בדצמבר 2016 פורסם המחקר הראשון בהיסטוריה שבדק האם יש קשר בין תדירות שהיה בסאונה לבין הסיכון לדמנציה ואלצהיימר.
המחקר נערך בפינלנד, מדינה שבה השהיה בסאונה היא מנהג נפוץ ומקובל.
ממש חלק מהמסורת שלהם.
בפינלנד יש כיום סאונה לכל משפחה בממוצע.
החוקרים השוו את הסיכון לפתח דמנציה ואלצהיימר בקרב אנשים ששהו בסאונה פעם בשבוע לעומת אנשים ששהו בה 2-3 פעמים בשבוע וכאלו ששהו 4-7 פעמים בשבוע.
המחקר עקב אחרי כ – 2000 גברים בגילאי 42-60 בתחילת המחקר ועקבו אחריהם במשך 20 שנה.
תקופת זמן מכובדת בהחלט.
המחקר פורסם בעיתון המדעי age and aging, היוצא לאור מטעם אוניברסיטת אוקספורד והאגודה הבריטית לגריאטריה (רפואת זקנה) ונחשב לאחר העיתונים המדעיים האיכותיים והיוקרתיים בכל הקשור לזקנה ומחלות זקנה.
מה היו תוצאות המחקר ומה אפשר להסיק מהן?
הסיכון היחסי לפתח דמנציה ו/או אלצהיימר בקרב אלו שהלכו לסאונה 2-3 פעמים בשבוע היה קטן ב – 22% בהשוואה לאנשים שהלכו לסאונה פעם אחת בשבוע בלבד.
בקרב אלו שהלכו לסאונה 4-7 פעמים בשבוע, הסיכון היחסי לפתח דמנציה או אלצהיימר היה קטן ב – 66% בהשוואה לאנשים שהלכו לסאונה פעם אחת בשבוע בלבד!
תוצאות מרשימות מאוד עם מובהקות סטטיסטית חזקה וברורה.
מה הבעיה עם מחקרים מסוג זה והאם אפשר להסתמך על התוצאות?
במחקרים מסוג זה קשה מאוד, עד בלתי אפשרי, לבודד משתנים.
מחקר מסוג זה מראה קשר בין הרגל מסויים לבין הסיכון לפתח מחלה מסויימת, אבל תמיד יתכן שלאנשים עם הרגל מסויים, יש גם נתונים אחרים או הרגלים אחרים, שמשפיעים על הסיכון לאותה מחלה.
להראות על קשר בזמן בין שתי תופעות (כגון הליכה לסאונה וסיכון מופחת לדמנציה), עדיין לא מוכיח קשר של סיבה ותוצאה.
החוקרים עשו כמיטב יכולתם לבודד את משתנה הסאונה והם מציינים שבניתוח הסטאטיסטי שלהם, הם ניטרלו השפעות שיכולות להשפיע על התוצאות ועל הסיכון לדמנציה כגון:
גיל, צריכת אלכוהול, BMI (היחס בין המשקל לגובה), לחץ דם, עישון, מחלת סכרת (שמגדילה סיכון לדמנציה ולאלצהיימר), התקף לב בעבר (שגם הוא מגדיל סיכון לדמנציה), רמת LDL (הכולסטרול "הרע") ואפילו דופק המנוחה.
ניטרול אלמנט דופק המנוחה, משמעותו היא שהחוקרים ניטרלו גם את ההשפעה של רמת הכושר הגופני של האנשים במחקר.
כלומר, נעשתה כאן עבודה איכותית וניטרלו גורמים רבים שיכולים היו להשפיע על התוצאות.
כמובן, שהם לא ניטרלו את כל הגורמים האפשריים.
למשל, לשם הדוגמא, יתכן תיאורטית שאנשים שהולכים לסאונה בתדירות גבוהה, גם אוכלים יותר ברוקולי וזה מה שמגן עליהם מדמנציה ואלצהיימר ולא הסאונה.
סיכום ביניים – מכיוון שאי אפשר לנטרל את כל הגורמים האפשריים, המחקר הזה אמנם לא מוכיח חד משמעית שסאונה מקטינה סיכון לדמנציה ואלצהיימר, אבל הסבירות שזה נכון גדולה מאוד, לאור מספר הנחקרים הגדול יחסית, משך הזמן הארוך שעקבו אחריהם והעובדה שניטרלו גורמים רבים יחסית שעלולים להשפיע על התוצאה.
גם הפער העצום בסיכון לדמנציה ואלצהיימר שנמצא במחקר שהינו משמעותי סטאטיסטית, מגדיל את הסיכוי שהחוקרים אכן עלו על קשר של סיבה ותוצאה.
חשוב לשים לב, שהחוקרים כלל לא השוו את הסיכון לדמנציה ואלצהיימר בקרב אנשים שלא הולכים כלל לסאונה (אולי כי בפינלנד קשה למצוא אנשים כאלה…) ויתכן שהפער היה גדול עוד יותר אם היו משווים זאת לאנשים כאלה.
במסקנות המחקר, החוקרים מציינים שוב שזה המחקר הרציני והארוך הראשון שבדק את הקשר בין סאונה לבין דמנציה ואלצהיימר והם קוראים לבצע מחקרים נוספים שיבדקו את המנגנון שבו סאונה מגנה ומקטינה את הסיכון לפתח דמנציה ואלצהיימר.
האם חייבים בעקבות המחקר ללכת כל יום לסאונה ובכלל מהו המנגנון האפשרי שבו סאונה מקטינה סיכון לדמנציה ואלצהיימר?
ישנן מספר אפשרויות למנגנון הפיזיולוגי.
המנגנונים האפשריים המרכזיים הם:
- עצם השהיה בחום גבוה, גורמת לתהליכים כלשהם במוח שמקטינים את הסיכון לדמנציה ואלצהיימר.
- השהייה בחום גבוה כמו זה שבסאונה גורמת להזעה והיא זו שמקטינה סיכון לדמנציה ואלצהיימר.
הטמפ' בסאונה היבשה (הסאונה הנפוצה כיום בפינלנד) מגיעה ל – 80 עד 110 מעלות צלזיוס.
טמפ' גבוהה מאוד, שגורמת להזעה מרובה מאוד תוך זמן קצר.
לעניות דעתי, המנגנון שבו הסאונה מקטינה סיכון לדמנציה ואלצהיימר היא האפשרות השנייה – הזעה.
היום כבר ידוע שהזעה גורמת לפליטה של רעלים רבים מהגוף, כולל מתכות כבדות.
קשר בין חשיפה למתכות כבדות ודמנציה ואלצהיימר כבר נמצא בעבר במספר מחקרים.
יתכן שההזעה המרובה בעקבות שהייה בסאונה, מפחיתה את רמת הרעלים השונים בגוף.
רעלים שחלקם עלול לחדור לתאי המוח ולגרום להם לנזק שמביא לפתח דמנציה ואלצהיימר.
הרמב"ם כותב רבות על חשיבות ההזעה ככלי לריפוי מחלות וכבר הגמרא מדגישה את החשיבות של הזעה לשמירת הבריאות ולריפוי.
עד לא מזמן, לפני עידן המזגנים בכל פינה ובכל רכב, היינו מזיעים כולנו, הרבה יותר.
בעבר הלא כל כך רחוק, לפני עידן "המכונית לכל פועל" והתחבורה הממונעת, גם היינו פעילים הרבה יותר ולכן גם הזענו הרבה יותר.
האם יתכן שהעלייה העצומה בסיכון לפתח דמנציה ואלצהיימר בעשורים האחרונים, קשורה גם לעבודה שבעידן הנוכחי, אנחנו כמעט ולא מזיעים ולמעשה עושים כל מאמץ להזיע כמה שפחות? יתכן מאוד.
אז גם אם אין לכם סאונה ביתית או אפשרות ללכת לסאונה מספר פעמים בשבוע, יתכן מאוד שפעילות גופנית על בסיס יומיומי או כמעט יומיומי, שתביא אתכם להזעה, תיתן את אותה התוצאה ואולי אפילו תוצאה טובה יותר! (ואכן מחקרים רבים כבר מצאו קשר בין פעילות גופנית סדירה לבין הפחתה בסיכון לדמנציה ואלצהיימר).
השהייה בטמפ' גבוהה כמו זו בסאונה, מאיצה את קצב הנשימה, מעלה את הדופק ומעלה את רמת האדרנלין והאנדורפינים בגוף. די דומה למה שקורה בעת פעילות גופנית…
למעשה, יתכן שסאונה היא בסך הכל דרך "לעצלנים" להזיע ללא מאמץ פעיל…
(כמובן יתכן שעצם השהיה בחום גבוה מועילה לבריאות במנגנונים נוספים, מעבר להזעה, אך נכון להיום לא ידוע על מנגנון פיזיולוגי שכזה ודרושים מחקרים נוספים שיבדקו זאת).
עולם הסאונות השתכלל מאוד בשנים האחרונות. כיום יש סאונות שפועלות על יצירת חום באמצעות קרינה בתדר האינפרא אדום, כאשר היצרנים טוענים שחום שנוצר באופן כזה, חודר לרקמות עמוקות יותר ויש לו תועלות בריאותיות רבות (שרובן המכריע עדיין לא נבדק בצורה מסודרת במחקרים גדולים).
יש לציין שתאי סרטן רגישים לחום יותר מאשר תאים רגילים ובמספר מקומות ומרכזי ריפוי בעולם, הטיפול בהיפר-תרמיה (העלאת חום הגוף) הינו טיפול מקובל לסרטן.
אז האם אני ממליץ על סאונה?
התשובה היא כן. אבל אני ממליץ הרבה יותר על פעילות גופנית שתביא אתכם להזעה מרובה.
הזעה באמצעות פעילות גופנית גם מביאה להשפעות טובות רבות נוספות, כולל עלייה ברמות הכולסטרול הטוב, אפקט שנכון להיום, לא נמצא במחקרים, כמתרחש בעקבות שהיה בסאונה.
תחפשו כל דרך להזיע. זה יעשה לכם רק טוב.
שלכם,
גיל יוסף שחר MD
אזהרה חשובה:
אנשים עם מחלות לב וריאה חייבים אישור רופא לפני הליכה לסאונה ובכלל בכל מקרה של בעיה רפואית יש לבדוק התאמה אישית לשהייה בסאונה.
אין לשהות בסאונה לפרק זמן מעל 15 דקות.
השהיה בסאונה גורמת להזעה מרובה מאוד ולכן חשוב לשתות הרבה לפני ואחרי השהייה בסאונה, על מנת לא להתייבש.