חומוס הינו הממרח התעשייתי השני הנמכר ביותר בישראל (אחרי גבינות).
חומוס תעשייתי מכיל שמני זרעים עתירי אומגה 6 ולרוב גם חומרים מייצבים/משמרים וכו'.
בריא הוא בטח לא.
רבים מכם כבר יודעים את זה ומכינים חומוס בבית.
אבל…
רבים וטובים לא מקפידים על כל השלבים כדי באמת לקבל חומוס בריא וטעים.
במדריך זה סיכמנו עבורכם את כל השלבים הנחוצים להכנת חומוס טעים ובריא במיוחד.
גם אם אתם כבר מנוסים בהכנת חומוס, תמצאו כאן דיוקים שקרוב לוודאי שאינכם מודעים אליהם.
מומלץ לקרוא עד הסוף.
ואם עדיין לא הכנתם חומוס בייתי, המדריך הזה ינחה אתכם צעד אחרי צעד בבטחה אל חומוס שלא יבייש שום חומוסיה.
אז קדימה, יצאנו לדרך.
רשימת מצרכים בסיסית
גרגירי חומוס, טחינה גולמית, לימון, שום, מלח, אהבה.
הוראות הכנה
- בחירת סוג הגרגרים – זהו שלב מכריע המשפיע מאוד על הטעם הסופי.
הזנים הגדולים פחות מתאימים להכנת ממרח חומוס, למרות שאם נתקעתם וכל החנויות כבר סגורות וזה מה שיש לכם – זה בסדר.
הזנים הקטנים נחשבים להכי מוצלחים. גם הזן הבינוני יוצא טוב. מתקתק. - שלב הברירה – חשוב לברור את הגרגרים כדי לנפות את הפגומים, שבורים, הפצועים והמקומטים.
לא רק שהם משפיעים על הטעם, הם גם לרוב מחומצנים ולכן יקצרו את חיי המדף של החומוס שלכם. באותה הזדמנות כדאי כבר להוציא עוד כל מיני פולשים שעלולים להסתנן לשק הגרגרים, כגון תולעים וחרקים. - שלב השטיפה – יש לשטוף היטב, היטב את הגרגרים תחת הברז, לנקות מהם את האבק, האדמה וכו'.
- שלב ההשרייה – להשרות את גרגירי החומוס לילה שלם (8-12 שעות).
יש להשרות במים נקיים ואיכותיים ככל האפשר.
מכיוון שחלק מהמים נספגים אל תוך הגרגרים (והם מתנפחים), חשוב להשרות עם מים איכותיים ככל האפשר.
הכי טוב מי מעיין טבעי. למי שאין מעיין נובע בחצר האחורית, מומלץ להשתמש במים מטוהרים באוסמוזה הפוכה.
ניתן להשתמש גם במי גשמים שאגרתם במיכלים מנירוסטה או מזכוכית וכל זאת בתנאי שאתם גרים באיזור שבו האוויר נקי (כי הגשם גם מוריד יחד איתו חלקיקים באוויר).
המים איתם משרים את החומוס חשוב לא רק בריאותית, אלא גם לטעם של החומוס.
אם המים לא טעימים, זה ישפיע על הממרח הסופי. - למתקדמים – ניתן להנביט את החומוס ואז לאדות אותו (לרכך רק עם האדים) עד שהוא נהיה ראוי לאכילה.
הנבטת חומוס מאתגרת ולא תמיד מצליחה. היא לוקחת לרוב עוד יומיים, או אפילו שלושה.
חומוס מונבט יכיל הרבה יותר ויטמינים לעומת עמיתו הלא מונבט.
ההנבטה גם מרככת את הגרגרים במידה מסויימת ולכן מספיק לאדות אותם לאחר מכן, עד הגעה למצב שבו הם ראויים לאכילה. אידוי במידת האפשר תמיד עדיף על בישול במים.
להנחיות מפורטות להנבטה בבית – לחצו כאן. - שלב הבישול – לבשל אותם עד שהם מתרככים וראויים לאכילה "כנשנוש".
דגשים חשובים לבישול:
א. יש לשטוף שוב את הגרגרים פעם נוספת לפני ההכנסה לסיר הבישול.
ב. לא לשים סודה לשתייה בתוך הסיר על מנת לרכך את החומוס ולקצר את זמן הבישול.
סודה לשתייה גורמת לפליטה של מתכות כבדות מתוך דפנות הסיר אל המים. ניתן להשתמש בסיר לחץ.
ג. המים איתם מבשלים – כנ"ל כמו הכללים למים איתם השרתם את גרגרי החומוס. מים איכותיים ככל האפשר.
ד. לאחר הגעה לרתיחה, לבשל על אש קטנה עד בינונית שתשמור את החומוס ברתיחה עדינה. חשוב שתהיה רתיחה כל זמן הבישול (לפעמים מנמיכים את האש לאחר הגעה לרתיחה ואז המים לא רותחים כל זמן הבישול).
ה. יש הטוענים שהוספת עלי דפנה לסיר הבישול מקטינה את כמות הגזים לאחר אכילת החומוס. הנושא טרם נבדק מדעית וכל אחד חופשי לעשות כרצונו. להזיק זה וודאי שלא. - בחירת המים להוספה לממרח – דילמה ידועה בעולם החומוס, היא האם להשתמש במים בהם בושל החומוס או להשתמש במים חדשים.
השורה התחתונה – יש מעלה גדולה במים בהם בושל החומוס. הם מכילים מולקולות טובות שזלגו למים בזמן הבישול.
אבל תנאי בסיסי לשימוש במים אלו, הוא לא להוסיף סודה לשתייה בזמן הבישול.
להרחבה בעניין זה, קראו את המאמר המלא: "האם כדאי להשתמש במים בהם בושל החומוס". - שלב הטחינה והריסוק – לטחון את הגרגרים יחד עם טחינה גולמית, מים, מיץ לימון סחוט טרי, שום ומעט מלח. הלימון מומלץ אך אינו חובה.
ניתן לטחון במעבד מזון או בבלנדר.
מעבד מזון ייתן לכם מרקם גס יותר ובלנדר ייתן מרקם חלק יותר לחומוס (במיוחד אם מדובר בבלנדר עוצמתי).
ניתן לבחור את כלי הטחינה על פי העדפת המרקם האהובה עליכם.
גם זמן הטחינה ישפיע כמובן על המרקם. אם אתם משתמשים במעבד מזון, טחנו זמן ארוך יותר, על מנת לקבל מרקם חלק יותר.
הסוד של כל שף חומוס, הוא היחסים בין כמות הגרגירים לכמות הטחינה, היחס בין המים והלימון (אם בכלל מוסיפים לימון) וכמות שיני השום (גם הוא לא חובה, אבל מומלץ מאוד).
הטחינה מסמיכה את ממרח החומוס (למרות שניתן גם להסמיך על ידי הקטנת כמות המים).
אין כאן אמת אחת לגבי היחסים האידאלים בין החומוס לטחינה ולמים. פשוט נסו ותראו מה יוצא לכם. לרוב על כוס של גרגרי חומוס מבושלים מוסיפים כף טחינה גולמית, אבל כאמור יש גישות שונות. יש הבוחרים חצי כף ויש הבוחרים יותר ויש כמובן כאלה שעושים "לפי העין".
חשוב להיות סובלניים ולכבד את כל האנשים באשר הם, גם אם הם בחרו יחסים שונים מהיחסים שאתם בחרתם.
מוסיפים מים (מעט) ואז תוך כדי הטחינה מוסיפים עוד מים, עד להגעה למרקם הרצוי לכם. - fine tuning – זהו. החומוס מוכן. במידת הצורך, ניתן לבצע תיקונים למרקם ולטעם על ידי הוספת עוד גרגרים, עוד מיץ לימון, עוד שום, עוד טחינה וכו'.
- תיבול נוסף – יש המטבלים בזמן ההכנה עם כמון, פפריקה, קאיין או כל תבלין אחר.
מבחינה ייצוגית יפה יותר לתבל מעל החומוס המוכן, בעת ההגשה. לבחירתכם. - אופן ההגשה –
א. יש להגיש את החומוס בצלחת ייעודית למטרה זו, צלחת שתאפשר את התנועה הסיבובית ליצירת מנת החומוס כמוקבל מזה דורי דורות.
ב. כאשר אתם מגישים לבני הבית את צלחת החומוס, אל תשימו שמן זית מלמעלה, כנהוג במסעדות. מיותר. אנחנו לא רוצים להעמיס קלוריות ללא צורך (אלא אם כן מדובר באדם שצריך להעלות במשקל…).
ג. רצוי לשמור כמות של גרגרים מבושלים שלא טחנתם אותם, כדי לפזר מעל מנת החומוס שלכם.
ד. תמיד כדאי להוסיף עלי פטרוזיליה קצוצים על צלחת ההגשה. גם מוסיף צבע וגם מוסיף בריאות.
קראו כאן על רעיונות נוספים להוספת ירוק לחיים. - איחסון החומוס – יש לשמור את החומוס שלכם בקופסא מזכוכית.
בקופסת זכוכית רגילה, החומוס יכול להישמר לכל היותר שלושה ימים.
בקופסת זכוכית מואקום, הוא יכול להישמר שבוע ואף עשרה ימים.
מומלץ, לא רק כדי להאריך את חיי המדף של החומוס שלכם, אלא גם כדי למנוע איבוד נוגדי חימצון. חומוס שנשמר בואקום יכיל יותר נוגדי חימצון מחומוס שנשמר בקופסא ללא ואקום. גם הטעם יהיה הרבה יותר טוב.
על התועלות הרבות של איחסון בכלי זכוכית מואקום ניתן לקרוא כאן. - בחירת סוג הטחינה הגולמית – ניתן להכין חומוס הן מ"טחינה לבנה" (טחינה משומשום ללא קליפה) והן מטחינה משומשום מלא. מומלץ לבחור את הטחינה המלאה.
חשוב לקנות אך ורק טחינה שמגיעה בצנצנת זכוכית ולא באריזה מפלסטיק! (פלסטיק נודד אל המזון שהוא בא איתו במגע. במיוחד מזון שומני כמו טחינה גולמית).
רצוי מאוד להשתמש בטחינה גולמית שלא עברה קלייה ושהשומשום ממנה היא הוכנה יובש בטמפ' נמוכה ככל האפשר.
עדיפות גדולה לטחינה שנטחנה באבני ריחיים.
לצערנו, אין וודאות שאם כך כתוב על האריזה, זו המציאות.
צריך לראות בעיניים או לסמוך על הכיתוב מטעם היצרן.
לקריאה נוספת בנושא מומלץ לקרוא את הניתוח שעשינו לתחקיר מה חשוב לבדוק לפני שקונים טחינה? - טיפ סודי ששווה הרבה – לבשל את החומוס יחד עם בצל ושום.
הבישול מוציא מהם את החריפות והופך אותם למתקתקים.
הטיפ הזה יכול להקנות לכם תהילת עולם בקרב בני המשפחה והחברים. שווה לנסות.
למינון המדויק של הטיפ הסודי מומלץ לקרוא את המאמר המלא: "החומוס הכי טעים שאכלתי בחיי". - דגשים חשובים לאכילה
א. חומוס "מנגבים". לא מורחים עם סכין. כבדו את המסורת המקומית.
ב. הכי טוב לאכול את החומוס מייד לאחר הכנתו. טרי ככל האפשר.
גם בריאותית וגם מבחינת הטעם (למרות שיש הטוענים שביממה הראשונה טעם החומוס משביח עם הזמן). ג. תנאי הכרחי לניגוב חומוס – כאשר "מנגבים" חומוס עם לחם/פיתה (בריאים כמובן לפי כל הכללים ללחם בריא), יש לאכול זאת אך ורק יחד עם קערת סלט ירקות.
ד. תמיד רצוי לאכול חומוס עם עוד אנשים, בני משפחה ו/או חברים.
זה משביח את ההנאה ממנת החומוס!
קראו כאן את התועלות הנוספות שיש לארוחה משפחתית.
לכלל הזה יש יוצא מן הכלל – חומוס חם שהוכן זה עתה, ניתן לאכול גם לבד, אם בני הבית מתעכבים וטרם הגיעו (אבל לא לגמור הכל. להשאיר גם להם). - הכלל החשוב ביותר – חומוס כידוע, עושים באהבה! (זו הסיבה שהוא מופיע ברשימת המצרכים ההכרחית).
אה, כמעט שכחנו – למה בכלל כדאי לאכול חומוס? (מעבר לכך שזה פשוט טעים!)
בסוף 2016 פורסמה סקירה מדעית מקיפה על כל היתרונות באכילת חומוס.
החוקרים מסכמים ומביאים את כל המחקרים שנעשו על חומוס עד אותו היום.
בין היתר נמצא שהחלפת פחמימות בחומוס, עזרה לירידה במשקל, הורדת כולסטרול רע, הורדת רמת טרי-גליצרידים, איזון סוכר, הפחתה ברמות האינסולין ועוד.
בנוסף, הסיבים התזונתיים של החומוס הופכים בחלקם לחומצת שומן בוטירית שלה נמצאו תכונות אנטי-סרטניות וחוקרים רבים חושבים שהיא זאת שמקטינה את הסיכון לסרטן המעי הגס.
עדיין מתלבטים האם כדאי לאכול חומוס?
אתם מוזמנים לקרוא את הסקירה המדעית על חומוס מ – 2016, שהינה ככל הנראה הסקירה המקיפה ביותר שנעשתה אי פעם על חומוס.
שלכם,
גיל יוסף שחר MD (חובב חומוס מושבע)