תסמונת מוות בעריסה (Sudden Infant Death Syndrome) הינה גורם המוות השכיח ביותר בקרב תינוקות עד גיל שנה. בישראל שכיחות התופעה הינה 2 תינוקות לכל 1000 לידות.
עד היום אין הסבר מדעי לתופעה.
היא מתרחשת לרוב בתינוקות בריאים, ללא כל אזהרה מוקדמת.
מחקרים מסויימים טוענים שפגם גנטי הגורם לשיבוש בבקרת קצב הנשימה הוא הגורם לתופעה, אך טענה זו לא אושרה בוודאות.
תיאוריות רבות נוספות הועלו ע"י החוקרים, החל מזיהום חיידקי, טראומה בזמן הלידה, נזק מוחי מולד וכלה בנזק באוזן הפנימית. גם התיאוריות הללו לא הוכחו בוודאות.
בניתוח סטטיסטי של המקרים נמצאו מספר גורמים ברי שליטה שיכולים להגדיל או להקטין את הסיכון למוות בעריסה.
לצערנו הרב, לא תמיד אפשר להמליץ חד משמעית על פעולה כזו או אחרת וזאת מכיוון שלגבי חלק מהגורמים יש מחלוקת גדולה בין החוקרים לגבי איכות המחקר.
כמו כן, יש פעולות שנמצאו כמקטינות את הסיכון לתסמונת, אך נמצאו להן גם חסרונות (ראה בהמשך).
בסיכום זה, ליקטנו עבורכם את המידע המדעי והבאנו את המלצות המחקרים.
ישנן המלצות חד משמעיות, אך לחלק לא מבוטל מההמלצות יש חוקרים החולקים עליהן.
בכל מקום שבו יש מחלוקת לגבי ההמלצות הבאנו את טיעוני החולקים וזאת כדי שכל אחד יוכל להחליט לאור המידע, על פי שיקול דעתו ותחושתו.
בנושא זה אין מדע מדוייק ורב הנסתר על הגלוי.
השתדלנו לתת המלצות פרקטיות, אך לא בכל תחום הדבר ניתן לעשות בבטחון ובוודאות.
בנושא זה, המדע עדיין מגשש באפלה וההורים נאלצים לקבל החלטות על סמך מידע לא וודאי.
מטרת הכתבה לעשות לכם קצת סדר, להביא לכם את ההמלצות החד משמעיות וכן שתדעו שלגבי שאר ההמלצות, הדברים לא כל כך פשוטים וברורים, גם אם רופא הילדים שלכם אומר לכם שכך יש לעשות.
המטרה היא שלא תרגישו שאתם מסכנים את ילדכם אם בחרתם לנהוג שלא לפי המלצת רופא הילדים בנושא מסויים.
הגורמים שנמצאו כקשורים לסיכון לתסמונת מוות בעריסה
- עישון בזמן ההריון
מספר מחקרים מצאו שעישון של האם בזמן ההריון מגדיל את הסיכון לתסמונת פי שלוש.
בנושא זה, החוקרים תמימי דעים. חשיפה לעשן סיגריות לאחר הלידה נמצאה גם היא כמגדילה סיכון למוות בעריסה, על כן חשוב מאוד שגם האב לא יעשן כלל בנוכחות התינוק הנולד, לפחות עד גיל שנה (וכמובן רצוי לא לעשן כלל ליד הילד גם לאחר גיל שנה ובכלל). - אימהות בגיל העשרה גם היא נמצאה כמגדילה סיכון לתסמונת מוות בעריסה.
- תנוחת התינוק בזמן השינה – במספר מחקרים על הנושא, התברר שההמלצה להשכיב תינוקות על הגב הקטינה את הסיכון למוות בעריסה.
ככל הנראה הסיבה היא שבשכיבה על הבטן, במיוחד עם שמיכות רבות, עלול התינוק לנשום את האוויר שהוא מוציא, אוויר שעשיר בדו תחמוצת הפחמן (CO2) ועני בחמצן.
יש לציין שבזמן שהתינוק ער, חשוב להשכיבו רוב הזמן דווקא על הבטן.
שכיבה על הבטן מחזקת את שרירי חגורת הכתפיים ומעודדת התפתחות.
השכבה על הבטן גם תמנע השטחה של הגולגולת שעלולה להיגרם משכיבה ממושכת על הגב בלבד. (גולגולת שטוחה אינה מסוכנת אלא מהווה הפרעה אסטתית בלבד שחולפת כמובן).
ראוי לציין, שחוקרים רבים טוענים שההמלצה על השכבת התינוק על הגב אינה יעילה ואף מזיקה.
תינוקות שהושכבו על הגב באופן קבוע סבלו מפיגור בהתפתחות המוטורית והחברתית שלהם בהשוואה לתינוקות שהושכבו על הבטן.
כמו כן, סף הערות שלהם היה נמוך יותר (כלומר, הם התעוררו ביתר קלות גם מהפרעות קטנות).
במחקר אחד השכבה על הגב נמצאה מגדילה סיכון לדום נשימה בשינה.
תינוקות שישנו על הגב, ישנו זמן קצר יותר מאלו שישנו על הבטן וסבלו מיותר בעיות בהנעת הלסתות.
במספר מחקרים נמצא שגם השכבת התינוק על הצד העלתה סיכון למוות בעריסה כך שנראה שנכון להמליץ ששנת הלילה תהיה על הבטן [11].
בסקירת מספר מחקרים בנושא נמצא שהשכבת התינוק על הצד הגדילה את הסיכון פי 2 למוות בעריסה בהשוואה להשכבה על הגב [12].
נציין שבארה"ב השכבה על הבטן מאוד נפוצה ולמרות זאת שכיחות מוות בעריסה נמוכה בהשוואה למדינות אחרות ולכן חוקרים רבים לא בטוחים בקשר בין תנוחת התינוק לסיכון לתסמונת.
לסיכום נושא תנוחת השינה:
המחקרים אינם תמימי דעים בנושא.
בנוסף לכך, רבים חושבים שהשכבה על הבטן הייתה בעייתית כאשר היה מדובר במזרנים רכים, אך כיום, כאשר רוב רובם של המזרנים הם קשים, הטענה היא שהסיכון אינו נובע מתנוחת ההשכבה.
לעניות דעתי, לאור העובדה שבארה"ב שכיחות מוות בעריסה איננה גבוהה, למרות השכבה על הבטן ובמיוחד שכיום המזרנים קשים, אני חושב שאין בעיה בהשכבה על הבטן, במיוחד ששנת התינוק הרבה יותר טובה וארוכה בצורה זו.
- הנקה – מחקר שפורסם ב – 2003 מצא שהסיכון של תינוק יונק למוות בעריסה היה חמישית מסיכון של תינוק שלא ינק. מחקר נוסף מצא שהנקה מקטינה באופן משמעותי את הסיכון לתסמונת.
- שינה במיטת ההורים – גם בנושא זה הדעות חלוקות. מספר חוקרים טוענים שהדבר מקטין את הסיכון לתסמונת וזאת בזכות העובדה שלאמא קל יותר להניק במצב זה.
בנוסף טוענים החוקרים שסימני מצוקה של התינוק יובחנו ביתר קלות כאשר התינוק נמצא יחד עם ההורים.
לעומת זאת, מרבית המחקרים מצאו ששינה יחד עם ההורים דווקא הגדילה סיכון למוות בעריסה.
במחקר שנעשה בניו זילנד שבודד את האלמנטים המשפיעים, נמצא ששינה במיטת ההורים הגדילה סיכון למוות בעריסה רק אם האמא מעשנת, אך אם האמא לא עישנה, לא היה הבדל בין שכיחות מוות בעריסה בתינוקות שישנו עם ההורים או בנפרד.
אך בסקירת מחקרים רבים בנושא התברר ששינה עם ההורים כאשר האמא מעשנת הגדילה סיכון פי 2 למוות בעריסה, אך גם כאשר האמא לא מעשנת נמצאה עליה בסיכון פי 1.4. - חום גוף גבוה שנגרם כתוצאה מחימום יתר בחדר או לבוש בשכבות רבות מידי, נמצא גם כן קשור לתסמונת מוות בעריסה.
יש לחמם את החדר לטמפ' הנוחה לאדם מבוגר ולא יותר מזה וכן לא להלביש את התינוק במספר שכבות גבוה ממספר השכבות שאתם לובשים.
יש לציין שגם כאן, העדויות המדעיות לא חזקות ויש רבים שטוענים שלא זו הסיבה שמגדילה סיכון למוות בעריסה. - איכות המזרן – כדאי להקפיד שהמזרון עליו ישן התינוק יהיה קשיח ולהימנע מעודף מצעים סדינים וכו'. מזרן רך ומצעים ושמיכות רבות גם מעלות את הטמפ' שכאמור עלולה להגדיל את הסיכון לתסמונת.
אין לכסות תינוק בשמיכה עד מעל ראשו וכדאי לכסותו עד גובה החזה, כאשר הידיים נשארות מחוץ לשמיכה. פעולה זה תקטין את הסיכון לכיסוי מלא של התינוק. - חיסונים – הנושא שנוי במחלוקת.
במספר מחקרים רטרוספקטיבים (מחקרים באיכות יחסית נמוכה), חיסונים לא נמצאו כמעלים סיכון למוות בעריסה. גם במחקר מניו זילנד נמצא שחיסונים לא הגדילו את הסיכון לתסמונת והחוקרים טוענים שחיסונים אף הקטינו את הסיכון למוות בעריסה [13].
מחקר נוסף מאנגליה שניתח את הנתונים של מקרי מוות בעריסה בין השנים 1993 ל – 1996 מצא שחיסונים לא הגדילו את הסיכון לתסמונת [14].
מחקר נוסף מ – 2004 טען שחיידק השעלת נמצא בניתוח לאחר המוות ב 5% מהמקרים של מוות בעריסה ולטענת החוקרים דווקא החיסון לשעלת נמצא כמגן כנגד התסמונת [15].
חשוב לציין שלא נעשה מחקר התערבותי מבוקר (RCT), אקראי, עם קבוצת ביקורת שבו בדקו את שיעורי מוות בעריסה בין קבוצת מחוסנים לקבוצת לא מחוסנים.
רק מחקר כזה יכול בוודאות לאשש או להפריך קשר כלשהו בין חיסונים למוות בעריסה.
מחקרים רטרוספקטיבים ניתנים בקלות רבה להטייה ואי אפשר להסתמך עליהם כדי להגיע למסקנה ברורה בנושא. - תוספי ויטמין C במינון גבוה גם הם לא נמצאו כמקטינים את הסיכון למוות בעריסה ובמחקר אחד אף נמצאו כמגדילים את הסיכון.
- שימוש במאוורר – גם נושא זה שנוי במחלוקת בקרב החוקרים.
מחקר מ – 2008 על 500 תינוקות, מצא ששימוש במאוורר בחדר התינוק הקטין את הסיכון למוות בעריסה בכ 70%.
מחקר זה קיבל ביקורת על אופן ביצועו, בחירת הילדים למחקר ועוד, ועל כן יש חוקרים הפוסלים את מסקנת המחקר.
הם טוענים שאמנם שימוש במאוורר ככל הנראה אינו מזיק, אך אין להמליץ על שימוש בו כמניעה לתסמונת מוות בעריסה. - מוצץ – ניתוח נתונים של מספר מחקרים מגלה שרוב המחקרים מצאו ששימוש במוצץ מקטין את הסיכון למוות בעריסה.
מחקר מ 2006 מצא ששימוש במוצץ הקטין את הסיכון למוות בעריסה ב – 90%.
גם על מחקר זה, היו חוקרים שביקרו את אופן עריכת המחקר.
למרות הממצאים הלכאורה חד משמעיים, מומחים רבים לתסמונת מוות בעריסה אינם ממליצים על שימוש במוצץ כמניעה לתסמונת, וזאת עקב החסרונות הרבים של שימוש במוצץ, כגון: סיכון מוגבר לדלקות אזניים, זיהומים במערכת העיכול ונוכחות של פטריית הקנדידה בפה.
הקשר בין שימוש במוצץ להקטנת הסיכון לתסמונת אינו ברור. החוקרים הציעו מספר תיאוריות.
אחת היא שמוצץ מרחיק את האף של התינוק מהמזרון וכך שומר על נתיב אוויר פתוח.
תיאוריה נוספת טענה שמוצץ שומר על התינוק במצב של שינה קלה ולכן הוא מתעורר מכל הפרעה או חוסר נוחות. (יש לציין שזהו חסרון נוסף של המוצץ – פגיעה בעומק השינה של התינוק. שינת התינוק חיונית להתפתחותו, גדילתו, חוזק מערכת החיסון ועווד).
לסיכום – מחקרים רבים מצאו שמוצץ אכן מקטין את הסיכון לתסמונת אך שיש לו גם חסרונות לא מבוטלים. לאור זאת קשה להמליץ באופן חד משמעי וכל הורה ינהג על פי תחושתו בנושא זה.
חשוב לציין – נמצא שתינוק שמכחיל מידי פעם אינו בסיכון מוגבר לתסמונת מוות בעריסה.
שימוש בגלאי המגלה דום נשימה בשינה בתינוק בריא, לא הוכח כמונע את התסמונת.
הדבר רק גרם ללחץ בקרב ההורים עקב אזעקות שווא בשל רגישות מהגלאי.
סיכום
הימנעו מלעשן במהלך ההריון ולאחריו, הניקו לפחות חצי שנה ורצוי מאוד להמשיך בהנקה עד גיל שנתיים.
זה הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות למען ילדכם! (ולא רק בתחום מניעת מוות בעריסה. תועלות רבות יש להנקה ממושכת, הן לאמא והן לתינוק).
היזהרו מריבוי שכבות וממזרון רך מידי. אלו הן ההמלצות החד משמעיות.
לגבי כל שאר הדברים – אין הכרעה מדעית ברורה.
לא משנה מה תבחרו לעשות לגבי מוצץ, שינה עם ההורים ומאוורר – העיקר להיות רגועים ושלווים.
הורה חרדתי מעביר את תחושת החרדה לתינוק, שוודאי לא מוסיפה לבריאותו.
בקהילות ישראל נוהגים לוודא שעל משקוף החדר בו ישן התינוק יש מזוזה כשרה ובבתים רבים נוהגים לנצל את ההזדמנות של לידת תינוק, לבדיקת המזוזות בבית בכלל ובחדר בו ישן התינוק בפרט.
לא פעם מתגלים בבדיקה כזו מזוזות פסולות.
השפעת נוכחות מזוזה כשרה על שכיחות מוות בעריסה לא נבדקה במחקרים, אך אין ספק שאין למנהג זה תופעות לוואי בלתי רצויות.
המזוזה תמיד הייתה מקור להגנה עבור יהודים וגם הכיתוב עליה ש-ד-י הינו ראשי תיבות שומר דלתות ישראל.
מנהג ישראל נוסף המקובל בקהילות ישראל, הוא לשים בעריסה של התינוק כרטיס קטן שעליו מודפס שיר למעלות (מזמור קכא בתהלים) כסגולה לשמירה והגנה.
גם על השפעת מנהג זה לא נעשה עדיין מחקר מדעי, אך החוקרים תמימי דעים שהמנהג יכול רק להועיל 🙂
שלכם,
גיל יוסף שחר MD
