איך הוא ידע? כיצד ידע הרמב"ם את מה שהמדע גילה רק בשנים האחרונות?

כולל הסיפור האישי שלי איך הגעתי דווקא לרפואת הרמב"ם + 2 טיפים לבריאות ואריכות ימים

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
כיצד ידע הרמב"ם את מה שהמדע גילה רק בשנים האחרונות?

כאשר אנחנו שומעים את הביטוי רפואת הרמב"ם, האסוציאציה שעולה בראשנו היא של מרקחות צמחים ושיקויים למיניהם, שכל קשר בינם לבין הרפואה המערבית הינו מקרי לחלוטין.
אבל האמת היא שרפואת הרמב"ם היא הרבה יותר מאשר רק מרקחות ושיקויים עתיקים.

איך הגעתי מלימודי הרפואה בטכניון להתעסק עם כתבי הרמב"ם?

במהלך לימודי הרפואה הבנתי שלרפואה המערבית יש פתרונות מעולים בכל הקשור למצבי חירום רפואיים, אך לא תמיד יש לה מענה למחלות כרוניות.
הבנתי שלהרגלי החיים שלנו בכלל ולתזונה בפרט, יש השפעה מהותית הן על האפשרות למנוע מחלות כרוניות והן על היכולת להתרפא מהן.
לצערי, במהלך לימודי הרפואה לא לומדים כמעט בכלל רפואה תזונתית ועל היכולת של תזונה למנוע ולרפא מחלות, כך שבמקביל ללימודים, התחלתי ללמוד רפואה תזונתית (Nutritional Medicine) באופן עצמאי, לאחר שעות הלימודים.
זה התחיל מקריאה של עשרות רבות של ספרים ונבירה באלפי מאמרים מדעיים בנושא.
יום אחד, נכנסתי במקרה לחנות ספרי קודש וראיתי על המדף העליון סדרת ספרים בשם 'הרמב"ם – כתבים רפואיים'. כסטודנט מתחיל לרפואה זה מאוד סקרן אותי לראות איך נראתה הרפואה לפני 800 שנה ומה לרמב"ם כבר יש לחדש לנו כיום, כאשר עומדים לרשותינו אמצעים שלא עמדו לרשותו, כגון: מיקרוסקופ אלקטרוני, הדמיות CT ,MRI אולטרסאונד, בדיקות מעבדה מתקדמות ועוד.

רכשתי את הסדרה והתחלתי לקרוא.
הקריאה הפכה מהר מאוד לקריאה בעיון, מכיוון שנדהמתי לגלות שרבים מהכללים שהרמב"ם כתב את ההסבר המדעי לנכונותם, המדע מצא רק בעשורים האחרונים והדברים תואמים בצורה מופלאה.

בעקבות ההתלהבות מהאוצר שגיליתי, הגשתי בקשה שעבודת הגמר שלי לקבלת תואר דוקטור לרפואה תעסוק בהשוואה בין רפואת הרמב"ם למדע המודרני. הטכניון אישר. העבודה כללה השוואה בין תורת הרפואה של הרמב"ם ללמעלה מ – 100 מחקרים מדעיים והיא הוכרה כעבודת גמר מצטיינת.

ממה כל כך התפעלתי כאשר קראתי את כתבי הרמב"ם?

ראשית, מצאתי תורת רפואה הוליסטית, כזו שמתייחסת לכל האספקטים בחיי האדם. החל מתזונה, תנועה, נשימה, שינה, חשיפה לשמש, יחסי אישות, מקלחות, חיים חברתיים וכמובן התייחסות ענפה למצב הנפשי-רגשי של המטופל.
האמת שריגש אותי לראות, שאצלנו, בחצר האחורית, יש תורת רפואה כל כך יפה שלא מתעלמת משום אספקט בחיי האדם ועוד כזו ששייכת לאחד מגדולי מנהיגי העם היהודי בדורותיו – הרמב"ם.

אבל במיוחד התפעלתי מההמלצות של הרמב"ם בנוגע לתזונה.
הייתי אז שקוע עמוק בעולם הרפואה התזונתית ונדהמתי לגלות שההנחיות התזונתיות שלו מדוייקות ותואמות את מה שמצאו המחקרים העדכניים ביותר.

אתן דוגמא אחת שהפתיע אותי מאוד – המלצת הרמב"ם בנוגע לאכילת דגים:

הרמב"ם כותב שרוב הדגים הם 'מזון רע' כלשונו ושיש לאכול רק דגי ים (ולא דגי מים מתוקים) וגם אז לבחור את הקטנים שבהם.
היום, עם כל האמצעיים לאנליזות מעבדה, אכן גילו שאומגה 3, חומצת השומן נוגדת הדלקת והחשובה גם למערכת העצבים, נמצאת בעיקר בדגי ים וכמעט ולא נמצאת בדגי מים מתוקים.
אבל במיוחד נדהמתי מכך שהרמב"ם ידע להגיד שכדאי להימנע מדגים גדולים ולהעדיף את הקטנים יותר.
היום אנחנו יודעים שככל שהדג גדול יותר, הוא מכיל ריכוזים גבוהים יותר של כספית, מתכות כבדות נוספות ו – PCB.


אבל בתקופת הרמב"ם העולם היה נקי!
כל העולם היה אז אורגני. לא היו חומרי הדברה ושפכים תעשייתיים שמגיעים לים.
לא היו אז תחנות כח פחמיות, שהן אלו שפולטות אדי כספית לאטמוספירה (ומשם זה יורד עם הגשם ומגיע לאוקיאנוסים).
אז מאיזה רעלים בדיוק חשש הרמב"ם?

בתקופתו הים היה נקי מרעלים. לא היה זיהום אוויר, לא היו חומרי הדברה, לא היו בתי זיקוק, לא היו שפכים תעשייתיים.
כספית ו PCB הם הרי תוצרי לוואי של המהפיכה התעשייתית, 600 שנה לאחר מותו של הרמב"ם!
הרמב"ם לא נימק מדוע הוא ממליץ להימנע מדגים גדולים.

אבל בצורה מופלאה נתקלתי במאמר מדעי מרתק, שבחן דגימות קרח שהוצאו מעומק קרחון במדינת וויומינג בארה"ב.
החוקרים הוציאו דגימות קרח משכבות שונות של הקרחון.
מסתבר שבעת היווצרות קרחון (בזמן שהוא קופא), נקלעות בתוכו בועיות אוויר.
על פי בדיקות פחמן 14, למולקולות בתוך בועית האוויר הזו, ניתן לדעת בת כמה שנים בועית האוויר שנלכדה בקרחון.
כאשר מבצעים אנליזה להרכב האוויר בבועית, מקבלים את הרכב האטמוספירה שהיה בעת שנוצרה שכבת הקרחון הזו.
בעצם מסתבר שקרחון הוא סוג של 'שבב זיכרון' להרכב האטמוספירה בתקופות קדומות.

אין לנו שום דרך אחרת לדעת מה היה הרכב האטמוספירה לולא בועיות האוויר הללו, שנלכדו בעת היווצרות הקרחון.
כאשר החוקרים בדקו את רמות הכספית באטמוספירה, באותן בועיות אוויר הם שמו לב לתופעה מעניינת. עד הופעת תחנות כח פחמיות, הייתה אמנם כספית באטמוספירה, אך היא הייתה ברמה נמוכה מאוד, מאות אחוזים נמוכה בהשוואה לרמה כיום.

אבל הדבר הבאמת מעניין שהם הבחינו בו, היה שגם בתקופות עבר, מידי פעם היה פיק חד של עליה במאות אחוזים ברמת הכספית באטמוספירה. פיק שנמשך מספר שנים ואז דעך.

החוקרים מצאו התאמה מדויקת בין הפיקים הללו ברמת הכספית לבין התפרצויות מתועדות של הרי געש ברחבי העולם.
מסתבר שכאשר הר געש מתפרץ, בין היתר גם כמויות גדולות של אדי כספית משתחררים לאטמוספירה.

אנחנו לא יודעים האם לזה התכוון הרמב"ם, אבל אין ספק שהוא ידע שגם בתקופתו יש רעלים בים (הכספית שמתנקזת לאוקינוסים) וגם ידע לומר שדג גדול מרכז כמות רעלים הרבה יותר גדולה מאשר דג קטן (כאשר משווים גרם אחד של דג קטן לגרם אחד של דג גדול).

זו כאמור דוגמא אחת. ישנן דוגמאות רבות נוספות לדיוק ההמלצות שלו. המלצות שהקדימו את זמנן ושאת הרציונל המדעי שלהם אנחנו מבינים רק בעשורים האחרונים.

איך הרמב"ם ידע את הדברים הללו?

אנחנו לא באמת יודעים.
יש דברים שבאמת לא ברור איך הוא ידע אותם.
מעבר להיותו גאון עצום, דבר שניכר בכל כתביו, הן ההלכתיים (משנה תורה), הן הפילוסופיים (מורה נבוכים) ובספרי הרפואה שלו, הוא כנראה גם ניחן בכושר התבוננות נדיר ויכולת הסקת מסקנות מופלאה.

הרמב"ם טיפל באלפי ואולי עשרות אלפי מטופלים בחייו. זה מה שהוא עשה רוב ימיו. הוא צבר ניסיון רב ולמד מהשטח.
יהיו שיגידו שמדובר גם ברוח הקודש. בכתבים רבים עתיקים, כתוב שלמנהיג עם ישראל בכל דור ודור יש סיעתא דשמיא (עזרה משמים).
אני חושב שהשילוב של ניסיון רב, שכל חריף, יכולת התבוננות, העמקה והסקת מסקנות וכנראה גם סיעתא דשמיא, הם אלו שסייעו לו להגיע לתובנות שהוא השאיר לנו בכתביו.

האם ההמלצות שלו יכולות לעזור לנו היום, במאה ה -21, להרפא ממחלות?

חד משמעית כן.
ההמלצות שלו לא רק נכונות מבחינה מדעית, אלא גם רלוונטיות מאוד לימנו ולמעשה אני סבור שהן
רלוונטיות לימנו עוד יותר מאשר לימיו של הרמב"ם!

היום אנחנו חיים בעולם הרבה יותר מזוהם, נמצאים בסטרס תמידי, חשופים למזון מעובד, ויושבים רוב היום – דברים שפעם היו מאוד שונים.

הגוף שלנו עומד היום בעומסים גדולים שלא היו בעבר. אנחנו חשופים לרעלים במזון (חומרי הדברה, חומרים משמרים ועוד), זיהום אוויר וחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית.

העלייה בתחלואה של מחלות לב, שבץ מוחי, סרטן, סכרת, יתר לחץ דם, מחלות מעיים, מחלות אוטואימוניות ועוד רק מראה עד כמה סטינו מדרך הטבע.

אנשים שיחיו לאור המלצותיו של הרמב"ם יקטינו משמעותית את הסיכון שלהם למחלות אלו וגם יאיצו את הריפוי שלהם.
אנחנו רואים אצלנו בקליניקה על בסיס יומיומי אנשים שמחלימים מסכרת, מנקים את העורקים שלהם, מורידים את לחץ הדם, נגמלים מתרופות, משפרים את בריאות מערכת העיכול שלהם וכו'.

האם המלצות הרמב"ם מספיקות, או שיש להיעזר גם בתגליות המדע מהשנים האחרונות?

קבעון מחשבתי הוא אף פעם לא דבר טוב ונכון.
הרמב"ם עצמו למד מהמדע בתקופתו – הן מהרופאים היוונים שקדמו לו והן מהרופאים המוסלמים. הוא למד מכולם והחליט לאור ניסינו בשטח מה רלוונטי ומה לא. הוא גם דיבר רבות בזכות הלימוד מאחרים (כולל שאינם יהודים) וצבירת ושכלול הידע האנושי.
כך שוודאי שבמקרים רבים המלצות הרמב"ם אינן מספיקות ויש להיעזר באמצעים נוספים.

אני מאמין שיש להיעזר בכל מה שיש לעולם להציע, על מנת לקדם בריאות וריפוי.
החל מאמצעים תזונתיים שלא היו ידועים לרמב"ם וכלה בצמחי מרפא איורוודים (מהרפואה ההודית המסורתית), הרפואה הסינית, צמחי מרפא מערביים, תוספי תזונה איכותיים המכילים מיצויים מרוכזים, שהופקו בשיטות מתקדמות ועוד אמצעים רבים אחרים מעבר לתזונה.

אני מאמין שיש לחיות כפי שהרמב"ם ממליץ. בתקופות עבר זה אולי היה מספיק, אבל במיוחד בדורנו זה לא תמיד מספיק, במיוחד כאשר כבר יש התדרדרות של הבריאות.
לא רק שאין היגיון להתעלם מתגליות המדע העדכניות, אלא שהן לא פעם מצילות חיים.
את "האני מאמין" הזה אנחנו מיישמים גם בתוכנית הלימודים ברפואה תזונתית.

השילוב בין חכמה עתיקה ומדע עדכני הוא בעיני הדבר השלם והנכון. אין לי ספק שאם הרמב"ם היה חי היום, היה תומך מאוד בגישה זו.

איפה הרפואה המערבית נכנסת לתמונה, אם בכלל?

גם לרפואה המערבית יש מקום חשוב מאוד.
אי אפשר להתעלם מכך שהיא מצילת חיים על בסיס יומיומי.
אני גם לא פוסל שימוש בתרופות או פעולות כירורגיות. יש מצבים בהם אין ברירה.
הביקורת שלי על הרפואה המערבית היא לא על עצם השימוש בתרופות או בכירורגיה, אלא השימוש הכמעט אוטומטי ומיידי באמצעים אלו למצבים רפואיים שונים.

הרפואה המערבית לא מנסה לרפא את המחלות באמצעות תזונה טבעית או שינוי הרגלי חיים.
אגב, הרופאים לא אשמים בכך. אין להם ידע ברפואה תזונתית טבעית. לא מלמדים זאת בפקולטות לרפואה.
אני חושב שצריך לשמור את התרופות לקו הטיפולי האחרון, לאחר שכל הגישות הטבעיות לא הביאו לתוצאה הרצויה, ולא להשתמש בהן כקו הטיפולי הראשון.


לכל תרופה יש הרי תופעות לוואי ובכלל, טיפול בתרופות לא מטפל בשורש הבעיה ולכן לא באמת מרפא. באמצעות תזונה טבעית ושינוי הרגלי חיים ניתן במקרים רבים ממש לרפא את האדם וגם אם לא מגיעים תמיד לריפוי מלא, מצליחים ברוב רובם של המקרים לשפר משמעותית את איכות חייו.

לסיום, תן המלצה אחת של הרמב"ם לחיים בריאים לקוראים שלנו

לבחור טיפ אחד זה ממש לא קל, כי יש הרבה טיפים חשובים.
אבל אם אני צריך לבחור אחד, אין לי ספק שהייתי בוחר בהשקעה בנפש ובנשמה שלנו על ידי קריאת ספרים שמסייעים לאמץ דפוסי חשיבה נכונים על החיים ולתרום לשלווה הפנימית שלנו.
הרמב"ם דיבר על החשיבות של קריאת ספרים שמלמדים אותנו איך להתייחס לחיים, לעצמנו, לעולם, לבורא, כי שלוות הנפש שלנו היא אחד הדברים החשובים ביותר הן למניעת מחלות והן לריפוי מחלות.

ואם אני צריך לבחור טיפ פרקטי אחד, הייתי ממליץ על הטיפ הבא:

לפני כל ארוחה, לפני המזלג הראשון שנכנס לפה, לעצור ל – 20 שניות. לעצום עיניים ולהתבונן בכל הטוב שיש לי בחיים, להתבונן בו ופשוט להגיד תודה.
הודיה אמיתית מכל הלב, היא אחד האמצעים החזקים ביותר והמהירים ביותר להגיע לשמחה. ושמחה, כתב הרמב"ם היא הכלי העוצמתי ביותר לריפוי. הרמב"ם העיד בכתביו שרבים החלימו כנגד כל הסיכויים, רק כי הם היו שמחים.

שלכם,

גיל יוסף שחר (MD)