הבהרה חשובה: אין לראות בכתוב במאמר זה כל המלצה שלא לחסן.
מטרת כתבה זו היא להביא מידע משלים ומגובה מדע, בנוגע לפרוצדורה הרפואית הנקראת חיסון.
אי אפשר להתעלם מפולמוס החיסונים.
במיוחד לאור התפרצות החצבת הנוכחית, שהעלתה שוב את נושא החיסונים לכותרות.
בעקבות המאמר, "מה שהרופא שלך לא יספר לך על מחלת החצבת", קיבלתי פניות רבות עם שאלות לגבי חיסונים.
אנשים רצו לדעת איך יכול להיות שיש אנשים שמתנגדים לחיסונים, כאשר כל עולם המדע תומך בהם בפה מלא ומכריז שחיסונים נבדקו במספר רב מאוד של מחקרים איכותיים ונמצאו כבטוחים למעלה מכל ספק ושכל החשש של "מתנגדי החיסונים" מקורו בדעות המסתובבות בפייסבוק ולא במדע.
הם תהו, האם כל הרופאים משקרים.
המאמר הזה ייתן לכם תשובה.
בנוסף, לרגל יציאתו לאור של הספר החשוב ביותר שנכתב אי פעם על חיסונים (ראו בהמשך), החלטתי שזו ההזדמנות להביא לכם כמה עובדות על חיסונים.
עובדות שמערכת הבריאות ממש לא רוצה שתדעו.
עובדות שיתנו לכם מענה אמיתי לשאלה, מדוע יש בכלל "מתנגדי חיסונים" והאם החששות שלהם מחיסונים מבוססות על מדע, או על מדע בדיוני…
אקדים ואומר – אני לא נגד חיסונים כאידיאולוגיה.
לחיסונים יש יתרונות. בזה אין ספק.
אבל יש בהם גם סיכונים. גם בזה אין ספק.
אני לא נגד חיסונים כאידיאולוגיה. אני בעד האמת.
אז הנה היא לפניכם, כפי שמעולם לא הצגתי אותה בפומבי.
ללא כל צנזורה.
חיסון הינו פרוצדורה רפואית, בדיוק כמו דיקור מי שפיר, בדיקת קולונוסקופיה, הוצאת שקדים ועוד.
הזכות הבסיסית של כל אדם, שגם מעוגנת בחוק זכויות החולה, נקראת הזכות להסכמה מדעת.
הסכמה מדעת פירושה, שיש לתת למטופל את כל המידע הרלוונטי לגבי הפרוצדורה הרפואית שהוא עומד לעבור.
החל מהיתרונות שלה וכלה בסיכונים ובנזקים שעלולים להתרחש בעקבות הפרוצדורה.
חלק מהמידע הרלוונטי למטופל, על מנת לקבל החלטה עם הסכמה מדעת, קשור לבטיחות של הפרוצדורה.
גם אם אין מידע מוכח על נזקים עקב ביצוע הפרוצדורה, במידה והפרוצדורה לא נבדקה במחקרים קליניים איכותיים, מבוקרים וראויים, על המטופל לדעת זאת.
במידה וזה לא נאמר לו, המשמעות של נתון זה, היא שהמטופל בעצם משמש כנבדק בניסוי לא רשמי, שלא בידיעתו ושלא בהסכמתו…
הסתרה של מידע כזה, בנוגע לאיכות המחקרים שנעשו על הפרוצדורה, פירושה מניעת הזכות של הסכמה מדעת מהמטופל.
כאשר מדובר בהזרקה של חומרים לגוף, הסכמה מדעת פירושה גם ידיעה של מכלול החומרים המוזרקים, מה הבטיחות שלהם על פי המחקרים המדעיים ומה הסיכונים שיש בהם.
כאשר מבוצעות באדם מספר פרוצדורות רפואיות בפרק זמן נתון כלשהו, גם אם לכל פרוצדורה בנפרד יש מחקרים שהוכיחו את בטיחות הפרוצדורה, יש לבדוק גם את בטיחות ביצוע כל הפרוצדורות יחדיו באותו פרק זמן מדובר, על מנת לוודא שהשילוב שלהם יחד אינו גורם לנזקים שלא נצפו בעקבות כל פרוצדורה בנפרד.
הדבר נכון במיוחד כאשר מזריקים חומרים לגוף.
חומרים שמצטברים ברקמות מהזרקה להזרקה.
גם אם הזרקה אחת נמצאה כבטוחה, אי אפשר לומר שהזרקות חוזרות ונשנות הן בטוחות, על סמך העובדה שכל הזרקה בנפרד נמצאה כבטוחה.
משל למה הדבר דומה?
נניח שהיה לנו מחקר שמוכיח שעישון 20 סיגריות באופן חד פעמי, לא מגדיל את הסיכון לסרטן הריאות.
האם אפשר לומר על סמך מחקר זה שניתן לעשן גם ביום הבא 20 סיגריות וגם ביום שלאחריו וכו' וכו' כך במשך 5 שנים והסיכון לסרטן הריאות לא יעלה, שהרי יש מחקר שהוכיח ש – 20 סיגריות ביום אחד, באופן חד פעמי, לא העלו את הסיכון לסרטן הריאות?
הרי ברור שיש לבצע מחקר שבודק עישון של 20 סיגריות ביום במשך 5 שנים כדי להגיע למסקנה כזו.
לצערי, חיסונים הינם פרוצדורות רפואיות שמבוצעת ללא הסכמה מדעת.
הנה כמה עובדות שכנראה לא ידעתם על חיסונים.
עובדות שהממסד הרפואי היה חייב להגיד לכם, על מנת שהזרקת החיסון תחשב לפעולה שנעשית בהסכמה מדעת.
עובדה מספר 1:
בכל חיסון, מעבר לוירוס/החיידק המומת או המוחלש (האנטיגן) או חלקים ממנו, יש גם חומרים משמרים ובחלק מהם גם חומרים נוספים (אדג'ובנטים) שתפקידם להביא בין היתר לפעילות מוגברת של מערכת החיסון (וזאת כדי לייצר מספר רב של נוגדנים) וכן תאים או שיירי תאים עליהם גודל הוירוס או החיידק.
חומרים אלו יכולים להיות פורמלדהיד, אלומיניום, תאים של עוברים אנושיים או שיירים שלהם ועוד.
חלק מחומרים אלו מוגדרים על ידי רשויות הבריאות בעולם כחומרים קרצינוגניים או כבעלי השפעה שלילית על מערכת העצבים.
עובדה מספר 2:
תוכנית החיסונים בישראל (וגם בשאר מדינות העולם המערבי) מעולם לא נבדקה בשום מחקר קליני מבוקר בהשוואה לפלצבו.
גם אם כל חיסון נבדק ונמצא כבטוח, הזרקה של עשרות מנות חיסון מגיל אפס ועד גיל שנתיים מעולם לא נבדקה בשום מחקר קליני מבוקר ואקראי, כפי שצריך להיות.
האם הייתם מוכנים לעשן כל יום 20 סיגריות, במשך 5 שנים, על סמך מחקר שהראה שמנה חד פעמית של 20 סיגריות לא גרמה כל נזק?
כך בדיוק מתנהלת תוכנית החיסונים בישראל.
עובדה מספר 3: (אתם תתקשו להאמין לה, אבל היא אמת לאמיתה!)
אף חיסון, מאלו הניתנים היום במדינת ישראל, לא עבר מחקר קליני מבוקר ואקראי וכפול סמיות בו השוו אותו לפלצבו אמיתי.
נסביר את הדברים:
כאשר בודקים בטיחות של תרופה/חיסון, יש להשוות אותו למתן חומר שעליו אין שום ספק שהוא בטוח ושאינו גורם נזק.
החומר היחיד שעונה על הקריטריון הזה בוודאות הינו מים.
כאשר רוצים לבדוק בטיחות של חיסון, ראוי לקחת קבוצת ילדים בגילאים אותם רוצים לחסן, לחלק אותם אקראית לשתי קבוצות.
קבוצה אחת תקבל את החיסון וקבוצה שניה תקבל זריקה של מים סטריליים (סליין).
גם ההורים וגם הצוות הרפואי לא ידעו איזה ילד קיבל את החיסון ואיזה ילד קיבל את המים הסטריליים (המזרקים יראו זהים לחלוטין).
מחקר כזה, בו גם הנבדקים (או הוריהם כאשר מדובר בילדים) וגם הצוות הרפואי, אינם יודעים מי שייך לאיזו קבוצה, נקרא מחקר כפול סמיות (double blind).
יש לעקוב אחרי הילדים הללו במשך מספר שנים כדי לבדוק האם יש הבדלים בשכיחות של אפילפסיה, חרשות, מוות בעריסה, אוטיזם, סרטן, בעיות התפתחותיות והתנהגותיות, פיגור, מחלות אוטואימוניות ועוד.
רק מחקר כזה, שיבוצע על כמות ילדים גדולה (לפחות 3000 ילדים וזאת על מנת לזהות הבדלים גם בתופעות יחסית נדירות באוכלוסייה), אם יראה שאין הבדל בשכיחות מחלות אלו בין שתי הקבוצות, יכול להוכיח שאכן חיסונים בטוחים.
מחקר כזה מעולם לא בוצע, על אף חיסון הניתן במדינת ישראל.
לא רק שלא בוצע מחקר כזה, שעקב אחר הילדים במשך מספר שנים, לא בוצע מחקר כזה אפילו לא למשך חודשים ספורים, כדי לראות האם יש למשל עליה בסיכון למוות בעריסה, נסיגה לאוטיזם ועוד.
בואו נבין את המשמעות של הדברים.
לא רק שתוכנית החיסונים בכללותה ומתן מנות רבות של חיסונים בפרקי זמן קצרים, מעולם לא נבדקו בצורה מבוקרת, אקראית, כפי שמקובל בעולם הרפואה, אלא גם כל חיסון לבדו לא נבדק בצורה ראויה כדי להבטיח שהוא אכן בטוח!
זו משמעות שהמח מסרב להאמין לה.
זה הרי לא באמת הגיוני. זה נשמע כמו מדע בדיוני.
זו הרי טענה חמורה מאין כמותה כנגד רשויות הבריאות שאמונות על בריאותנו.
אז תשאלו בצדק, כיצד ה – FDA (ובעקבותיו משרד הבריאות בישראל) אישר את החיסונים כבטוחים?
התשובה שנעשו מחקרי בטיחות, שהשוו את החיסון השלם לזריקה שאינה מכילה את הוירוס/החיידק המומת או המוחלש (האנטיגן), אלא מכילה רק את כל שאר החומרים שיש בחיסון.
במקרים מסויימים השוו את החיסון הנחקר לחיסון אחר (שאף הוא מעולם לא נבדק בצורה מבוקרת ואקראית בהשוואה לפלצבו של מים סטריליים).
משל למה הדבר דומה?
למחקר שישווה עישון סיגריות רגילות, לעישון של סיגריות שהוציאו מתוכן את הניקוטין, אבל השאירו את כל שאר אלפי החומרים הרעילים שיש בסיגריה.
הרי ברור שאם הבעיה בסיגריה היא לא הניקוטין, אלא החומרים האחרים הנמצאים בה, מחקר כזה, לעולם לא ימצא שיש בעיה בעישון סיגריות!
שכיחות סרטן הריאות תהיה זהה בשתי הקבוצות, מה "שיוכיח" שעישון סיגריות בטוח ולא מגדיל סיכון לסרטן ריאות.
זה בדיוק מה שעשו במחקרי הבטיחות עם חיסונים!
אם הבעיה בחיסונים היא לא האנטיגן (הוירוס או החיידק), אלא החומרים האחרים הנמצאים בחיסון, מחקר כזה לעולם לא יראה שיש בעיה בחיסונים!
זאת אומרת שמחקרי הבטיחות על חיסונים מלכתחילה תוכננו כך שהם לא יכולים אפילו תיאורטית למצוא שיש בעיה בחיסונים!
מדוע חברות התרופות בחרו לתכנן את הניסוי בצורה כזו ובעצם לעקר אותו מראש מכל משמעות אמיתית בהקשר לבטיחות החיסון?
אני משאיר לכם לענות על השאלה הזו.
קשה לכם להאמין שזה המצב?
אל תאמינו לי.
בקשו מהרופאים שלכם שיראו לכם מחקרים מבוקרים ואקראיים וכפולי סמיות שהשוו את החיסון לפלצבו שהינו סליין. תאתגרו אותם.
מן הראוי שיהיו כמה וכמה מחקרים כאלה על כל חיסון (פרוצדורה רפואית שמבוצעת על מיליוני ילדים וראוי שיהיה יותר ממחקר אחד איכותי שבדק את בטיחות הפרוצדורה), אבל בואו נסתפק באחד.
אל תוותרו לרופאים שלכם.
תדרשו לראות לפחות מחקר אחד איכותי, מבוקר, אקראי וכפול סמיות שהשווה את החיסון למים סטריליים.
מדוע שנסתפק בפחות מכך, כאשר מדובר בבריאות, באיכות החיים ואולי אף בחיים עצמם של ילדינו?
זה הסטנדרט להוכחת בטיחות בעולם הרפואה.
הרופאים שלכם יודעים את זה.
האם ניתן להגיד שחיסונים בטוחים בהעדר מחקרים מסוג זה?
ניתן להגיד. כמו שניתן להגיד כל דבר.
אבל זו לא אמירה מדעית. זו היפותזה שנכון להיום אין לה שום הוכחה.
תשאלו בצדק, האם כל רופאי המשפחה ורופאי הילדים שמטפלים בנו ואחראים על תוכנית החיסונים של ילדנו, לא יודעים את זה? איך הם אומרים לנו שוב ושוב שחיסונים נבדקו כראוי במאות מחקרים ונמצאו כבטוחים? הם משקרים לנו?
התשובה היא שהרופאים שלכם מסתמכים על התשובות הרשמיות של הממסד.
99% מהרופאים מעולם לא קראו את מחקרי הבטיחות של החיסונים.
ואלו שכן קראו אותם, כנראה לא טרחו לקרוא בעיון את הפרק העוסק בשיטות המחקר, כדי לבדוק מה בדיוק היה הפלצבו באותו מחקר.
זה לא שהם משקרים לכם.
הם פשוט מדקלמים את תשובות הממסד מבלי שבדקו אותם בעצמם לעומק.
עצוב. אבל זו האמת.
תשאלו כיצד הרופאים העומדים בראש הממסד, בראש מערכת הבריאות, אלו שהרכיבו את תוכנית החיסונים בישראל ואישרו את הכנסתם לסל הבריאות, כיצד הם חוזרים שוב ושוב על הטענה שהחיסונים נבדקו כראוי ונמצאו כבטוחים?
את זה אתם צריכים לשאול אותם. ורק אותם.
האם המשמעות של כל האמור לעיל היא שלא צריך לחסן?
לא. זאת לא המשמעות.
בהחלט יתכן ויתרונות החיסונים עולים על הסיכונים שבהם.
אבל נכון להיום, אנחנו לא יודעים את זה.
הממסד הרפואי, שבידו היכולת לתכנן ולבצע את המחקרים הנכונים והראויים לבדיקת בטיחות החיסונים, כדי להכריע בשאלה האם הסיכונים בחיסונים פחותים או גדולים בהשוואה ליתרונות של הפחתת התחלואה, בוחר במודע שלא לבצע אותם.
כנראה שהוא יודע את הסיבה.
זכותו של כל אחד להחליט האם לחסן או לחסן, אבל לפחות עכשיו, לאחר קריאת הכתבה הזו, כאשר אתם יודעים שחיסונים מעולם לא הוכחו כבטוחים (הוכחה כפי שמקובלת בעולם הרפואה), ההחלטה שלכם ולא משנה מה היא תהיה, היא קצת יותר עם 'הסכמה מדעת' מאשר לפני כן.
וכך ראוי להיות.
זו הזכות שמעוגנת בחוק זכויות החולה.
זכות שאינה מתממשת כיום בכל הקשור לפרוצדורה הרפואית הנקראת חיסונים.
כעת אתם יודעים, שאם בחרתם לחסן את ילדיכם, בחרתם לצרפם לניסוי.
אולי הניסוי הקליני הגדול ביותר בהיסטוריה של המין האנושי.
זכותכם לעשות זאת. אבל לפחות תדעו מה אתם עושים.
הסכמה מדעת.
כיום, נשמעים קולות רבים בציבור הישראלי, בתקשורת וגם בקרב המחוקקים, לחוקק חוקים שיכפו הורים לחסן את ילדיהם, או שיוטלו עליהם סנקציות ומגבלות רבות (מה שנקרא חובת חיסונים).
מהי הזכות המוסרית שמתירה לכפות על אנשים להצטרף לניסוי קליני בניגוד לרצונם? אין כזאת.
אז מדוע בכל זאת נשמעים קולות כאלה? רק מסיבה אחת.
אלה הקוראים לכך, פשוט לא יודעים שחיסונים הם ניסוי קליני רחב היקף על בני אדם. הם בטוחים שחיסונים הוכחו כבטוחים על פי אמות המידה הרפואיות המקובלות.
ואם בשאלות מוסריות אנו עוסקים, הרי שהשאלה המוסרית האמיתית שחייבת להישאל היא כלדקמן:
כיצד אישרו רשויות הבריאות לבצע מחקרים בהם לקבוצה אחת ניתן חיסון ללא האנטיגן, אלא רק עם שאר החומרים שיש בחיסון?
הרי תרכיב זה חסר כל תועלת בריאותית עבורם.
הקבוצה שקיבלה את החיסון השלם, יכולה להנות ולהרוויח נוגדנים שיגנו עליה מהמחלה.
אבל הילדים בקבוצת התרכיב ללא האנטיגן, הרי לא מקבלים שום תועלת (התרכיב לא יכול לגרום להם לפתח נוגדנים) ומסכנים אותם בהזרקת חומרים שחלקם נמצאו כרעילים וזאת מבלי שהם אי פעם נבדקו בצורה מדעית ראויה, על פי אמות המידה המקובלות בעולם המחקר הרפואי.
באיזו זכות מוסרית סיכנו ראשי מערכות הבריאות את חייהם ובריאותם של אותם ילדים וזאת ללא שום סיכוי לתועלת עבורם?
האם ההורים של אותם ילדים שהשתתפו במחקרים אלו, היו מודעים לעובדות אלו?
האם הם ידעו שיתכן וילדיהם יהיו בקבוצה שלה יוזרק תרכיב המכיל רק את החומרים המשמרים שחלקם כבר הוכח כרעילים וללא החומר שאמור לגרום להם לפתח נוגדנים?
אתם מכירים הורה שהיה מסכים שבנו ישתתף בניסוי שכזה?
האם אתם הייתם מסכימים לצרף את ילדכם לניסוי כזה?
המחקרים הללו הם חריגה חמורה מכלל כללי המוסר הבסיסי בין חוקרים לנבדקים.
הם גם חריגה חמורה מכללי האתיקה של הרופאים.
הם עומדים בחריגה לשבועה של הרופאים – שבועת היפוקרטס (ראשית – אל תגרום נזק).
מי שצריך לתת צידוק מוסרי למעשיו, הם לא אלו המסרבים להשתתף 'בניסוי החיסונים הגדול', אלא אלו שביצעו ואישרו מחקרים כגון אלו וכעת רוצים לכפות השתתפות 'בניסוי החיסונים הגדול' על כלל האוכלוסיה.
מי שאמור לעמוד על דוכן הנאשמים ולהגן על עמדתו, הם לא "מתנגדי החיסונים", אלא תומכי החיסונים!
הם אלו שצריכים להביא את ההוכחות לבטיחות של כל חיסון וחיסון ושל מתן מנות חיסון מרובות בתקופת חיים קצרה.
לא במקרה בחרתי במאמר זה במשלים מעולם עישון הסיגריות.
במשך עשרות שנים, לאחר שכבר התחילו להופיע עדויות רבות לנזקים של עישון סיגריות, חברות הטבק המשיכו לטעון שהסיגריות בטוחות וכך גם חלקים מהממסד הרפואי הרשמי (שלחלק מראשיו היו קשרים כלכליים עבותים לחברות הטבק העשירות).
כיום, כבר אין שאלה. למדע אין כל ספק שעישון סיגריות מגדיל סיכון לתחלואה, הן למחלות לב והן לסרטן.
האם החיסונים יהפכו להיות המקרה השני בהיסטוריה של טעות כה הרת גורל?
ימים יגידו.
רוצים שההחלטה שלכם לגבי חיסונים תהיה עם הסכמה מדעת רחבה ומלאה עוד יותר?
אני ממליץ לכם בחום לקרוא את הספר החשוב ביותר שנכתב אי פעם על חיסונים.
הספר – 'צבים כל הדרך למטה – חיסונים: מדע ומיתוסים'.
זהו ספר חדש שבימים אלו יצא לאור.
הספר נכתב על ידי קבוצה של אנשים הבקיאים בעולם המחקרים הרפואיים וכל מטרתו היא שהבחירה שלכם לגבי חיסונים תהיה עם 'הסכמה מדעת'.
הספר מביא מאות רבות של עובדות, המגובות ברפרנסים המדעיים, שישאירו אתכם פעורי פה.
הוא מנפץ מיתוסים עליהם גדלנו, בזה אחר זה.
והוא עושה זאת באלגנטיות ובצורה לוגית. ספר מדע.
הוא מביא את כל מה שהממסד הרפואי יודע ולא רוצה להגיד לכם.
הוא לא רק מרחיב על כל נושא בטיחות החיסונים ומנתח לעומק את המחקרים בתחום, הוא גם מנתח לעומק מספר נושאים מהותיים מאוד בכל הקשור לשיח על חיסונים:
- האם באמת החיסונים אחראים לירידה בתמותה ממחלות זיהומיות ולהיעלמותן של מחלות מסוימות?
- האם כל החיסונים באמת מקנים חסינות עדר, כפי שמשננים לנו השכם וערב?
- עד כמה נחקרו תופעות הלוואי של החיסונים? עד כמה באמת רוצים לחקור אותן?
- האם רשויות הבריאות עוקבות בצורה יעילה אחר דיווחים על פגיעות מחיסונים, כפי שהן אמורות לעשות? האם הן בכלל מעוניינות לעשות זאת?
עולם שלם עומד להתגלות לכם.
כשקראתי את הספר, לא יכולתי להניח אותו מידיי.
מדי עמוד התגלו בפני עובדות רבות שלא ידעתי (חלקן כתובות במאמר זה).
המחברים ביצעו מחקר שלדעתי לא נראה כמותו על עולם החיסונים.
הוא נקרא כמו ספר מתח עלילתי.
הספר כתוב בצורה בהירה ומראה לכם שלב אחרי שלב, איך נולדו התפיסות של רוב הציבור לגבי חיסונים ומה נמצא מאחורי הקלעים של עולם החיסונים.
לא אגזים אם אומר, שהספר הזה עומד לחולל מהפכה.
אז מי כתב את הספר?
אני לא יודע. מחבריו אינם מזדהים.
תשאלו בצדק, אם הספר מגובה מדעית, מדוע המחברים של הספר נשארים בעילום שם?
האם הם פוחדים לעמוד מאחורי מה שהם כתבו?
הם לא חוששים לעמוד מאחורי הכתוב. ממש לא. הכל מגובה.
יש שתי סיבות מדוע הם בחרו לא להזדהות:
האחת היא שמחברי הספר רוצים שהממסד יגיב לגופו של עניין. לגופו של טיעון. ולא ינסה להסיט את השיח לדיון על אופיים של מחברי הספר.
אבל הסיבה השנייה מפחידה באמת.
הם בחרו להישאר אנונימיים כי הם מפחדים.
הם יודעים שהממסד וחברות התרופות העשירות מסוגלים למרר את חייהם, להכפיש את שמם, להעליל עליהם עלילות שווא, לגרום להרס הקריירה שלהם ואף להרוס את חייהם.
חלקם ממש פוחדים על חייהם כפשוטו.
העובדה שהם מפחדים, צריכה להפחיד אותנו יותר מכל.
האם במדינת ישראל 2018, אנשי מדע וחוקרים צריכים לפחד לומר את דיעותיהם, רק כי אולי הם לא הדעות של הממסד?
זה הרי מתאים למשטרים אפלים כמו באיראן, סין וצפון קוריאה.
לא למשטרים דמוקרטיים הדוגלים בסובלנות לדעות שונות (ובמיוחד אם מדובר באנשי מדע המגבים את דבריהם במחקרים מדעיים).
והאמת היא שאחרי כתיבת המאמר שאתם קוראים כעת, עם כל העובדות שהבאתי פה, גם אני מפחד.
מפחד מאוד.
אני יודע שהרשויות יכולות לנקוט בצעדים רבים כדי לפגוע בי, בשמי, בפרנסתי ועוד.
אין להן באמת עילה.
כל מה שכתבתי כאן הוא אמת לאמיתה. עובדות שכל אחד יכול לבדוק אותן בעצמו.
עובדות שראוי ומוסרי (וגם מחוייב בחוק זכויות החולה!) שכל הורה ידע לפני שהוא מאשר להזריק לילדיו את החיסון.
אבל למרות שאמירת האמת אינה עבירה על שום חוק או תקנה, לא אתפלא אם רשויות הבריאות ינסו להכפיש את שמי, להצר את צעדי או לגרום לי נזק כזה או אחר.
לא מופרך, שבעצם כתיבת הכתבה הזו, הפכתי את עצמי לאויב מספר אחת של משרד הבריאות.
רופא שמעז לשאול שאלות בפומבי על מדיניות משרד הבריאות?!?
ועוד על חיסונים? "הפרה הקדושה" של הרפואה הקונבנציונלית.
הייתכן?
אז למה בכל זאת החלטתי לכתוב את המאמר הזה ולסכן את כל מה שבניתי בעמל רב ובמשך שנים רבות?
מכיוון, שיותר ממה שאני מפחד מהממסד, אני מפחד מבורא עולם.
לא שהוא יעניש אותי, חלילה.
אני מפחד לאכזב אותו.
אני מפחד למעול בשליחות שאני מרגיש שניתנה לי.
אני יודע שקיבלתי כישרון להעביר נושאים מורכבים בצורה פשוטה ובהירה ואני יודע שמצופה ממני להשתמש בכישרון הזה כדי לעזור לאנשים.
מקווה שעזרתי לכם,
גיל יוסף שחר MD
לקריאת מאמר ההמשך בסדרה: חיסונים ללא כל צנזורה – חלק ב' לחצו כאן
לרכישת הספר 'צבים כל הדרך למטה – חיסונים: מדע ומיתוסים', לחצו כאן
הצהרה: איני יודע מי הם מחברי הספר, אין לי כל קשר למחבריו ואין לי רווח או עמלה כלשהי מרכישות הספר.
אני ממליץ עליו, כי אני באמת חושב שזה הספר הכי מקצועי, מדעי ומאוזן שנכתב אי פעם על חיסונים (וקראתי ספרים רבים בנושא). ספר חובה לכל רופא, אחות, איש מדע ובראש ובראשונה – לכל הורה.
אזהרה: אחרי קריאת הספר, שבנוי בצורה לוגית ומדעית ומוכיח כל שורה הכתובה בו באמצעות מחקרים מדעיים, אתם עלולים לשנות את דעתכם על חיסונים.
אם אתם מפחדים לשנות את דעתכם על חיסונים – אל תקראו אותו.
אל תגידו שלא אמרתי לכם.
הבהרה חשובה:
אין לראות במאמר זה כל המלצה שלא לחסן.
מטרת סדרת המאמרים "חיסונים – ללא כל צנזורה" היא להביא לידיעתכם עובדות שכנראה לא נאמרו לכם על ידי מערכת הבריאות.
המטרה השניה של סדרת המאמרים היא לפתוח בשיח מקצועי וענייני בנושא בטיחות חיסונים. שיח שראוי וצריך להתקיים. עד רגע זה, מערכת הבריאות בישראל ועמותת "מדעת" המקדמת חיסונים, לא נענו להצעה לקיים דיון כזה ולא מאפשרים את קיומו. נכון לרגע זה, השיח בנושא הינו אלים, כאשר מנסים להשתיק ולצנזר את עצם הדיון ולהכפיש את כל מי שמעז לשאול שאלות. עובדה זו צריכה להדיר שינה מעיני כל מי שהחברה בישראל כחברה דמוקרטית חשובה לו.
