חיסונים ללא כל צנזורה – חיסון השפעת

חלק ה'

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
חיסונים ללא כל צנזורה - חלק ה' - בתמונה בקבוקונים מלאים בתמיסה שקופה על שולחן בצעבדה וביניהם עיגול דמוי נגיף

האם הוא יעיל ובטוח – מה אומר המדע?


הבהרה:
אין לראות בכתוב כאן כל המלצה שלא לחסן.
מטרת כתבה זו היא אך ורק להביא מידע משלים ומגובה מדע בנוגע לפרוצדורה הרפואית הנקראת חיסון.


לאור בהלת השפעת (דצמבר 2019), קיבלנו מאות רבות של פניות עם שאלות מה דעתי וגישתי לגבי חיסון שפעת – האם כדאי להתחסן או לא?
לא הדעה שלי ולא הדעה של אף אחד אחר, אמורה להשפיע על ההחלטה שלכם.
מה שרלוונטי אלו העובדות.
אז לאור בקשות רבות מאוד, החלטתי לסכם מספר עובדות על חיסון השפעת.
עובדות שאמורות להיאמר לכל אדם שאמור לקבל את החיסון.
חוק זכויות החולה תשנ"ו קובע שלכל אדם יש את הזכות להסכמה מדעת לכל פרוצדורה רפואית שהוא עובר.
הסכמה מדעת פרושה שהאדם מקבל את כל המידע הרלוונטי על הפרוצדורה הרפואית שהוא אמור לעבור, כגון, יתרונות וחסרונות, בטיחות ויעילות.
לצערי, מידע שלם זה לא ניתן למתחסנים והיות ומדובר בהליך הנושא בחובו סיכון, אני מביא את הנתונים והעובדות האלו כאן, על מנת שתוכלו לקבל החלטה מושכלת בנושא.
ההחלטה מה לעשות עם נתונים אלו, היא שלכם בלבד.

אז להלן מספר עובדות על חיסון השפעת

עובדה מספר אחת
חיסון השפעת מכיל לא רק את הנגיפים המומתים / המוחלשים של זני השפעת, אלא גם חומרים נוספים.
ניתן לראות את החומרים שיש בכל חיסון בעלון ליצרן (וזכותכם לדרוש לראות אותו לפני שאתם מקבלים את החיסון או מחסנים את ילדכם), או בטבלת המרכיבים של כל חיסון, כפי שמופיע בתדריך החיסונים באתר של המרכז הלאומי למניעת מחלות בארה"ב, ה – CDC, האמריקאי.
קישור לטבלה באתר ה – CDC שבה ניתן לראות מה בדיוק מכיל כל חיסון.

בין המרכיבים של חיסוני שפעת ניתן למצוא את החומרים הבאים:

  1. פוליסורבט 80 (tween 80) – תפקידו של חומר זה בחיסון הוא לגרום לערבוב בין חומרים, שבאופן טבעי אינם סוגלים ליצור תערובת אחידה וזאת על מנת ליצור תמיסה הומוגנית למזרק החיסון.
    הוא כנראה משמש גם כחומר שמסייע להמסה חלקית של ממברנת הנגיף וזאת על מנת לגרום לחלבונים בממברנה הזו להיות יותר חשופים לתאי מערכת החיסון, כדי שאלו ייצרו נוגדנים כנגד אותם חלבוני מעטפת.
    חומר זה נמצא במספר רב של חיסונים, ביניהם גם חיסון השפעת.
    על פי עלון הבטיחות של החומר, פוליסורבט 80 עלול לגרום לגירוי בעור, בעיניים וברקמות ריריות איתם הוא בא במגע.
    הוא נחקר רק במגע ולקיחה אורלית (דרך הפה).
    אין מחקרים שבדקו את הבטיחות שלו בהזרקה.
    אין מידע האם הוא קריצינוגני (מסרטן) ואין מחקרים שבדקו את הבטיחות שלו בטווח הארוך.
    ד"ר לורנס פלבסקי, רופא ילדים, טוען [2] שחומר זה נמצא גם במספר רב של תרופות וזאת מכיוון שבזכות התכונות הכימיות שלו, יש לו יכולת לפתוח את מחסום הדם המוחי, ה – blood brain barrier (BBB) מחסום הדם המוחי משמש כחסם לחומרים מלהיכנס אל המח. מטרתו היא להגן על המח מפני חומרים המסכנים את פעילותו.
    כאשר מחסום זה נעשה חדיר לחומרים אשר אינם אמורים להיכנס אליו, המוח נעשה פגיע יותר לפגיעות מן החוץ.
    ד"ר פלבסקי טוען שהימצאות חומר זה בחיסון עלולה לגרום לחדירה של חומרים רעילים שיש בחיסון עצמו או בכלל בזרם הדם, אל תוך תאי המוח, דבר אשר עלול להיות בעל השפעה קריטית במיוחד בשנתיים הראשונות לחיים, בהם המוח מתעצב.
    מספר מחקרים מצאו שיש סבירות גבוהה שד"ר פלבסקי צודק.
    מתברר שפוליסורבט 80 אכן גורם לפגיעה ב – BBB ומגדיל את החדירות שלו.
    מחקר מ – 2011 בדק את יכולתו של פוליסורבט 80 להגדיל את ריכוזה של תרופה כימותרפית המיועדת לגידולים סרטניים במוח [11].
    החוקרים מצאו שריכוז התרופה במוח עלה משמעותית כאשר לתרופה צורף גם פוליסורבט 80. תוצאה זו נראתה גם בניסויי מעבדה בעכברים [14]
    ממצאים דומים דווחו גם ע"י חוקרים מאוניברסיטת קיוטו ביפן, אשר מצאו שפוליסורבט 80 מגדיל את הריכוז במוח של חומר המשמש להרדמה כללית [12].
    הם מסכמים ואומרים [ההדגשה לא במקור]:
    These results suggested that polysorbate 80 affected the blood-brain barrier and enhanced the brain uptake and analgesic activity of D-kyotorphin.
    נסכם את הנושא במאמר סקירה מקיף [13] המסכם את הידוע על ה – BBB, ומראה כי לפוליסורבט 80 יש השפעה על חדירות ה – BBB.
    הספרות המקצועית מראה כי יתכן וד"ר פלבסקי צודק מאוד בטענותיו.
    נבדקה גם ההשפעה של פוליסורבט על פוריות [3].
    פוליסורבט 80 הוזרק לחולדות ונמצאו נזקים לאיברי הפריון שלהן, דבר המצביע על פגיעה עתידית בפוריות.
    עד כמה הוא רעיל לבני אדם בהזרקה ובמיוחד לתינוקות בשנתיים הראשונות לחייהם ומה ההשפעה ארוכת הטווח של הזרקת חומר זה הנמצא בעוד חיסונים?
    התשובה אינה ידועה היות וחומר זה אינו נבדק לבטיחות בהזרקה לתינוקות.
    אין ספק שלאור הממצאים על השפעתו של פוליסורבט 80 על מחסום הדם המוחי, ראוי לנהוג בו במשנה זהירות.
  2. פורמאלהיד – פורמאלדהיד מסווג כמסרטן וודאי בבני אדם על ידי הסוכנות הבינלאומית למחקר בנושא סרטן, IARC – International Agency for Research on Cancer.
    חומר זה נמצא בחיסון כחומר משמר.
    בפרקטיקה, חומר זה משמש גם כחומר לשימור גופות (שמיועדות לניסויים, תרגולים של סטודנטים לרפואה ועוד).
    פורמאלדהיד נמצא לא רק בחיסון שפעת אלא בעוד הרבה חיסונים אחרים.
    חשוב לציין שהכמות שלו בחיסונים היא קטנה מאוד ולכן למרות שהוא הוגדר כחומר מסרטן בבני אדם, עדיין אי אפשר לטעון שנוכחותו בחיסונים מגדילה סיכון לסרטן.
    פורמאלדהיד גם מייוצר בכמויות מזעריות בגוף האדם ומנוטרל על ידי אנזימים יחודיים למטרה זו.
    מספר מחקרים מצאו שהוא גורם לנזק לתאי המח, גם בריכוזים קטנים מאוד.
    האם בריכוזים הקטנים שיש בחיסון זה בעייתי או לא? נכתוב על כך מאמר נפרד ונביא את ממצאי המדע בעניין.
    כל עוד חומר זה ובטיחותו לא נבדקו כראוי בתינוקות, כל הנ"ל הינו בגדר ספק. ניתן לקרוא עוד על החומר הזה בדף המידע של פורמאלדהיד באתר של משרד הבריאות.
  3. ג'נטימיצין/ניאומיצין – אלו הן אנטיביוטיקות שמוספות לחיסון על מנת למנוע התרבות חיידקים בתוכו.
  4. כספית – מתכת רעילה זו שהוצאה מרוב רובם של החיסונים, מתפקדת עדיין כחומר משמר לבקבוקים שמכילים מספר מנות חיסון שפעת בכל בקבוקון.
    על פי משרד הבריאות – בחיסונים שמגיעים לישראל אין כספית.
    המשמעות היא שמדינת ישראל רוכשת בקבוקונים אישיים עם מנת חיסון בכל בקבוקון (בהם אין כספית) ולא בקבוקים שמכילים מספר רב של מנות חיסון, יאמר לזכותם של מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות.

עובדה מספר שתיים
החיסון מפותח כל שנה מחדש לקראת החורף, לפי זני הנגיף המשוערים שיהיו נפוצים בחורף הקרוב ומכאן, שאין למעשה זמן כדי לבצע מחקרי בטיחות ראויים.

מחקר בטיחות ראוי הינו מחקר מסוג Randomized Controlled Trial – RCT, מחקר שבו מחלקים אקראית את קבוצת המחקר לשני תתי קבוצות, כאשר קבוצה אחת מקבלת את החיסון וקבוצה שניה מקבלת זריקה שנראית זהה לחלוטין אך מכילה חומרים שאינם פעילים (פלצבו).
עוקבים אחר שתי הקבוצות ורואים האם שיעור תופעות הלוואי זהה בין שתי הקבוצות.
והמחקר האיכותי ביותר נחשב למקר RCT שבו הנבדקים בכל קבוצה (או הוריהם, אם מדובר בתינוקות וילדים) וכן הצוות הרפואי המעורב בביצוע במחקר, לא יודעים איזו קבוצה קיבלה את החיסון ואיזו קבוצה קיבלה את 'חיסון הדמה' שלא מכיל כל חומרים פעילים (למשל זריקה של מים סטריליים).
מחקר כזה נקרא מחקר כפול סמיות, double blind.
כל מחקר אחר חשוף להטיה משמעותית של התוצאות ולכן רק מחקר RCT ובמיוחד אם הוא כפול סמיות, נחשב כתקן למבדקי בטיחות לפרוצדורות רפואיות חדשות.
החיסונים מוכנים לעונת החורף ולכן מאושרים אוטומטית על מנת לשווקם לציבור, ללא מבחני בטיחות מסוג זה וללא מבחני יעילות למניעת שפעת. יעילותם מתבררת תמיד בסוף עונת השפעת. בדיעבד.
כבר ב – 2008 פורסמה סקירה של ארגון Cochrane על חיסון שפעת [15].
ארגון חוקרים זה הינו אחד המוערכים ביותר בעולם המדעי לסקירות מדעיות.

החוקרים סקרו 51 מחקרים שונים שבדקו את יעילות ובטיחות חיסון השפעת. החוקרים כותבים בין היתר שיש כל כך הרבה ראיות חזקות להטיה של תוצאות מחקרי הבטיחות, שהם לא יכולים לעשות כלל אנליזה בעלת משמעות.
בלשון החוקרים [ההדגשה לא במקור]:
Extensive evidence of reporting bias of safety outcomes from trials of live attenuated vaccines impeded meaningful analysis

יתכן והחיסון בטוח ושיעור תופעות הלוואי שלו נמוך מאוד, אבל המדע לא מראה זאת בוודאות ולמעשה, אין מספיק מחקרים איכותיים התומכים באמירה שכזו.

עובדה מספר שלוש
למרות שבתדריך החיסונים של מדינת ישראל, חיסון השפעת מומלץ החל מגיל שישה חודשים, אין מחקר בטיחות מבוקר ואקראי שבדק את החיסון שניתן כעת בישראל, החיסון של חברת GSK, על קהל יעד זה ומול קבוצה שקיבלה פלצבו אמיתי (ולא חיסון אחר).

המינון שניתן לתינוק בין חצי שנה זהה למינון שניתן לילד בן שש שנים ואם מחליטים שקהל היעד של החיסון הינו תינוקות מגיל ששה חודשים, ראוי שיהיו מחקרי בטיחות איכותיים על קהל יעד של תינוקות בגילאי ששה חודשים.

יש לציין שיש מחקרים מהעבר שבדקו בדיעבד תופעות לוואי של חיסוני שפעת שונים, אבל אין מחקרים כאלה לכל מותגי חיסוני השפעת ובטח שאין מחקרים איכותיים, מחקרי RCT, מבוקרי פלצבו אמיתי, וכפולי סמיות וכאמור, לחיסון הניתן כעת בישראל של חברת GSK אין מחקר כזה, על פי מה שכותב היצרן בעצמו בעלון לצרכן.

עובדה מספר ארבע
בכתב תגובה לבית המשפט, במסגרת הגשת תביעה לקבלת המחקרים הקליניים שבוצעו לפני הוצאת ההמלצה לכלל הנשים בהריון להתחסן כנגד שפעת ושעלת (חיסון ה-DtaP), ענה מנהל המזון והתרופות האמריקאיות (FDA) בתגובה רשמית לקבוצת ICAN (ארגון ללא מטרות רווח בארה"ב) כי אין להם את המידע המבוקש. להלן קישור לתגובת ה – FDA בה ניתן לראות זאת.
למעשה, ה – FDA הודה בתגובה רשמית, כי ההמלצה שלהם לחיסון נשים בהריון אינה מבוססת על מחקרים כלל.
בנוסף, מחקרי בטיחות בהריון, להיעדר פגיעה בעובר – מעולם לא בוצעו.

לחלק מחיסוני השפעת בוצעו מחקרים על נשים בהריון, אולם מחקרים אלו בדקו שכיחות של הפלות, תמותה של תינוקות ומקרי אשפוז בלבד [23]. וגם נתונים אלו של תמותה ומקרי אשפוז נבדקו רק בששת החודשים הראשונים לאחר הלידה.
עיכוב התפתחותי, סיכון מוגבר למוות בעריסה (לאחר ששת החודשים הראשונים), אפילפסיה, שכיחות אלרגיות למזון, מחלות אוטואימוניות, בעיות קשב וריכוז/בעיות התנהגות ועוד, לא נבדקו ולא בוצע כל מעקב ארוך טווח אחרי בריאות ותחלואה בקרב תינוקות שאימהותיהם חוסנו בהריון, מעולם.

גם המחקר שכן נעשה ובדק תמותה ומקרי אשפוז [23] שפורסם בכתב העת המכובד Pediatrics היה מחקר מסוג case–control study, שהינו מחקר שבוחר את הנבדקים בדיעבד ונחשב לנחות ביחס למחקרי RCT, ביחס לחוזק המסקנות שלו. מחקר מסוג case contor study הינו מחקר שחשוף הרבה יותר להטיות לעומת מחקר RCT.
למעשה לא מצאנו מחקרי בטיחות ארוכי טווח מסוג RCT על תינוקות עד גיל שנתיים, תקופה קריטית בהתפתחות המוח. אלו מחקרים שאין שום בעיה לבצע אותם והם המחקרים שמתבקשים שיהיו כאשר באים לבצע פרוצדורה רפואית על תינוקות בריאים, במיוחד כאשר בפרוצדורה זו מזריקים לתינוקות חומרים שנמצאו כפוגעים במחסום הדם המוחי.
למרות זאת, חיסון השפעת מומלץ ללא כל הסתייגות מצד הרופאים ומצד רשויות הבריאות, גם לתינוקות מגיל שישה חודשים ומעלה.

עובדה מספר חמש
על פי הצהרת חברת GSK באחד מחיסוני השפעת שלה, בטיחות חיסון השפעת לנשים מניקות מעולם לא נבדקה.
היצרן מוסיף שמעולם לא נבדק האם מרכיבי החיסון עוברים לחלב האם.

עובדה מספר שש
חיסוני שפעת מעולם לא נבדקו לגבי האפשרות שהם גורם לנזק ל – DNA או לכך שהם קרצינוגנים (מגדילים סיכון לסרטן).

עובדה מספר שבע
רופאים ורשויות הבריאות ממליצים כל שנה להתחסן כנגד שפעת.
כך שאדם בישראל אמור לקבל על פי רשויות הבריאות והרופאים, עשרות רבות של מנות חיסון שפעת במשך חייו.
יתכן וחלק מהחומרים בחיסון נאגרים בגוף וגורמים לנזק מצטבר.
גם אם היה מחקר בטיחות ראוי, לכל שכבות האוכלוסייה, המראה שקבלת מנת חיסון שפעת בודדת, הינה בטוחה לחלוטין, הרי שצריך מחקר שמראה שגם מתן עשרות מנות חיסון שפעת במהלך החיים הינו מהלך בטוח ולא גורם לנזק מצטבר.
אין מחקר כזה.

סיכום ביניים
מהעובדות שהבאנו עד כה, ניתן לומר שכל מי שבוחר להתחסן לשפעת, בעצם בוחר להיות חלק מניסוי המוני על חיסון שבטיחותו מעולם לא נבדקה כראוי ולא ידוע מה שיעור תופעות הלוואי שלו (כך על פי חוקרי ארגון קוקריין שסקרו את הספרות בנושא), בטח שלא לטווח ארוך ובמיוחד כאשר מדובר על קבלת חיסון שנה לאחר שנה.
אפילו מחקר אחד כזה שמשווה ילדים שקיבלו חיסון כל שנה במשך כל שנות ילדותם, בהשוואה לילדים שלא קיבלו את חיסוני השפעת, לא נעשה.
אשה בהריון שבוחרת להתחסן, בוחרת להכניס את עצמה ובעיקר את עוברה לניסוי על חיסון, שהשפעתו על בריאות העובר מעולם לא נבדקה.
זכותו של כל אחד לבחור להשתתף בניסוי, אבל ראוי שיעשה זאת כאשר הוא מודע לכך.

עובדה מספר שמונה
יש מספר זנים לנגיף השפעת ותתי זנים רבים.
הנגיף גם עובר שינויים תכופים מאוד.
יצרני החיסונים נאלצים להמר מי הם הזנים שיהיו נפוצים בכל שנה וכנגדם לייצר את החיסון.
לא פעם, יש פספוס משמעותי בבחירת הזנים, כך שמחסנים את האוכלוסייה (כולל נשים בהריון וילדים) בחיסון שמכיל חומרים שחלקם ידועים כרעילים, בעוד יעילות החיסון לא ידועה.

הנה מספר "גזרי עיתון" משנים קודמות בהם רופאים אומרים "שגם השנה חיסון השפעת לא היה יעיל דיו".

ניתן לראות בשורות התחתונות של צילום מסך זה (למעלה) ש"גורמים בבתי חולים שונים העריכו כי כשלושה רבעים מהאנשים שהגיעו לחדרי מיון בגלל מחלת השפעת – היו כאלה שחוסנו".

עובדה מספר תשע
מבדקי היעילות שעושים לחיסון בודקים רק האם נוצרים נוגדנים כנגד חלבוני מעטפת נגיף השפעת.
יכולתם של הנוגדנים הללו למנוע את המחלה לא נבדקת.
גם אם מוצאים שהחיסון אכן גורם להיווצרות נוגדנים, אין שום ערובה לכך שזה יביא להגנה מפני נגיף השפעת.
כך שלמעשה, כאשר משוחרר חיסון שפעת חדש לשוק, ליצרנים ולרשויות הבריאות אין שום מושג האם ועד כמה החיסון יהיה יעיל במניעת המחלה!

בסקירה משנת 2007 שפרסם ארגון Cochrane החוקרים סקרו 48 מחקרים שכללו סה"כ מעל 66,000 איש בגילאי 18-65 [16].
למרות עשרות המחקרים וכמות הנבדקים הגדולה, כנראה בגלל איכות ירודה של המחקרים עצמם, החוקרים כותבים שלא ניתן להגיע לכל מסקנה לגבי השאלה האם חיסוני השפעת הקטינו את שכיחות הסיבוכים הקשים מהמחלה. בלשון החוקרים:
There is insufficient evidence to assess their impact on complications
כך שאם אתם שומעים בתקשורת שמפחידים אתכם מפני סיבוכי השפעת, תדעו שאין מספיק מידע מדעי כדי להגיד שחיסון האוכלוסייה ימנע סיבוכים אלו.

לגבי מספר ימי אשפוז ואובדן ימי עבודה, כותבים החוקרים:
It did not change the number of people needing to go to hospital or take time off work
כלומר, סקירת כל המחקרים האיכותיים ביותר שנמצאו על חיסוני שפעת עד שנת 2007, מסכמת ואומרת שחור על גבי לבן, שחיסוני שפעת לא הקטינו את מספר ימי האשפוז ולא השפיעו על מספר ימי ההעדרות מהעבודה.

זו הייתה סקירה משנת 2007.
ב – 2018 פורסמה סקירה עדכנית [17].
בסקירה זו נכללו 52 מחקרים קליניים על כ – 80,000 איש שבדקו את יעילות חיסוני השפעת.
החוקרים כותבים ששכיחות השפעת פחתה מקצת יותר מ – 2% בקרב הלא מחוסנים, לקצת פחות מ – 1% בקרב המחוסנים. בלשון החוקרים:
Healthy adults who receive inactivated parenteral influenza vaccine rather than no vaccine probably experience less influenza, from just over 2% to just under 1%
עוד הם כותבים שמסקירת כל המחקרים בנושא, נמצא שההגנה של חיסון שפעת על נשים בהריון וילודים הינה נמוכה מאוד.
גם בסקירה עדכנית זו מ – 2018 החוקרים כותבים שהם לא מצאו ראיות לכך שחיסון השפעת מקטין שכיחות של סיבוכים חמורים מהמחלה (הסיבה המרכזית שרשויות הבריאות קוראות לציבור להתחסן!). בלשון החוקרים [ההדגשה לא במקור]:
We did not find any evidence of an association between influenza vaccination and serious adverse events in the comparative studies considered in this review

עוד הם כותבים, שמסיכום כל המחקרים בנושא, מתברר שיש צורך לחסן 71 אנשים בריאים כדי למנוע מקרה אחד של שפעת.
לגבי הפחתה בימי אשפוז, הם כותבים שמניתוח סטטיסטי נראה שחיסונים הביאו להפחתה בסיכון לאשפוז מ – 14.7% ל – 14.1%. תועלת קטנה מאוד, אך הם כותבים שלא ניתן לשלול תועלת גדולה יותר עקב שונות גדולה בנתונים הסטטיסטים.

לגבי אובדן ימי עבודה, גם פה הם מחזקים את המסקנות של הסקירה מ – 2007. הם כותבים שאין השפעה או שיש השפעה זעומה על אובדן ימי עבודה כאשר משווים מחוסנים ולא מחוסנים.
בלשון החוקרים [ההדגשה לא במקור]:
Vaccines may lead to little or no small reduction in days off work

אירוע מיוחד שמתועד בספרות הרפואית הינו על ספינה של הצי האמריקאי שמתוך 102 חיילים, 25 מהם חלו בשפעת למרות אחוז התחסנות של 99% [32].
התברר שהזן בו חלו, היה הזן שהיה בחיסון.

עובדה מספר עשר
במחקר שהתפרסם בנובמבר 2019 בכתב העת המדעי המכובד journal of clinical immunology נמצא שלחיסון שפעת יעילות מופחתת משמעותית בנשים בהריון, לעומת נשים שאינן בהריון [4].

מחקר מ – 2004 בדק גם הוא את סוגיית יעילות החיסון לנשים בהריון [29].
החוקרים כותבים שמקרי האישפוז וביקורים אצל רופא הקהילה עקב שפעת או מחלת דמוית שפעת, היו זהים בין נשים שחוסנו וכאלו שלא.
עוד כותבים החוקרים, שתינוקות לאמהות שחוסנו בהריון היו בסיכון זהה לשפעת או לדלקת ריאות, בהשוואה לתינוקות שאימהותיהן לא חוסנו בהריון.
כמו כן, מתן חיסון שפעת לאם בזמן בהריון לא הקטין את מספר הביקורים במרפאות עקב מחלות דמויות שפעת של התינוק או עקב דלקת אוזניים.
החוקרים כותבים שלמרות שיש מחקרים שמראים ייצור נוגדנים כנגד שפעת בקרב נשים בהריון, ייצור נוגדנים זה כל הנראה לא מקנה הגנה לנשים וגם לא לתינוקות שייוולדו.

בסקירה של Cochrane מ – 2018 על יעילות חיסוני שפעת הם כותבים כך:
No data were available on efficacy against seasonal influenza during pregnancy
כלומר, אין מידע על היעילות של חיסוני שפעת בקרב נשים בהריון.
למרות כל זאת, רופאים ורשויות הבריאות ממליצים לכל אשה בהריון לקבל את החיסון.
לאור העדר מחקרי בטיחות ארוכי טווח לתינוקות של נשים שקיבלו את החיסון בהריון ולאור היעילות המאוד מופחתת של החיסון לנשים בהריון, כלל לא ברור מדוע רופאים ממליצים לכל אשה בהריון להתחסן לשפעת.

עובדה מספר אחת עשרה
על פי הצהרת היצרן, לחיסון השפעת יעילות מופחתת משמעותית באנשים מעל גיל 65.
למרות זאת, הרופאים ורשויות הבריאות ממליצים במיוחד לקשישים להתחסן!

בגוף ישנם חלבונים אשר מנטרלים רעלים. בבדיקות בטיחות לתרופות, נעשית בדיקה של השפעת חומרים אלו על מערכת זו (מערכת הציטוכרום). במידה ותרופה מסוימת גורמת לירידה של אחד החלבונים האלו, יש צורך לבדוק את האינטרקציה של התרופה עם תרופות נוספות על מנת לוודא בטיחות.
חיסון השפעת גורם לירידה של אחד החלבונים במערכת זו, חלבון ה – P450.
היות ואנשים מבוגרים צורכים לרוב תרופה אחת או יותר, לקיחת החיסון עלולה לגרום לעליה ברמת התרופה בדם, מעל הרמה שנבדקה כבטוחה, עקב היעדר פירוקה ביעילות, דבר אשר עלול לסכן בריאותית את המטופל.
למרות שהיצרן מציין זאת מפורשות בעלון לצרכן של החיסון, בתדריך החיסונים של משרד הבריאות, אין כל אזכור לכך וגם אין כל מחקר שבדק את האינטרקציה בין החיסון לתרופות.

מעבר להצהרת היצרן עצמו על יעילות מופחתת של החיסון באנשים מעל גיל 65, בוצעו מחקרים מסודרים שבדקו זאת. הנה מה שהם מצאו.
סקירת מחקרים של ארגון קוקריין משנת 2006 מצאה שהחיסון הראה יעילות בהפחתת הסיכון לשפעת, דלקת ריאות ותמותה בקרב מבוגרים החיים בבתי אבות, long-term care facilities וזאת אם הזנים בחיסון אכן תאמו את הזנים שתקפו באותה שנה [19].
לעומת זאת, החוקרים כותבים, שלמבוגרים מעל גיל 65 החיים בביתם, החיסון לא הראה יעילות משמעותית בהפחתת מקרי השפעת, דלקת ריאות וסיבוכי שפעת.

סקירה נוספת של קוקריין על יעילות ובטיחות החיסון למבוגרים מעל גיל 65, פורסמה ב – 2018 [20].
סקירה זו מצאה הפחתה בסיכון לשפעת בקרב תת אוכלוסיה זו, מ – 6% סיכון לשפעת בקרב לא מחוסנים ל – 2.4% סיכון לשפעת בקרב מחוסנים, אך החוקרים כותבים שהראיה הזו חלשה מכיוון שהייתה הטיה משמעותית בתכנון המחקרים. בלשון החוקרים [ההדגשה לא במקור]:
The evidence for a lower risk of influenza and ILI with vaccination is limited by biases in the design or conduct of the studies

לגבי כלל המידע על יעילות ובטיחות חיסוני שפעת כותבים החוקרים שהמידע הקיים הינו לא מספק ובאיכות ירודה ולא מאפשר לקבוע מדיניות בקשר ליעילות ובטיחות החיסון לאוכלוסיה מעל גיל 65.
החוקרים לא בוחלים במילים ובלשונם:
The available evidence relating to complications is of poor quality, insufficient, or old and provides no clear guidance for public health regarding the safety, efficacy, or effectiveness of influenza vaccines for people aged 65 years or older

חוקרים בלתי תלויים, כותבים שהמידע על יעילות ובטיחות החיסון באנשים מעל גיל 65 הינו לא מספק ובאיכות ירודה ולא מאפשר לקבוע מדיניות.

מחקר מקיף שפורסם ב – 2005 בדק את השפעת חיסוני השפעת על התמותה משפעת בשנים 1968-2001 [30].
החוקרים כותבים שעל פי מחקרים תצפיתיים, חוקרים שונים הגיעו למסקנה שחיסון שפעת מונע תמותה ב – 50% בקרב קשישים. החוקרים במחקר הנוכחי הלכו ובדקו את הנתונים.
הם גילו שלמרות שאחוז ההתחסנות עלה משמעותית בשנים אלו (גדל פי 4), התמותה משפעת לא פחתה כלל, בכל שכבות הגיל.
בלשון החוקרים:
We could not correlate increasing vaccination coverage after 1980 with declining mortality rates in any age group
החוקרים מסכמים שהמחקרים התצפיתיים שגו בהערכת יתר משמעותית לתועלת חיסון השפעת.

סקירה שפורסמה בכתב העת המכובד Vaccines, כותבת מילים קשות ביותר [31].
החוקרים כותבים שמחקרים תצפיתיים אמנם הראו הפחתה ב – 50% בתמותה מכל סיבה שהיא בתקופת החורף בקרב קשישים, אך מהתבוננות בנתוני היבשים לאורך השנים, כותבים החוקרים, רואים שלא הייתה כל הפחתה בתמותה משפעת למרות שכמות המתחסנים גדלה פי 4.
כמו כן, הם כותבים שאין מחקרים מבוקרים, מחקרי RCT שהראו שאכן חיסון שפעת לקשישים הפחית תמותה.
עוד הם כותבים שלא הגיוני שחיסון שפעת הפחית תמותה מכל סיבה שהיא, כאשר התמותה משפעת היא 5% בלבד ממקרי התמותה של קשישים בחורף.
הם מציינים שחלק מהמחקרים התצפיתיים הראו שהחיסון הביא להפחתה בתמותה עוד לפני תחילת עונת השפעת!
זו בעיניהם אחת הראיות החזקות להטיה משמעותית במחקרים תצפיתיים.
הם כותבים מילות ביקורת על כתבי עת מדעיים יוקרתיים שממשיכים לפרסם מחקרים לא איכותיים אלו.

עובדה מספר שתים עשרה
סקירה מקיפה של ארגון קוקריין שפורסמה ב – 2008 שסקרה 51 מחקרים על יעילות חיסוני שפעת כותבת שלגבי תינוקות מגיל 6 חודשים ועד שנתיים, היעילות של חיסון המכיל נגיפים מומתים הייתה זהה לפלצבו [15].
בלשון החוקרים: In children under two, the efficacy of inactivated vaccine was similar to placebo

עובדה מספר שלוש עשרה
כאמור, לחיסון שפעת יש יעילות יחסית נמוכה (בהשוואה לחיסונים אחרים ובכלל).
תת האוכלוסיה שבה החיסון מראה את היעילות הגבוהה ביותר היא גילאים 3-16.
סקירה של 41 מחקרים על מעל 200,000 ילדים בגילאי 3-16, שפרסם ב 2018 ארגון קוקריין Cochrane, מראה שבאוכלוסיה זו לחיסון יש יעילות בהפחתת הסיכון לשפעת [18].
סיכון לשפעת בתת אוכלוסיה זו ירד מ – 18% בקרב לא מחוסנים ל – 4% בקרב מחוסנים. בהחלט ירידה משמעותית בסיכון לשפעת.
באוכלוסיה זו יש לחסן 7 ילדים כדי למנוע מקרה אחד של שפעת (לעומת הצורך לחסן 40-71 מבוגרים כדי למנוע מקרה אחד של שפעת).
למרות הירידה המשמעותית בסיכון לשפעת, החוקרים כותבים שאין מידע מספק כדי להגיע למסקנה האם החיסון הפחית ימי העדרות מלימודים.
עוד הם כותבים שיתכן ויש השפעה על מספר ימי היעדרות מהעבודה שהורים לילדים צריכים לקחת בזכות החיסון לילדים, אך יתכן ואין השפעה כלל.
כמו כן, למרות כמות המחקרים הגדולה, הם כותבים שאין מידע המאפשר להגיע למסקנות לגבי השאלה:
האם חיסון תת אוכלוסיה זו מביא להפחתה כלשהי בסיבוכים הקשים של מחלת השפעת.
כלומר, אין שום ראיה לכך שחיסון ילדים בגילאים אלו יקטין את הסיכון לסיבוכים של המחלה, שזוהי הסיבה המרכזית שבעטיה רופאים ורשויות הבריאות קוראות לציבור להתחסן!
לגבי בטיחות חיסון השפעת, למרות כמות המחקרים הגדולה, כותבים החוקרים שהמחקרים לא מתארים כראוי ובצורה מסודרת את תופעות הלוואי וכנראה שהמעקב אחר תופעות הלוואי לוקה בחסר.
בלשון החוקרים [ההדגשה לא במקור]: Adverse event data were not well described in the available studies

נראה כאילו תופעות הלוואי לא באמת מעניינות את מבצעי המחקרים.

עובדה מספר ארבע עשרה
חיסון השפעת ככל הנראה לא מונע את העברת המחלה לאדם אחר.
כלומר, ככל הנראה לחיסון זה אין את אפקט חסינות העדר.
גם אם החיסון מונע את תסמיני המחלה מהאדם שקיבל את החיסון, החיסון לא מונע מהאדם המחוסן להעביר את הנגיף למישהו אחר.
יתכן והמתחסן לא יפתח את תסמיני המחלה, אבל הוא עלול להעביר אותה למישהו אחר, כגון אדם מדוכא חיסון וכו'.
בסקירת מחקרים שהתפרסמה ב – 2016 על ידי ארגון קוקריין, החוקרים בדקו האם התחסנות של עובדים במוסדות שמאכלסים אנשים מעל גיל 60, תביא להפחתה בשיעור התחלואה בקרב אותם הדיירים [5].
כלומר, הם בעצם רצו לראות האם לחיסון יש את אפקט חסינות העדר.

מה מצאו החוקרים בסקירה זו?
הם בדקו את כל המחקרים שעסקו בשאלה זו ולא מצאו שהיה כל הבדל בתחלואה של הדיירים, בין אם העובדים בחרו להתחסן ובין אם לא. חיסון העובדים במוסדות אלו לא הפחית את שיעור הזיהומים בדרכי הנשימה, לא הפחית את שיעור מקרי השפעת הוודאיים, לא הפחית מקרי אשפוז ולא הפחית מקרי תמותה בקרב הדיירים המבוגרים.

סקירה זו הינה אחת הראיות החזקות לכך שאדם שהתחסן לא מגן על סביבתו.

סקירה נוספת האם חיסון עובדי מערכת בריאות מקטין תחלואה ותמותה בקרב המטופלים שלהם, כותבת לאחר סקירת כל הספרות המדעית הרלוונטית בנושא, שאין ראיות מדעיות לכך שחיסון עובדי מערכת הבריאות הביא להפחתה בתחלואה ו/או בתמותה של המטופלים.
מילות החוקרים:

No reliable published evidence shows that healthcare workers' vaccination has substantial benefit for their patients—not in reducing patient morbidity or mortality and not even in increasing patient vaccination rates.

עובדה מספר חמש עשרה
סקירות על היקף התחלואה בשפעת מצאו ש – 3% מהמבוגרים העובדים (גילאי 18-65) שמתחסנים לשפעת, יחלו במחלה לעומת 5% מהמבוגרים העובדים שבחרו לא להתחסן לשפעת [5].

מחקר סקירה שפורסם ב – 2014 הראה שבקרב מבוגרים מעל גיל 65, יש לחסן 40 איש כדי למנוע מקרה אחד של שפעת [6,8].
ואם יצרני החיסון לא הצליחו "לקלוע" לזנים הנכונים באותו החורף, הרי שהיעילות ממש אפסית לדברי החוקרים!

עוד הם כותבים במאמר [6], שלאור המחקרים הגדולים בנושא, חיסון שפעת לא נמצא כמפחית ימי אשפוז ושעדויות לכך שחיסון שפעת מפחית תמותה הן כנראה מוטות בכוונה.
מאמר נוסף מ – 2012 מסוג systemic review and meta- analysis שסיכם ממצאים משמונה מחקרים מבוקרים (מחקרי RCT), מצא שיש לחסן בממוצע 67 איש כדי למנוע מקרה אחד של שפעת [7].

סקירת מחקרים נוספת של ארגון קוקריין מ – 2010 שניתחה נתונים מ – 17 מחקרים מבוקרים מסוג RCT לגבי יעילות חיסון השפעת, מצאה שיש לחסן 37 איש כדי למנוע מקרה אחד של שפעת, וזאת במקרה והחיסון תואם לזנים שיש באותה עונת שפעת.
לעומת זאת, אותה סקירה מצאה שאם החיסון לא קלע בדיוק לזנים הפעילים באותה עונה, יש לחסן לא פחות מ – 77 אנשים כדי למנוע מקרה אחד של שפעת [9].

זאת אומרת שעשרות אנשים צריכים לקבל את חיסון השפעת ולהסתכן בתופעות הלוואי של החיסון, על מנת למנוע מקרה אחד של שפעת.

לפי נתונים של ה – CDC חולים בשפעת בכל שנה בממוצע 8% מהאוכלוסייה.
המשמעות היא שאדם ממוצע חולה בשפעת פעם ב – 12 שנה. יעילות החיסון על פי ה – CDC עצמו היא כ – 50%.
מתרגיל מתמטי פשוט ניתן לראות שהאדם הממוצע, אם הוא מתחסן לשפעת כל שנה, מזריק את החיסון ללא שום תועלת 23 מתוך 24 פעמים, ורק בשנה אחת מתוך 24, החיסון ימנע את המחלה אצל אותו אדם.

האם בשביל למנוע מחלה פעם ב – 24 שנים, שאצל חלק ניכר מהאוכלוסייה תהיה החלמה מלאה ממנה, שווה להזריק תמיסה שמכילה חומרים שחלקם ידועים כרעילים ובטיחותה מעולם לא נבדקה כראוי, שנה אחרי שנה במשך 24 שנים?

אלו עובדות שאי אפשר להתכחש אליהן.

סיכום ביניים נוסף

לא רק שהבטיחות של חיסון השפעת מעולם לא נבדקה בצורה ראויה (מחקר RCT) ובמיוחד לא על תינוקות ונשים בהריון (השפעה על התינוק לאם שחוסנה בהריון), גם היעילות שלו נמוכה מאוד, באופן יחסי לשאר החיסונים. היעילות משתנה משנה לשנה בהתאם לדיוק של יצרני החיסונים בבחירת הזנים של הנגיף.
וגם אם החיסון מונע את תסמיני המחלה, הוא ככל הנראה לא מונע את ההדבקה ואת האפשרות להעביר את המחלה לאדם אחר.
תת האוכלוסיות היחידות בהן החיסון מראה יעילות משמעותית היא גילאי 3-16, ומבוגרים מעל גיל 65 החיים בבתי אבות ומוסדות לקשישים.

תת האוכלוסייה היחידה שנראה שיש מקום להמלצה ברורה על חיסון שפעת, שלאור כל המידע שיש למדע כיום, נראה שהיתרונות עולים על החסרונות, היא מבוגרים מעל גיל 65 החיים בבתי אבות ומוסדות סיעודיים לקשישים.
מכאן ועד המלצה גורפת לחסן את כל האוכלוסייה, כולל תינוקות מתחת לגיל שנתיים, נשים בהריון ואנשים מעל גיל 65 החיים בביתם (ולא בבתי אבות או מוסדות סיעודיים), הדרך רחוקה. רחוקה מאוד ולא מגובה במחקרים מדעיים.
אלו לא המילים שלי. אלו המילים של חוקרים בלתי תלויים מהארגון הנחשב לאמין ביותר בכל הקשור לסקירות מדעיות – ארגון Cochrane.

עובדה מספר שש עשרה
כאשר מחסנים תינוקות וילדים בגילאי בית ספר בחיסון שפעת, לא פעם מנצלים את הביקור במרפאה/טיפת חלב/הגעת האחות המחסנת לבית הספר, לצרוך השלמת חיסונים אחרים.
להלן ציטוט מתוך תדריך החיסונים של משרד הבריאות:
"ניתן לתת בו-זמנית תרכיב מומת נגד שפעת עם כל תרכיב אחר, מומת או חי מוחלש במקומות הזרקה נפרדים בגוף." [ההדגשה לא במקור].
האם יש מחקר שבדק שאין שום בעיה לתת חיסון שפעת יחד עם חיסונים נוספים באותו הזמן?
אין מחקר כזה.
משרד הבריאות גם לא מגביל את כמות החיסונים שניתן לתת בו זמנית.
כך שיתכן שתינוק בן שנה יגיע למרפאה ויקבל באותו היום גם חיסון MMRV (חצבת-חזרת-אדמת-אבעבועות רוח), גם חיסון שפעת, גם חיסון פוליו וגם חיסון להמופילוס אינפלואנזה, כי יתכן שהוא לא קיבל אותו קודם לכן.
על פי היצרן של חיסון השפעת, אין מחקרים שבדקו מתן חיסון לשפעת יחד עם חיסונים נוספים.
לאור נתון זה, לא ברור מדוע ישנה הנחיה שניתן להשלים מנות חיסון יחד עם מתן חיסון שפעת.

עובדה מספר שבע עשרה
על פי עלון היצרן של חיסון השפעת, במחקר שנעשה על ילדים בגילאי 3-17, חוסר שקט ו/או עייפות ו/או כאבי ראש נצפו בשכיחות גבוהה של לפחות אחד מכל עשרה ילדים לאחר קבלת חיסון שפעת.
תופעת לוואי נפוצה מאוד נוספת שמדווח היצרן היא כאבי שרירים. שכיחות של פחות מ 1 ל – 10 מתחסנים.
תופעת לוואי קצת פחות נפוצה, היא כאבי פרקים בעקבות החיסון. כך על פי היצרן.
בשכיחות של פחות מ 1 ל – 100 מתחסנים, יחווה המתחסן חום ורעד.
תוסיפו לזה את השכיחות הרבה של עייפות ו/או כאבי שרירים ו/או כאבי ראש וקיבלתם סימנים הדומים מאוד למחלת השפעת.
כך על פי היצרן עצמו. הוא מעיד שאחת מתופעות הלוואי של החיסון היא מחלה דמוית שפעת!

עובדה מספר שמונה עשרה
אחת מתופעות הלוואי שחשודות כמקושרות לחיסון שפעת הינה סינדרום גיליאן ברה, Guillain-Barré syndrome
סינדרום זה הינו בעצם סוג של מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון, תוקפת את מערכת העצבים ההיקפית.
שכבת הבידוד של העצבים, המיאלין, היא זו שנפגעת מתקיפה זו של מערכת החיסון.
מחלה זו עלולה לגרום לשיתוק ולנכות ובמקרים קיצוניים גם למוות.
חלק מהחולים יישארו עם שיתוק חלקי וחלקם עם צורך בכיסא גלגלים לכל חייהם.
זו מחלה יחסית נדירה. 1-2 מקרים לכל 100,000 אנשים.
בעלון לצרכן של חיסון השפעת, היצרן מעיד שהגיעו אליו דיווחים על תסמונת גיליאן ברה שהתפרצה לאחר קבלת חיסון שפעת.

משרד הבריאות מודע לזה ובתדריך החיסונים שמיועד לרופאים ואחיות הם כותבים שיש לשאול את המיועד לחיסון שפעת, האם היה לו סינדרום גיליאן ברה, שהתפרץ בטווח של ששה שבועות מהזרקת חיסון שפעת קודם ובמקרים כאלה אין לחסן אותו שוב.
כך גם כתוב באתר ה – CDC
היה ראוי לספר על תופעת לוואי אפשרית זו, גם אם היא נדירה, לפני הזרקת החיסון לאדם או לילד, בדיוק כפי שיש לומר מה הסיכונים לפני ניתוח, גם אם הם סיכונים נדירים.
כפי שתראו בהמשך, במספר מקרים פסק בית המשפט בארה"ב שתסמונת זו קרתה בעקבות חיסון שפעת ופסק פיצויים גבוהים למחוסן.

מה אומר על כך המדע?
מטא-אנליזה היא סקירה מדעית של כל המחקרים הבודדים שעסקו בשאלה מסויימת וסיכום כל הנתונים היוצאים מהם.

ב – 2015 פורסמה סקירת מתא-אנליזה בכתב העת המכובד vaccines, שעסקה בדיוק בשאלה האם חיסוני שפעת מגדילים את הסיכון לסנדרום גיליאן ברה [21].
החוקרים סיכמו נתונים מ – 39 מחקרים שונים.
תוצאות הסקירה שלהם מראות שהסיכון לסנדרום גיליאן ברה עולה בממוצע ב – 41% בקרב אנשים שהתחסנו לשפעת לעומת לא מחוסנים.
כאשר מבוצע פרויקט חיסונים עקב התפרצות שפעת המונית, הסיכון לסנדרום גיליאן ברה עולה ב – 84% בקרב אלו שקיבלו את החיסון, לעומת לא מחוסנים.
כאשר מדובר בחיסון עונתי לשפעת, הסיכון לסנדרום עולה ב – 22%.
אלו לא היפוטזות שלי. אלו המסקנות של חוקרים שניתחו את כל המחקרים הקיימים בנושא!
למרות שהסיכון ללקות בסינדרום זה בעקבות חיסון שפעת הוא עדיין קטן מאוד, הוא קיים. זה לא אפס סיכון ובהשוואה לאלו שלא מתחסנים, מדובר על עליה בסיכון של לפחות 22%.

סקירה נוספת על הנושא פורסמה ב – 2013 בכתב העת המכובד LANCET.
הסקירה בדקה רק את השפעת החיסון המומת והם התייחסו למבצע החיסון בשנת 2009 בעקבות התפרצות שפעת [22].
גם שם החוקרים מציינים שחיסון השפעת המומת, מעלה במעט את הסיכון לסנדרום גיליאן ברה. החוקרים כותבים שלמרות זאת, יתרונות החיסון המומת בעת מגפה עולים על החסרון הזה.
מהחישובים שלהם, על כל מיליון מתחסנים לשפעת יהיו 1-2 מקרים נוספים של סנדרום גיליאן ברה.
המשמעות היא שאם כל אזרחי ישראל יתחסנו, כפי שמשרד הבריאות רוצה וכפי שקופות החולים קוראות לציבור לעשות, הרי שמדובר על 8-16 מקרים נוספים של חולים בסנדרום גיליאן ברה מידי שנה!

מדובר על סנדרום שעלול לפגוע בצורה קשה ולהשאיר נכות לכל החיים.
האם זה לא משהו שראוי להגיד לאנשים?
יכול להיות שההפחתה בתמותה משפעת (הוכח בוודאות רק בחולים מעל גיל 65 שנמצאים במוסדות) שווה את המחיר הזה, כפי שכותבים החוקרים בסקירה זו. אבל ראוי ליידע את האנשים בתמונה המלאה ולתת להם להחליט על גופם.


עובדה מספר תשע עשרה
רופאים ורשויות הבריאות ממליצים לאזרחים להתחסן כל שנה.
אבל יש כבר עדויות מחקריות שחיסונים בחיסון שפעת שנה אחרי שנה, פוגעים ביעילות של החיסון!
ככל שמקבלים יותר חיסוני שפעת, כך הולכת ופוחתת יעילות החיסון.

ב – 2015 פורסם ב – Canadian Medical Association סקירה על תופעה זו [10].
כבר ב – 2014 פורסם בעיתון המדעי Clinical Infectious Diseases שבקרב אנשים שקיבלו כל שנה חיסון לשפעת במשך חמש השנים הקודמות, יעילות החיסון הייתה פחותה משמעותית בהשוואה לאלו שהתחסנו רק בשנה קודמת או בכלל לא.

למעשה, לאור המידע שכרגע הבאנו, ההמלצה להתחסן כל שנה, עלולה להיות המלצה מסוכנת!
אולי נכון יותר "לשמור" על היכולת הזו למצבים בהם האדם נאלץ לקבל תרופות שמדכאות את מערכת החיסון, או לקשישים.
זו רק תיאוריה. דרושים מחקרים גדולים שיבדקו זאת, אבל העדויות שכבר מתחילות להצטבר על סוגיה זו, מעידות שמאוד יכול להיות שכך הם פני הדברים ושיש צורך במשנה זהירות.
ובכלל, המידע הנ"ל התקבל בעקבות בדיקה שנעשתה חמש שנים אחורנית.
מי יודע מה ההשפעה של עשרות חיסוני שפעת על מערכת החיסון שלנו, שנה אחרי שנה?
מעולם לא נבדק.

מסתבר שיש כבר מספר מחקרים נוספים שמצאו שהיעילות של חיסון השפעת הולכת ופוחתת כאשר מחסנים מידי שנה.
מחקר שפורסם ב- 2017, מצאה שבקרב מבוגרים מגיל 65 ומעלה, יעילות החיסון הממוצעת בעונה 2016/2017 במדינות אירופה הייתה 17% [24].
בקרב גילאים 65-79 היעילות של חיסון השפעת הייתה 25% ואילו בקרב אנשים מעל גיל 80, היעילות הייתה 10%.
כאשר החוקרים הצליבו מידע על חיסונים קודמים, התברר להם, שבקרב המבוגרים הנ"ל, אם הם התחסנו גם שנה קודם לכן (עונת 2015/2016), יעילות החיסון ב – 2016/17 הייתה 2%- .
כלומר, מדובר על יעילות שלילית! חיסון בשנה קודמת הפחית את היעילות של החיסון בשנה העוקבת והגדיל את הסיכון לחלות בשפעת!

בקנדה בעונת 2014/15 יעילות החיסון נגד (A(H3N2 עמדה על 53% בקרב מי שחוסן רק באותה העונה [25].
לעומת זאת, בקרב אלה שחוסנו גם בעונה הקודמת יעילות החיסון הייתה שלילית (32%-).
בקרב אלו שחוסנו בשתי העונות הקודמות, היעילות של החיסון בעונה השלישית 2014/15 פחתה עוד יותר ועמדה על יעילות שלילית של 54%-.
יעילות החיסון הממוצעת הייתה שלילית ועמדה על 17%-.
החוקרים מסכמים שחיסונים לשפעת זה אחרי שנה, נמצאו כמפחיתים את יעילות החיסון.

ב – 2014 התפרסם בכתב העת המדעי Clinical Infectious Disease מחקר שבדק את יעילות חיסון השפעת על פני שמונה עונות [26].
יעילות החיסון נגד הזן (A(H3N2 בעונות 2004-2013 היתה 65% עבור מי שחוסן רק בעונה אחת.
עבור אלה שנוהגים להתחסן בתדירות גבוהה, יעילות החיסון פחתה באופן משמעותי ועמדה על 24%.
היעילות נגד זן השפעת מסוג B הייתה 75% עבור מי שהתחסן רק בעונה אחת ופחתה ליעילות של – 48% בלבד עבור אנשים עם הסטוריה של מספר חיסוני שפעת בשנים אלו.

במחקר שהתפרסם באותו כתב עת מדעי נבדקה יעילות החיסון בעונה 2010/11.
ראשית מציינים החוקרים שהסיכון להדבק בשפעת בעונה זו היה 8.5% בקרב אלו שהתחסנו ו 8.9% בקרב אלו שלא התחסנו. הבדל קטן מאוד שמעיד על יעילות חיסון נמוכה ממוצעת של כ- 31% בלבד לדברי החוקרים [27].
גם כאן כותבים החוקרים שהיעילות פחתה משמעותית בקרב אנשים שקיבלו חיסוני שפעת בעונה הקודמת.
עוד הם כותבים שאין עדות שהתחסנות מנעה הדבקות באותו משק בית. כלומר חיסון של בן זוג אחד לא מנע הדבקות של בן הזוג השני, מה שמחזק את הראיה שכנראה אין אפקט חסינות עדר בחיסון שפעת, או שהשפעתו קטנה מאוד.

במחקר מ – 2015 בדקו החוקרים את יעילות החיסון בעונת 2012/13 וגם כאן הם בדקו האם היה שוני ביעילות בהתאם למספר חיסוני השפעת שקיבל האדם [28].
היעילות של החיסון בקרב מבוגרים וילדים מעל גיל 9 הייתה 49% בלבד.
הנתון המענין הוא שבקרב ילדים מתחת לגיל 9, יעילות החיסון הייתה שלילית (מינוס 4%).
גם פה כותבים החוקרים שהיעילות היתה נמוכה עוד יותר בקרב אלו שקיבלו חיסון שפעת גם בעונה הקודמת, בהשוואה לאלו שקיבלו חיסון רק בעונה זו.

עובדה מספר עשרים
נציגי משרד הבריאות ורופאים בכירים שמתראיינים בכלי התקשורת, חוזרים השכם וערב על האמירה שהחיסונים בטוחים לחלוטין ולכל היותר עלולות להיות תופעות לוואי מקומיות במקום הזריקה.
האמנם?

היצרן בעצמו טוען אחרת ואף כותב זאת בעלון לצרכן!
ובכלל, בואו נראה מה קורה בצד השני של האוקיאנוס.
בארה"ב יש חוק שמונע מאזרחים לתבוע את יצרניות החיסונים על נזקים שנגרמו להם כביכול מחיסונים.
אותו חוק הסמיך בית משפט מיוחד, שידון בתביעות של מתחסנים שטוענים שנפגעו מחיסון.

בית משפט זה עושה כל שביכולתו על מנת לשלול את הקשר בין הפגיעה לבין החיסון, ולמרות זאת הוא פסק פיצויים גבוהים במספר מקרים של נזקים עקב חיסון שפעת.
אם הוא פסק פיצויים, המשמעות היא שהקשר בין הפגיעה לחיסון נמצא כסביר מאוד ולבית המשפט לא הייתה ברירה אלא לפסוק פיצויים לטובת התובע.

נתבונן בדוגמאות ספורות:

  • מאי 2019: אישה שנפגעה לאחר שקיבלה חיסון נגד שפעת קיבלה פיצויים על ידי בית המשפט לחיסון בארה"ב בגין הפגיעה שסבלה, בסך כולל של 2.49 מיליון דולר.
    שרון גולדינג בת ה-39 קיבלה את החיסון נגד שפעת באוקטובר 2013, ואובחנה זמן קצר לאחר מכן כחולה בטרנסורס מיאליטיס (דלקת חוט השידרה) כתוצאה מחיסון. היא לקתה בשיתוק, אובדן ראייה ופגיעות מורכבות אחרות ואושפזה במשך מספר חודשים.
  • דצמבר 2017: אדם שאובחן כחולה בתסמונת גיליאן-ברה ("GBS") בעקבות זריקת שפעת, זכה בפיצוי של 68,394 דולר כל שנה, עד סוף חייו.
  • אוגוסט 2016: אדם שאובחן כחולה בתסמונת גיליאן-ברה בעקבות זריקת TDaP ושפעת – זכה בפיצוי 55,440 דולר כל שנה, עד סוף חייו.
  • מרץ 2018: משפחתו של אדם שנפטר מתסמונת גיליאן-ברה ("GBS") כתוצאה מחיסון נגד שפעת קיבלה פיצוי על סך 325,000 דולר.
  • אדם שאובחן עם neuropathy/ מונונוריטיס היקפית כתוצאה מחיסון נגד שפעת שניתן ב – 2012, קיבל סכום חד פעמי של 125,000 דולר.

אתם יכולים לעיין באתר זה, בו מופיעות פסיקות הפיצויים שנפסקו לנפגעי חיסונים בארה"ב בשנים האחרונות.
מקרים רבים של פגיעות חיסונים משויכים לחיסון השפעת.
גם אם לא נפסקו פיצויים, כי לא תמיד קל להוכיח קשר ברור וחד משמעי בין הנזק לחיסון, חיסון השפעת עומד בראש טבלת הגשת התביעות לבית משפט זה (אין זה אומר שהוא החיסון עם כמות הנזקים הגדולה ביותר, הוא פשוט החיסון שניתן לכמות האנשים הגדולה ביותר).

מערכת הדיווח על פגיעות מחיסונים בארה"ב, מערכת VAERS, הינה מערכת אינטרנטית בה כל אדם, רופא או מטופל, יכול לדווח על פגיעה שהתרחשה לפי דעתו בעקבות חיסון.
בין השנים 1990 ל – 2010 אלו היו אירועי הפגיעות מחיסונים שדווחו בהקשר לחיסון שפעת, בארה"ב:

סה"כ אירועים מדווחים: 85,227
סה"כ מקרי מוות מדווחים: 643
סה"כ אירועים מסכני חיים ונכות צמיתה: 2403

על פי הערכות חוקרים, כמות הדיווחים למערכת הינה בין 1% ל – 10% מכלל מקרי הפגיעות מחיסונים.
כלומר יתכן והכמות האמיתית של פגיעות מחיסונים גדולה פי 10 עד פי 100.

משרד הבריאות מודע לכך שיש לחיסון השפעת נזקים ולא פעם החיסון עצמו גורם למוות.
לפני מספר שנים מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות במשרד הבריאות הודתה בעצמה שמשרד הבריאות הסתיר 15 מקרי תמותה בעקבות חיסון שפעת שאירעו בחודש אחד.
להלן הקישור לכתבה בעיתון ה"ארץ" שמדווחת על ההסתרה הזו שנחשפה.

כל אלו עובדות. לא דעות. לא גישות. לא אמונות.
עובדות.

אתם חושבים שיש טעות באחת העובדות?
אני רק בן אדם וגם אני יכול לטעות.
במידה ואתם בטוחים שיש טעות, שלחו אלינו מייל אל: [email protected]
ציינו היכן הטעות, נמקו וצרפו הוכחה (כגון, מאמר מדעי) שמוכיח שאכן טעיתי.
במידה ואכן טעיתי, לא אהסס לתקן זאת מיידית ואף לפרסם את התיקון בניוזלטר.
(אין טעם לשלוח מייל בנושא, אם אין לכם ראיה ברורה ומדעית לכך שיש טעות במה שכתבנו כאן).

זכותכם לבחור להתחסן לשפעת.
אבל לפחות כעת אתם יודעים עובדות נוספות לגבי חיסון השפעת.
מזה זמן רב שאני מוגדר על ידי משרד הבריאות כסכנה לשלום הציבור, למרות שכל מה שכתבתי ואני כותב – הן עובדות!
טרם הצלחתי להבין איך יכול להיות שכתיבה של עובדות, מסכנת את בריאות הציבור.

עד היום, למרות שמאות רבות של רופאים קראו את סדרת המאמרים 'חיסונים – ללא כל צנזורה', כולל רופאים בכירים במשרד הבריאות ואנשי מדע רבים, לא קיבלתי אפילו לא מייל/ פקס/ מכתב אחד שטוען שאני טועה באחת העובדות וגם מנמק ומוכיח זאת (כמובן יתכן ואני טועה ולא אהסס לתקן אם אכן יווכח בכך)

עכשיו אתם יודעים עובדות נוספות לגבי חיסון שפעת.

כמה מילות סיכום אישיות:
חשוב לי להדגיש שיש סיכון בכל בחירה.
אין ספק שיש סיכון בלא להתחסן. במקרים נדירים יש לשפעת סיבוכים קשים. במיוחד באנשים עם מחלות רקע קשות וכאלה החיים בבתי אבות או מוסדות סיעודיים.
אבל יש גם סיכון בלהתחסן וזה משהו שהרופאים והממסד לא אומרים.
למעשה הם אומרים את ההיפך. שאין כל סיכון בחיסון.
השאלה הגדולה היא איפה הסיכון גדול יותר.
החוקרים בארגון cochrane שסקרו את המחקרים שנעשו על חיסוני שפעת, טוענים שהדבר לא נבדק בצורה ראויה ושאין מספיק עדויות מדעיות כדי לגבש מסקנה חד משמעית.
ברוב הסקירות שלהם הם מדגישים את היעילות הנמוכה יחסית של החיסון ואת העדר המידע האמין על השיעור האמיתי של תופעות הלוואי.

יש דברים שאנחנו כן יודעים בוודאות – היעילות של החיסון באופן כללי יחסית נמוכה ובמיוחד בקרב נשים בהיריון ואנשים מעל גיל 65 וכן בקרב תינוקות מתחת לגיל שנתיים.
אין בעיה לצרוך טיפול שהיעילות שלו נמוכה. אפילו נמוכה מאוד. אם אין לזה מחיר – אין בכך שום בעיה. כל השאלה היא מה שכיחות תופעות הלוואי וחומרתן.
גם אין שום בעיה לצרוך טיפול רפואי שאולי יועיל רק פעם בעשרים שנה. גם חגורת בטיחות מועילה רק אם יש בלימת פתע במהירות גבוהה. והשאיפה היא שלא נזדקק לשירותיה לעולם.
אבל לחגירת חגורת בטיחות אין מחיר. אין תופעות לוואי. אין בזה סיכונים!
לא כך הדבר לגבי חיסון השפעת.
היחס בין היעילות של הפרוצדורה לבין הבטיחות שלה והסיכון לנזקים ממנה – הוא הדבר הרלוונטי.
וכפי שניסיתי להראות במאמר זה – יש מצד אחד עדויות רבות ליעילות נמוכה בקרב חלקים גדולים מהאוכלוסיה ומהצד השני יש חסר בנתונים על שיעור תופעות הלוואי והנזקים – פשוט כי לא בדקו זאת בצורה המתבקשת.
השיעור האמיתי של נזקי החיסון אינו ידוע כי הממסד הרפואי ויצרניות החיסונים לא מבצעים את המחקרים שיוכלו לספק את הנתונים הללו בצורה אמינה. אלו לא המילים שלי. אלו המילים של חוקרים בכירים מהארגון הבלתי תלוי Cochrane.

חשוב לי להדגיש:
המלצה להתחסן באופן גורף היא חסרת אחריות בדיוק כמו ההמלצה שלא להתחסן באופן גורף.
לאנשים מעל גיל 65, הנמצאים בבתי אבות או מוסדות סיעודיים וכדומה, כנראה שכדאי להתחסן. המחקרים מראים שלגביהם היתרונות בחיסון ככל הנראה עולים על החסרונות.
לגבי כל שאר חלקי האוכלוסיה, התשובה כלל לא ברורה והיא בטח לא חד משמעית כפי שהממסד מנסה להציג את פני הדברים.
אומר את זה בצורה ברורה:
לגבי כלל האוכלוסיה (למעט אנשים מעל גיל 65 הנמצאים במוסדות או בתי אבות), אמירה שהתועלת בחיסון עולה על הסיכון שבו, איננה מגובה מדעית.
כל מי שיטען אחרת, לא מתווכח איתי. יש לו ויכוח עם מדעני ארגון קוקריין.

את עמדת הממסד הרפואי והרופאים אתם מקבלים מהם, מהאתרים של קופות החולים, מהאתר של משרד הבריאות ומכלי התקשורת.
בשביל זה אתם לא צריכים אותי.
כאן ניסיתי להראות את הזוית הפחות מוכרת של חיסון השפעת.
זוית שלא מראים בכלי התקשורת ולא מראים באתרים של קופות החולים.
אין המטרה במאמר זה לגרום לכם לא להתחסן.
המטרה היא להביא לידיעתכם עובדות שאני חושב שראוי לדעת לפני שמקבלים החלטה על קבלת טיפול רפואי כלשהו. במיוחד כאשר מדובר על טיפול באנשים בריאים שמיועד למניעה.
שהרי אם נגרם נזק לאדם בריא, רק כי ניסו למנוע ממנו סיבוך קשה שאולי לעולם לא היה מתרחש, זה חמור מאוד.
אם הסיכון לסיבוך קשה מהמחלה הוא גדול מאוד והיעילות של הפרוצדורה במניעת הסיבוך היא גם גדולה מאוד, אולי שווה לקחת את הסיכון (הבלתי ידוע) שבפרוצדורה עצמה.

או במילים אחרות:
כדי לבצע התערבות רפואית באוכלוסיה בריאה, צריכים רמת וודאות מאוד גדולה לגבי הבטיחות של הפרוצדורה, או סיכון גדול מאוד ושכיח מאוד שמאיים על הציבור. ומה טוב שיתקיימו שני התנאים הנ"ל.
גם סיכון גדול מאוד ונפוץ מאוד שמאיים על האוכלוסיה וגם וודאות גדולה לגבי הבטיחות של ההתערבות הרפואית.

אבל לאור כל מה שאנחנו יודעים היום על מחלת השפעת ועל חיסון השפעת – לא נראה שכך הם פני הדברים. לפחות לגבי רוב האוכלוסיה.

המטרה השניה בכתיבת מאמר זה היא לפתוח בשיח ציבורי ומדעי מכובד על כל נושא הבטיחות של חיסונים בכלל וחיסון השפעת בפרט. שיח שראוי שיתקיים. שיח בין רופאים ואנשי מדע, שיהיה שקוף לציבור.
כולי תקווה שהתגובות למאמר זה יהיו ענייניות, לגופו של טיעון וללא הכפשות והשמצות.
מי ייתן ומאמר זה יהיה פתח לדיון שכה נחוץ לחברה הישראלית.
דיון לגיטימי, דיון שאין סיבה לנסות לדכא אותו ולהשתיק אותו.
השתקה של דיון מסוג זה וניסיונות לדה-לגיטימציה לדעות אחרות מאלו של הממסד, במיוחד שהן מגובות במחקרים מדעיים, הוא לא רק לא ראוי, הוא ממש סכנה לדמוקרטיה ולחברה הישראלית.

וממש לפני סיום,
מאות פניות הגיעו אלינו בעקבות בהלת השפעת, לא רק בשאלה לגבי החיסון, אלא גם בשאלה מה ניתן לעשות כדי לחזק את מערכת החיסון ולהקטין את הסיכון לחלות בשפעת ועל איזה תוספי תזונה וצמחים אני ממליץ לחיזוק מערכת החיסון ועוד.
במקום לענות לכל פניה כזו בנפרד, כתבתי מדריך קצר 'הכן גופך לחורף', בו אני נותן המלצות לחיזוק מערכת החיסון, כולל המלצות לצמחי מרפא ותוספי תזונה טבעיים מומלצים.
לקריאת המדריך 'הכן גופך לחורף', לחצו כאן.

מקווה שהמאמר הועיל לכם,
שלכם,

גיל יוסף שחר MD


הבהרה חשובה:
אין לראות במאמר זה כל המלצה שלא לחסן.
מטרת סדרת המאמרים "חיסונים – ללא כל צנזורה" היא להביא לידיעתכם עובדות שלא תמיד חשופות לציבור הרחב. עובדות שראוי לדעת לפני שמקבלים החלטה האם לעבור פרוצדורה רפואית כזו או אחרת.
המטרה השניה של סדרת המאמרים היא לפתוח בשיח מקצועי וענייני בנושא בטיחות חיסונים. שיח שראוי וצריך להתקיים. נכון לרגע זה, השיח בנושא הינו אלים, כאשר מנסים להשתיק ולצנזר את עצם הדיון ולהכפיש את כל מי שמעז לשאול שאלות, או מעז לחשוף לציבור מחקרים מדעיים שמראים זוית שונה לגבי חיסונים. עובדה זו צריכה להדיר שינה מכל מי שהחברה בישראל כחברה דמוקרטית חשובה לו.

[1] Material Safety Data Sheet Polysorbate 80. ScienceLab.com May 21, 2013

[2] Palevsky L. Aluminum and Vaccine Ingredients: What Do We Know? What Don't We Know? Website: national vaccine information center

[3] Gajdová M, Jakubovsky J, Války J. Delayed effects of neonatal exposure to Tween 80 on female reproductive organs in rats. Food Chem Toxicol. 1993 Mar;31(3):183-90.

[4] Shah NM, Imami N, Kelleher P, Barclay WS, Johnson MR. Pregnancy-related immune suppression leads to altered influenza vaccine recall responses. Clin Immunol. 2019 Nov;208:108254.

[5] Thomas RE, Jefferson T, Lasserson TJ. Influenza vaccination for healthcare workers who care for people aged 60 or older living in long-term care institutions. Cochrane Database Syst Rev. 2016 Jun 2;(6)

[6] Kolber MR, Lau D, Eurich D, Korownyk C. Effectiveness of the trivalent influenza vaccine. Can Fam Physician. 2014 Jan;60(1):50.

[7] Osterholm MT, Kelley NS, Sommer A, Belongia EA. Efficacy and effectiveness of influenza vaccines: a systematic review and meta-analysis. Lancet Infect Dis. 2012 Jan;12(1):36-44.

[8] Govaert TM, Thijs CT, Masurel N, Sprenger MJ, Dinant GJ, Knottnerus JA. The efficacy of influenza vaccination in elderly individuals. A randomized double-blind placebo-controlled trial. JAMA. 1994 Dec 7;272(21):1661-5.

[9] Jefferson T, Di Pietrantonj C, Rivetti A, Bawazeer GA, Al-Ansary LA, Ferroni E. Vaccines for preventing influenza in healthy adults. Cochrane Database Syst Rev. 2010 Jul 7;(7)

[10] Murray T. Repeated flu shots may blunt effectiveness. CMAJ. 2015 Apr 7;187(6):E180.

[11] Tian XH, Lin XN, Wei F, Feng W, Huang ZC, Wang P, Ren L, Diao Y. Enhanced brain targeting of temozolomide in polysorbate-80 coated polybutylcyanoacrylate nanoparticles. Int J Nanomedicine. 2011;6:445-52.

[12] The effect of polysorbate 80 on brain uptake and analgesic effect of D-kyotorphin. International Journal of Pharmaceutics. Volume 57, Issue 1, 15 December 1989, Pages 77-83

[13] Pardridge WM. The blood-brain barrier: bottleneck in brain drug development. NeuroRx. 2005 Jan;2(1):3-14. Review.

[14] Azmin MN, Stuart JF, Florence AT. The distribution and elimination of methotrexate in mouse blood and brain after concurrent administration of polysorbate 80. Cancer Chemother Pharmacol. 1985;14(3):238-42.

[15] Jefferson T, Rivetti A, Harnden A, Di Pietrantonj C, Demicheli V. Vaccines for preventing influenza in healthy children. Cochrane Database Syst Rev. 2008 Apr 16;(2)

[16] Jefferson TO, Rivetti D, Di Pietrantonj C, Rivetti A, Demicheli V. Vaccines for preventing influenza in healthy adults. Cochrane Database Syst Rev. 2007 Apr 18;(2)

[17] Demicheli V, Jefferson T, Ferroni E, Rivetti A, Di Pietrantonj C. Vaccines for preventing influenza in healthy adults. Cochrane Database Syst Rev. 2018 Feb 1

[18] Jefferson T, Rivetti A, Di Pietrantonj C, Demicheli V. Vaccines for preventing influenza in healthy children. Cochrane Database Syst Rev. 2018 Feb 1

[19] Rivetti D, Jefferson T, Thomas R, Rudin M, Rivetti A, Di Pietrantonj C, Demicheli V. Vaccines for preventing influenza in the elderly. Cochrane Database Syst Rev. 2006 Jul 19;(3)

[20] Demicheli V, Jefferson T, Di Pietrantonj C, Ferroni E, Thorning S, Thomas RE, Rivetti A. Vaccines for preventing influenza in the elderly. Cochrane Database Syst Rev. 2018 Feb 1;2

[21] Martín Arias LH, Sanz R, Sáinz M, Treceño C, Carvajal A. Guillain-Barré syndrome and influenza vaccines: A meta-analysis. Vaccine. 2015 Jul 17;33(31):3773-8.

[22] Salmon DA, Proschan M, Forshee R, Gargiullo P, Bleser W, Burwen DR, Cunningham F, Garman P, Greene SK, Lee GM, Vellozzi C, Yih WK, Gellin B, Lurie N; H1N1 GBS Meta-Analysis Working Group. Association between Guillain-Barré syndrome and influenza A (H1N1) 2009 monovalent inactivated vaccines in the USA: a meta-analysis. Lancet. 2013 Apr 27;381(9876):1461-8.

[23] Sukumaran L, McCarthy NL, Kharbanda EO, Vazquez-Benitez G, Lipkind HS, Jackson L, Klein NP, Naleway AL, McClure DL, Hechter RC, Kawai AT, Glanz JM, Weintraub ES. Infant Hospitalizations and Mortality After Maternal Vaccination. Pediatrics. 2018 Mar;141(3).

[24] Rondy M, Gherasim A, Casado I, Launay O, Rizzo C, ; I-MOVE+ hospital working group. Low 2016/17 season vaccine effectiveness against hospitalised influenza A(H3N2) among elderly: awareness warranted for 2017/18 season. Euro Surveill. 2017 Oct;22(41).

[25] Skowronski DM, Chambers C, Sabaiduc S. A Perfect Storm: Impact of Genomic Variation and Serial Vaccination on Low Influenza Vaccine Effectiveness During the 2014-2015 Season. Clin Infect Dis. 2016 Jul 1;63(1):21-32.

[26] McLean HQ, Thompson MG, Sundaram ME, Meece JK, McClure DL, Friedrich TC, Belongia EA. Impact of repeated vaccination on vaccine effectiveness against influenza A(H3N2) and B during 8 seasons. Clin Infect Dis. 2014 Nov 15;59(10):1375-85.

[27] Ohmit SE, Petrie JG, Malosh RE, Cowling BJ, Thompson MG, Shay DK, Monto AS. Influenza vaccine effectiveness in the community and the household. Clin Infect Dis. 2013 May;56(10):1363-9.

[28] Ohmit SE, Petrie JG, Malosh RE, Fry AM, Thompson MG, Monto AS. Influenza vaccine effectiveness in households with children during the 2012-2013 season: assessments of prior vaccination and serologic susceptibility. J Infect Dis. 2015 May 15;211(10):1519-28.

[29] Black SB, Shinefield HR, France EK, Fireman BH, Platt ST, Shay D; Vaccine Safety Datalink Workgroup. Effectiveness of influenza vaccine during pregnancy in preventing hospitalizations and outpatient visits for respiratory illness in pregnant women and their infants. Am J Perinatol. 2004 Aug;21(6):333-9.

[30] Simonsen L, Reichert TA, Viboud C, Blackwelder WC, Taylor RJ, Miller MA. Impact of influenza vaccination on seasonal mortality in the US elderly population. Arch Intern Med. 2005 Feb 14;165(3):265-72.

[31] Simonsen L, Viboud C, Taylor RJ, Miller MA, Jackson L. Influenza vaccination and mortality benefits: new insights, new opportunities. Vaccine. 2009 Oct 23;27(45):6300-4.

[32] Aquino TL, Brice GT, Hayes S, Myers CA, McDowell J, White B, Garten R, Johnston D. Influenza outbreak in a vaccinated population–USS Ardent, February 2014. MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2014 Oct 24;63(42):947-9.

אהבתם את המאמר?