איזה מים כדאי לשתות – חלק ב׳

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
איזה מים כדאי לשתות - חלק ב׳

בעקבות המאמר הקודם על 'איזה מים כדאי לשתות?' שעורר הדים רבים, הגיעו אלינו שאלות מגוונות.
התשובות לשאלות אלו מתבססות על חלק א', לכן מומלץ ונכון לקרוא קודם כל אותו ורק אז לקרוא חלק זה.
להלן התייחסות מקצועית לשאלות אלו.

מערכת אוסמוזה הפוכה חשמלית
לאחרונה פותחו בעולם והגיעו גם לארץ מערכות אוסמוזה הפוכה בייתיות חשמליות.
מערכות אלו הן ללא מיכל כלל ומספקות מים במהירות גבוהה ומבחינה זו זה בהחלט יתרון, אך הן מכילות גלאים חשמליים, מנוע חשמלי, מסך תצוגה חשמלי וכו' ולרוב מכשור חשמלי מועד להתקלקל יותר. אני עוד לא יודע מה אמינות מערכות אלו. אין להן מספיק זמן בשוק.
כמו כן, העובדה שהיצרנים של מערכות חשמליות אלו נותנים רק שנה אחריות (בהשוואה ל – 10 שנות אחריות שנותן למשל היצרן עליו כתבתי בחלק א') גם היא מעוררת ספקות שאולי אמינות המערכת נמוכה.
מהבחינה המקצועית, אין לי נתונים על רמת החומציות של המים שמייצרות מערכות אלו (פרמטר מאוד חשוב) ובסבירות גבוהה המינרליזטור שלהן אינו מגרגירים של אבנים טבעיות, שמדמות את מה שקורה בטבע. גם לא ראיתי יצרן של מערכת חשמלית שהצהיר שהיא ללא ביספנול A.
חסרון נוסף הינו ששומרי שבת לא יכולים להשתמש במערכת החשמלית בשבתות וחגים.
לאור כל הנ"ל, אני מתייחס בשלב זה בחשדנות למערכות אלו.

הישוב שלי מקבל מים מותפלים. האם גם אני זקוק למערכת אוסמוזה הפוכה?
שאלה טובה.
מים מותפלים הם למעשה מים שעברו אוסמוזה הפוכה (מתקני ההתפלה בעצם מעבירים את מי הים תהליך אוסמוזה הפוכה באמצעות השקעת אנרגיה רבה).
אבל:

  1. אין וודאות שישוב מסויים מקבל רק מים מותפלים. לרוב מדובר בתמהיל של מים מותפלים יחד עם מים מהאקוויפר או מהכנרת. כמו כן, לפעמים בתקופות שונות של השנה, תמהיל זה משתנה ויתכן שבחודשים מסויימים הישוב מקבל בעיקר מים מותפלים ובחודשים אחרים הרבה פחות.
  2. גם אם היישוב מקבל כל השנה 100% מים מותפלים (אני בספק אם קיים ישוב כזה), המים "מביאים" איתם רעלים מהצנרת הארצית, הצנרת העירונית ומהצנרת הביתית! כך שגם במקרה של כביכול 100% מים מותפלים, אני ממליץ להשתמש במערכת אוסמוזה הפוכה איכותית ובמינרלזטור איכותי.
    בנוסף, כל הרשויות המקומיות מוסיפות כלור למים ויתכן שחלקן גם פלואור (כך על פי תחקיר שביצעה אילה חסון לפני מספר שנים. לא ברור מה המצב כיום בישראל).
    כך שבכל מקרה, גם אם הישוב מקבל 100% מים מותפלים, בגלל הרעלים שמגיעים מהצנרת, הכלור והפלואור, יש להשתמש במערכת טיהור איכותית (ואוסמוזה הפוכה מקנה את דרגת הטיהור הגבוהה ביותר).
    מים מוכלרים (שהוסיפו להם כלור) נמצאו במספר מחקרים כקשורים לסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס [1] ולסרטן שלפוחית השתן [2].
  3. יתכן ואין צורך להשתמש במערכת אוסמוזה הפוכה במים מותפלים רק כאשר מדובר במערכת אוסמוזה הפוכה ללא מינרליזטור, מכיוון שאז באמת יש חשש למים כמעט מזוקקים (שעל השפעתם הבריאותית יש מחלוקת גדולה מאוד והמלצתי היא להימנע משתיית מים כאלה, ללא הוספת מינרלים איכותית).
    אבל כאשר יש מינרליזטור איכותי, אין כל בעיה להשתמש במערכת אוסמוזה הפוכה גם על מים שהם 100% מותפלים (וכאמור, כנראה שאין ישוב כזה בישראל).

לאור כל זאת, המלצתי היא שגם אם הישוב שלכם מקבל בעיקר מים מותפלים, טוב ונכון להשתמש במערכת אוסמוזה הפוכה (כמובן עם מינרליזטור טבעי ואיכותי).

האם לא עדיף להשתמש במזקק מים ביתי ולשתות מים מזוקקים?
על פניו, מים מזוקקים אלו המים הנקיים ביותר. מולקולות מים בלבד. לעניות דעתי, לא כדאי להשתמש במזקק מים מהסיבות הבאות:

  1. בטבע, רוב רובם של מקורות המים הטבעיים, אינם מזוקקים.
    המים סופחים מינרלים מהאדמה. מי מעיין שנחשבים למים איכותיים מאוד, תמיד מכילים מינרלים שהם ספחו במהלך הנדידה במעבי האדמה. גם תנועת המים בנהרות, שוחקת את הסלעים ומוסיפה מינרלים למים.
    אז נכון שאמנם מי גשמים הם מים מזוקקים (בגלל זיהום האוויר זה כבר לא נכון, אבל נניח זאת לשם התיאוריה), אבל בני אדם לא שתו מי גשמים ישירות, אלא מים שעברו קודם דרך מעבה האדמה (מעיינות, נהרות).
    גם כאשר בני האדם אגרו מי גשמים, הם אגרו אותם בבורות שהם חפרו באדמה, כך שככל הנראה רוב רובה של האנושות לא צרכה מי גשמים מזוקקים, אלא מים שמכילים מינרלים.
  2. הפקת מים ממזקק, היא יקרה בהשוואה לשיטות אחרות. המזקק בעצם מרתיח את המים, מאדה אותם ולאחר מכן מעבה אותם. פעולת ההרתחה ופעולת העיבוי לאחר מכן, צורכות אנרגיה רבה. פעולת המזקק יקרה אנרגטית וכספית ומסיבה זו גם לא ממש אקולוגית.
  3. מסתבר שכאשר מרתיחים מים, לא מתאדים רק מים, אלא גם תרכובות כלור ותרכובות אורגניות נדיפות אחרות. כאשר מעבים את המים חזרה, גם תרכובות אלו חוזרות בחלקן למים. כלומר פעולת הזיקוק מוציאה לחלוטין את המינרלים (הם לא מתאדים), אבל נשארים במים תרכובות אורגניות מסויימות, שיתכן שחלקן רעילות.
    זו הסיבה שכל מזקק מים מכיל בסופו גם פילטר פחם פעיל, על מנת לסנן תרכובות אלו. אין לי נתונים ולא מצאתי נתונים על היעילות של פילטרים אלו. למיטב ידיעתי, יעילות פילטר פחם פעיל לא זהה ליעילות הממברנה של האוסמוזה ההפוכה, כך שיתכן שמים המזוקקים אינם באמת מזוקקים והם עלולים להכיל שאריות של תרכובות אורגניות רעילות.
  4. מדענים רבים טוענים שיש בעיה לאגור מים מזוקקים.
    מים מזוקקים עלולים "לשאוב" מינרלים מכל מיכל אגירה בו הם נאגרים. ולכן הם גם עלולים "לשאוב" מתכות כבדות שיש גם בכלי זכוכית, למשל וכן עלולים גם לשאוב חלקיקי פלסטיק זעירים, דווקא בגלל שאלו מים מזוקקים. יש לציין שזו טענה שלא בדקתי אותה מדעית אך לא מעט אנשי מדע מחזיקים בדיעה זו.
    על פי חלק ממדעני המים, מים מזוקקים עלולים גם לשאוב מינרלים מהשיניים, אם הם נצרכים בקביעות.
  5. בחלק של המערכת שמרתיח את המים, נוצרת לרוב אבנית ומזקקי מים נדרשים לטיפול קבוע של סילוק וניקוי אבנית זו. התעסקות שלא מתאימה לכולם.
  6. קצב יצור המים של מזקקי מים בייתים לרוב לא מספק את רוב האנשים, במיוחד אם מדובר במשפחה שלמה שצורכת מים ומבשלת. מזקק מים שיפיק מים בכמות מספקת הינו גדול יחסית ולא יתאים לרוב המשפחות.
  7. על פי הרבה אסכולות וגם מעט מחקרים, יש יתרון בריאותי במים שמומס בהם גז מימן H2 ו/או חמצן O2. מים בנהרות, שנעים בתנועה סיבובית וגלית, צוברים גזים אלו. מים מזוקקים לא מכילים אותם. גזים אלו התאדו ובתהליך העיבוי לא חזרו למים.
  8. אין עוררין על כך שמים הם לא המקור העיקרי שלנו למינרלים. אנחנו אמורים לקבל את רוב רובם של המינרלים שלנו מהמזון. למרות זאת, יש מחקרים לא מעטים שמצאו קשר בין העדר מינרלים במים לבין סיכון מוגבר למחלות שונות, כגון מחלות לב [3], סוגים שונים של סרטן [4], סיכון מוגבר לשברים, סיכון מוגבר ללידה מוקדמת ועוד.
    לא מדובר על מחקרי התערבות איכותיים, אלא על מחקרים שניתחו נתונים בדיעבד וחיפשו קורלציה לכמות המינרלים במים בישובים השונים במדינות שונות, לכן אני לא בטוח שאפשר להסיק ממחקרים אלו מסקנות חד משמעיות, אבל בכל זאת, ספק לגבי מים ללא מינרלים, יש כאן.
  9. לרוב רובם של האנשים, מים מזוקקים פשוט לא טעימים והם לא רוצים לשתות אותם. אבל יש לומר בהגינות, שיתכן וזה הרגל של שנים שקשה לשנות ואין בכך עדות שהדבר בהכרח לא טוב מבחינה בריאותית.
  10. שתיית מים מזוקקים לאחר הזעה רבה (כמו לאחר פעילות גופנית בריאה ומאומצת), היא כנראה לא דבר מומלץ, שכן בזיעה מאבדים לא מעט מינרלים וחשוב להחזיר גם אותם לאחר הפעילות.
  11. יש לציין שישנם אנשים שמצדדים באסכולה שמים מזוקקים מוציאים את המינרלים האנאורגניים מהגוף ותהליך זה, על פי דעתם, לא רק שלא מרוקן את הגוף ממינרלים (גם אסכולה כזו קיימת), אלא שהוצאת מינרלים אנאורגניים חיונית לבריאות (על פי התיאוריה הזו, חלק ניכר מהמחלות נגרמות בגלל מינרלים אנאורגניים שחדרו לגופנו ולכן הם פוסלים שתיית מים שיש בהם מינרלים אנאורגניים).
    מכיוון שרוב מקורות המים בטבע מכילים מינרלים אנאורגניים, קצת קשה לי לקבל תיאוריה זו. אני מתקשה לראות איך כל מי המעיינות הם מים שמזיקים לבריאות…
    טיעון נוסף נגד מים מזוקקים הוא שאם אתם מגדלים דגים באקווריום, דגי מים מתוקים כמובן, אם תמלאו את האקווריום במים מזוקקים, הדגים ימותו תוך זמן קצר, לכן במידה וממלאים אקווריום במים מזוקקים, חובה להשתמש בתוסף מינרלים יעודי לאקווריומים. גם הם זקוקים למינרלים אנאורגניים. וכנראה שבכל האגמים, המים הם מים עם מינרלים אנאורגניים.
    גם צמחים לא "שותים" מים מזוקקים, אלא שואבים אותם מהאדמה עם מינרלים. נראה שהטבע מעוניין שיצורים חיים יקבלו את המינרלים שלהם גם בדרך זו.
    מי שבכל זאת מצדד באסכולה שמים מזוקקים הם טובים ביותר, אמליץ לו על מערכת אוסמוזה הפוכה איכותית ללא מינרליזטור. לדעתי זו טעות להימנע מהמינרליזטור, אך למי שמתעקש על כך, לדעתי עדיף להשתמש במערכת אוסמוזה שמספקת מים כמעט מזוקקים (לפני המינרליזטור).
    אוסמוזה הפוכה הרבה יותר חסכונית, פרקטית וברת קיימא בהשוואה למזקק מים ובנוסף יש ספק לגבי תרכובות אורגניות שהתאדו יחד עם המים ולא פונו במלואם לאחר מכן.

מהסיבות הנ"ל אני לא ממליץ להשתמש במזקק מים.
הטכנולוגיה הטובה ביותר לסילוק רעלנים מהמים היא אוסמוזה הפוכה והמלצתי היא על מערכת שעושה גם את שלב 2 (איזון חומציות המים וחזרת מינרלים ביחס הנכון) בצורה איכותית.
לכן המלצתי בחלק א' על מערכת שיש לה יתרונות יחסיים רבים בהשוואה למערכות אוסמוזה אחרות.

חשוב להדגיש את מה שכבר כתבתי בחלק א', ששלב טיהור הרעלים, איזון החומציות והחזרת מינרלים הוא אמנם שלב מהותי וקריטי, אך לא האחרון.
השלב הבא הוא להחזיר למים את החיות שלהם, מה שנקרא ליצור מים חיים.
על כך בכתבות ההמשך בסדרה זו.

שלכם,

גיל יוסף שחר (MD)

[1] El-Tawil AM. Colorectal cancers and chlorinated water. World J Gastrointest Oncol. 2016 Apr 15;8(4):402-9.

[2] Hrudey SE, Backer LC, Humpage AR, Krasner SW, Michaud DS, Moore LE, Singer PC, Stanford BD. Evaluating Evidence for Association of Human Bladder Cancer with Drinking-Water Chlorination Disinfection By-Products. J Toxicol Environ Health B Crit Rev. 2015;18(5):213-41.

[3] Lacey RF, Shaper AG. Changes in water hardness and cardiovascular death rates. Int J Epidemiol. 1984 Mar;13(1):18-24.

[4] Stocks P. Mortality from cancer and cardiovascular diseases in the county boroughs of England and Wales classified according to the sources and hardness of their water supplies, 1958-1967. J Hyg (Lond). 1973 Jun;71(2):237-52.