הבהרה:
אין לראות בכתוב כאן כל המלצה שלא לחסן.
מטרת כתבה זו היא להביא מידע משלים ומגובה מדע בנוגע לפרוצדורה הרפואית הנקראת חיסון.
אם הגעתם לכאן לראשונה – חובה לקרוא את חלק א' ואחריו את חלק ב' כדי להבין את מהלך האירועים.
אז כמובן שגם לאחר חיסונים – ללא כל צנזורה, חלק ב' קיבלנו תגובות רבות, כולל מאנשים שפנו אל עמותת מדעת (עמותה בה חברים עשרות רופאים ואנשי מדע בכירים, המעודדת חיסונים) וקיבלו מהם תגובות למאמרים שלי.
כזכור, התגובות הראשונות שקיבלנו, היו שאני טועה ומטעה ושיש מחקרים רבים עם פלצבו של סליין (מים סטריליים) וכראיה הם שלחו עשרה מחקרים כאלה.
במאמר הקודם הראנו שהמחקרים שהם שלחו, כלל לא רלוונטיים לעניינו, וזאת משלוש סיבות מרכזיות:
- המחקרים שהם שלחו, ברובם לא היו על חיסוני השגרה הניתנים לתינוקות בישראל וזה הרי מה שמעניין אותנו.
- גם הבודדים מאלו שהם שלחו, שכן היו על חיסונים הניתנים בשגרה לתינוקות (כגון חיסון השפעת), נעשו על מבוגרים ולא על תינוקות ולכן אי אפשר להסיק מהם על בטיחות החיסון בתינוקות (בדיוק כפי שאי אפשר להסיק מבטיחות של תרופה/חיסון על מבוגרים, על הבטיחות לנשים בהריון, כלומר לעובר בשלבי התפתחותו הרגישים).
- אף לא אחד מהמחקרים היה מחקר של ניסוי שלב 3, השלב ההכרחי לאישור חיסון שבו בטיחות החיסון נבדקת בניסוי קליני על כמה אלפי נבדקים או יותר.
נכון לרגע זה, לא קיבלנו אפילו לא מחקר אחד, על חיסון שגרה אחד ויחיד, הניתן בישראל, שבדק את בטיחותו על תינוקות (קהל היעד העיקרי של החיסון ולכן עליו צריך להוכיח בטיחות) עם פלצבו ראוי, שבאמת מאפשר להבחין בתופעות הלוואי של החיסון, אם קיימות.
יתרה מזאת, למרות שהמאמר הראשון שלי בנושא התפרסם לפני יותר מ – 10 ימים, והמאמר השני כבר לפני שבוע, עמותת מדעת או מומחים מטעמה, לא פרסמו עד עצם היום הזה תגובה רשמית לטענות שהעליתי במאמרים הללו.
במקום תגובה רשמית ופומבית, במקום דיון מדעי ראוי, כפי שמחויב מנושא כה מהותי לבריאות התינוקות בישראל, בוחרים מנהלי מדעת לנקוט בטקטיקה של התחמקות וזריית חול בעיני ההורים שפונים אליהם בשאלות.
להלן תגובה שקיבלתי מאחת מגולשות האתר, שפנתה לדבריה אל מנהל בעמותת מדעת, חוקר עם תואר PHD במדעים. היא ביקשה את תגובתו למאמרי.
להלן ציטוט מילה במילה מתוך תגובתו:
"אין לי את הזמן לעבור על כל הטיעונים שלו ולהראות למה הם שגויים או לא בקונטקסט הנכון… התגובות שלו הן במקרה הטוב לא רלוונטיות, ובמקרה הרע נונסנס מוחלט.
הוא אמנם רופא בהכשרתו אך לא עוסק ברפואה, ואימץ קו אנטי מדעי מאוד תקיף, וזה ניכר בחוסר היכולת שלו לנתח מאמרים מדעיים או לתת תשובות ענייניות. רק במעבר מאוד זריז על מה שהוא כתב, כבר בסעיף הראשון שבו הוא מדבר על גודל המנה, ניכר שהוא אינו מבין את ההבדל בין חיסונים ותרופות מטבוליות סיסטמיות. בחיסונים גודל המנה וכמות החומרים בלאו הכי קטנה מהכמות הרעילה אפילו לתינוקות, קל וחומר למבוגרים, וזה משום שחיסונים לא אמורים לייצר תגובה סיסטמית שקשורה לגודל האדם או הקצב המטבולי שלו, אלא לעורר תגובה אימונית. אם הוא לא מבין את העניין היסודי הזה, הוא לא יכול לדבר על חיסונים, הוא פשוט לא מבין מספיק".
בואו נתעלם מהתקיפה האישית ונתייחס באופן ענייני לטיעונים המדעיים שלו.
בעצם, מבלי לומר זאת בצורה מפורשת, הוא מודה שאין מחקרי בטיחות איכותיים, עם פלצבו שמאפשר לזהות תופעות לוואי, אם קיימות, על חיסוני השגרה, שנעשו על תינוקות (אם יש, מדוע לא ראינו אותם עד רגע זה?) וכעת הוא מנסה להראות שבעצם לא צריכים מחקרים כאלה, שהרי בניגוד לתרופות, המינון לא משפיע בחיסונים ולכן מחקרי בטיחות על מבוגרים מספיקים בהחלט, כפי שניתן בקלות להבין מדבריו.
לעצם הטענות שהעליתי לגבי בטיחות החיסונים – אין לו תשובה, וגם לא לחבריו.
ואם אין תשובות טובות לטענותיי, מה עושים?
תוקפים מכיוון אחר, כנראה בניסיון לקעקע את האמינות שלי.
אז במקום לדבר על טענתי העיקרית – שהניסויים הקליניים של החיסונים פגומים מהותית בהיבט הבטיחות – אותו מנהל בעמותת מדעת ממקד את מאמציו בטענה אחרת שלי: להוכחת בטיחות של חיסונים הניתנים לתינוקות, יש לבצע מחקרי בטיחות על תינוקות, באותו משקל גוף ובאותו שלב התפתחותי.
(בהערת אגב, מחקרים על תינוקות לא מספיקים. הם צריכים להתבצע עם פלצבו כזה שמאפשר לזהות תופעות לוואי, שעלולות להיות לתרכיב. הטענה המרכזית שלי במאמר "חיסונים ללא כל צנזורה, חלק א'" הייתה, שחיסונים לא נבדקו מול פלצבו כזה).
דהיינו, אם חיסון מסויים ניתן ביום הלידה, יש להביא מחקר איכותי המראה שהחיסון אכן בטוח לתינוקות ביום הלידה ואם חיסון אחר כלשהו ניתן בגיל חודשיים, יש להראות מחקר איכותי שבדק את בטיחות החיסון על תינוקות בגיל חודשיים.
זה קהל היעד של החיסון ועליו יש לבדוק את הבטיחות של החיסון.
כל כך הגיוני. ההגיון של כל אחד מאיתנו זועק שכך צריך להיות.
עצוב שצריך להגן על טענה כל כך בסיסית ולהוכיח אותה.
על זאת טוען אותו מנהל עלום: "ניכר שהוא [כלומר, אני] אינו מבין את ההבדל בין חיסונים ותרופות", הוא כותב.
אולי הפעם הצליחה עמותת מדעת לתפוס את ד"ר גיל יוסף שחר בטעות גסה?
(בהערת אגב, תמיד יכול להיות מצב בו אני טועה. במידה ויתברר לי שאכן טעיתי, לא אתבייש להודות בכך בפומבי ולתקן את הטעות. אני רק מקווה שגם לאנשי המדע בעמותת מדעת תהיה את היושרה להודות בטעות).
בואו ונבדוק האם אכן אני עד כדי כך לא מבין את ההבדל הבסיסי בין תרופה לחיסון ומטעה את קהל הקוראים?
המדען המשיב לשואלת, ממנהלי העמותה, בעצם מסביר לשואלת שפעילותה הכימית של תרופה תלויה בקצב המטבולי של האדם (דהיינו פרמטרים כגון זמן הפינוי שלה מהדם), ובכלל, תרופה היא חומר כימי שאמור לעשות פעולה ביולוגית כלשהי בגוף וברור שככל שיש יותר מהחומר הכימי, הרי שהאפקט יהיה גדול יותר.
לכן וודאי שבתרופות יש מינונים שונים למבוגרים ולתינוקות, שהרי הקצב המטבולי ופעילות התרופה מושפעים באופן ישיר ממשקל האדם.
לא כך, הוא מסביר לה, המצב בנוגע חיסונים.
הם לא אמורים לבצע פעילות כימית תלוית מינון (dose dependent).
הם אמורים לגרות את מערכת החיסון על מנת שהיא תייצר נוגדנים כנגד הווירוס/חיידק, וכדי לגרות את מערכת החיסון, אין צורך במינונים שונים למבוגרים ולתינוקות, אלא מינון זהה לכולם.
מכיוון שכך, מבלי לומר זאת מפורשות, ניתן להבין מדבריו, שאין צורך במחקרים על תינוקות ושהמחקרים על מבוגרים מספיקים בהחלט, שהרי החיסון אינו תלוי מינון (אם לא זאת כוונתו, מדוע לציין שאין צורך במינונים שונים למבוגרים ותינוקות?)
בואו נבחן את הטענה הזו לעומקה.
חיסונים מורכבים מארבעה מרכיבים עיקריים:
- האנטיגן – הווירוס או החיידק שכנגדו רוצים שמערכת החיסון תייצר נוגדנים. החיסונים השונים כוללים אנטיגן מומת או מוחלש (כדי חלילה לא לגרום למחלה עצמה), ולפעמים אפילו רק חלק מהחיידק, כגון, רק מעטפת החיידק וכדומה.
- חומרים משמרים, חומרים קוטלי חיידקים (על מנת למנוע התרבות של חיידקים מסוכנים אחרים בתרכיב), חומרים מייצבים וכדומה.
- בחיסונים מומתים קיימים על פי רוב חומרים שתפקידם ליצור תגובה מועצמת של מערכת החיסון, על מנת שתייצר כמות גדולה של נוגדנים. חומרים אלו נקראים אדג'ובנטים.
יעילות חיסונים נמדדת בעיקר לפי כמות הנוגדנים שהם גורמים לגוף לייצר, לכן יצרניות החיסונים מכניסות אדג'ובנטים, כגון: מלחי אלומיניום, שמגרים את מערכת החיסון לפעילות אינטנסיבית. - חומרים שהיוו את מצע הגידול של החיידק/הווירוס, ולכן במרבית החיסונים קיימים תאים שלמים ו/או חלקי תאים של עוברים (מאימהות שביצעו הפלה), תאים של קופים או בעלי חיים אחרים, וכן חומרים נוספים שהיוו את מצע הגידול.
חומרים אלו משמשים רק בשלב היצור ואין להם כל תפקיד בחיסון עצמו. בשל כך, מנסות היצרניות לנקות את תרכיב החיסון מחומרים אלו, אך אין ביכולתן להסירם לחלוטין.
כמה מעלוני החיסונים מעידים שתרכיב החיסון מכיל שאריות של תאי אדם או תאי קופים.
אני מניח שרוב הקוראים מעולם לא ידעו על ארבעת המרכיבים הללו של חיסונים.
אני חושב שראוי שתדעו מה אתם מאפשרים להזריק לילדכם.
הידיעה לא בהכרח צריכה להשפיע על ההחלטה האם לאפשר זאת או לא, אבל ראוי לדעת.
אכן אותו בכיר בעמותה צודק שמבחינת המטרה של החיסון – ייצור נוגדנים, החיסון אינו תלוי מינון ואכן אותה כמות אנטיגן (חיידק או וירוס מוחלשים או מומתים) מספיקה גם כדי לעורר את מערכת החיסון של מבוגר וגם את זו של תינוק.
ואם חיסונים היו מכילים רק את האנטיגן, טענתו הייתה צודקת ב – 100%!
אבל הבעיה היא, שחיסונים מכילים עוד חומרים רבים נוספים.
לא אני אומר את זה.
יצרניות החיסונים אומרות את זה.
החומרים המשמרים, המייצבים, קוטלי החיידקים הם חומרים סינטטיים בעלי פעילות כימית תלוית מינון.
על חומרים אלו נמנים לעיתים הפורמלין, או בשמו המדעי פורמאלדהיד, חומר המשמש בין היתר לשימור גופות (לצורך ניתוחי גופות שמבצעים סטודנטים לרפואה).
הוא מוגדר בטוקסיקולוגיה (מדע הרעלים) כחומר מסרטן וככזה שגורם לפגמים גנטיים.
כאשר הוא מתרכב עם חומצה הידרוכלורית (שנמצאת בין היתר בדם שלנו), הוא יוצר תרכובת מסרטנת.
אנשים מסוימים רגישים יותר מאחרים לחומר זה.
הפורמלין הינו חומר שרעילותו הינה תלוית מינון.
אתם מוזמנים לשאול כל טוקסיקולוג.
גם האדג'ובנטים, החומרים שתפקידם לעורר את מערכת החיסון, הם חומרים שפעילותם הינה תלוית מינון. אלומיניום הינו חומר שמצטבר ברקמות, חומר בעל השפעה כימית ברורה. רעילותו הינה תלוית מינון.
אתם מוזמנים לשאול כל טוקסיקולוג.
בסקירה מדעית זו כותבים המדענים שלאור המידע שיש לנו היום, אלומיניום הינו חומר רעיל למח, neurotoxin.
הם אף כותבים שאלומיניום פוגע בשיכבת ההגנה של המח, מחסום הדם המוחי, ה – blood brain barrier (BBB), וכך מאפשר לרעלים שונים הנמצאים בדם לחדור ביתר קלות למח.
הם מציינים שעוצמת הנזק הינה תלוית מינון.
ברור שריכוז האלומיניום ברקמות השונות ובמיוחד במח, לא יהיה זהה כאשר אותה כמות אלומיניום הוזרקה לאדם במשקל 70 ק"ג, כמו לתינוק במשקל 5 ק"ג.
אתם מוזמנים לשאול על כך כל אדם שמבין מעט בביולוגיה ובשקיעת חומרים ברקמות הגוף.
האם הגיוני שבחור בן 18 במשקל 70 ק"ג, שמקבל חיסון ביום הראשון בבקו"ם, יקבל את אותו מינון של חומרים כימים אלו, שפעילותם תלוית מינון, כמו תינוק במשקל של קילוגרמים בודדים?
גם אם מישהו סבור שכן, ברור שמחקר שהראה בטיחות של החיסון על אותם חיילים במשקל 70 ק"ג, לא יכול לשמש כהוכחה לבטיחותם של חיסונים באותו המינון, לתינוקות במשקל של קילוגרמים בודדים.
וצריך גם לזכור, שמוחו של התינוק נמצא בשלב התפתחות ועיצוב, כך שהוא רגיש הרבה יותר לחומרים רעילים, לעומת אדם מבוגר.
אז מי כאן לא מבין את ההבדל בין חיסון לתרופה?
אני, כפי שתקף אותי בכיר בעמותת מדעת, או הוא, שטוען שהשפעת החיסון אינה תלוית מינון ואינה תלויה בקצב המטבולי של האדם ובמשקלו.
קשה לי להאמין שאותו מדען, החבר בעמותה שמטרתה לספק מידע על חיסונים ולעודד התחסנות, אינו יודע שבחיסונים יש גם חומרים שפעילותם הינה תלוית מינון.
ואם הוא לא יודע דבר כל כך בסיסי, איך הוא כאיש מדע מתיימר לספק מידע אמין להורים בנושא חיסונים?
זה רק מראה מהי איכותו של המידע שמספקת אותה עמותה.
אבל לצערי, רוב הסיכויים שהוא יודע זאת היטב.
ולמרות זאת הוא בחר לענות לאותה פונה את התשובה הזו.
מדובר על זריית חול בעיניים.
על ניצול תמימות של הורים וניצול העובדה שהם אינם מודעים לכך שבחיסונים ישנם גם חומרים אחרים, נוסף לאנטיגן, שרעילותם הינה תלוית מינון.
מדובר על תשובה שהינה הונאה גמורה וגניבת דעת.
אין לי מילים אחרות לתאר את התשובה האומללה הזו.
אותו אדם גם הגדיל לעשות וכתב את השורות הבאות בהקשר לאחד הניסויים אליהם התייחסתי במאמר השני (ציטוט מילה מילה מדבריו, בלא כל עריכה):
"הוא גם טוען שהמחקר נעשה על חולי איידס, ומשום כך לא ניתן להסיק לגבי אנשים בריאים. אבל זה לא נכון, דווקא המודל של חולי איידס הוא מודל מאוד טוב, כי מדובר באנשים עם מערכת חיסון מדוכאת, ואם החיסון יעיל בהם זה מראה שהוא מאוד אפקטיבי, ואם הם לא נפגעים, זה אומר שהוא מאוד בטוח."
אחד המחקרים ששלחו רופאי ומדעני עמותת מדעת לגולשים שפנו אליהם וביקשו לראות מחקרים על חיסונים עם פלצבו של מים, היה מחקר על מבוגרים חולי איידס.
במאמר "חיסונים – ללא כל צנזורה, חלק ב" בו ניתחתי מחקרים אלו, הסברתי בקצרה את חוסר הרלוונטיות של ניסוי זה לבטיחות החיסונים שניתנים לילדנו.
בהערת אגב, אציין שטענתי המרכזית לא הייתה שלא ניתן להסיק ממחקר זה על אנשים בריאים, כפי שהוא כתב לאותה פונה בתגובתו, אלא שלא ניתן להסיק ממנו על בטיחות החיסון לתינוקות!
ומזה משום מה, הוא בחר להתעלם בתשובתו.
והנה, הוא טוען כעת, שזה מחקר מעולה שמוכיח שהחיסון "מאוד בטוח" כלשונו.
הוא אומר שאם על חולי איידס, שהם מדוכאי חיסון, החיסון נמצא כבטוח, זה אומר שהווירוס המוחלש, כל כך מוחלש, עד כדי כך שהוא אפילו לא גורם למחלה בקרב מדוכאי חיסון.
כך שאם הוא נמצא בטוח (ועוד במחקר עם קבוצת ביקורת שקיבלה פלצבו של סליין!), הרי קל וחומר שהוא בטוח גם לאנשים בריאים!
זה היה נכון אם החיסון היה מכיל רק את האנטיגן.
אין ספק שהמחקר הנ"ל מדגים שהאנטיגן המוחלש/מומת באמת לא מהווה סכנה גם למדוכאי חיסון.
אבל המחקר הזה נעשה על חולי איידס מבוגרים.
אנשים במשקל 60-70 ק"ג ואולי אף יותר!
אי אפשר להסיק ממנו על בטיחותו של החיסון עבור תינוקות במשקל קילוגרמים בודדים, מכיוון שהחיסון מכיל חומרים רבים אחרים שרעילותם הינה תלוית מינון!
אותו מדען, מראשי עמותת מדעת, יודע את זה.
אני לא מחדש לו כלום.
אבל למרות שהוא יודע את זה, הוא בחר לענות לה תשובה שגויה ומטעה שמנצלת את חוסר הידע של הפונה!
הוא שיקר לה ביודעין.
פנו אליהם. תשאלו אותם מדוע הם מספקים תשובה כה מופרכת לגולשת שפונה אליהם כדי לברר את הסוגיה?
אל תוותרו להם. דרשו תשובה עניינית!
אל תתנו להם "למרוח" אתכם בתשובות פסאודו-מדעיות.
כעת אתם יודעים מה בדיוק לשאול אותם.
תשאלו אותם על כל שאר החומרים האחרים שנמצאים בחיסונים.
תשאלו אותם האם רעילותם אינה תלוית מינון.
תשאלו אותם מדוע, אם כך, הם לא הזכירו אותם בתשובתם ואיך הם העזו לומר שיש הבדל מהותי בין חיסון לתרופה ובעצם לרמוז לכם שלא צריך מחקרים על תינוקות.
אם הם דבקים בעמדתם שחיסון שונה מהותית מתרופה והם ממשיכים ללעוג לדרישה למחקרים על תינוקות באותו הגיל שבו ניתן החיסון בפועל, שהרי שהשפעת החיסון הכוללת על הגוף אינה תלוית מינון לפי שיטתם, תשאלו אותם האם הם היו מוכנים לשתות כוס שלמה של פורמלין, או האם הם מוכנים לקבל מנת חיסון במינון המותאם למשקל גופם, באותו היחס שמקבל זאת תינוק בן יומו.
(הפורמלין נמצא בחלק מהחיסונים הניתנים לתינוקות ולפי דבריהם בטיחות החיסון אינה תלוית מינון, כך שאין בעיה לקבל ממנו גם במינון גבוה, ללא קשר למשקל האדם, שהרי תינוקות מקבלים ממנו את אותו המינון שמקבל אדם מבוגר).
ספרו לי מה הם ענו.
הקדשתי מאמר שלם לטיעון הזה, שבמילים אחרות אומר "מחקרי בטיחות על מבוגרים מספיקים, מכיוון שחיסון איננו תרופה ולכן השפעתו אינו תלויה במשקל", מכיוון שתשובה זו לא ניתנה רק במייל לשואלת ספציפית, אלא ניתנה גם על ידי רופאים נוספים באופן פומבי בקבוצת הפייסבוק הרשמית של עמותת מדעת – 'מדברים על חיסונים'.
להלן תשובתו של ד"ר מאיר עזרא אליה, רופא ילדים מומחה וממייסדי מיזם "מחוסגן", שהגיב בקבוצת פייסבוק זו להורה שביקש תגובה למאמר שלי.
שימו לב שהוא חוזר על אותו טיעון שניתחנו כאן לעומק וכותב שבחיסונים "אין משמעות למשקל הילד".
האם גם ד"ר מאיר עזרא אליה, שכח שיש בחיסונים עוד חומרים חוץ מאשר האנטיגן?
האם גם הוא לא יודע שפעילותם של חומרים אלו היא תלוית מינון?
כולנו יכולים לטעות.
גם ד"ר מאיר עזרא אליה יכול להתבלבל.
זה לא מה שהפריע לי.
חרה לי מאוד, שאף אחד מהרופאים האחרים בעמותה ואנשי המדע הרבים החברים בה, כולל ביולוגים, כימאים, אימונולוגים ועוד, לא טרח להעמיד אותו על טעותו, שרק בהקשר לאנטיגן אין משמעות למשקל האדם שמקבל את החיסון, אך טענה זו שגויה כאשר מתייחסים לחיסון בכללותו, על כל מרכיביו.
זה חמור בעיני מאוד.
הטעיה של ציבור הורים, שרואה בעמותת 'מדעת' גוף מדעי ואמין.
לכן החלטתי להקדיש לטיעון זה, שהוא כל כך טריוויאלי, מאמר שלם.
אותו מדען טען, כפי שראינו בתחילת מאמר זה, שאימצתי "קו אנטי מדעי מאוד תקיף".
מי כאן ענה תשובה אנטי מדעית?
אני או אותו מדען?
עצוב לראות אנשי מדע ורופאים שהמוסר שלהם ירוד כל כך.
אנשי מדע ורופאים שמוכנים לסטות מהמדע, כדי לקדם את האג'נדה שלהם.
מדע בשירות הממסד.
בתחילה הם התנגדו לעצם הטענה ושלחו רשימת מחקרים שמראים שיש מחקרי בטיחות עם פלצבו של סליין.
לאחר שהראינו את חוסר הרלוונטיות של מחקרים אלו לשאלה העיקרית – בטיחות החיסונים הניתנים לתינוקות שלנו – הם ניסו לרמוז שבעצם אין צורך במחקרים על תינוקות.
גם טענה זו, שממש נוגדת כל הגיון בסיסי, הפרכנו כעת באמצעות הסבר על המרכיבים השונים בחיסונים.
אז אנחנו עדיין עומדים באותה נקודה.
חיסוני השגרה לתינוקות, לא עברו מחקרי בטיחות ראויים על קהל היעד המרכזי שלהן, כפי שאמור היה להיות.
הגיעו אלינו עוד כמה תגובות עם טיעונים מדעיים מרופאים ואנשי מדע.
נסקור אותן ונגיב עליהן בצורה יסודית ועניינית במאמרים הבאים.
אנחנו לא פוחדים מטיעוני נגד. נהפוך הוא! אנחנו רוצים לברר את האמת.
חבל שהממסד ועמותת מדעת מנסים לסתום פיות.
הם מנסים למנוע מאנשים בכל דרך אפשרית מלקרוא את הטיעונים שלי.
בקבוצת הפייסבוק שלהם 'מדברים על חיסונים' הם אוסרים לשים קישורים למאמרים, גם אם הם ענייניים, מביאים טענות מדעיות ושואלים שאלות אמיתיות ומתבקשות.
להלן תשובה של ד"ר נטע סופר צור, ד"ר לאימונולוגיה ודוברת העמותה, להורה שפנה אליהם וביקש את תגובתם למאמר שלי.
ב"רוב עוונותיו" הוא עשה את הטעות הבלתי נסלחת ושם קישור למאמר שכתבתי (קישור שכמובן הוסר מידית, כדי שחלילה לא יראו עוד אנשים).
אני, לא רק שלא מנסה למנוע מכם להגיע לאתרים ולקבוצות שטוענות אחרת.
אני מעודד אתכם לעשות זאת! (ואף שם לכם את הקישורים לאותם קבוצות)
אני מעודד אתכם לקרוא תיגר על כל מה שכתבתי כאן. חבל שגם הצד השני לא נוהג באותה הגישה.
גישה שהיא לב ליבו של המדע – דיון ענייני, הוכחות וניתוח מחקרים.
ומעל הכל – הטלת ספקות.
כך התקדם המדע עד היום.
חבל שמנסים לדכא את זה.
אל תתנו לזה יד.
זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לחברה הישראלית.
שלכם,
גיל יוסף שחר MD
אם אתם רוצים לעשות סדר בראש בכל הקשור לחיסונים, אני ממליץ לכם לקרוא את הספר 'צבים כל הדרך למטה: חיסונים – מדע ומיתוסים'. אולי הספר החשוב ביותר שנכתב אי פעם על חיסונים וללא ספק האיכותי ביותר והמעמיק ביותר.
לרכישת הספר 'צבים כל הדרך למטה: חיסונים – מדע ומיתוסים', לחצו כאן.
הצהרה: איני יודע מי הם מחברי הספר (מסיבות שהסברתי במאמר הראשון בסדרה, הם בחרו שלא להזדהות), אין לי כל קשר למחבריו ואין לי רווח או עמלה כלשהי מרכישות הספר.
אני ממליץ עליו, כי אני באמת חושב שזה הספר הכי מקצועי, מדעי ומאוזן שנכתב אי פעם על חיסונים (וקראתי ספרים רבים בנושא). ספר חובה לכל רופא, אחות, איש מדע ובראש ובראשונה – לכל הורה.
הבהרה חשובה:
אין לראות במאמר זה כל המלצה שלא לחסן.
מטרת סדרת המאמרים "חיסונים – ללא כל צנזורה" היא להביא לידיעתכם עובדות שכנראה לא נאמרו לכם על ידי מערכת הבריאות.
המטרה השניה של סדרת המאמרים היא לפתוח בשיח מקצועי וענייני בנושא בטיחות חיסונים. שיח שראוי וצריך להתקיים. עד רגע זה, מערכת הבריאות בישראל ועמותת "מדעת" המקדמת חיסונים, לא נענו להצעה לקיים דיון כזה ולא מאפשרים את קיומו. נכון לרגע זה, השיח בנושא הינו אלים, כאשר מנסים להשתיק ולצנזר את עצם הדיון ולהכפיש את כל מי שמעז לשאול שאלות. עובדה זו צריכה להדיר שינה מכל מי שהחברה בישראל כחברה דמוקרטית חשובה לו.
