איזו חליטת צמחים הכי כדאי לשתות?

ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
איזו חליטת צמחים הכי כדאי לשתות?

כמעט כל אוכלוסיית העולם שותה תה/חליטות צמחים. בוודאי בחורף ורבים מספור שותים כל השנה.

אבל איזו חליטה כדאי לשתות?

בחנויות בכלל ובחנויות הטבע בפרט ניתן למצוא מגוון עצום של חליטות.
החל מתה ירוק, תה שחור, תה לבן, קמומיל, לימונית, לואיזה, חליטת פירות יער, חליטת כורכום וג'ינג'ר, אקליפטוס, רוזמרין, קורנית, קינמון, שומר, מליסה, היביסקוס, סרפד, מנטה, אכינצאה, חליטת הדרים והרשימה עוד ארוכה.

מי מהן עדיפה?

אז מבלי להיכנס כרגע לסוגיית הקפאין שיש בתה השחור, הירוק והלבן (סוגיה מורכבת שראויה למאמר בפני עצמו), אפשר לומר שהשאלה הזו לא שונה מלשאול איזה ירק או איזה פרי הכי כדאי לאכול.
התשובה הברורה היא שעדיף לגוון כמה שיותר.
כך גם לגבי חליטות הצמחים השונות.
כל צמח מכיל מאות חומרים פעילים שונים ולכל צמח יש לרוב גם מרכיבים בלעדיים או מרכיבים מהם הוא מכיל כמות משמעותית, בעוד השאר מכילים כמות זניחה.
לכן, הכלל הראשון הוא שרצוי לגוון כמה שיותר. כך תקבלו מגוון גדול של ויטמינים, נוגדי חמצון, נוגדי דלקת, נוגדי סרטן ועוד.
הגוף שלכם כבר ידע להשתמש במה שהוא צריך.
כל הצמחים טובים ובכולם יש חומרים שתורמים לבריאות, מגנים עלינו ממחלות ומסייעים לריפוי מחלות.

אבל חשוב וכדאי לדעת שבכל זאת לא כל החליטות נולדו שוות

הדבר החשוב ביותר הוא איכות הצמח.
אותו צמח בדיוק, יכול להיות באיכות שונה מאוד בין מוצרים שונים המורכבים מאותו הצמח בדיוק!
לא פעם ההבדל בין ריכוזי הויטמינים ונוגדי החמצון הינו מאות אחוזים.

חליטות הצמחים שנקנות בתוך תיון וגם אלו שנקנות כעלים יבשים בתוך שקית, הם ברוב רובם של המקרים צמחים מתורבתים. כלומר, צמחים שמגודלים על ידי חקלאים בשדה פתוח או בחממות.

יש הבדל עצום בין צמחים מתורבתים לבין צמחי בר שגדלים באיזור המחיה הטבעי שלהם, בעונתם.

להלן ההבדלים המרכזיים בין צמחי בר לצמחים מתורבתים:

  1. כאשר הצמח גדל בשדה או בחממה, הוא מוגן הרבה יותר. החממה מגנה מחדירת מזיקים, החקלאים משתמשים בריסוס והדברה (בין אם כימי ובין אם בחומרים המותרים על ידי התקן האורגני) וכך בעצם מקנים לצמח תנאים טובים יותר. החקלאים גם מנקשים עשביה ומסלקים צמחים זרים שפלשו לשטח.
    התוצאה של פעולות אלו, היא שהצמח המתורבת לא מאותגר כמו הצמח הגדל בטבע, על ידי חרקים, מזיקים, פטריות, עשבי בר שרוצים להשתלט, ציפורים, זוחלים ועוד.
    על מנת להתמודד עם האתגרים הללו וכדי להגן על עצמו, צמח הבר מייצר המון חומרים פעילים, נוגדי טפילים, נוגדי פטריות, נוגדי חיידקים ועוד. ואלו בדיוק החומרים בהם אנחנו מעוניינים!
    אלו החומרים הפעילים בעלי התועלת הבריאותית עבורנו.
    כך שצמח בר מכיל ריכוזים גבוהים הרבה יותר של החומרים להם יש תועלת בריאותית.


    מה אומר על זה המדע?
    גם המדע תומך בכך ש"פינוק" הצמח פוגע משמעותית בערכים התזונתיים שלו, בכמות נוגדי החמצון והויטמינים.
    מחקר מ – 2017 מאיטליה מצא שתכולת פוליפנולים ונוגדי חמצון בצמחי בר הייתה גבוהה משמעותית לעומת אותם צמחים שגודלו באופן תרבותי [1].
    מחקר נוסף מ – 2020 שבדק 3 צמחי מרפא שונים, מצא גם הוא שלצמחי הבר היו רמות פוליפנולים ונוגדי חמצון גבוהים לעומת גידול תרבותי של הצמח [3].

    אבל זה עוד לא הכל.
    מסתבר שגידול תרבותי של צמחים לאורך מאות שנים, השפיע ככל הנראה גם על הגנים של צמחים אלו.
    מחקר מ – 2018 בדק את היכולת של זרעים של צמח מרפא סיני לשרוד ונלבוט בתנאים מסויימים (שנפוצים באותו בית גידול טבעי של הצמח).
    החוקרים השוו זרעים של צמח המרפא שנקטף בטבע, לעומת זרעים של אותו צמח מרפא שגודל על ידי חקלאים במשך מאות שנים, בתנאים מפנקים הרבה יותר מאשר יש בטבע [2].
    התברר שבעוד 100% מהזרעים של צמח הבר שרדו ונבטו, רק 30% מהזרעים המתורבתים שרדו ונבטו.
    כלומר, משהו בגנים של הזרע השתנה!
    למרות שהזרעים קיבלו את אותם תנאים לנביטה בעת המחקר, המתורבתים לא שרדו. הגנים של הזרעים המתורבתים או שלא הצליחו להתבטא כלל.
    כנראה שאחרי מאות שנים של גידול תרבותי, הגנים נעלמו מה – DNA של הצמח מחוסר שימוש ולא הועברו לדורות הבאים או שהם "נרדמו" באופן כזה שגם טריגר שמצריך את פעילותם לא הצליח לעורר אותם.

    יש הבדלים נוספים בין צמחים מתורבתים לצמחי בר שגורמים לפער הגדול בהרכב הצמחים:

  2. לא פעם הצמחים המתורבתים גדלים בחממות ומוגנים מחשיפה ישירה לשמש. חשיפה לקרינת השמש העוצמתית הינה גורם סטרס גדול עבור צמחים והם נאלצים לייצר חומרים שימנעו את הנזק או יתקנו אותו. גם אלו מרכיבים בעלי תועלות בריאותיות רבות. 
    ככל שהצמח מתמודד עם סטרס גדול יותר, כך הוא מייצר הרבה יותר נוגדי חמצון וחומרים אחרים מועילים.
  3. הצמחים המתורבתים מקבלים מים על מנת לגדול באופן מקסימלי ואופטימלי. בטבע, יש תקופות ארוכות בהן אין גשם. צמח הבר נאלץ להתמודד עם סטרס גדול מאוד כאשר הוא במצוקת מים. מצוקת מים לצמח גורמת לייצר מאות ואלפי אחוזים יותר של נוגדי חמצון.
    כך למשל גורמים לאצת ההמוטוקוקוס לייצר בכמות רבה את אחד מנוגדי החמצון העוצמתיים בטבע – האסטקסנטין. מגדלי האצה, מביאים אותה למצב של סטרס באמצעות מניעה של מים למספר ימים. האצה שמרגישה סכנה קיומית לחייה, מגדילה במאות ואלפי אחוזים את ייצור נוגדי החמצון שלה.
    כך קורה גם לצמחים בטבע. שם אין השקיה קבועה ואופטימלית. הצמח חייב להגיב לתנאים משתנים ולא פעם קיצוניים. תנאים משתנים וקיצוניים אלו, מביאים אותו לייצר הרבה יותר חומרים פעילים ונוגדי חמצון. בדיוק מה שאנחנו רוצים!
  4. בטבע, צמח הבר גדל על אדמה טבעית, ללא דשנים מעשי ידי אדם.
    בחקלאות, לא פעם מביאים אדמה שאיננה בהכרח האדמה שהרכבה מתאים למה שהצמח צריך. באופן אינטואיטיבי אפשר לומר, שכאשר הצמח גדל על האדמה הטבעית לו, סביר להניח שהוא יהיה בריא יותר ויכיל עושר גדול יותר של תרכובות, לעומת צמח שגדל על אדמה שאיננה בהכרח האופטימלית עבורו.
    כל צמח בוחר לגדול במקום המתאים לו מבחינת אקלים, הרכב אדמה, כמות משקעים, חשיפה לשמש ועוד. 
    בנוסף לכך, בחלק מהמקרים, בגלל שהאדמה במקום הגידול התרבותי לא בהכרח מתאימה לצמח, החקלאים מוסיפים דשן, שלפעמים מכיל חומרים בעייתיים ובכל מקרה אינו זהה להרכב האדמה בטבע.
  5. צמחי בר גדלים בעונתם. בעונה המתאימה להם ביותר. צמחים מתורבתים לא פעם גדלים בחממות לאורך כל השנה. הרכב החומרים הפעילים וכמותם משתנה מאוד בהקשר לעונת הגידול וזמן הקטיף. בדיוק כמו שפרי או ירק שלא גדל בעונתו מכיל כמות פחותה של ויטמינים לעומת הפרי/ירק הגדל בעונתו. 
    לגבי ברוקולי למשל, מצאו המחקרים שברוקולי בעונתו מכיל עשרות אחוזים יותר של ויטמין C לעומת ברוקולי שנקטף שלא בעונתו הטבעית. כך גם לגבי חליטות. צמחי בר שגדלים רק בעונה הטבעית להם, יכילו בסבירות גבוהה מאוד הרבה יותר ויטמינים וחומרים בריאים אחרים.
  6. רוב חליטות הצמחים אינן אורגניות. כלומר, החקלאים משתמשים בהדברה וריסוס עם חומרים שחלקם רעילים. רוב האנשים לא שוטפים את העלים לחליטות (וגם אם כן, שטיפה מסירה רק חלק קטן מהשיירים של חומרי ההדברה).
    צמחי בר הם לא רק אורגנים, אלא גדלו גם ללא חומרי ההדברה המותרים בחקלאות האורגנית.
    החסרון הגדול של חומרי ההדברה האורגניים הוא שהם גורמים לצמח להיות מפונק יותר ולכן להכיל פחות חומרים פעילים ועל חלקם יש מחלוקת מהפן הבריאותי לבני אדם.
    אין ספק שרצוי לשתות חליטה מצמחים שלא רוססו בשום חומר שהוא ואת זה מקבלים בחליטה של צמחי בר.

אם כך, הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות, זה לצאת לטבע וללקט צמחי בר, לייבש אותם בצל ומהם להכין את החליטות שלכם.
כמובן שחשוב להחזיק בידע לגבי סוגי צמחים ראויים לחליטה וסוגים שלא ראויים, מכיוון שיש גם צמחים רעילים והרבה צמחים שאין לגביהם מידע.
אם אין לכם את הידע ואתם לא בטוחים בזיהוי הצמח, עדיף לא ללקט.

אני שותה חליטות צמחים כל השנה. גם בקיץ.

אני מאמין בשילוב של מספר צמחים בחליטה אחת. כאשר מלקטים בטבע ובסוף הליקוט מכינים חליטה עם פינג'אן, זו תמיד חליטה של כל הצמחים שמצאנו בדרך.
אני מאמין ששילוב של מספר צמחים הינו נכון יותר לגוף שלנו ויכיל הרכב עשיר יותר ומגוון יותר. הגוף כבר יבחר להשתמש במה שהוא צריך.

רבים נוהגים (ואני בהחלט ממליץ על כך) על ביצוע של חצי יום צום או יום צום שלם המבוסס רק על חליטות צמחים איכותיות. מבחינות מסויימות יתכן וזה מועיל יותר מאשר צום מים.
(אפשר לעשות צום חליטות צמחים ממושך יותר, של מספר ימים, אבל זה דורש הכנה של הגוף לפני כן).

יתרון נוסף לחליטות צמחים, הוא שכאשר שותים אותן בין הארוחות (אבל לא מייד אחרי הארוחה, אלא לפחות שעה מתום הסעודה, רצוי אפילו שעתיים), זה מקנה שובע ומאפשר להגדיל את המרווח בין הארוחות וכך מסייע לירידה במשקל.

מה אני שותה?

אני מודה שאני לא יוצא ללקט ולייבש בעצמי את העלים. אין לי את הזמן לזה. מודה באשמה.
אבל מכיוון שרציתי את הטוב ביותר, אני שולח את אחד מאנשי הצוות שלנו, שהינו עתיר ניסיון בליקוט צמחי בר והוא מלקט צמחים בטבע ומייבש אותם בצל עבורי, עבור משפחתי ועבור כל צוות העובדים שלנו. מדובר על צמחים שנקראים ברפואה העממית צמחי מרפא.

בעקבות פניות ובקשות של אנשים שנתקלו בכך בקליניקה שלנו, טעמו את התה וביקשו לרכוש, בדקנו את האפשרות להציע זאת גם לקהל גולשי האתר.
אבל מסתבר שבמדינת ישראל חל איסור למכור צמחי בר מיובשים מבלי שהם עברו במפעל בעל אישור לייצור מזון מטעם משרד הבריאות.
מטרת התקנה היא כמובן למנוע מכירה של מזון מקולקל מיקרוביאלית (כמות חיידקים), אך במקרה הזה התקנה מיותרת.
בעלים מיובשים לחליטה אין ממש סיכון מיקרוביאלי, שכן במילא חולטים אותם במים רותחים, כך שגם אם מסיבה עלומה כלשהי יש עליהם חיידקים מעבר לכמות המותרת במזון (סיכוי קטן מאוד), העלים במילא עוברים סטריליזציה במים הרותחים.
אך בגלל התקנה הזו, אנחנו מנועים מלהציע לכם את חליטת צמחי הבר.

מה שאני יכול להציע לכם, זה שאם אתם מזדמנים לאיזור צריפין / אסף הרופא, אתם מוזמנים להיכנס אלינו ולטעום מחליטת צמחי הבר שלנו כאורחים שלנו. ללא כל עלות.
(המשרדים והקליניקה הראשית שלנו נמצאים בקניון של המרכז הרפואי אסף הרופא. ימים א-ה 9:00-16:00)

צאו לטבע, תלקטו ותהיו בריאים!

שלכם,
ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)


[1] Giuseppe Gatta. Qualitative characterisation of cultivated and wild edible plants: Mineral elements, phenols content and antioxidant capacity. August 2017 Italian Journal of Agronomy

[2] Alison M Haynes, Domestic dilemma: when cultivated plants lose their wild side, Conservation Physiology, Volume 6, Issue 1, 2018, coy039

[3] Ceccanti C, Landi M, Incrocci L, Pardossi A, Venturi F, Taglieri I, Ferroni G, Guidi L. Comparison of Three Domestications and Wild-Harvested Plants for Nutraceutical Properties and Sensory Profiles in Five Wild Edible Herbs: Is Domestication Possible? Foods. 2020 Aug 6;9(8):1065.

אהבתם את המאמר?

שתפו אותי
גרסה להדפסה

מתנה שכולה

בריאות

המדריך הדיגיטלי "72 הכללים לתזונה מיטבית" מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D) ישלח תוך דקות ישירות לתיבת המייל שלכם 

מאמרים מומלצים

מייל עם קישור להורדת החוברת נשלח אליכם כעת.

קריאה מהנה!

מי לא אוהב לקבל מתנות?

כבר ביקרתם בחנות שלנו?

12/03/23 21:00

היום הפתוח! היום הפתוח! היום הפתוח!

בלימודי רפואה תזונתית עם ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)