות.
- אל תשתמשו בחומרי ניקוי רגילים. השתמשו במים בלבד או בחומרי ניקוי צמחיים-אקולוגים. חומרי הניקוי הסינטטיים מכילים בעצמם את הפתלאטים הללו.
- כדאי להקפיד על ניקוי אבק בבית (לא בהיסטריה. לא להפוך את זה לאובססיה). ניקוי תדיר מפחית את רמת הפתלאטים בבית. (הם ידבקו לסמרטוט הרטוב ולאחר סחיטת הסמרטוט בכיור, הם יגיעו לביוב. רק צריך לקוות שמשם הם לא יגיעו למי הקולחין שלנו בהם משקים פירות וירקות…).
- לנסות ולהימנע מלקיחת תרופות. לנסות קודם לכן שיטות טבעיות ובמיוחד שינוי אורח חיים והרגלי תזונה בצורה מהותית לפני לקיחת תרופה באופן קבוע. להשתדל להיגמל מתרופות תוך כדי השגחה ופיקוח ראויים ותוך כדי תיאום עם הרופא המטפל.
חשוב! אם אתם עדיין משתמשים בקומקום חשמלי מפלסטיק, זה הזמן להחליפו בקומקום שכל גופו עשוי מנירוסטה או זכוכית ויפה שעה אחת קודם.
שלכם,
גיל יוסף שחר MD
